| פוקה(שולטת){CB} |
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
סשן עקירת שן
פוסט חדש...
על כאב... על כאב שיניים... ועל הדבר האמיתי... http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=100036&blog_id=20642 
|
|
|
| שלומציון |
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
לי יש רופא שיניים גאון וסף כאב גבוה
הוא טוען (הדוקטור ) שהזריקה היא לכאבים שאחרי העקירה ( גאון ) .
הוא נותן זריקה ואז תופס את הפרצוף חזק תוך כדי שהוא נשען לי על היד עם המרפק כדי שלא אזוז לו וישר עוקר . והוא מתלהב כשהשן יוצאת במכה אחת . ואני כל כך בשקט שזה ממש מצחיק ( אני אף פעם לא בשקט כמעט ) רק פעם אחת הרמתי יד כשכאב לי , הייתם צריכים לראות איך הוא העיף לי אותה . בקיצור , חנות קטנה ומטריפה קטן עליו . מי שרוצה את שמו נא לפנות אלי בפרטי . |
|
|
מלך הארץ(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
זה מזכיר לי טיפול שיניים שנאלצתי לעבור במהלך ביקור בסין. לא נסיעת ביזנס חלילה אלא סתם כתרמילאי עם תקציב מוגבל שנאלץ לפנות למרפאה ממוצעת עפ"י הכיסוי של פוליסת הנסיעות שעשיתי. פוליסה שלצערי לא מכסה את המרפאות היוקרתיות שמשמשות את הדיפלומטים ואת המתעשרים הסינים החדשים.
האמת שחשבתי לדחות את הטיפול עד שאגיע לארץ אבל הייתה לי הרגשה שאם אני לא מטפל בעניין מהר אני עוד אצטרך לעשות טיפול שורש שזה יותר כואב ויותר יקר ולא מכוסה אצלי ע"י שום ביטוח. לפוליסה הייתה מצורפת רשימת מרפאות שיניים ברחבי ביג'ינג, החלטתי לנסוע לזו שנמצאת במרכז העיר ברובע היותר מבוסס ולא ללכת לזו שהייתה קרובה לאכסניה שלי. העדפתי פשוט להשקיע את היואנים האחרונים שלי במונית ובכל זאת ללכת למקום קצת יותר מסודר. כאשר ראיתי את המרפאה די נרגעתי, ניקיון, ציוד וסדר שלא היו מביישים שום רופא שיניים בארץ. הסברתי לפקידת הקבלה החיננית מה הבעיה אצלי והיא ביקשה באנגלית רהוטה את פוליסת הביטוח. בינתיים הוצע לי להמתין בפינת הקבלה הנוחה ואפילו קיבלתי שתייה. לאחר מספר דקות ניגש אלי בנמרצות סינית טיפוסית מי שנראה היה שהוא רופא השיניים: "או. קיי פוליסי גוד ורי גוד, נאו יו קם , וי מייק פוטו (הפוליסה בסדר עכשיו בוא נעשה צילומים) לפני שהתיישבתי על מיטת הטיפול התבקשתי גם לעבור ללבוש איזו פיג'מה קלילה ומצחיקה, הסכמתי בסה"כ זה היה נוח. אחרי פענוח הצילומים נאמר לי שאני צריך שתי סתימות, דבר שקצת עורר את חשדי, נראה לי שהם מנסים לחגוג על הביטוח שלי. התחלנו בטיפול. "וור אר יו פרום?" יזראל – עניתי "ורי גוד ורי גוד" ענה לי הרופא. עכשיו נכנסה מי שהייתה כנראה האסיסטנטית, לא יודע בת כמה הייתה הבובת חרסינה, אחרי חודש וחצי בסין עדיין אין לי הערכה לגילאים שם, בכל אופן אני קיוויתי שהרופא הנכבד בוחר אותן לא רק בגלל היופי. עד לאותו הרגע היה נראה שהגעתי למקום הנכון, אבל הכל עמד להשתנות- הרופא התחיל לחפור לי בשן עם אותו מכשיר מזמזם ומפחיד שמשתמשים בו גם בארץ – ומיד הפסקתי אותו. מה עם זריקת הרדמה? הרופא והאסיסטנטית החמודה שעד עכשיו פניה היו חתומות התחילו לגחח בצחוק מופתע ומזלזל. "צ'יינה מדיסין – נו אינג'קשן, אינג'קשין נו גוד, יו איזראלי נו אפרייד, יזראלי סטרונג" (ברפואה הסינית לא מרדימים זה לא טוב, אתה ישראלי אתה לא צריך לפחד, ישראלים חזקים). טוב, הבנתי שהם עובדים עליי, או שאין להם בכלל זריקות או שהם חוסכים. מצטער אני הולך הייתם צריכים להגיד לי- אמרתי לצוות. "יו גט מסג' יו דונט פיל, בטר דן אינג'קשן" (תקבל מסג' ולא תרגיש כלום זה יותר טוב מזריקה) עוד לפני שהספקתי לעכל את ההצעה בובת החרסינה התיישבה מאחורי והתחילה לעסות את ראשי ואת כתפיי. יותר משהיא באמת עשתה לי מסג' עם אצבעותיה העדינות היא למעשה הצמידה אותי בשתלטנות למיטת הטיפול, ככה מין עיסוי שתכלס נועד להוציא לי מהראש כל מחשבה על לקום וללכת. הם יודעים לעבוד על אנשים הסוחרים האלה, ואני כהרגלי חושב עם הזין וסובל, כל פעם אותו סיפור. כמה קל לעבוד עליי. הטיפול נמשך ואני השתדלתי להיות גיבור ולא להשמיע קולות מיותרים. לאחר שתיים שלוש דקות שנראו כנצח, הרופא הסביר לי שמהשלב הזה האסיסטנטית תמשיך. ידעתי שזה לא בסדר אבל כבר הייתי עמוק בכל הסיפור הזה בשביל להתקפל. חוץ מזה, כדי למנוע ממני מלחשוב יותר מדי, האסיסטנטית הזדרזה לחבוש מסיכה לכיסוי האף והפה ובמין ישירות ותעוזה אוריינטליות בלתי מוסברות התיישבה עלי. כנראה תוך כדי העיסוי היא הבינה שיש לה עסק עם חרמן ואולי ככה באמת נהוג כאן, מי יודע. בובת החרסינה הקפידה ליישר את ידי ולהצמידן לגופי כך שגופי יהיה כלוא למעשה בין ירכיה. עכשיו הייתי כולי שלה, היא התקרבה לראשי, ביד שמאל תפסה את פניי במין מיומנות וקשיחות כדי להחזיק את פי פתוח, וביד ימין החלה לחפור עם מכשיר השיוף. למרות שהמסכה הסתירה את רוב פנייה, היה אפשר לראות שהיא מחייכת בהנאה כל פעם שהיא הרגישה שכואב לי במיוחד. ובאופן שהיא התלבשה עליי היא גם יכלה להרגיש כל תזזית בגופי. כך במשך דקות ארוכות מאוד, יד ימין חופרת ומחפשת נקודות רגישות, וגפיה ממהרים באופן אינסטינקטיבי להדק את אחיזתם כל פעם שאני מנסה לזוז. הבנתי שאני חייב להתאפק. אם נקודה מסוימת כואבת במיוחד- אני חייב לא לזוז, אחרת היא כל הזמן תחזור אליה. בד"כ רופא היה כבר גומר עם כל הטיפול ברבע מהזמן, אבל בובת החרסינה נכנסה לאיזה טרנס, לאיזה סוג של מדיטציה שבה היא משייפת בעדינות את תוככי השן שלי. שיוף שלא נגמר. הסתכלתי לה כל הזמן בעיניים, בכל זאת עיניים שמסגירות את ההתלהבות, הסקרנות ואת ההנאה שבעבודה שלה, היה נראה שהיא מנסה ללמוד אותי יותר משהיא מתרכזת בשן עצמה. אולי עניין אותה לראות מה סף הכאב ואולי סתם להרגיש אותי רוטט תחתיה בכל נגיעה של המקדחה. היא ידעה שאני יודע שהיא מצחקקת לה בהנאה אבל זה לא ממש עניין אותה ולא פגם לה בכיף. אחרי אולי חצי שעה או יותר של ספק עינוי שלא נגמר, ספק הנאה מדהימה נכנס לפתע הדוקטור: הוא פנה בסינית (מנדרין) ולפי איך שהצביע על השעון הבנתי שהוא רוצה שהיא כבר תסיים, בובת החרסינה הזדקפה וצעקה לעברו משהו בתקיפות, בטח משהו בסגנון "אל תתערב לי בעניינים" או משהו דומה. הדוקטור יצא מבוהל מהחדר והאסיסטנטית הקשוחה חייכה חיוך מנצח, חבשה שוב את המסכה והמשיכה בעינוי. בשלב מסוים כבר הרגשתי שאני הולך להתעלף אבל הבובונת לא הרפתה כאשר יד אחת אוחזת בקשיחות את פי פתוח והיד השנייה חופרת ומלטשת. לא יודע איך ככה היא יושבת עליי כמעט שעה בלי לשנות תנוחה או לגלות סימני עייפות, אם לא השעון שעל הקיר הייתי חושב שאני כבר כמה ימים ככה. במשך כל "הטיפול" המתיש הזה קיוויתי שהיא לא שמה לב שעומד לי, אבל כנראה שטעיתי. לא רק שהיא הרגיש את הזקפה היא גם הרגישה מתי האיבר שלי מתחיל להתעייף ואז החליטה להיכנס לפעולה. סוף סוף היא קמה מעליי. מיד היא השחילה יד מתחת לכותונת ובדקה את הסחורה. האיבר היה כבר די רפויי אבל הצליח קצת להתיישר נוכח מגע ידה. הבובה וידאה שהדלת נעולה וחזרה אליי. היא יישרה את מיטת הטיפול הפשילה את מכנסיי בזריזות והתיישבה עליי. אבל הייתי די מותש, הזקפה לא הייתה מספיק חזקה כדי לחדור. מה שכן לא היה לי במה להתבייש הזרגיג היה זקוף כמעט שעה והיא בטוח הרגישה את זה ונהנתה ללחוץ אותו ולדכא אותו תוך כדי חיכוך במשך כל הטיפול. זהו יקירתי אי אפשר ליהנות מכל העולמות אם רצית גם סטוץ היית צריכה לחשוב על זה קצת קודם. אבל מסתבר שאין גבול לכושר האילתור והנחישות הסינית. בלי להוציא מילה מהפה ובלי להסגיר שום רגש, כמו באיזה שהיא תרגולת הבובונת הפכה אותי על המיטה, פיסקה את רגליי והחלה להחדיר לי משהו מאחור, לא יודע מה זה היה ולא יודע איך הגעתי למצב הזה, אבל זה היה משהו קריר וזה היה כואב. כנראה שכל המידע שיש לה על תיירים מהמערב שאוב מסרטים כחולים עם כל מני תוספות קינקיות, היא כנראה חושבת שכל התיירים הם חרמנים שרק רוצים בודי מסג' וסקס. אחרת אין הסבר איך היא התייחסה אלי בכזו טבעיות כמו לאיזה צעצוע. בלי לשים לב, תוך כדי ההרהורים הנ"ל וקצת כאבים, איבר מיני הזדקף למלוא קומתו בשנית. עכשיו האסיסטנטית הפכה אותי חזרה והתיישבה עליי, אני הייתי כבר חצי מת אדיש לגורלי והיא קיפצה לה עליי בהנאה. תוך כדי קיפצוצים, כשגופי כואב בפנים וגם מאחור הרגשתי שאני מאבד את ההכרה או נרדם או כל בריחה אחרת מהמציאות, הבובונת התעצבנה כמובן, "יו נוט סליפ! יו פיניש! יו פיניש! מי נוט פיניש! אבל אני המשכתי להעלם. הרגשתי אותה פתאום מרביצה לי, סטירות די כואבות למרות האצבעות העדינות והמטופחות, עוד סטירה ועוד סטירה "קום" "קום כבר!" "קום הגיע התור שלך לשמור", והתעוררתי בדיוק למשמרת שלי. "על מה חלמת?" שאל אותי החייל ששמר לפני - "עוד פעם על טיול בסין" עניתי לו. "מה יש לך מסין - תגמור את המילואים תיסע לאן שאתה רוצה, עכשיו יש לך משמרת" |
|
|
| פוקה(שולטת){CB} |
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
ענקקק
חחחחח
מזל שלפנטזיות שלנו אין גבולות...הן מגיעות אפילו לסין...כשצריך אותן... לדעתי אתה צריך לכתוב פטנט על שיטת הטיפול שהצעת... אפשר לקרוא לזה משהו כמו "טיפול חדשני ללא כאב באמצעות בובות חרסינה...".... 
|
|
|
|
מלך הארץ(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
לדעתי עוד עשר שנים כל מרפאות השיניים יראו כך (ייבאו אותן קומפלט מסין),
אני רק מקווה שלפחות פנטזיות נמשיך ליצור בעצמנו, וזה למרות שכבר שמעתי על כאלה שלא טורחים לפנטז אלא קונים איזו פנטזיה מסין שמחזיקה בדיוק שבוע. |
|
|
| שלומציון |
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
מקווה שלא תחלום גם על השתלת כליה או כבד בסין
כי גם את זה הם עושים רק עם הרדמה מקומית .
ולא נראה לי שזה יעבור טוב עם כל הקפיצות של הבובת חרסינה , ראה הוזהרת . |
|
|
|
מלך הארץ(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
חשבתי אולי להשתיל בובת חרסינה בתור תאומה סיאמית שלי. זה נקרא 24/7 למתקדמים לא?
דווקא היה לי פעם דייט עם תאומה סיאמית, רציתי גם לפגוש את התאומה שלה אבל זה לא הסתדר. . |
|
|
שלושוחציבלילה(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
סיוטים עשית לי.
עכשיו אני חייבת לעקור את השיניים לכל הילדים של כל הרופאי שיניים בעולם, לשמור אותן בצנצנת, בלי הרדמה, ולשים כל דקה אחת חדשה מתחת לכר, כדי להרגע.
אין על שיני חלב טריות, אין. אני אתחיל מהרופא שלי. יש לו בת קטנה. זין על אסאססי, חוק, או טאבואי גיל. אני אגיד לה אחר כך שצריך, וזה אמור לכאוב, אי אפשר אחרת. תמיד מרגישים. היא עוד עלולה להנות מזה, התפנוקית הקטנה. |
|
|
| שלומציון |
לפני 17 שנים •
13 באוג׳ 2007
בלי פינוקים
אנחנו מדברים פה על שיני בינה גדולות מפוצלות שורשים , לא על סתם שיני חלב קלילות .
וכנראה שיש פה איזה קטע של סאבספייס , כי תמיד יש לי זיגוג קל בעיניים כשאני נזכרת בביקורים שלי אצלו . |
|
|
|
Blondie the good(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
13 באוג׳ 2007
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=32021&blog_id=11690
אגב שלומציון אהבתי את הכינוי 
יותר טוב מ"אחריות לאומית" זה בטוח
|
|
|