ginger
|
לפני 17 שנים •
11 באוג׳ 2007
פרגמנט 7 - חלק א'.
"המסע אל בטן האדמה ואל ניבכי הנשמה"
ככה הוא הגדיר את המבחן הבא. כך הוא גם נהג לומר, שהחיים כולם הם אוסף של מבחנים, ושאני כשיפחה נבחנית כל הזמן, כפי שהוא כבעלים, נבחן כל הזמן, וגם הביחד הוא בחינה. הוא ביקש ממני לפשוט את בגדיי ועל אף שהסרתי אותם מעליי לבקשתו חדשות לבקרים, פעולה זו עדיין הכילה בושה רבה, וחלקים נכבדים מן הראשוניות של הפעם הראשונה. הוא תמיד מבקש. ומבקש בלבד. מעולם לא ציווה עליי דבר, בקשותיו הן ציווי ליבי. נתבקשתי להניח מאחורי גבי כל כף יד בצמוד למרפק המנוגד והוא שַלַב אותם אחת בשנייה, והידק. אחר כך הוא הניח כרית מול כפות רגליי, אחז בשערותיי וקימר את צווארי וגבי, תוך שבירכיו מתכסות באֶצְלֵי בִּירְכַּיי וגורמות לגופי לכרוע על הכרית. הוא ייצב אותי לפני דלי והורה לראשי להיכנס בחללו עד מגע כתפיי בשוליו. ואז הוא ביקש כי אסתגל לדלי ואספוג אותו. לא ידעתי מה לעשות ולא ידעתי מה לחשוב אז רק הרחתי. אני לא יודעת כמה זמן נשמתי את הדלי, ומה היו מעשיו בעולם שמחוץ לדלי. הוא לא נגע בי ולא הורה שום דבר אחר, וכשאין עוד הוראות, יש לשמר. אז נשמרתי ומידי פעם הערתי את גופי ושריריי. אני חושבת שהוא בישל את זמני עם מרחב הדלי. ג'ינג'ר. |
|
|
|
|
|