שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מצעד היורדות בגדול

Lilu-FemdoM{Pon}
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007

מצעד היורדות בגדול

Lilu-FemdoM{Pon} • 29 ביולי 2007
היורדות בגדול , ללא מורא {כנראה}בגאווה גדולה , מראות לשולט שלהן , כמה הוא מושא הערצתן.

ללא שום היסוס , יורדות לו בגדול {תרתי משמע}

ותבוא השמחה {הערצה הגדולה } גם ל"אדון" שלהן , אשר נותן להן את מה שהוא רוצה וזה BDSM "במיטבו"

נשים יקרות אומנם אנו באתר של BDSM, וכל אחת\ד עושה הטוב לו\ה . אבל ראבק . אין בתמונות אלו שום כבוד לכן כנשים.

והרי BDSM אמור לבוא ממקום הכי נכון וראשוני של כבוד בין שולט \נשלטת.


קטונתי . ואיני מסוגלת להבין את "מצעד "היורדות בגדול".

לא יודעת מה אתכן , אני היום בלילה כבר לא אשן.....

מזועזעת....


למצעד היורדות בגדול -


http://www.thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?album=lastup&cat=1&pos=2
להבה חשופה
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007

מצעד.... !@!

להבה חשופה • 29 ביולי 2007
לילו יקרה icon_smile.gif

ראשית למען הסר ספק תגובתי לא באה ממקום של שפיטה . אלא הבעת דעה בלבד.

כל מילה בסלע .. אני לתומי חשבתי שלעסוק\לעשות BDSM צריך לבוא ראשית ממקום של, כבוד הערכה ואהבה.

כבוד . ראשית אנחנו נשים . לפני הכל. נשבעת שחיפשתי את הכבוד בצילומים.

כן יודעת שיש אנשים שיגידו . כל אחד\ת עושה ב - BDSM את אשר טוב לו\ה , נכון מסכימה .

אם זאת אני כה שמחה שאני נחשבת "שפחה לא ראויה" . וכל מילה מעבר לכך מיותרת.

וברוח הדברים מאחלת לכולם אהבה ו- BDSM !!

להבה חשופה !@!

}}{{



גרניקה​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007

אכן, מראות קשים לצפיה...

גרניקה​(נשלטת) • 29 ביולי 2007
איפוק וסטייל הם דברים שאי אפשר לקנות במרכול (וחבל שכך).

לילו, הרגשתי כהרגשתך.
נסיך הכתר
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007

מצעד הביזיון.

נסיך הכתר • 29 ביולי 2007

על זה נאמר- ביזיון, בושה לאדון- והתבזות אחת גדולה לנשים שעשו מה שעשו.
בא לי להקיא- לזעוק לשמיים- האם זה מה שאתם הייתם רוצים לראות באתר בדסמי ישראלי?
איפה הכבוד- אם אני הייתי מנהל האתר- התמונות הנ"ל היו יורדות תיכף ומייד.
shushu
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007

די לצקצוק.

shushu • 29 ביולי 2007
לא יודעת מה אתכם, לי כל הסיטואציה הזו מזכירה שיר.

הנעליים של ברוך.
מUחדת
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007
מUחדת • 29 ביולי 2007
אני מנסה להבין למה דווקא התמונות האלו, שאינן בוטות או שונות במיוחד מתמונות המועלות לכאן כל הזמן, גרם לכן לתחושה הזו.

כמו גרניקה הצדקת, גם אני מאמינה שסטייל ואיפוק לא מזמינים מהירקן ,וכשלעצמי סולדת מהרעיון של הפיכת כל סשן מזדמן לסרט תעודה של הנשיונל ג'אוגרפיק- ובכל זאת- למה עד להצגת תמונות אלו דעה זו לא נשמעה?
האמפרי
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007
האמפרי • 29 ביולי 2007
משום מה תחושתי הכללית לאחר מה שקראתי בתגובות כאן היא שאילו התמונות
היו עוברות, בואו נקרא לזה באופן כללי "סוג של פוטושופ", התגובות היו נראות אחרת
או בכלל לא. זה מריח לי (ומהתמונות בהחלט עולה ריח מסוים אבל הכוונה שלי לא אליו),
משהו מתנשא ומעט מתחסד.
נוצה
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007

גדול מהחיים

נוצה • 29 ביולי 2007
קראתי את המפגש , לא התרגשתי .. אבל התמונות.... זה היכה בי , מילא לי תבטן.

כבוד - הוא של אדון ברוך, הוא גבר נשוי , ויש לו הרמון , כולן זמינות (גרושות).
בעיניי כול גבר נשוי שבנוסף מתוחזק ע"י שפחה , עבד הוא מלך.

כול שולט בא עם אגו, שפחתו היא הכבוד שלו , האגו שלו.

כול אחד והמטען , האג'נדה , כול אחד ונוצותיו. קראו בלוגים.

בשבילי סידרת התמונות הזאת מאוד חזקה, לא רק בשל כמות הכאב שהיא מקבלת , גם הפיזיות , הדמויות כול כך אנושיות יש שם חום, רגש, ריגוש וכול כך גרוטסקיות צופה בם שוב שוב ולא נרגעת. זה חזק !!!!

הרבה כבוד מוצאת בתמונות .
נוצה
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007

נ. ב

נוצה • 29 ביולי 2007
זה כמו סרט של פליני , שהופך תבטן וההקצנה מכה בפנים .
לטאה סקסית​(שולטת)
לפני 17 שנים • 29 ביולי 2007

תמונות מהסרטים של פליני

לטאה סקסית​(שולטת) • 29 ביולי 2007
חברותיי הנשים.
הכבוד או חוסר הכבוד הוא בעיניים שלנו.
אני לא אוהבת אכסהיביציוניזם בעצמי לא לי ולא לנשלט שלי כי זה החינוך שהופנם בי.
לא הייתי יכולה להשתתף ב"לה דולצ'ה ויטה" ולא באינטרוויסטה של פליני.

לכו לראות את אינטרוויסטה. הוא יצירת אמנות שמנסה להוריד מאיתנו את המסיכות שאנחנו הנשים הפנמנו ולדעת פליני הגיעו מתוך התת מודע של הגבר לתוך המוסכמות החברתיות.

אם התמונות היו של נערות צעירות, דקות גזרה והתמונה היתה של גבר צעיר היינו טוענים שהתמונות חושניות, מעוררות את החושים ומדברים על הפתיחות של העוסקים בבדסמ.

בתמונות אנחנו רואים נשים מבוגרות יותר וגבר מבוגר וכולם חופשיים ביחס למיניות שלהם ועוסקים בה ללא עכבות.

התמונות עוררו בי מחשבות נוגות על העומק שהסטריאוטיפים החברתיים חדרו אלינו ועל המסרים שפליני רצה להעביר.

היום מוצגת בתיאטרון גשר הפקה נפלאה של מלאכת החיים של חנוך לוין.
חנוך לוין מעלה מסרים בדסמים גלויים בכל מחזותיו.
הנשים של לוין מבוגרות, גדולות, בעלות נוכחות, מיניות ויצריות.
המסר של חנוך לוין, כמו המסר של פליני, הוא אופטימי:
אני רוצה לצטט מתוך הבקורת על המחזה של חנוך לווין:
"כשכבים האורות, מתוך המלודרמה, הקהל נשלח הביתה עם מסר מאוד תמים, מאוד אופטימי ומאוד פשוט: יפים, מכוערים, באמצע – זה אתם. תחיו עם זה."

אנחנו עדיין לא בגיל שלהם.
אנחנו צעירים יותר והמיניות שלנו היא במיין סטרים החברתי.
במיניות הפתוחה שלהם, בחוסר הבושה התמים אני ראיתי חום אנושי שראיתי בתמונות של פליני כשראיתי את אניטה אקברג הגדולה, סמל המין ופצצת הסקס כשהיתה צעירה כאישה מבוגרת, שמנה מאוד אבל עם יופי פנימי שפליני ראה בעצם האנושיות שלה, ברצון להמשיך לחיות ולחוות.

עדיין יש בי את המוסכמות החברתיות שהוטבעו בי אבל כשאני לרגע שמה אותם בצד וחושבת שאני רואה תמונות שאני רגילה לראות אצל פליני או אצל חנוך לווין אני מרגישה הרבה חום ואנושיות.
אני רוצה לבחון שנית את המושגים שלנו על מיניות, המוסכמות על חוויות והנאה מהחיים ומאיפה הן הגיעו.

אני חוששת שהעלבנו את אחיותינו הנשים.
אני שולחת להן חיבה של אחות צעירה שמביטה בחום ומנסה לחשוב על ההצדקות למוסכמות החברתיות והתרבותיות שלנו.