זיקית
|
לפני 17 שנים •
10 באוג׳ 2007
גישור Hunter כתב/ה: אם הולכים לבית דין לעבודה יש סיכוי גבוה שזה יגמר בגישור; כיוון שאתה לא תרצה לחזור לעבודה והם כבר הראו את חוסר הרצון שלהם להעסיק אותך אני חייב לתהות מה זה יועיל באמת..
אם הכוונה היא "להראות להם" אז עדיף לעזוב את זה, אם הכוונה היא לקבל פיצויים על עבודה זמנית הסיכויים שלך אפסיים. לחלוטין לא נכון. גישור יכול להביא גם לפיצויים כספיים, והן למטרה המוצהרת האמיתית של הבחור הנחמד שפתח את השרשור הזה - שהמעסיק שלו ילמד לא להפלות על רקע של נטיה מינית. עם זאת, אני חושבת שלפני שעולים על בריקדות משפטיות כדאי להבין שמה שאנחנו מגדירים בנטייה מינית (וחלקנו כאורח חיים) לא נתפס ככאלו בעיני רוב הציבור ה"שפוי", אלא כסטייה ובעיה נפשית. |
|
|
Black Roses
|
לפני 17 שנים •
10 באוג׳ 2007
Lacrimas (ע"ע המאשים) מתוך ממלכתה של Black Roses
אני ממש שמח להכנס לאשכול הזה וראות שלאנשים ממש אכפת מהמיקרה, אני חושב שזה מראה עלינו משהו מאד חיובי כקהילה, איש איש בדרכו.
ועכשיו לעיניין הרשמים שהועלו פה, קייל - אני בהחלט לא תמים, פשוט ניסיוני התעסוקתי הראה לי שכנות מתקבלת בברכה ושאנשים הם לא תמיד אותם יצורים נפחדים שנדמה לנו שהם (במיוחד אחרי 3 שנים במסגרת הצבאית שבהן נחנקתי בכל הארונות האפשריים) וכך היה ניראה לי רק הגיוני לשתף בידע שלי. שוב, חשוב לזכור שלא שייכתי את עצמי במובן מלא לקהילה הבדסמית - מילותי המדויקות היו שאני מופיע באירועים האלה כאסיסטנט או סוג של פרפורמר ולפעמים מבקר במועדונים, וזוהי גם האמת. אני רחוק מלחיות את הבדסמ באופן מלא כפי שהייתי רוצה או יכול בעולם אוטופי. אני לא רוצה פיצויים כספיים למרות שזה יהיה נחמד, אם כי ברור לי שמדובר בסכומים זעומים שלא שווים את הטירחה. אני מסתכן שוב בלהצטייר כנאיבי להחריד, אבל מה שאני רוצה זה צדק! פעם אחת צדק. אני רוצה שהכלב הזה יחשוב פעם הבאה 10 פעמים לפני שהוא מחליט לחטט בחייו הפרטיים של עובד. ועוד 10 פעמים לפני שהוא מחליט לפטר עובד מכל סיבה שהיא. זה יספיק לי. פמינה - תודה על התגובות התומכות, את לא יודעת כמה שזה מעודד לשמוע שאת חושבת שתביעה היא אופציה פה. זה ממש נותן לי תקווה. סתם ככה לעידכון, כי הרוחות שמנשבות פה (גם מהכיוונים האופטימיים יותר וגם מהפחות) אני כרגע עדיין שוקל ברצינות תביעה (ביום ראשון יש לי ייעוץ אצל האגודה להומולסביטרנסביסקסואלית) ועירבתי גם אנשים שבהשכלתם הם עו"ד ושופט (מפקדים לשעבר מהצבא ששירתו בתפקידים הנ"ל) ואני רוצה לבדוק מה הסיכוי לנצח בדבר כזה. לגבי פניה לעיתונות - דבר שמקודם היה לי ברור שאין לי בעיה לעשות, ניראה לי כרגע שבהחלט יהיה נכון כמו שנאמר כאן "להוריד פרופיל" ולתת לעסק להיפטר בצורה מישפטית גרידא, אם בכלל. וזאת לא מפני שאני חושש כפי שהוצע כאן - שמא דודה שלי או סבתא שלי או אחד ההורים ישמע שבין שאר התחביבים אני אוהב לקשור גברים למיטה - אלא רק מדאגה באמת לקריירות עתידיות בפירמות קצת יותר מעונבות, שלהן אני מאמין שאזדקק בעתיד. החשיפה במובן האישי לא היא שמרתיעה אותי. ולסיום דברי הפעם אציין ששם הסושיה, כפי שכמה תבעו לדעת, היא "יושי סושי", רול-בר במרכז הכרמל, בחיפה, שמיקומה נדח מהעין בשל איזשהי החלטה טקטונית משובשת. אתם מוזמנים להחרים את המקום וזה לא הפסד גדול שכן מדובר במסעדה שהיא כשרה (???) ואיכשהו הצליחה להוציא מסושי את כל הכיף וההנאה... |
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 17 שנים •
10 באוג׳ 2007
בהצלחה.
אני חושבת שכולנו נשמח לקרוא מה עלה בגורל הקייס הזה. |
|
|
שלושוחציבלילה(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
זהו.ש. אתם עדיין חושבים שכדאי לי לצאת מהשני ארונות שלי?
ואני מסתובבת בחוגים שמאלנים יפי נפש משכילים פלורליסטים ידה ידה ידה.
מישהו אגב מתכנן לעשות משהו נגד הנהירה הדוסית ברחבי פ"ת? אני רוצה לארגן עצומה. לא קשור. סתם נזכרתי. תוחזר פ"ת לפתח תקוואים. עירכם הזולה יחסית תהיה הבאה, זה ברור לכם. ואז כל השאר. ומה עם איוורור ומניעת עישון בדנג'ן ובנו לימיט? אם כבר עצומות ומחאה אזרחית המונית. אני צריכה לכתת את רגלי בין אגודת הלהט"ב ליועץ המשפטי המסור של הכלוב. יוק. הסיכוי שאני אצליח להוכיח שפיטרו אותי כי אני חייזרית או לוציפרה בכבודה ובעצמה כבר גבוה יותר. |
|
|
רפאל
|
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
huan כתב/ה: המשפט "אל תהיה צודק תהיה חכם" זה המשפט עם אחד המסרים הפגומים והמטעים ביותר.
אני מסכים עם חואן לגמרי. האקט של ביטול עקרון הצדק, וכינונו של מוסר שני בקטגוריות של "טיפש" ו"חכם", הוא ציני. בשביל לצאת מידי חובה אומרים דבר אחד, אבל הלכה למעשה מחייבים דבר אחד. "זכותך להפרנס בכבוד, וכולנו אזרחים שווים... דע להגיד את זה, אבל אל תהיה תמים לנהל את חייך לפי האמונות הללו." אינני חסיד מוסר הוידוי המיני והיציאה מהארון. עניינים מיניים אינם חייבים להיות גלויים לכל ופומביים. אבל כאשר אדם חפץ - הזכות לכך צריכה להיות שמורה לו. ואין דבר פגום יותר מאשר הדיכוי הבלתי פורמאלי בתבנית של "אל תהיה תמים" או "תהיה דיפלומט". באשר לעניין עצמו - אני דווקא הייתי ממליץ על פניה לעיתונות. במובנים רבים זה הרבה יותר מרתיע מבחינת בעל העסק, והרבה יותר אפקטיבי. ומאחר שהעניין הציבורי במקרה אינו קשור בנטיות המיניות שלך או במועדונים שאתה מבקר, כי אם באותו עסק ואופן ניהולו, אני מאמין שפירסום עיתונאי יוכל להצניע את שמך. בכל מקרה - זה שווה בדיקה לדעתי. וזה לא סותר הליך משפטי. (אם תרצה עזרה בעניין זה - אתה מוזמן לפנות.) |
|
|
מלך הארץ(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
תראה, תשמע,
בדיוק קראתי כתבה על מקרה דומה באיזה מגזין (מזל שאני מסתפר מדי פעם), וזה מה שהבנתי: אם אתה רוצה לעשות שירות גדול לקהילה אז דרך המלך היא לפנות לתקשורת, אם בעל המסעדה לא יגיש תביעת לשון הרע כנגד הכתבה זו תהיה מעיין הודאה שבשתיקה לכך שהדברים ארעו כפי שציינת וזה גם יפתח לך את הדרך להגשת תביעה בבית הדין לעבודה לפיטורים לא הוגנים, אם אתה רוצה קודם כל לקבל פיצוי ראוי על מה שעשו לך החברה האלה אז אני מציע כדלקמן: 1. קודם כל בקש מכתב פיטורין (הם חייבים לתת לך), תגיד שאתה חייב את זה מהר לביטוח לאומי. 2. בקש גם מכתב המלצה (אפילו צנוע - בלי יותר מדי שבחים), תגיד שלשכת התעסוקה רוצה להפנות אותך למקום עבודה חדש והם חייבים מכתב המלצה - לפחות כדי לראות שאתה לא גנב או ברדקיסט. (ככה הם לא יוכלו לטעון שפוטרת מסיבות אחרות - תגיד אפילו לבל'ביית שאתה מבקש שלא יגלה את הנטיות שלך אם יתקשרו איליו לבדוק את ההמלצה והנסיון שלך - כדי לא לעורר את חשדו ). 3. עכשיו אתה יכול לפנות בתביעה לבית הדין לעבודה לפיצויים עונשיים מוגברים על פיטורין לא הוגנים. נכון שזה מילה כנגד מילה, אבל בעל המסעדה והמלצרית הם שניים וזה לטובתך - גם אם הם יחליטו לשקר בבית המשפט אני מאמין שחקירה נגדית סבירה מטעמך תחשוף שהם תיאמו גירסאות והאמת תצא לאור ואתה תקבל יותר (קשה לי להאמין שהמלצרית תשקר גם בבית המשפט - היא רק עובדת שם). 4. כפי שכבר יעצו לך בחכמה - יחסי סאדו מאזו (נטייה מינית) וביקורך במועדונים חוקיים ומוכרים אינם עילה לפיטורים. 5. לדעתי, בעל המסעדה לא ירצה להסתבך בחשיפה שלילית ובמשפט מיותר ויתפשר אתך, אם לא כאמור לדעתי סיכוייך לזכות במשפט די גבוהים, ופסק הדין - שכנראה יפורסם (אם כי בעילום שם) יועיל גם לקהילה וללגיטימיות של יחסי הבדסמ. אני בספק אם אתה רוצה לחזור לאותו מקום עבודה, מקום שיש מצב שבעוד חודשיים שלושה יחפש תירוץ אחר לנפנף אותך (לא מכיר את הנפשות בעניין אבל במקרים קיצוניים בעל המסעדה עוד עלול להכריח את המלצרית להתלונן שתקפת אותה מינית, יחד עם המידע שיש להם כבר עליך גם המשטרה וגם בית המשפט עלולים לראות בכך חיזוק לגרסת המתלוננת - ולך תסביר שאין לך אחות - אתה תורשע כעבריין מין ותפוטר בלי שום פיצוי) - אם אתה רוצה לחזור לשם - אז גש לבית הדין לעבודה בהקדם ובקש צו מניעה. חשוב לציין, בתודה למי ששלח לי את הלינק, שיחסי בדסמ הם דבר חוקי לחלוטין בארצנו, אולם אם מוגשת תלונה כנגד שולט (ואולי אפילו שולטת) סביר להניח שהם לא ייצאו טוב מהעניין אפילו אם זה היה בהסכמה. דיון בעניין חוקיות יחסי הסאדו מאזו היה בין היתר גם בפסק דינו של השופט המחוזי בנימיני (פח 1020/01), לפיו הסכמה אינה מהווה הגנה למי שהכאיב ואף השפיל את בת/בן זוגו, לא לפי החוק האנגלי, לא לפי החוק האמריקאי ולפי החוק הישראלי - זה עדיין פתוח. ------- יעני - מלכה יקרה - יכול להיות שיפתח לך תיק פלילי אם תשפילי אותי בסשן , ושוב תודה למשפטנית האדיבה ששלחה את הלינק של השופט בנימיני:
ציטוט: גם בארה"ב נפסק כי הסכמה לקיום יחסי-מין סאדו-מאזוכיסטיים איננה מהווה הגנה בפני אישום בגין תקיפה או שימוש מסוכן בנשק (ראה:
State v. Collier, 372 N.W. 2d 303, 307 (Iowa Ct. of Appeals, 1985); Commonwealth v. Appleby, (1980), 380 Mss. 296, 310; 402 N.E.2d. 1051, 1060). כך גם נפסק בארה"ב כי אין לקבל טענת הגנה של בעל, שאשתו הסכימה כי יכה אותה כל אימת שהיא משתכרת, שכן הדבר נוגד את האינטרס הציבורי (ראה: State v. Brown (1970), 143 N.J. Super. 571, 576-579; 364 A.2d 27, 30-31). 84. הואיל והצדדים לא עוררו בפנינו את שאלת חוקיות ההסכמה לקיום יחסי-מין סאדו-מאזוכיסטיים, אינני רואה צורך להכריע בסוגיה עקרונית זו. לכאורה, כל עוד לא נקבע אחרת בחוק, יחסי-מין סאדו-מאזוכיסטיים בין מבוגרים, המתקיימים מתוך הסכמה מלאה וחופשית, אינם מהווים עבירה של תקיפה, אונס או מעשה סדום, שכן סעיפים 378 ו- 345(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מתנים את קיומה של העבירה בהעדר הסכמה. כך גם, למשל, חילופי מהלומות בין שני גברים הנמצאים ברשות הפרט איננו מהווה עבירה, להבדיל מתגרה במקום ציבורי (ראה סעיף 191 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). נראה כי זו גם היתה נקודת המוצא של המדינה בתיק שבפנינו, אשר התמקד כל-כלו בשאלת ההסכמה של המתלוננת (זו גם היתה הנחת בית המשפט המחוזי בירושלים, כבוד השופט מ. גל, בתפ"ח 4069/01 ב"ש 2980/01 מדינת ישראל נ. פלוני, תק-מח 2001(4) 1). ואולם ספק רב אם הדין יכול, או צריך, לסבול מצב בו הסכמתו של אדם לקיום יחסי-מין סאדו-מאזוכיסטיים תעניק "רשיון פתוח" בידי אחר להעבירו מסכת עינויים החורגת מן התחום של "משחקי מין", ואשר עלולה לסכן את שלמות גופו או חייו של אדם, או להביא לפגיעה חמורה בגופו או בנפשו. לתוצאות חמורות שכאלו - כך ניתן לטעון - אין להניח שקורבן העבירה נתן את הסכמתו, ומכל מקום האינטרס הציבורי דורש שלא להכיר בהסכמה כזו, גם אם ניתנה. שאלה עקרונית זו יש להותיר בצריך עיון. |
|
|
|
מלך הארץ(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
תיקון טעות,
הופס,
לא שמתי לב שמדובר בשולטת, עמך הסליחה, האמור לעיל בלשון זכר נכון גם בלשון נקבה ולהיפך, . |
|
|
|
בקרקעית האוקיאנוס(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
רפאל כתב:
ציטוט: אינני חסיד מוסר הוידוי המיני והיציאה מהארון. עניינים מיניים אינם חייבים להיות גלויים לכל ופומביים. אבל כאשר אדם חפץ - הזכות לכך צריכה להיות שמורה לו. ואין דבר פגום יותר מאשר הדיכוי הבלתי פורמאלי בתבנית של "אל תהיה תמים" או "תהיה דיפלומט".
אני גם מסכים עם שתי הטענות האלה. אולם אני חושב שיש כאן עניין שהוא לא רק במישור האתי, אלא גם במישור הפסיכולוגי. קונפליקיט ביחס להוויה המינית הוא לעולם לא רק בין האדם לחברה, אלא גם בין אדם לעצמו. אתה יכול להציף את הקונפליקט הזה כל הזמן ובכל סיטואציה בחיים, מאידך אתה יכול לשמור אותו למקומות ומצבים יותר אינטימיים שבהם יהיה לך יותר קל ונוח להתמודד ולחיות איתו. גם אני נגד מוסר הווידוי, שהתשליל שלו הוא כמובן לחיות חיים מודחקים ביחס לחייך המיניים. אם אנשים כל הזמן מרגישים שהם "צריכים לצאת מהארון", סימן שיש יותר מידי ארונות קבורה ואנשים קבורים בעולם הזה. מאידך, אני לא בטוח שהמצב ההופכי, כלומר כשאתה לובש את הפנטזייה המינית שלך לעבודה, הוא מצב כלכך בריא! מנסיוני האישי - אנשים פסיכוטיים, דכאוניים קליניים, הם אנשים נורא אמיתיים. העניין הוא שהאמת שלהם היא בלתי נסבלת!. להגיד כל הזמן את כל האמת, זה בהגדרה להיות לא שפוי. כולנו מזייפים קצת בחיי היום יום שלנו: בבנק, בראיון עבודה, או סתם בשיחה עם חבר או עם הבוס. לכן, אני טוען – ברור שבמישור האתי הצדק הוא עם חברנו. אולם יש כן יש כאן היבט פסיכולוגי שראוי להתייחסות. האם לא היה עדיף באותה סיטואציה שבה בשבוע הראשון שלך לעבודה הבוס שלך מתחיל לשאול אותך שאלות אישיות מידי על נטיותיך המיניות להתחמק או פשוט להגיד באלגנטיות: "תשמע , זה לא לעניין השאלה הזאת. אני בקושי שבוע בעבודה, אנחנו לא כלכך מכירים. אני מעדיף לנסות ולהוכיח את עצמי בעבודה ללא תלות בדיעות קדומות. אני מבין שזה מעניין אותך, אולם אני מעדיף לשמור כרגע את נטיותיי המיניות לעצמי. בעתיד אולי אשמח לשתף אותך". נכון, סביר להניח שזה לא היה מונע מהבוס לפטר את חבירנו, אבל זה כן היה מונע את עוגמת הנפש הנוראה שניגרמה לו עקב הדחייה של חייו הנפשיים והאינטימיים ביותר. |
|
|
|
בקרקעית האוקיאנוס(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
ועוד דבר נוסף - לא היה בכוונתי להציג מוסר כפול. קורטוב של דיפלומטיה ולהיות חכם, לא אמור להיות מנוגד ללהיות צודק, ולזכותו של אדם "כאשר הוא חפץ" לחשוף את נטיותיו המיניות. כוונתי הייתה שיש לחשוף ולהגיד את האמת בזמן ובמקום המתאים, ובהתחשב בעובדה שאנחנו לא חיים בחברה אידיאלית הממוקמת בעולם האידיאות, אלא בעולם הממשי שבו דעות קדומות ואנשים צרי מוחין קיימים וכניראה שיהיו קיימים עוד הרבה זמן:
"גאליליי, שעמד על אמת מדעית חשובה, התכחש לה על ניקלה כאשר סיכנה את חייו. מבחינה מסויימת נהג נכון. בגלל אמת זו לא היה כדאי לעלות על המוקד". (קאמי, עמוד ראשון במיתוס של סיזופוס). ושוב, אני אומר זאת בלי לגרוע קמצוץ מהאבל שנעשה כאן לאדם וברצון הצודק לתבוע את המעביד וללמד אותו לקח. |
|
|
| א-דום(שולט) |
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
הערות מעשיות
מלכתחילה תזהר להבא.
אם אתה הולך למאבק המחיר יהיה חשיפה אישית לציבור הרחב (ברמה כזו או אחרת). אם אתה רוצה להבטיח את סיכויי הזכייה תחזור לנהל איתו שיחה, משוך אותו בלשונו ותקליט את השיחה (זה חוקי וקביל). בבית המשפט אחרי שיכחיש אם יכחיש שלוף את ההקלטה. |
|
|