משמעת ותשוקה - חלק 3

משמעת ותשוקה - חלק 3

מתחלף ליברלי • 9 באוג׳ 2007

עברו חודשים מאז פירסמתי את שני החלקים הראשונים.

קיבלתי מוטיבציה מ mystery queen הנהדרת והחלטתי לכתוב את החלק השלישי.

מקווה שתהנו

משמעת ותשוקה – חלק 3


רעות התחננה על נפשה. "בבקשה המפקדת" אמרה בקול מהוסס, "זה לא יקרה יותר אני מבטיחה", אבל מש"קית המשמעת היפה הביטה בה בזלזול. "יש לך רבע שעה בדיוק להתייצב אצלי בחדר במדים ובדום מתוח".
כשיצאה מור מחדרה של רעות, מיהרה החיילת הבוכיה להתלבש וליבה הלם מפחד. רק לפני מספר ימים היא ריחמה כל כך על חברתה הדר, ועכשיו עומד ישבנה לספוג את הכאב וההשפלה. רגליה בקושי סחבו אותה לעבר משרדה של מש"קית המשמעת הקשוחה. כשנכנסה מהוססת , הופתעה לפגוש בחדר חייל מילואים שנראה לה כבן שלושים, שניצב כבר בעמידת דום. מסתבר שלמש"קית מור היה יום פורה במיוחד.
בטרם הספיקו להחליף ולו מילה אחת, נפתחה דלת המשרד ומש"קית המשמעת נכנסה לחדר. מור הודיעה לרעות שהיא עומדת לספוג עונש של שש הצלפות על ישבן חשוף בגין המעשה החמור, והזכירה לה שפקודות היחידה אוסרות על אוננות. רעות הסמיקה ממבוכה, קלונה גבר אל נוכח המילואימניק שניצב לידה רועד.
כשפנתה מור למילואימניק הבינה רעות שמצבו רע אפילו משלה. מסתבר שגם אותו תפסה המש"קית עושה ביד בחדרו, אבל זה לא היה חטאו היחיד. בבוקר של אותו יום התלוננה עליו אחת החיילות כי כינה אותה "סקסית" ואף פלירטט איתה תוך שהוא משמיע רמיזות מיניות. "עודד, אתה עומד לקבל שתים עשרה הצלפות על ישבנך בגלל שאוננת, ועל השיחה עם החיילת תקבל עונש מיוחד". היה המום, לא רק שהוא עומד להיות מושפל בידי מישהי שצעירה ממנו בחמש עשרה שנים, לא רק שישבנו עתיד לבעור מכאבים, מי יודע מה הוא העונש המיוחד עליו שמרה המש"קית רעות בסוד.
מור הורתה לשניהם להתפשט ולהשאר בבגדיהם התחתונים בלבד. אט אט הורידו שניהם את נעליהם, ולקול גערותיה של המש"קית הגבירו את הקצב. על פי הוראותיה הניחו את בגדיהם מקופלים על אחד הכיסאות, וניצבו מובכים בבגדיהם התחתונים אל מול עיניה המזלזלות. תוך כדי התהליך המשפיל הספיקה רעות להבחין בגופו החלק והנערי של עודד.חבל, חשבה לעצמה, בנסיבות אחרות יכלה דווקא להנות מגופו.
"אתה תהיה הראשון", סיננה מור בקול מתכתי, ועודד נרעד. היא הורתה לו לרכון על שולחנה ולפרוש את ידיו לצדדים. ידיו נאזקו באזיקים שהיו מחוברים לצידי השולחן, כך שאף אם רצה לא היה יכול לברוח. מתחת לבטנו הניחה כרית שהגביהה את ישבנו שעמד להיות מולקה. בתנועה אחת חדה הפשילה את תחתוניו, ולעיני הבנות נגלה ישבנו החמוד והסקסי. מור הורתה לרעות להוריד את תחתוניו של המילואימניק הנבוך לגמרי ולשים אותם גם כן על הכסא. "פסק את רגליך חייל" פקדה מור, ולמילואימניק לא היתה ברירה. כה נבוך ומושפל לא חש מעולם.
"אני עומדת להלקות אותך שתים עשרה מלקות, ועליך לספור אותן אחת המפקדת סליחה שעשיתי ביד, שתיים המפקדת סליחה שעשיתי ביד וכך הלאה? מובן?
-כן המפקדת
המש"קית הקשוחה נטלה בידה שוט קשיח וארוך, ורעות נרעדה. מדובר היה בשוט מכאיב במיוחד, ורעות הבינה שעוד דקה שתיים גם היא תחוש בו. מור עמדה משמאלו של עודד, וכשניחתה ההצלפה הראשונה על ישבנו, נשמעה זעקה. "אחת המפקדת סליחה שעשיתי ביד" כשהוצלף בשנית קרא "שתיים המפקדת סליחה שעשיתי ביד" ושהונחת השוט בשלישית על ישבנו כבר החל קולו להסדק מבכי. מור הלקתה את עודד ללא רחם, כשישבנו מנסה לשווא להתחמק מהשוט הדק והשחור שפילח את האויר בשריקה מפחידה ואחר צרב פסים אדומים על הטוסיק החמוד שלו. רעות ריחמה על עודד הזועק, אבל יותר מכך ריחמה על שעומד להתרחש לה. שהצליפה מור את ההצלפה האחרונה שהיתה חזקה במיוחד צעק עודד שתים עשרה המפקדת סליחה שעשיתי ביד וייבב בבכי. המש"קית התירה את ידיו מהאזיקים והורתה לו לקום ולהסתובב. מבוייש נכלם וכואב מילא עודד את פקודתה, וניצב עירום לגמרי בפני שתי החיילות. רעות השפילה מבט לעבר הזין שלו שלא היה גדול או קטן במיוחד ובשער ערוותו המגולח כמעה והבהיר. החיילת הנפחדת דווקא חשבה שיש לו זין יפה וחמוד, אבל המש"קית האכזרית סברה אחרת. "עם כזה זין קטן, לא פלא שהטרדת מינית חיילת", אמרה בקול מלגלג ועודד לא ידע את נפשו מרוב בושה.
לא עברו אלא שניות עד שעודד ורעות החליפו עמדות. היא רכנה על השולחן, ידיה נאזקו, בטנה היתה מונחת על הכרית, תחתוניה הופשלו על ידי המש"קית המשפילה שהורתה לעודד להסיר אותן ולהניחן על הכסא. גם לה הורתה מור לפסק רגליים, ואחר כך גם הסירה את חזייתה. שדיה הקטנים והזקופים פגשו בכיסוי הזכוכית הקר, וישבנה היה חשוף בפני המפקדת שלה ואדם זר. הכוס החלק שלה נחשף גם הוא, ומור הורתה לה לספור בקול רם את המלקות. "אחת המפקדת, סליחה שעשיתי ביד, שתיים המפקדת סליחה שעשיתי ביד, שלוש המפקדת סליחה שעשיתי ביד", כך עד ההצלפה השישית והאחרונה" ממררת בבכי הותרה מאזיקיה, ובתוך שניות מצאה עצמה ניצבת אל מול המפקדת הרעה והמילואימניק המפוחד. "החזה שלך קטן כמעט כמו הזין שלו" לעגה מור, ומור ועודד השפילו מבט.הסיוט שלהם רק התחיל.

אהבתי...

שורטת קינקית • 11 באוג׳ 2007

ממתינה לחלק4

Re: אהבתי...

מתחלף ליברלי • 13 באוג׳ 2007

מקווה שלא המתנת זמן רב


משמעת ותשוקה חלק 4

עירומים, מושפלים ונפחדים עמדו עודד ורעות אל מול מבטה המתריס של המש"קית מור. ישבנם של השניים בער מכאב ופסים דקים צרבו את בשרם. עודד לא הבין איך זה קורה לו, איך הוא ניצב כך עירום כביום הוולדו אל מול ילדה שטרם מלאו לה עשרים שאך לפני שניות הלקתה אותו כפי שהלקו פעם מורות בבתי ספר אנגלים ילדים סוררים. רעות חשה השפלה איומה גם היא. לעמוד כך אל מול חברתה ליחידה, חזה חשוף, ערוותה גלויה, כשלמבטה המלגלג של מש"קית המשמעת נוספו גם מבטיו המהוססים של עודד. רעות לא ידעה ממבטו של מי היא חשה נבוכה יותר.
דמעות זלגו מעיניה של רעות, גם בשל הכאב, ולא פחות מכך בשל ההשפלה. עד כמה שהתאמץ עודד שלא לבכות, זלגה דימעה או שתיים מעיניו. המש"קית אהבה את זה וכמובן לא פספסה הזדמנות להשפיל את המילואימניק עוד יותר. "החייל שלנו בוכה", ניגנה בקולה, "כואב לו, אולי הוא רוצה לאמא". עודד השפיל את עיניו לריצפה והתפלל שהסיוט יעבור, רק שהעונש הנוסף לא יהיה אכזרי כל כך.
"החלטתי שהעונש המיוחד שהטלתי עליך, יבוצע גם על ידי החיילת נטלי, אותה הטרדת היום", אמרה מור ומייד התקשרה למשרדה של נטלי ופקדה עליה לבוא למשרדה. עודד כבש את מבטו בריצפה ונחרד מהמחשבה שחיילת נוספת תשתתף בהשפלתו. רעות ציפתה שהמש"קית מור תורה לה להתלבש מכיוון שעונשה הרי נגמר אבל זו לא אמרה דבר. רעות היססה שנייה שתיים לפני שפנתה בקול רפה למש"קית המצליפה. "בבקשה המפקדת, הרי העונש שלי נגמר, אני לא הטרדתי את החיילת ואני מבקשת שהיא לא תראה אותי עירומה"
מור חייכה. למעידה הזו היא ציפתה. "מכיוון שהעזת לדבר במהלך העונש ללא רשות", החלטתי כי החיילת נטלי תעניש גם אותך". הבשורה הזו מוטטה את רעות והיא נפלה על ברכיה, מנשקת את רגלי המש"קית שהיו נתונות בסנדליה, מתחננת שתבטל את רע הגזירה. מילא להענש ולהיות מושפלת בידיי חיילת רגילה, אבל בפני "פרחה" כמו נטלי, עובדת הרס"ר הפרובוקטיבית של הבסיס? זו כבר תהיה השפלה שספק אם תוכל לעמוד בה.
מור הורתה לשני החיילים ללבוש את בגדיהם התחתונים והם עשו זאת בשניות, נטלי כבר היתה בדרך ואולי לא יצטרכו לחשוף את גופם העירום בפני חיילת נוספת. כשנכנסה נטלי לחדר, ועל פי הוראה מפורשת מראש, קראה רעות הקשב ושניהם נמתחו דום. עודד הביט בנטלי שלא יכלה להתאפק ופרצה בצחוק סוער. כמעט קטנת קומה היתה, שדיה דווקא גדולים, ושערה המתולתל והכהה עטף פנים נאות וגסות כמעה, שפתיים עבות שספק נותחו, אף סולד וחצוף ומבט ממזרי. למה צריך היה ליפול שבי הבקר בטעמו.
נטלי הפסיקה לצחוק אך החיוך לא זז לה מהפנים, ובזלזול הביטה בעודד וברעות. רק לפני מספר שעות פלירטט איתה נטלי כאילו היא "קטנה עליו", ועכשיו הוא עומד בפניה בתחתוניו בלבד, עובדת הרס"ר הבינה שהוא הולך להענש. כבר בבקר חשבה שהוא חמוד, אבל לקבל אותו ככה על מגש של כסף יהיה הרבה יותר משעשע. בנוגע לרעות היתה זו בכלל נקמה מתוקה. תמיד הרגישה שרעות "הצפונית" "והאינטיליגנטית", מתנשאת מעליה. הפעם היה תורה להיות השולטת.
מור הכריזה בקול כי מכיוון שנטלי הוטרדה על ידי עודד, ומכיוון שרעות החליטה לדבר במהלך העונש, היא החליטה שנטלי תעניש את שניהם. נטלי, כך אמרה, תבחר כמה הצלפות להעניק לכל אחד, כאשר המינימום הוא שתי הצלפות והמקסימום הוא תשע לרעות ושמונה עשרה לעודד. נטלי גם תוכל לבחור האם יולקו עודד ורעות על ישבן חשוף או על תחתוניהם. רעות ועודד חוו השפלה עזה מאין כמוה. לא רק שהילדה הפשוטה הזו תענישם, היא גם תהיה השופטת.
לפקודתה של המש"קית מור רכן עודד שוב על השולחן, כשנטלי ומור עצמה אוזקות אותו לצידי השולחן. המש"קית שאלה את נטלי האם תצליף בו בעירום והתשובה החיובית לא הפתיעה איש. לפקודתה של המש"קית הפשילה ואחר כך הסירה רעות את תחתוניו של עודד וישבנו האדום והצרוב נגלה לעיני נטלי. היא אהבה את המראה שנגלה לעיניה, התחת שלו, חשבה לעצמה, חמוד אפילו יותר ממה שתארה.
עודד קיווה שלפחות באשר למספר ההצלפות תפגין עובדת הרס"ר הסקסית קצת רחמים. "כמה הצלפות החלטת להצליף בחייל שהטריד אותך הבקר"?, שאלה רעות בלעג, והתשובה של נטלי הרעידה אותה. "מה זה כמה, אני פראיירית של מישהו, שמונה עשרה, וגם זה לא מספיק לו".
עודד חש חסר אונים ולא ניסה להתווכח. מור נתנה בידיה של נטלי שוט אחר, מרובה זנבות קצרים שחורים, ופקדה על המילואימניק המושפל לספור אחת המפקדת נטלי, סליחה שהטרדתי אותך, שתיים המפקדת נטלי סליחה שהטרדתי אותך, וכך הלאה. נטלי נעמדה לשמאלו של עודד, ולא יכלה להסתיר את התלהבותה. ארבעה חודשים קודם לכן ספגה באותו המקום ממש עונש של ארבע הצלפות על ישבן חשוף לעיני קבוצה של חיילות. אז ביצעה את העונש מש"קית המשמעת הקודמת, קיבוצניקית בהירת שיער. נטלי חשה כה מושפלת לקבל הצלפות מקיבוצניקית מתנשאת, עכשיו היא הולכת להחזיר למתנשא ומתנשאת אחרת.
השוט שנבחר לתפקיד אמנם היה אכזר קצת פחות מהקשיח שבו השתמשה רעות, אבל העצמה האדירה והלהט של נטלי איזנו את התמונה, אולי אפילו גרוע מכך. זעקותיו של עודד החרידו את סביבת המשרד, ובקושי הצליח להפיק מפיו את המשפטים המשפילים. "אחת המפקדת נטלי סליחה שהטרדתי אותך, שתיים המפקדת נטלי סליחה שהטרדתי אותך וכך הלאה. נטלי הניפה את ידה בימנית באויר שוב ושוב, והנחית חזק ככל שיכלה את זנבות הסוס בישבנו המאדים והמתחמק לשווא של עודד. נטלי הנחיתה והנחיתה, ולא פסקה מלהביט בתאווה בישבנו ובביציו המטלטלות של המילואימניק החתיך. היא חשה ברטיבות המוכרת והמענגת מתפשטת בכוס שלה, מה שנתן לה כח להמשיך ולהצליף בעודד המסכן בחוזקה. רעות הביטה במחזה באימה. בזה הרגע ספג עודד את ההצלפה השמונה עשרה, עוד מעט תהיה היא הקורבן, הלוואי שבאשר אליה תהיה נטלי אכזרית פחות.
מור ונטלי התירו את עודד מאזיקיו, והמש"קית הורתה לו לקום ולהסתובב. עודד עשה זאת בכבדות ובכאב, ונטלי יכלה לחזות עכשיו "בסחורה" כולה. שוב לא יכלה לעצור בעד צחוקה וכששאלה אותה מור מה דעתה, טענה שזין כל כך מסכן לא ראתה מזמן. "אתה בטוח שאתה מילואימניק ולא מילואימניקית?", שאלה בצחוק מתגלגל. "אני בטוחה שהזין הזה לא עומד בכלל, העיקר שבפה אתה חזק". עודד לא ענה. אחרי ההצלפות הרבות והדברים המשפילים של נטלי, יכול להיות שבאמת לא יעמוד לו בזמן הקרוב.
עתה הגיע תורה של רעות שנאזקה לשולחן ותחתוניה וחזיתה הוסרו בידיו הרועדות של עודד, נטלי החליטה כמובן שלא לוותר על מראה ישבנה ושדיה של החיילת ששנאה. ראשה של החיילת המסכנה נצמד לשולחן, ישבנה היא מונף כמעה באויר ומוגש לחסדיה ומבטיה של נטלי, ובליבה קיוותה כי תספוג מספר מועט ככל היותר של מלקות. כשהחליטה נטלי כי תלקה את רעות שמונה מלקות פרצה הנענשת בבכי. גם בגלל המספר הגבוה של המלקות, וגם בגלל שגם היא הבינה שבכך שנטלי החליטה "לוותר" על הצלפה אחת, טמונה השפלה מיוחדת. "הפרחה" "מרחמת" עליה.
נטלי נעמדה שוב באותו מקום, החלה לבצע את עונשה של רעות, ואכזריותה לא פחתה. "אחת המפקדת, שתיים המפקדת, שלוש המפקדת, צרחה רעות, "בבקשה לא", ותחנוניה רק הגבירו את העוצמה. ישבנה נע מצד לצד, והכוס הורוד שלה נחשף בין רגליה הפעורות, עטור פלומה זהובה, כמעט מגולח כולו. הרטיבות בין רגליה של נטלי לא יבשה, להפך הוא הנכון. נטלי חשה שהיא עשוייה לגמור אבל עצרה בעדה. העונש הרי לא תם.
כשסיימה נטלי להנחית את ההצלפה השמינית, שיבחה אותה מור ותהתה בקול שמא ראוייה היא להחליף אותה לעיתים כמצליפת הבסיס ואולי אף לשמש מש"קית משמעת אחריה. בטרם הספיקה נטלי להיות מוחמאת מההצעה, הותרה רעות מאזיקיה וגם היא ניצבה עירומה כולה בפני החיילת שלה בזה כל כך. הפעם המבזה היתה נטלי שבקושי סיימה שתים עשרה שנות לימוד במגמת ספרות, והמבוזה היתה רעות, תלמידה מצטיינת באחד מבתי הספר היוקרתיים בעיר שהתעתדה ללמוד אדריכלות. נטלי הביטה בשדיה הרועדים של רעות, והורידה מבט לעבר הכוס שלה. "תספורת יפה עשית", אולי אני עוד אוריד לך את הפס שנשאר.
אם חשבו עודד ורעות שבזה תם העונש, נכזבה תקוותם. בלעג רב ולמבוכתם הרבה של השניים, גילתה מור לנטלי כי השניים נענשו גם בגלל שנתפסו עושים ביד בניגוד לפקודות. לכן, כך החליטה, יאלצו השניים כעת לעשות ביד בנוכחות השתיים. המש"קית האכזרית הורתה בצעקות רמות לעודד ולרעות לשבת על הרצפה כשגבם שעון לקיר ורגליהם מפוסקות, ובלית ברירה החלו החיילת המושפלת והמילואימניק האומלל לענג את עצמם. נטלי "תקעה" את עיניה ברעות שליטפה את דגדגנה בקצות אצבעותיה ובעודד הנבוך שהחל לשפשף את אבר מינו. למזלו ובמידה מסויימת גם לפליאתו, הזדקר הזין שלו מהר יחסית, ומבטיהן המלגלגים אך מלאי התשוקה של נטלי ומור רק הגבירו את עמידתו. כשגברו אנחותיהם המבויישות של השניים, הורתה להם מור בחדות להפסיק. "אל תשכחו שזה עונש ולא פרס".
השניים נשארו ישובים על הרצפה, רגליהם מפוסקות, פתוחים ממש בעיני החיילות הצעירות והיפות שנהנו עד אימה. מור חשה את כוסה הלח, ובמוחה עלה רעיון חדש. "מכיוון שיש לך פה מלוכלך", סיננה לעברו של עודד המפוחד שהבין שעונשו לא תם, "צריך לשטוף אותו". היא שאלה את נטלי אם הביאה איתה מים וסבון וכשהשיבה עובדת הרס"ר בשלילה, הבין עודד שהמשפיל מכל עוד לפניו. "אם אין מים, נאלץ לשטוף לך את הפה בדרך אחרת". עודד נרעד, הוא הבין מה הולך לקרות לו, הלוואי שיתבדה.
אבל עודד לא התבדה. נטלי נשלחה להביא בקבוקים של אייס טי מהשק"מ, מהן גמעו שתי הבנות הלבושות בשקיקה. לרעות הגישה מור בקבוק מי ברז, ואז החליטה שהראשונה שתשתוף את עודד בנוזל גופה תהיה דווקא שותפתו לעונש. עודד אולץ לשכב על גבו, ורעות אולצה לפסק את רגליה מצידי ראשו ולכרוע. ישבנה וכוסה קרבו לפניו, ולהוראותיה הצעקניות של נטלי העולצת, החל קילוח דק לזרום מגופה לכיוון פיו של עודד. "תפתח את הפה", צרחה עליו נטלי, והנוזל הצהוב וטעמו המוזר חדרו לפיו של המילואימניק שלא סבר מעולם כי מישהי תשתין עליו. "עכשיו אתה לא סתם מילואימניקית", צחקה נטלי, "אתה מילואימניקית מושתנת".
כשסיימה רעות הנבוכה להטיל את מימיה, בדקה מור את פיו של עודד, "והחליטה" כי אינו נקי מספיק. נטלי החליטה לקחת את המשך המשימה על עצמה, הורתה לרעות לחלוץ את סנדליה ומכנסיה, ועודד חזה ברגליה השזופות והעסיסיות, ובתחתוני החוטיני האדומים שעיטרו את גופה. תוך שניות כרעה גם נטלי לעברו, וכשחשה שהיא מוכנה, הזיזה במעט את פיסת הבד האדומה. עודד הביט בפחד ובתשוקה בכוס הבשרני והכהה של נטלי.כמעט סגול היה, תפוח, שער ערווה שחור בצבץ אל מול עיניו. הכוס שלה היה חלק יחסית, אבל כבר ראה מגולחות ממנה. נטלי קירבה עוד יותר את מפשעתה וישבנה אל פניו ובאותה השניה פרץ זרם עז אל פניו. הפעם כבר לא חיכה להוראה ופיו הפעור גמא כמעט כל טיפה מהמקלחת הזהובה שהמטירה עליו. אף שהתחיל להתרגל לטעם, לא התרגל להשפלה.
כשסיימה נטלי לטפטף לפיו את הטיפה האחרונה, שאלה את מור אם יש בסביבה נייר טואלט. המש"קית השיבה את התשובה לה ציפתה נטלי שטרם השתחררה מכריעתה, ועודד שמע שהוא אמור לשמש כנייר טואלט. נטלי הניחה את הכוס שלה על פניו של עודד, שכמעט נמחץ ממשקלה. הוא חש שהוא נחנק, שאין לו אויר לנשום, אבל נטלי פקדה עליו לנגב כל מילימטר מהכוס התפוח והרטוב שלה. אנחותיה גברו, ומבטה המזלזל ננעץ במבטו המושפל של עודד. לפתע, מבלי לאמר דבר, הסתובבה והנחיתה על פניו את ישבנה. בתאווה פיסקה את פלחי הישבן העסיסי, ולשונו של עודד מצאה עצמה נעוצה בפי הטבעת של נטלי. עודד חש תחושה של גועל ומחנק מהולה בהנאה. לאחר מספר דקות הסתובבה נטלי בשנית, והגישה לו את הכוס הרטוב והמגורה. בזוית עינו קלט את מור מורה לרעות להפשיטה, ובתוך שניות עמדה המש"קית הקשוחה בפיסוק מעל בטנו, שנשטפה בזרם צהוב ועז. עוד ליקוק אחד או שניים, וזעקות ההנאה של נטלי "הגומרת" הרעידו את החדר. נטלי הנרגשת מיהרה לפנות את פניו של עודד, והמילואימניק זכה לראות את הכוס המדהים של המש"קית הגבוהה מתיז קילוח צהוב נוסף אל פיו. זה היה כל כך משפיל, עודד לא ידע מה מביך אותו יותר, הזרם הצהוב שאולץ לבלוע, או המבט השחצני והמלגלג של המש"קית מור.

נשארתי פעורת פה

שורטת קינקית • 14 באוג׳ 2007

קראתי בשקיקה...נהניתי...הופתעתי..כתיבתך יפה.

את הסיפור הבא תפרסם במגזין