שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבה מפחידה על סדיסטים

huan
לפני 17 שנים • 27 ביולי 2007
huan • 27 ביולי 2007
התנהגות אלטורואיסטית טובה א רק לבני אדם...היא נפוצה בחברות חרקים כמו דבורים וטרמיטים אשר היו דרך אגב הבסיס לפיתוח הסוציוביולוגיה. וכך גם בחיות חברתיות אחרות.

העניין הוא שלגבי מספר מינים התועל של הרכיב האלטרואיסטי חושבה באופן מטמתי, אצל בני אדם המצב הוא יותר מורכב.
Afroditi
לפני 17 שנים • 27 ביולי 2007

מסכימה לדברי שיר כאב. ממש כך.

Afroditi • 27 ביולי 2007
שיר כאב כתב/ה:
כחולית כתב/ה:
מה בעצם מקור ההבדלים בין אדון "רגיל" לאדון "מסוכן" וכנ"ל לגבי נשים??.



לדעתי, ההבדל המהותי בין סוציופט מסוכן כמו אותו רוצח סדרתי וביני הוא לא ביכולת להבחין בין טוב לרע - גם הוא מכיר בהבדל - אלא במצפון ובמוסר שלא נותנים לי לבחור ברע. הסוציופט אינו תופס את קורבנותיו כבני אדם כלל, והוא לחלוטין מנותק רגשית מהן ומהמין האנושי בכללותו.
מתן ביטוי ליצרים סדיסטיים הוא לגיטימי לחלוטין בעיני, עם צד ב' שהעדפותיו משלימות את שלי ולא בשום סיטואציה אחרת.


סדיאסט בכלל לאמתעניין בצד השני, אין לו כל אמפטיה אליו, אלא הוא מתיחס אליו כאל חפץ האמור

למלא את צרכיו. לכן גם לא משנה לו מיהו אותו צד שני.
Lordpain​(שולט)
לפני 17 שנים • 30 ביולי 2007
Lordpain​(שולט) • 30 ביולי 2007
דבר ראשון לא קיים מונח כזה סדיזם אמיתי כאילו בניגוד למה ?
לסדיזם מזוייף ????

אני אישית מוצא עוצמה אדירה כשהאישה שאייתי נהיית חסרת אונים בפניי מרצונה החופשי
כשהכאב שאני מעניק לה הוא משהו שממלא אותה בעונג שהוא לא פיזי אלא נפשי, היא חשה כאב היא סובלת ובנפש שלה זה מענג אותה , זה בקצרה מה שעושה לי טוב .

לקחת בכוח זה בעיניי חולשה וזה בניגוד לגרום לאדם מרצונו החופשי להתמסר לרצונך
כי כאן בכל מקרה לדעתי נמצאת עוצמה אמיתית .

שאלת מה ההבדל בינך לבין אותו סדיסט ?

ההבדל פשוט , הוא מקבל סיפוק מלרצוח ומלאנוס את לעומת זאת לא מקבלת שום סיפוק מלרצוח או מלאנוס אבל כן מקבלת סיפוק כשמתמסרים לרצונך מתוך בחירה חופשית ולא בכפייה .
Sir Spanksalot​(מתחלף)
לפני 17 שנים • 30 ביולי 2007
Sir Spanksalot​(מתחלף) • 30 ביולי 2007
הרשו לי רגע לפנות לנושא מזווית שונה, שלא ראיתי כאן התייחסות אליה (ואולי פשוט פספסתי).

בכל אדם יש יצר סדיסטי כלשהו. אפשר אולי לדרג את הסדיזם הזה, כשאני מניח שנתחיל משמחה לאיד (כשלא אתה גרמת לסבלו של האדם שלאידו את שמח), דרך הנאה מסבל קל שאתה גורם, ועד לסדיזם אנטי-סוציאלי הרסני - מהסוג של רוצחים סדרתיים סדיסטים.

אפשר לראות את זה כבר אצל ילדים: בכל חברה של ילדים יהיה את הילד שמהווה מטרה. הרבה מהילדים פוגעים בו, ונהנים מכך, וגם אלה שאינם פוגעים בו - ניתן להניח שלפחות חלקם מפיקים מכך הנאה וכנראה שהשאר פשוט שמחים שלא הם המטרה.

אולם, בני אדם לא רק חווים סדיזם ברמות שונות, אלא גם מגיבים לתחושות הסדיסטיות של עצמם בצורות שונות. חלקם ידחיקו את הסדיזם הזה, כיצר רע ופגום מיסודו. חלקם ישמחו בשקט לאידם של אנשים שנפגעים בסביבתם. חלקם ינצלו הזדמנויות שונות לפגוע באחרים וחלקם לא פשוט מהפחד להתפס או מהפחד מנקמה.

לעומתם, חלק מהאנשים יתעלו את היצרים הסדיסטיים שלהם לבדסמ. זו לדעתי, אחת הדרכים היותר בריאות להתיחס לסדיזם שבאדם. ראשית, כי האדם לא מדחיק את היצרים שלו אלא מוציא אותם אל האור ושנית, כי הצד ה"נפגע" מסכים ונהנה מהעניין. אמונתי היא שכאשר העוסקים בבדסמ אינם טיפוסים אנטי-סוציאליים אלא אנשים "מהשורה" (מבחינה פסיכולוגית קלינית), כנראה שהם דווקא מועדים פחות לסדיזם פוגעני מאנשים אחרים.
huan
לפני 17 שנים • 30 ביולי 2007
huan • 30 ביולי 2007
ציטוט: ההבדל פשוט , הוא מקבל סיפוק מלרצוח ומלאנוס את לעומת זאת לא מקבלת שום סיפוק מלרצוח או מלאנוס אבל כן מקבלת סיפוק כשמתמסרים לרצונך מתוך בחירה חופשית ולא בכפייה .


זה סהכ הבדל בכמות השליטה ובדרך ההשגה שלה לאור נורמות חברתיות - מנגנון ההנעה עצמו איננו שונה בשני המקרים. לכל היותר מדובר בהבדל הטכני בין טוסטוס למשפחתית.
עש11
לפני 17 שנים • 30 ביולי 2007
עש11 • 30 ביולי 2007
פשוט משום שאת מקובעת על בטוח-שפוי-הסכמה, או שאין לך את היכולת הפיזית.
...כמובן סביר יותר שזה נוגד אינטרסים אחרים שלך, או ערכים.
כחולית, זה נשמע מעניין, מה שם הספר ?
מיתוסית​(שולטת)
לפני 17 שנים • 30 ביולי 2007
מיתוסית​(שולטת) • 30 ביולי 2007
הכוונה בסדיזם אמיתי זה סדיסט שנהנה להכאיב לקורבנות ולהתעלל בחיות או אנשים מבלי שהם כמובן יחשקו בכך...

אליה- לא קשור ל-SSC, מעולם לא יכולתי לפגוע באדם אחר וגם כיום לא יכולה, זה עניין של אופי... מחר אני אתן לך את שם הספר. הוא לא איתי.

ולדעתי בדסמ הוא סוג של סובלימציה בריאה שפשוט אולי לא נתפסת ככזאת אצל החברה הכללית.
עש11
לפני 17 שנים • 3 באוג׳ 2007
עש11 • 3 באוג׳ 2007
הייתי צינית שמה, במשפט הראשון.
וזו לא סובלימציה, ניתן לפתור תופעות גם בלי 'סובלימציה'
כמו שאדון ווניל לא ינשק את גברת ווניל מבלי שהאחרונה הסכימה לכך
ככה גם אדון אכזר לא [הכניסי פועל מתאים] את שפחה מושפלת מבלי שהיא הסכי...
ברגע שאין ההסכמה מעניינם של האדונים הללו הם יוצאים מהסטטיסטיקה, וחסל, והם נהיים לגיבורים בספרי מתח.
ספרי מתח עלומי שם שאינם ברשותי, כך שיש לי די זמן להמשיך לטעון שההבדל הוא ערכים.
ערכים והחוק, במקרים שאנשים מתקשים עם הערכים שלהם.
לא תוכלי לפגוע באדם אחר, כי זה לחלוטין נוגד ערכים שלך, לא?
א. כן.
ב. לא, אני מלאת חמלה והזדהות.
אבל אם לא היית רגישה לזולת, היו אלה הערכים שלך שמונעים ממך לחטוף אנשים מהרחוב ולהושיב אותם בסלון עם תה, עוגיות ועיניים רחבות רוויות ציפייה לכשיפעל סם האונס על קורבנו ויהיה אפשר לצהול, לחלוץ נעליים ולהתרווח, להעביר ערוץ בטלוויזיה, לכבות מזגן, לגעת באיבר מין שאינו שלך, לבקע עולמות ולגשר מעליהם. נינט התנשקה עם החבר של תמרה, אבל היא איננה עוד, התפוגגה לשלג, לרעש של ערוץ ריק, לא, שמעון מביתן הפיס הוא ממשי ונוכח. הוא חמוד כשהוא מסיים לשתות הכל וכשנרטב לו הסנטר וכשזיעה מפציעה מבין שפו הדק, אפשר לנגב לו במטלית, אפשר לחתל אותו. הוא לא צריך להתבייש, זכוכית המגדלת תמקד את האור אבל לא תמיס את הגוף, המחוגה לא תנקוב בו צוהר בלתי הפיך דרכו ימלט האוויר. ומה עוד יש בקלמר? תמונה פורנוגרפית אחת, שתיים, וסלוטייפ אשר ייכפה על עפעפיו של שמעון פישוק רחב, יגרום שידמע ויזיל כמו תינוקת. מזל שיש וו בתקרה, ורתמת גוף, דיי לבכות שמעון. איזו קלות זו שניתן לטלטל אותך, להרעיד אותך, ואתה כה לאה ומטושטש, נים לא נים שמעון. וכמה מבוטל ככה מגורה, מרטיב את עיניו לחלוחית סיכה ותחינה לחסד. על פתיחות כנה כזאת מוטב לגונן בסלוטייפ, לאחות לשם תמונות שאצל הקלמר, אחת לעין שמאל ואחת לימין. הרי נעים לו להיות מעוור כשהוא מתנועע מן התקרה, נהדף לפנים ושב ולאחור היכן שניתן להלום בו ביד תכליתית, להטיח אותו קדימה במרקע המושלג וקץ לזמזום, קץ גם לעצמות השלמות. יחי הטפט החי.
למען היופי
והאסתטיקה
ושביאות הרצון.
ג. אני אתן לך את השם הספר ובזה יסתכם העניין.