שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תדהמה וזעזוע - בדס"מי העולם התאחדו

בקרקעית האוקיאנוס​(נשלט)
לפני 17 שנים • 9 באוג׳ 2007
טוב, מהדברים שכתבת אני בהחלט יכול להבין ולהזדהות עם כאבך. מצד שני, כפי שכבר ציינו כאן: ניכבת, הייתי קצת תמים כאן. אז מעבר לקריאות התיגר של ללכת לבית הדין לעבודה, כדי שקודם כל תלמד מהמקרה הזה. לפעמים צריך להתחפש, להתאים את עצמך למערכת שאיתה אתה עובד, גם אם בליבך פנימה אתה שונא אותה, תהיה דיפלומט, אל תחשוף את עצמך יותר מידי, אלא רק במידת הצורך ובסיטואציות הנכונות, וכן גם בנושא של לבוש - תשאיר את בגדי העור המגניבים ללילה, ביום אל תתבייש ללבוש חולצה תאגידית של קסטרו, תהיה קצת שועל, מתוחכם וערמומי...
אין מה לעשות, נכון שזה לא צודק, אבל זה טיבו של עולם.
אתה עוד רק בהתחלה. אתה תיתקל בסיטואציות מהסוג הזה עוד הרבה פעמים בחייך. בעמידה מול המזכירות באוניברסיטה, ובבירוקרטייה האקדמית, בשלבים מוקדמים של ראיון עבודה, או לדוגמא מול הפקיד בבנק: אם המראה "הלא שגרתי שלך", סביר להניח שיחמיץ לך פנים ולא בטוח שהוא ישוש לתת לך הלוואה בבנק גם אם יש לך את כל הערבונות הדרושים. שכן, בטח יחשוב בליבו הלבלר כפול הפימה: "זה עם הכרבולת והעגילים מסוגל להחזיר הלוואות? בטח הוא עושה כל היום סמים, וגם הכסף שיש לו זה מיזה..."...
ושוב, מצטער אם מה שתיארתי כאן נשמע לך אכזרי מעט, אבל אין מה לעשות ce la vie. תאמין לי אני מדבר מנסיון אישי. וככל שתתקדם בחייים והמשרות שתרצה להשיג יהיו רמות יותר כך תצטרך להיות דיפלומט ומתוחכם עוד הרבה יותר - לא רק להסתיר את נטיותך המיניות אלא דברים שהם יותר שגרתיים ושמותר כביכול לחלוק ולהיות "שונה" בהם כמו - דעותיך הפוליטיות, יחסך לדת וכדומה.
אל תיתן לזה לשבור אותך - הם פשוט לא שווים את זה.
שיהיה בהצלחה.
נולי
לפני 17 שנים • 9 באוג׳ 2007
נולי • 9 באוג׳ 2007
אני היתי רוצה לשמוע דעת משפטן מנוסה לגבי אופי המשפט בבית דין לעניני עבודה, כיון שעד כמה שאני יודעת רוב המקרים נסגרים עם איזה פקיד בכיר שמוסמך לתת פסק דין ולא ממש משפט מדוקדק.

לגבי ענינו של ונוס הוא לא קשור למקרה זה, כיוון שיש הבדל גדול בין כשירות לעבוד במטבח של מסעדה לבין כשירות להיות הורה, אם כי אני מודעת למקרים נוספים בהם "נטיותינו הנוראיות" עלו בתיקי גרושין וזה לא השפיע על ענין החזקה וגו'.

בענין ההפגנה: דבר ראשון צריך רשיון או אישור או איך שקוראים לזה כדי לקיים כינוס של אנשים וזה מקבלים מהמשטרה. לא נראה לי שבא לך להסבתך עם החוק, אז תברר לעומק.

ועוד דבר: אם עמדת הסושי-מן היתה גלויה לעין הסועדים, יתכן והמראה המיוחד שלך הוא שמשך את המעסיק להעסיק אותך.....
וחוץ מזה אף אחד לא חוזר לעבוד במקום שזרקו אותו ממנואלא אם ממש אין ברירה, או שהבוס זחל יפה ועת ארוכה.
כמה שלא תהיה סאב אני בטוחה שלא תגיד שיורד גשם כשישתנו עליך (ואולי כן?)
Hunter​(שולט)
לפני 17 שנים • 9 באוג׳ 2007
Hunter​(שולט) • 9 באוג׳ 2007
אם הולכים לבית דין לעבודה יש סיכוי גבוה שזה יגמר בגישור; כיוון שאתה לא תרצה לחזור לעבודה והם כבר הראו את חוסר הרצון שלהם להעסיק אותך אני חייב לתהות מה זה יועיל באמת..

אם הכוונה היא "להראות להם" אז עדיף לעזוב את זה, אם הכוונה היא לקבל פיצויים על עבודה זמנית הסיכויים שלך אפסיים.
פמינה
לפני 17 שנים • 9 באוג׳ 2007
פמינה • 9 באוג׳ 2007
לכל נושא יש עורכי דין שמתמצאים כמעט רק בו ועוסקים בו.
צריך עו"ד מנוסה בדיני עבודה ומכיר את ביה"ד האזורי לענייני עבודה בחיפה ואני לא.

יש לי הכרות קצרה ולא מעמיקה עם ביה"ד לעבודה בתל אביב מהצד השני, של המעבידים.
מהניסיון הקצר שלי הפקידים בביה"ד האזורי לעבודה עזרו לעובדים להגיש את התלונה ותגובת השופטת היתה אוהדת לעובדים.

הפגנה או רעש תקשורתי הם בניגוד לאינטרס של חברנו כי הוא עלול לקבל חשיפה תקשורתית רבה מידי ושם של trouble maker שלא יעזור לו במציאת עבודה בעתיד.

לעומת זאת תביעה בביה"ד לעבודה בד"כ לא מגיעה לתקשורת אם היא מנוסחת בצורה יבשה ולקונית.
אין צורך לפרט את הפרטים הצהובים בנטיה המינית אלא לכתוב בצורה מובנת לשופטת.
למעסיק הפוטנציאלי אין אינטרס להוציא את התביעה לתקשורת ולחברנו אינטרס חופף. של שקט.
אם התביעה לא תנוסח בצורה צהובה מידי אני מקווה שהיא תשאר בביה"ד האזורי לעבודה בחיפה.

הכוונה של חברנו היא להראות למעסיק שהתנהג בצורה משפילה וחסרת אנושיות וללמד אותו לקח.
הוא יודע שלא סביר שיחזירו אותו לעבודה כי המעסיק לא רוצה אותו.
מהניסיון המועט שלי תיק כזה מסתיים בפשרה לפני שהוא מגיע לדיון.
אני לא חושבת שהוא צריך ללכת ולהקליט את המעביד. אני חושבת שהמעסיק יחשוד בעובד שפוטר ומגיע בפתאומיות ומנסה לתחקר. כל אחד היה חושד.
העובדת השניה היתה עדה לשיחה ובאופן עקרוני היא חייבת לומר את האמת בעדות כששואלים אותה(אם התיק יגיע לדיון) אבל אנחנו יודעים שיש אנשים שמשקרים גם תחת הצהרה.

מהניסיון המועט שלי ביה"ד לעבודה לא פסק הוצאות לעובד תמים שהגיש תביעה כפי ש"עבודת מאסטר" אמר. הם פסקו הוצאות כשהעובד הטריד או ניסה לסדר את המעביד.
אני לא מכירה את שיל אבל אפשר לנסות אם רוצים לבקש מאחד מעורכי הדין המתנדבים שמתמצאים בדיני עבודה שיעזור בניסוח.

מכל האפשרויות שהוצעו: הפגנה, פניה לתקשורת ותלונה בביה"ד האזורי לעבודה אני חושבת שהאפשרות השקטה והיעילה ביותר היא בביה"ד האזורי לעבודה.
ברור שביה"ד לא יוכל להחזיר את חברנו לעבודה שם.
הם לא יפסקו פיצויים משמעותיים כי התקופה היתה קצרה אבל החובה לענות לתביעה בביה"ד לעבודה תלמד את המעסיק לקח שלא מתחקרים עובדים בידידות על נטיותיהם המיניות ויום למחרת מפטרים אותם.
ההתנהגות הזאת היא חסרת רגש וראויה לגינוי.

מכיוון שחברנו עדיין מחפש עבודה למענו לא כדאי לעורר גלים יותר מידי גבוהים בתקשורת.
התלונה בביה"ד לעבודה היא אם חברנו מרגיש צורך להגיב בגלל ההשפלה והכאב.
AIR​(נשלט)
לפני 17 שנים • 9 באוג׳ 2007
AIR​(נשלט) • 9 באוג׳ 2007
למה לא פשוט להגיד שם המסעדה ולא נלך לשם icon_smile.gif ?
השולט אור​(שולט)
לפני 17 שנים • 10 באוג׳ 2007
השולט אור​(שולט) • 10 באוג׳ 2007
ככל שידוע לי עוד לא היה מקרה מבחן שכזה בארץ לגבי פיטורין בגלל בדסמ שהגיע לבית המשפט.
קח בחשבון שכשהמחוקק דיבר על נטייה מינית כוונתו המוצהרת הייתה הומוסקסואליות, לסביות וטקאנסג'נדריות שבעקבות מאבק בן 20 שנים הפכו די למיין סטריים.

בדסמ מוגדר על ידי רוב האוכלוסייה כסטייה ולא כנטייה מינית. לא ידוע לי אם הוא מוגדר בחור כנטייה מינית - לדעתי לא.

כך שאם תלך לבית המשפט קח בחשבון חשיפה בכלי התקשורת ושמרנות וחוסר הבנה מצד השופט.

אם השופט ייצמד לחוק היבש - דיברת על המיניות שלך, בעקבותיה פוטרת ויש לך קייס.
אבל אם הוא יניח לדעותיו האישיות לחצוץ בין הקייס שלך למשפט היבש (ושופטים הם קודם כל בני אדם), רוב הסיכויים הם שתפסיד.

סביר להניח שהנתבע יציג אותך כסוטה שלדעתו מאיים בדעותיו על קהל הלקוחות שלו או שעובדים אחרים לא מעוניינים לעבוד איתך בגלל נטיותיך.

בקיצור, טוב שנתחיל להגיע לבתי משפט ולהילחם על זכויותינו, אבל כל זמן שלא רבים עשו את זה, כל מקרה נחשב לתקדים והסיכויים לדעתי קלושים.

אני לא יודעת אם "יצאת מהארון" עם הבדסמ מול משפחתך וחבריך, אבל קח בחשבון שאם לא עשית זאת - כולם ידעו, ויש לזה משמעויות. אנשים שונים מקבלים את הנטייה שלנו באופנים שונים ולפעמים פוגעניים.

מעבר לזה, קח בחשבון שאתה צעיר, רווק וכו', אבל משפט יוצר תיעוד, ותיעוד אפשר לצטט אחר כך במהלך חייך כשהכי לא נוח לך שעברך יוזכר.

בכל מקרה, בהצלחה.
פמינה
לפני 17 שנים • 10 באוג׳ 2007
פמינה • 10 באוג׳ 2007
העניין הוא שחברנו בכלל לא צריך להכנס לשאלה מה הוא ואם הוא בדסמי או לא.

עיסוק במיניות שלו בשעות הפנאי לא רלוונטי להעסקה שלו או לפיטורין שלו.
כל שאלה תוכיח שהמעסיק מתעניין בדברים שלא קשורים להעסקה והעו"ד של חברנו יכול לטעון לחוסר רלוונטיות.
חברנו לא צריך להיות מקרה המבחן של הבדסמ ואם זו סטיה או לא.
לכן כתבתי שהוא צריך לכתוב בצורה לקונית ולא צהובה.

הוא כתב שסיפר למעסיק שהוא הולך למועדונים בשעות הפנאי שלו אבל לא סיפר מה הנטיה שלו וסיפר רק באופן כללי על קהילית הבדסמ בארץ. הוא כתב במפורש שלא סיפר על עצמו דבר.

הכותרת יכולה להיות:
"הלך לבלות במועדון הדאנג'ן או הנו לימיט ופוטר" כי לפי דבריו הוא לא סיפר על עצמו ולא חייב לספר על עצמו דבר נוסף בקשר לנטיותיו המיניות.
אם הוא יחליט לתבוע כדאי להוריד את הפרופיל ולסרב לענות לגבי נטיותיו המיניות. הן אינן עיסקו של אף אחד.
מבחינת לבוש זכותו של המעביד לדרוש הופעה הולמת אבל הוא ראה את לבושו לפני ששכר אותו.
המעביד הודה בפניו שהסיפורים על קהילת הבדסמ גרמו לפיטורין.
לפי הסיפור שלו אין בכלל נתונים על נטיותיו המיניות: רק סיפור שהוא מבלה במועדוני הנו לימיט והדאנג'ן ומעורב בקהילה.
אני חושבת שאסור להסכים לספר דבר נוסף מעבר לזה.
המיניות שלו בשעות הפנאי היא עסקו הפרטי.


השאלה היא איך הוא ינסח את התביעה ומה יאמר. כשיש עו"ד הוא עוצר בטענת "חוסר רלוונטיות" כל שאלה על אורח חייים ומיניות. אסור לו לענות על עצמו מבחינה עקרונית.

בשאלת התקדים:
ביה"ד האזורי לעבודה לא יכול להיות הערכאה שתדון אם בדס"מ הוא סטיה.
התקדים יהיה במשפט שבו אישה או גבר יאשימו מישהו שפגע בהם בסשן בדסמי ולא בביה"ד לעבודה.
יוני
לפני 17 שנים • 10 באוג׳ 2007

רק להבהיר נקודה מסוימת

יוני • 10 באוג׳ 2007
אתם מדיינים פה על הנושא הנ"ל לכאן ולשום אך עליכם להבין דבר בסיסי,
כל דיון שיתקיים בערכאה זו או אחרת יגרור אחריו שני אופציות ,
קבלת התביעה או דחייתה, במקרה שהתביעה תתקבל ישנם שלושה סעדים אפשריים שבהמ"ש מקנה:

1. צו אל תעשה- שאינו רלוונטי למקרה הנדון

2. צו עשה- שיכול לקבוע שהפיטורים אינם חוקיים ו/או כשרים ולכפות על הפירמה לשכור מחדש את שירותו של מיודענו ,אך אם זאת יש לציין שביהמ"ש נמנע לחלוטין מלהתערב ביחסי עובד- מעביד, ובמיוחד כאשר מדבר יחסים ישירים ולא ביחסים עקיפים

3.שיפוי ופיצוי- כיוון שלא נגרם נזק אין מקום לשיפוי ולכן יש מקום אך ורק לפיצוי, אפשר להניח שהשכר שהיה אמור לקבל הנ"ל הינו בסביבות המינימום המשולם במשק ולכן יש לצפות שפיצוי (אם יינתן) יהיה בשווי שכר חודשי אחד לערך

עכשיו אני שואל אותכם שאלה פשוטה, נכון שהייתה פה התנהלות לא תקינה של בעל העסק
ונכון שישנם מרבית הסיכויים שהעתירה אם תצא לפועל תתקבל אך האם שיקול העלות מול התועלת כאן
לא קובע בצורה גורפת שאין מקום לנקוט בהליכים מול העסק, הדבר היחיד שלעניות דעתי אפשר לעשות
הוא לנקוט בו הוא הליך ציבורי בלתי פורמלי שבו אנשים יכירו את המקרה ,כמו שאנו הכרנו,
ויצרו חרם ברמה זו או אחרת על אותו בית עסק

(דרך אגב יכול להיות שלא שמתי לב, אבל לא פירסמת באיזה סושיה מדובר?)
The Shield​(שולט)
לפני 17 שנים • 10 באוג׳ 2007

פרנסה

The Shield​(שולט) • 10 באוג׳ 2007
דבר אחד מוזר בסיפור. מה פתאום הבוס שלך שאל אותך אם אתה מכיר מועדוני סאדו? כנראה שהיה לו יסוד לחשוד בך. לדעתי קיבלת שיעור לא יקר (אתה תמצא עבודה אחרת). עכשיו תבין שאנשים יכולים להיות ערמומיים צרי מוח ובעלי דעות קדומות. ובכלל בעבודה אין חברים יתכן שחברים מהעבודה לכלכו עליך בפני הבוס שלך, במקומך לא הייתי הולך למשפט. תמצא עבודה חדשה תתחבב עך כולם, ותהיה יותר דיסקרטי לגבי החיים הפרטיים שלך. אל תשכח רוב האוכלוסיה רואה בבדסמ סטיה חולנית, ואתה בסך הכול רוצה להתפרנס.
ועוד דבר משפט זה דבר פומבי השאלה אם אתה רוצה לחשוף את עצמך למען עקרונותיך. דבר שרוב האנשים כאן לא מוכנים לו.
תמצא עבודה חדשה ותמשיך הלאה.
פמינה
לפני 17 שנים • 10 באוג׳ 2007
פמינה • 10 באוג׳ 2007
מבחינה פרקטית יתכן שיותר טוב לבלוע את הכעס ולהמשיך הלאה אבל צריך לזכור שיש אפשרות לתבוע.

מבחינת הפרסום כשיש משפטים על הטרדה מינית ע"י המעביד לא מפרסמים את שמה של המוטרדת. אפשר להשיג צו איסור פרסום.
השאלה אם יודלף משהו ותתחלנה שמועות. רס"ן שמועתי מזמן עלה לדרגת סא"ל.

אין סיכוי להחזרה לעבודה או לצו עשה או אל תעשה. הסיכוי הוא לפיצויים נמוכים מאוד בהליך של פשרה. לדעתי התיק לא יגיע לדיון.

השאלה היחידה היא אם חברנו כועס ומרגיש שהוא חייב לבטא את כעסו.
אם כן, הוא יכול לבקש צו איסור פרסום.
אין סיבה שתביעות על אפליה בגלל נטיה מינית או תביעות של הטרדה מינית תהיינה ללא צו איסור פרסום.
האפשרויות של הפגנה ופניה לתקשורת הן הרבה יותר פומביות ולכן עלולות להזיק למציאת תעסוקה עתידית.