| zoog |
לפני 17 שנים •
8 ביולי 2007
סשיין שכולו ישיבת פנים - סיפור אמיתי
כרגיל - עוד סיפור אמיתי שעשינו לאחרונה.
ישבתי על הספה בסלון, כשנכנסה בסערה הביתה מיום עבודה ארוך. לבושה בחצאית וחולצת כפתורים לבנה, המבליטה את שדיה. מאחר ולא תכננו מראש, הופתעתי כשאמרה, "התפשט וחכה לי לי במיטה בתחתונים". מרוצה מהספונטניות, עשיתי כדבריה. לאחר מספר דקות נכנסה לחדר. "טוב", אמרה, " כמו שאתה יודע, מדובר ביום הטלוויזיה החביב עלי, והפעם החלטתי על כיסא טיפה אחר". מאחר וכבר ישבה כל כך הרבה פעמים על פני, הייתי מרוצה, אבל אז הפתיעה, כמו שלא הפתיעה מעולם: ממקום נסתר שהוכן מראש שלפה נייר הדבקה חום המשמש לעטיפת אריזות גדולות. בתנועה מהירה קשרה את ידי לגוף, כך שלא אוכל להזיזן, וברצועת דבק נוספת השתמשה כדי לסתום את פי. "מעכשיו", אמרה "לזוז לא תוכל, ולנשום תוכל רק מהאף", ואכן כל ניסיון להזיז את הידיים הקשורות היטב, או לנשום דרך הפה - נכשל. ואז, החלה להתפשט: בהתחלה כיפתרה את חולצתה הלבנה, חושפת חזייה לבנה שלחצה היטב את שדיה במשך כל היום. לאחר פשטה את חצאיתה, מגלה תחתונים לבנים תואמים שנמתחו על הכוס המגולח וספגו במשך היום את ריחו המושלם ואת טיפות השתן מביקוריה בשירותים. "יפה", אמרה כשהתסכלה על התחתונים שלי, שהדגישו את העובדה כי הסיטואציה מאוד מגרה, "תמיד אתה מבקש להריח אותי, אבל הפעם, לא באמת תהיה לך ברירה, אלא להריח, ולא לשלוש דקות כמו תמיד, אלא להרבה מאוד זמן". וכך, בעודה מסיימת את המשפט, עלתה והתיישבה על פני. כמו בפעמים קודמות, ניסיתי לזוז לשפר את הפוזיציה שלי מתחת לישבנה, אלא שהפעם הקשירה מנעה זאת ממני; גם הפה החסום היטב, מנע לנשום "אוויר צח", וכך ללא ברירה, התחלתי לנשום את האוויר שזרם בקושי, מהול היטב בריח ישבנה לאחר יום עבודה ממושך. לה, היה נוח. וככל שהיה נוח יותר, כך התרווחה יותר על פני, לוחצת יותר ויותר, ומקשה על הנשימה. יותר מפעם אחת מצאתי את עצמי, נחק, ללא יכולת לנשום, או לזוז - והיא מצדה, בפעם הראשונה עד כה - לא הוטרדה מכך שנלחמתי למצוא טיפת אוויר. לאחר זמן מה (אני לא יודע בדיוק, אבל עברו מספר מקבצי פרסומות...), שינתה פוזיציה, והצמידה את איבר מינה את אפי. הפעם, הריח שהצליח לחדור מבעד לתחתוני הסאטן הלבנים היה מעין שילוב של שתן, וזיעה - דבר שכל כך גירה אותי. ללא יכולת לנשום דרך הפה, לא היתה לי ברירה אלא לספוג בנחירי הכל. בכל הזמן שעובר, אני מרטיב יותר ויותר את התחתונים אותם לבשתי. "הגיע הזמן להוריד אותם", אמרה לאחר כשעה של ישיבה ממשוכת על פני. זו גם היתה הפעם הראשונה שקמה מהם, על מנת להפשיל את התחתונים (שהרי לא יכולתי לזוז). במקביל להורדת התחתונים, פתחה גם את חזייתה, הורידה אותה, וקשה באמצעות הלולאות אותה על איבר מיני, כמעין מושכות. "עכשיו ניתן לך קצת קצב", אמרה וחזרה לשבת על פני, הוחלה למשוך את חזייתה במשיכות יותר ויותר חזקות, שגרמו לכל האגן להתרומם. המשכיות כאבו, אך כל ניסיון להוציא קול, נבלם, הן על ידי סרט ההדבקה, והן על ידי גופה. תחושת הכאב גם הביאה להגברת הנשימה (המאומצת ממילא) ולמעשה לעובדה שעכשיו ראותיי התמלאו בריחה המשכר. השלב הבא היה הורדת התחתונים. "עד עכשיו הרחת, עכשיו תתחליק ללקק", אמרה ומשכה במלוא הכוח את הסרט הדביק שחסם את פי. צולל בכל הכוח, מאושר מהרגע שלאחר למעלה משעה של גירוי באמצעות הרחה, התחלתי ללקק את הכוס המגולח שלה, שטעמיו הטריפו אותי. במרץ, עובד עם הלשון כפי שאוהבת, משקיע כדי שתהיה מרוצה. היא מצדה משכה יותר ויותר את החזייה הקשורה לאיבר המין שלי. לאחר עוד מספר דקות גמרנו יחד. |
|
|
| ממש גרוע(אחר) |
לפני 17 שנים •
9 ביולי 2007
רק מלקרוא את הכותרת-
כבר נשמע סיפור מגרה. |
|
|
ג'וני
|
לפני 17 שנים •
9 ביולי 2007
איזה יופי!
אוח אני מקנא
|
|
|
|
כחול_עיניים(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
16 ביולי 2007
אחד הסיפורים המגרים ביותר שקראתי.. לטעמי בדיוק!
|
|
|
קוזו(שולט)
|
לפני 17 שנים •
16 ביולי 2007
לא עדיף שתתקלח לפני?
|
|
|
| zoog |
לפני 17 שנים •
16 ביולי 2007
זה לא קצת מאבד מהעניין אם מתקלחים קודם ?!?!
|
|
|
daniel222
|
לפני 17 שנים •
16 ביולי 2007
זה מאבד את כל העניין אם לא מתקלחים לפני
|
|
|
| זקוק לטיפול |
לפני 17 שנים •
16 ביולי 2007
|
|
|
| ממש גרוע(אחר) |
לפני 17 שנים •
16 ביולי 2007
אוזיריס כתב/ה: זה מאבד את כל העניין אם לא מתקלחים לפני
מסכים עם אוזיריס. בהחלט. |
|
|
קופידון1
|
לפני 17 שנים •
16 ביולי 2007
סיפור מגרה מאוד
אחד הטובים שקרתי |
|
|