ראובן
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
האמת העירומה
חברי וחברות הכלוב היקרים,
פנייה לאישה שהוגדרה כ'משוייכת', מה גם פניות חוזרות ונשנות, אינה מוסיפה כבוד לגבר הפונה. מצד שני, כבוד במובן הזה, הג'נטלמני, אינו בראש מעייניהם של רוב הגברים וטוב שכך. כל מה שאותו אדם ניסה להפגין הוא יוזמה והתמדה אינטרסנטית. ללא היוזמה הזו, הטבועה בכל גבר כמעט, התרבות האנושית לא הייתה מגיעה לשום דבר. האגרסיה הזו היא נשמת אפה של הרוח האנושית. אם היינו צריכים לחכות שנשים יקומו וייזמו משהו, יתכן והיינו עדיין בתקופה הפליאוליתית. כמה מלים על התגובה הנשית ליוזמה הגברית: מצד אחד, האשה נרתעת מהאגרסיה הגברית וחוששת מפניה ומצד שני מאוד נמשכת אליה, בבחינת ''אם הוא יצליח לשנות את דעתי עליו, הוא גם יצליח לשנות את מצבי התודעתי כולו ואת מצבי הגופני''. במלים פשוטות יותר - בסופו של דבר אישה אכן מצפה לאגרסיה הזו מהגבר, ובוחנת בדיוק את הנקודה הזו, משום שאם יצליח 'לחדור' מבעד להגנותיה, יתכן וגם יצליח לעבר אותה. זו האמת העירומה. לכל אורך ההיסטוריה, גברים מצליחים היו אלו שידעו להפגין אגרסיה ועיקשות גם נוכח קשיים וסירובים חוזרים ונשנים. כמובן שאני דארוויניסט נוראי, אבל אפילו זה עדיף על פני ההתייפיפות והכתיבה הלא-עניינית בפוסט זה. נסכם כך - אפשר לברך על האגרסיה הגברית ולו מפני שאין לה חלופה נשית. לגבי המינון של האגרסיה והתזמון שלה, הרי זה כבר עניין של סגנון הגשה, כך גם ההחלטה אם להוקיע בפומבי את אותו זרג. אם החלטת לרצות משהו, כדאי לך לוותר על הויתור עליו, ראובן |
|
|
Mary Jane
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
ככלב השב אל קיאו שב ראובן אל מוחו הקודח הזיות אודות המין האנושי, בדומה לצ'יטה מהשרשור ממול. אין ספק, היוזמה הגברית ראויה לציון.
|
|
|
|
ראובן
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
כלבה וכלב
Mary Jane יקרה,
חבל שבחרת להשתלח בי במקום להתייחס לנושא הפוסט. מצד שני, שיעשעת אותי בכך שניסית לנקוט עברית צחה וכמובן טעית. שימי לב: ''ככלב שב על-קאו - כסיל שונה באיוולתו'' (משלי, כו, יא). פסוק יפה זה מתאר את התנהגותך היטב, הרי תחושת החשיבות העצמית שלך מביסה אותך פעם אחר פעם. הכלב שב על, לא ''אל'', כך גם שאר כתיבתך ונוהגך. הייתי ממליץ על גאג, רעלה ושיעורים בדקדוק. מסרי גם את תנחומיי לשר היער. כעת לכי-לך לעבדיך העילגים והחנפים והניחי לנו לנהל דיון סביר וחף משגיאות כתיב, במידת האפשר. ראובן |
|
|
| Mass production |
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
אל הקיא ועל הקיא. ספיישל לראובן. ראובן כתב/ה: Mary Jane יקרה,
חבל שבחרת להשתלח בי במקום להתייחס לנושא הפוסט. מצד שני, שיעשעת אותי בכך שניסית לנקוט עברית צחה וכמובן טעית. שימי לב: ''ככלב שב על-קאו - כסיל שונה באיוולתו'' (משלי, כו, יא). פסוק יפה זה מתאר את התנהגותך היטב, הרי תחושת החשיבות העצמית שלך מביסה אותך פעם אחר פעם. הכלב שב על, לא ''אל'', כך גם שאר כתיבתך ונוהגך. הייתי ממליץ על גאג, רעלה ושיעורים בדקדוק. מסרי גם את תנחומיי לשר היער. כעת לכי-לך לעבדיך העילגים והחנפים והניחי לנו לנהל דיון סביר וחף משגיאות כתיב, במידת האפשר. ראובן ראובן היקר, מושכל יסוד הוא כי המקורות מהווים אסמכתה ראויה ונכונה. אכן ב"משלי" מצאנו כי הכלב שב על קאו. אולם המחשבה לגבי פרושו של הפסוק - ככלב החוזר ובולע את אשר הקיא - כך הכסיל חוזר על מעשה איוולתו - העלתה אצלי רעיון שגם "אל קיאו" יכול להתאים למשמעותו המילולית של הפסוק: הכלב מקיא ואז חוזר אל הקיא, אוכל (או מלקק, איש לפי חזונו) אותו שוב ומקיא אותו שוב. לאחר ההארה התבונית הזו, לא נותר לי אלא להתחבר לפרוייקט השו"ת ולרשום שם את הצירוף האלמותי - "אל קיאו", ולקבל מייד 12 תוצאות בהן נרשם בנוסח זה או אחר - כלב שב אל קיאו. למשל, לסבר את העין: רש"י תהלים פרק לב מופע ראשון: אשרי נשוי פשע - שהקב"ה נושא פשע ומכסה חטאיו: נשוי - אנפורדוני"ץ בלעז, ולא יחשב לו עון ובלבד שלא תהיה ברוחו רמיה להיות בדעתו לשוב אל קיאו: ( ג ) כי החרשתי - כאשר החרשתי מלהתודות על פשעי לפניך: בלו עצמי -... 2. ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות תפילה מופע ראשון: היה נשאר עומד במקומו שפסע שם וכיסה פניו ואמר תחינה. או במוצאי שבת ויהי נועם טרם חזר לישב במקומו כדי שלא יהא נדמה לכלב שב אל קיאו. היה רוקד ג"פ באומרו קק"ק בקדושה, וכשאמר ברוך כבוד היה כורע וזוקף בשם, וכן באמר ימלוך היה כורע וזוקף בשם. לא היה מדבר... . . . כך הלאה, וכך הלאה, 12 מקורות שונים מהמקורות, המכילים את הביטוי - כלב שב אל קיאו ומהווים אסמכתה לא רעה לאפשרות שמרי לבית ג'יין - לא לגמרי טעתה לדעתי, אפשר כך ואפשר כך. רוצה לומר: הבנת. |
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
ראובן
לא ציטטתי כהלכה, אכן. במקרה שלך המשפט עדיין עומד בעינו, אם תרצה וגם אם לאו.
תוכל להכחיש, להתחמק, להטיף, להשליך זאת עליי או אף להתבצר במגדלי שן פסידו- אינטלקטואלים. כל זאת לא יאפיל על היותך פוץ, עובדה המאוששת על ידך בטקסטים מטורללים חזור ושנה. לסיום, כמובן, אתה מוצא נחמה בדלייה קטנונית של פרטים מכרטיסי. אני מקווה שבליסת קיאי, בנוסף לשלך, יש בה די והותר ע"מ להותירך מסופק ושבע. |
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
אוף טופיק! לא קשור! אני בכלל מספה אחרת (כמו שנפילי אומרת..)!
שלט: 
מרי ג'יין - אחלה תמונה!! 
|
|
|
Cafe(שולט)
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
Re: הצלחתם זאלופון כתב/ה: אלישבע כתב/ה: כל הכבוד!!!
הצלחתם לתפוס מישהו במילה, בטעות ובחולשה. זה בטח גורם להרבה אנשים להרגיש חזקים ומושלמים. כיף לכם. ממש טובים אתם. באמת כל הכבוד. לא כל כך ברור לי משהו. לפי המידע מהשרשור השכן: יש כאן אישה שנותנת לאדון שלה לפנות בשמה לסאביות, מבלי לגלות להן כי הן למעשה מדברות עמו ולא עמה, וכך לגרום להן במרמה למסור את המסנג'ר שלהן ולהוסיף לדבר במקום לדחות את ההצעות על הסף. עד כאן: הונאה. את ההונאה הזו הזוג אינו מגביל לסאביות פנויות. גם סאביות שנמצאות בקשר "זוכות" להצעות, וזאת למרות שהמציעה עצמה מתרעמת, בשרשור זה ממש, על פניה אליה בעת שהיא משויכת. עד כאן: הונאה, חוסר כבוד וצביעות. גם לאחר שהובהר על ידי הסאביות כי הן אינן מעוניינות, הפניות אליהן ונסיונות השכנוע אינם פוסקים, אף כאשר הן מבהירות כי ברצונן להפסיק את העניין. עד כאן: הונאה, חוסר כבוד, צביעות והטרדה. אותה אישה מכריזה בחוצפה כי היא אינה רואה בעיה עם מעשיה ותוסיף לעשות אותם. למעשה, היא תעשה כל מה שיגיד לה אדונה, גם כאשר זה מפריע לאחרים (כפי שמשתקף בשרשור), ובכך מביאה את הבדסמ לדרגה הבלתי שפויה שלו, של "ואם הוא היה אומר לך לקפוץ מהגג?" עד כאן: הונאה, חוסר כבוד, צביעות, הטרדה, התעלמות מרגשות האחר, טיפשות. ואחרי כל זה, מה שלא ברור לי הוא למה לעזאזל לתקוף דווקא את מי שמעבירים עליה ביקורת. לא ברור מי הטובים ומי הרעים פה? כשלעצמי, אני מאוד שמח שיש אנשים שמוצאים לנכון לפתוח את הפה ולהגיד "זה לא בסדר!" בגלל שלא ברור לך הענין ובגלל שאני זוכר עוד מימי המירק והתרתי משמע שאתה בחור חכם אז ברשותך אני אסביר: 1 . לא נטפלים לחלשים. 2. לא מצטרפים לעליהום. 3. עכשיו אני אפילו הרבה יותר גאה באלישבע שלי 
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
Re: הצלחתם Cafe כתב/ה: בגלל שלא ברור לך הענין ובגלל שאני זוכר עוד מימי המירק והתרתי משמע שאתה בחור חכם אז ברשותך אני אסביר: 1 . לא נטפלים לחלשים. 2. לא מצטרפים לעליהום. 3. עכשיו אני אפילו הרבה יותר גאה באלישבע שלי אחחח ימי התרתי משמע... אלה היו ימים 
אני חלוק עליך בסוגיה הזו. לא להטפל לחלשים זה מצוין כשהם באמת חלשים וכשהם לא עשו שום דבר רע. אם ה"חלשים" הללו מחלישים את עצמם, מציקים לאחרים ולא מראים שום הבנה לכך או כוונה לשנות את דרכיהם - לדעתי חובה להטפל אליהם וכבוד להצטרף לעליהום. היטפלות ועליהום, בעיניי, הם כמו אקדח: הם לא רעים כשלעצמם, אלא רק כשבוחרים להם מטרה לא נכונה
|
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
Re: הצלחתם Cafe כתב/ה: זאלופון כתב/ה: אלישבע כתב/ה: כל הכבוד!!!
הצלחתם לתפוס מישהו במילה, בטעות ובחולשה. זה בטח גורם להרבה אנשים להרגיש חזקים ומושלמים. כיף לכם. ממש טובים אתם. באמת כל הכבוד. לא כל כך ברור לי משהו. לפי המידע מהשרשור השכן: יש כאן אישה שנותנת לאדון שלה לפנות בשמה לסאביות, מבלי לגלות להן כי הן למעשה מדברות עמו ולא עמה, וכך לגרום להן במרמה למסור את המסנג'ר שלהן ולהוסיף לדבר במקום לדחות את ההצעות על הסף. עד כאן: הונאה. את ההונאה הזו הזוג אינו מגביל לסאביות פנויות. גם סאביות שנמצאות בקשר "זוכות" להצעות, וזאת למרות שהמציעה עצמה מתרעמת, בשרשור זה ממש, על פניה אליה בעת שהיא משויכת. עד כאן: הונאה, חוסר כבוד וצביעות. גם לאחר שהובהר על ידי הסאביות כי הן אינן מעוניינות, הפניות אליהן ונסיונות השכנוע אינם פוסקים, אף כאשר הן מבהירות כי ברצונן להפסיק את העניין. עד כאן: הונאה, חוסר כבוד, צביעות והטרדה. אותה אישה מכריזה בחוצפה כי היא אינה רואה בעיה עם מעשיה ותוסיף לעשות אותם. למעשה, היא תעשה כל מה שיגיד לה אדונה, גם כאשר זה מפריע לאחרים (כפי שמשתקף בשרשור), ובכך מביאה את הבדסמ לדרגה הבלתי שפויה שלו, של "ואם הוא היה אומר לך לקפוץ מהגג?" עד כאן: הונאה, חוסר כבוד, צביעות, הטרדה, התעלמות מרגשות האחר, טיפשות. ואחרי כל זה, מה שלא ברור לי הוא למה לעזאזל לתקוף דווקא את מי שמעבירים עליה ביקורת. לא ברור מי הטובים ומי הרעים פה? כשלעצמי, אני מאוד שמח שיש אנשים שמוצאים לנכון לפתוח את הפה ולהגיד "זה לא בסדר!" בגלל שלא ברור לך הענין ובגלל שאני זוכר עוד מימי המירק והתרתי משמע שאתה בחור חכם אז ברשותך אני אסביר: 1 . לא נטפלים לחלשים. 2. לא מצטרפים לעליהום. 3. עכשיו אני אפילו הרבה יותר גאה באלישבע שלי זאלוםון עם כול הכבוד לך, אתה אינך מכיר אותי וגם אינך מכיר את פרטי הסיפור ....אם סיפור יש. אני מקבלת ביקורת ואף לפעמים לומדת ממנה אך אפשר להתווכח בלי להתנפל על אחד והשני ולשפוט ושוב ושוב. אנחנו פה כדי להנות ...אנשין עושים טעויות ...וגם שונים ממך... אבל מה עשינו, במקום לפתוח את הדיון, סוגרים אותו עם כוחניוץ טיפה וזריקת שמות. יש גם אנשים ונשים יותר רגישים ופחות רגישים...אין לי שום שעור לתת להם אלא למצוא אנשים שאני יכולה ללמוד מהם וגם לתת להם את המעט שאני יכולה לתת להם. יש אלה שיקראו לזה הונאה...יש אחרים\ות שיקראו לזה ברכה.... ולבסוף, אני מוצאת לנכון להגן על השולט שלי כי אני כזו....לא כי אין לי סכל לשפןט שוב מה מתאים ומה לא מתאים לי אלא בגלל שאין אני רואה למה על נושא שאפשר לדבר ולהגיב בדרכי נועם, יש שמעדיפים לקפוץ ולשפוט מיד. אם נשלטת אחת או אחרת היתה תחת כנפי, הייתי עושה אותו דבר ... כול מקרא לגופו. האם ידעת למשל שאותו שולט שהייתי איתו בהתחלה, הוא שפנה בשמי לאחר כאשר פנו אליי אף שההיתי משוייכת. בגלל שהוא השתמש בניק שלי בטעות, אני חתפתי ולא הוא...שוב קללות ושוב ביקורת.... אמרתי, הערתי לו משהו ? לא...כי ידעתי שהוא עשה אתזה בתום לב וגם זכותו להביע את עצמו.... קפה צודק במאה אחוז בזה שהוא אומר שקופצים וקפצו פה על חלשים .... ולבסוף, מצאתי את עצמי במצבים הרבה יותר קשים מאלה שמתארים פה...אין ברצוני לקבל מדליה על זה ואף להיות בפוזה של קורבן...אבל דבר אחד זה כן לימד אותי: לקחת דברים יותר בפרופורציה ולהגיד, אם אין אני נהנת מחבורה מסוימת, לא לבחור אותם בתור ידידים או ידידות...לעט אתא ...עד שאולי נפגש כולינו יום אחד...ונצחק ברוח טובה על דבר זה או אחר... |
|
|
דובדבן
|
לפני 17 שנים •
21 באוג׳ 2007
יקירי ראובן כתב/ה: חברי וחברות הכלוב היקרים,
פנייה לאישה שהוגדרה כ'משוייכת', מה גם פניות חוזרות ונשנות, אינה מוסיפה כבוד לגבר הפונה. מצד שני, כבוד במובן הזה, הג'נטלמני, אינו בראש מעייניהם של רוב הגברים וטוב שכך. כל מה שאותו אדם ניסה להפגין הוא יוזמה והתמדה אינטרסנטית. ללא היוזמה הזו, הטבועה בכל גבר כמעט, התרבות האנושית לא הייתה מגיעה לשום דבר. האגרסיה הזו היא נשמת אפה של הרוח האנושית. אם היינו צריכים לחכות שנשים יקומו וייזמו משהו, יתכן והיינו עדיין בתקופה הפליאוליתית. כמה מלים על התגובה הנשית ליוזמה הגברית: מצד אחד, האשה נרתעת מהאגרסיה הגברית וחוששת מפניה ומצד שני מאוד נמשכת אליה, בבחינת ''אם הוא יצליח לשנות את דעתי עליו, הוא גם יצליח לשנות את מצבי התודעתי כולו ואת מצבי הגופני''. במלים פשוטות יותר - בסופו של דבר אישה אכן מצפה לאגרסיה הזו מהגבר, ובוחנת בדיוק את הנקודה הזו, משום שאם יצליח 'לחדור' מבעד להגנותיה, יתכן וגם יצליח לעבר אותה. זו האמת העירומה. לכל אורך ההיסטוריה, גברים מצליחים היו אלו שידעו להפגין אגרסיה ועיקשות גם נוכח קשיים וסירובים חוזרים ונשנים. כמובן שאני דארוויניסט נוראי, אבל אפילו זה עדיף על פני ההתייפיפות והכתיבה הלא-עניינית בפוסט זה. נסכם כך - אפשר לברך על האגרסיה הגברית ולו מפני שאין לה חלופה נשית. לגבי המינון של האגרסיה והתזמון שלה, הרי זה כבר עניין של סגנון הגשה, כך גם ההחלטה אם להוקיע בפומבי את אותו זרג. אם החלטת לרצות משהו, כדאי לך לוותר על הויתור עליו, ראובן אני מתמוגגת כשאני קוראת אותך. אבל מה זה מתעצבנת. תסביר לי את זה? אנא. |
|
|