העבד ר(נשלט){MISTRESSS}
|
לפני 20 שנים •
28 בדצמ׳ 2003
שתי מילים - סשיין פומבי - בהשראת מלכתי
כן שתי מילים גורליות בסיומו של סשיין וירטואלי ארוך ומחרמן השאירו אותו עם איברו התפוח ואשכיו המלאים והכואבים
כן שתי מילים "לא" היא ענתה כשהתחנן בפניה לגמור עבורה "מחר" אמרה כשרצה להראות לה את דמעות פצעו הכואב 3 בבוקר שלחה אותו לישון עם האיבר הנפוח שלו, חולם עליה כל הלילה מחכה לאסוף אותה מהעבודה למחרת היום. מחכה אחרי זמן רב שלא ראה את עיניה היוקדות ואת פניה היפות, שלא חש את מגע ידיה העדינות את הסגידה לרגלה הרכות. הדקות עברו כנצח עד שהופיעה במלוא הדרה מחייכת, והוא נבוך, מביט ומשפיל מבט לסירוגין. מחייך מאושר לראות אותה שוב. עצרתי בצד, צהריים, אמצע העיר. ידה הושטה לעברי, רגע השיא חשבתי לעצמי והתנפלתי על היד כאילו מצאתי זהב, בעצם מצאתי יותר נישקתי, אהבתי, ליקקתי וינקתי את היד המושטת במשך דקות ארוכות כאילו אין עוד הפצע תפח בתוך המכנסיים הצתתי לה את הסיגריה ששלפה מתיקה והביטה עמוק בעיני נכנסתי עמוק ומהר לספייס שבו היא רצתה אותי "תפתח את המכנסיים" פקדה, ביצעתי ללא היסוס האיבר התפוח שלי נגלה לעיניה "תשפשף" הביטה בעניה היפות היישר לתוך עיני וידי נשלחה על אברי מחליקה מלמעלה למטה בתחילה עוד הגנבתי מבט מידי פעם לראי ולחלון לראות את העוברים והשבים אבל המבט בעיניה היוקדות והחודרות רק הכניסו אותי עמוק יותר וכל מה שראיתי זה אותה ואת מבטה הנהנה ממראה העבד המושפל לפניה שליח שהגיע למקום פרק סחורה הגניב מבט ודיבר עם הנהג שלידו אבל הוא לא היה שם הוא היה עמוק בספייס של מלכתו מבצע ללא לאות את פקודתה ועיניו מביטות עמוק בתוך עיניה היוקדות הקצב גבר והשיא התקרב "מותר לגמור מלכתי" ולתשובתה החיובית זרמו הדמעות מהפצע הכואב הטיפות המשיכו לטפטף למראה פניה המחייכות מהנאה דקות ארוכות נשאר מושפל לפניה והפצע העלוב שלו גלוי "כן, מותר לך" חיכה נהנית יחד איתו והוא הביט ברוך בפניה המאושרות וליטף את ידה היא ידעה – הוא שלה |
|
|
| ניר לב |
לפני 20 שנים •
28 בדצמ׳ 2003
יפה מאד
|
|
|