מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
12 באוג׳ 2007
ציר המרכזי של החיים.
זה מתחיל משאנחנו תינוקות ועד יומנו האחרון ,נושאים חוטם שבא מהרחם מהנרתיק.
חום הרחם זה הבית הראשון שנותן לנו את הבטחון . זה לא נגמר ,כי כל חיינו אנחנו מחפשים לראות עוד פעם רק עוד פעם אחת את הנרתיק. בישביל לראות עוד הפעם את הנרתיק אנחנו מתאהבים במה שמחזיק את העולם האישה שזה יסוד שיוצק כל מה שנראה לעיננו. האישה מהווה תמריץ להשקיע ולהוכיח את עצמנו. אנחנו תלויים בהן בחום גופן ובריחן המיוחד שאין לו תחליף. כמו תינוקות אנחנו מוצצים את שדיהם כדי לחזור לרגע שלא היה לנו דאגות לרגע שהיינו ילדים. החזרה הזו כל פעם מחדש נותנת לנו עידוד להתאמץ כדי לחזור לילדות בפעם הבאה תחושת התמימות . הרי למה זה יצר את העולם? אינשטן ,ניוטון שאלה ועוד רבים שבנו לנו עולם נוח הם נשענו על נשים. הם היו תנקות בסך הכל תנוקות מחוננים שצרכו אישה לידם . "גבר מצליח שיש אישה תומכת לצידו" זה אומר שהן צריכות לשאת אותנו בגופן אחרי זה לגדל אותנו ובסוף לתמןך בנו שנוכל להמשיך לחיות כי בלעדיהן אנחנו עפר ואפר. בלעדיהן אנחנו חלשים פחדנים ובכיינים. אנחנו צריכים שציר החיים יעזור לנו לחיות. כול פעם רוצים לראות את הנרתיק מחדש ,אף פעם החשק לא נגמר . התשוקה העזה גורמת לנו להיות מכורים אובססיבים חולים כל היום כמו מטורפים איפה איפה הנרתיק החם איפה הריח המסמם הטעם המיוחד הלחות הזו. זה כל פעם מחדש כמו לידה מחדש. שהיא ערומה מולי זה השלב שהעולם לא מעניין אותי ,היא מפיצה אנרגיה מטורפת. שאני בא ואני הולך לנרתיק ומתחיל להריח והעסק מתחיל להתחמם. אני מתחיל ללקק ואני אין לי אלוהים המוח מפסיק לחשוב. חייב לטעום עוד ועוד מכור שלא יכול לעצור. אף פעם זה לא מספיק ,כל הזמן רוצה שזה ימשך שלא יפסק אפילו להישאר ככה עד יומי האחרון לא יכול להפסיק לטעום את זה לטעום את חוטם החיים . הכוח הזה שולט בי ואני לא עוצר. היא מתחילה לרטוט בגופה ליבה פועם בחוזקה. היא מתחילה ללחוץ כי זה הורג אותה זה כאב שמכאיב , כאב החיים כאב העולם הכאב שלחיות . היא סובלת מהליקוק ,היא מתחילה להרטיב ,כל הסנטר שלי רטוב. היא מיללת שהיא כבר חצי מתה היא לא יכולה כי זה הולך להסתיים. פתאום באה הצעקה אמות הסיפים רועדים ,הר געש מתפרץ היא אוכלת את עצמה היא אוחזת בעצם כולשהו והוא נשבר בידה. היא לא יכולה לשאת את הכאב את הכאב הממכר את הסם הזה. אני מלקק ואני כבר טובע אני חש שאני לא יודע איפה אני כאילו בחלל החיצון. הכול מתפרק כי זה ציר החיים והוא יותר חזק מהפצצה של ירושימה. אחרי זה היא שוכבת חלשה על המיטה רוצה עוד היא רוצה סיבוב שני. היא מכורה אני מכור וזה לא עוזב אלא מכאיב. החדירה מכאיבה אך בילתי נתנת לגמילה . רוצים עוד כאילו אין מחר ממש רוצים למות ככה חשים את הכאב של החיים כאב החיבור בין גבר לאישה כה כואב וממכר. |
|
|
|
|
|