"והוא ימשול בך"

walking dead • 17 במאי 2007

[quote="מאותגר"][quote="free spirit"]

אחחח. אנשים עם בעיות בהבנת הנקרא...

שים לב למה שהדגשתי עבורך. וכן - במקרא התייחסות מגדרית היא שונה ואפילו לא חד משמעית במקרים מסויימים.

Re: שליטה גברית ונשית - הגדרות לעומת מהות

טמונה במסגרת • 17 במאי 2007

התחסדות ושוביניזם גברי מול המציאות - הגדרות לעומת מהות

לכל הטוען שלום,
אהבתי את ההתפלפלות, ראיתי גם כי הבנת את עניין היחסיות של הפרשנות, אולם שכחת דבר אחד - ההגדרות 'שנאת נשים' ו'שוביניזם גברי' הינן הגדרות מלאכותיות מודרניות שנטבעו על מנת להסדיר יחסי-תפקיד.

מבחינה היסטורית וגיאו-פוליטית, תמיד שרר שלטון הטמטום וההתחסדות . המקומות המסויימים בהם התקיים שלטון הנאורות, הפתיחות ואהבת האדם (כשהכוונה היא ליצור אנושי ולא לאדם – הזכר.) לאורך העידנים הינם בבחינת 'יוצא מן הכלל המעיד על הכלל'.

מבחינה פסיכולוגית, עצם השפות אותם אנו מדברים, נחשבות למערכת סמלים סדורה שהיא תוצאה של התגוננות מפני פחדים, בחלקם קמאיים, שנאה, קנאה וצרות עין. זאת לעומת תקשורת פתוחה, המכוונת על ידי אהבת האדם, יושר וכנות ואשר מוצאת את ביטויה המובהק בשיח שבין האם לתינוקה.

מבחינה שוביניסטית-פשיסטית, מושא ההזדהות העמוק היחידי הינו הפאלוס, כלומר איבר המין הגברי, וכך, שני המינים סוגדים לאותו הדבר. להמחשה - כאשר עבד מעריץ את נעלי העקב של גבירתו, הרי הוא מעריץ את הסממן הפאלי שבהן, ואת הפאליות שבגבירתו עצמה (תוכלו לבדוק, אם תרצו, את מושג 'האישה הפאלית' של פרויד באינספור מאמרים, ואת מושג ה-Fetish והפרעות פטישיסטיות ב-DSM III, שהוא מגדיר המחלות הפסיכיאטריות). כך או כך, כולנו סוגדים לאל אחד ואין תימה כי גם שולטות וגם נשלטות מדדות בנעלי עקב גבוהות ולוחצות, זאת כמובן על מנת לרצות את הגבר - בין אם הוא מוגדר כשולט או נשלט. נשים אלה מחונכות גם הן על ברכי השוביניזם הגברי על כל נגזרותיו וההתנהגויות שהוא יוצר ומעודד. גם הן מכוונות ע"י פחדים, צרות עין, טמטום וקנאה. שימו לב גם לתמה הפופולרית ביותר ביחסי-שליטה בין אלה שלא "מדברים שליטה" מתוך הבנה עמוקה של הנושא ומתוך אהבה לרעיון ע"מ ליצור העצמה אישית: כאשר מדובר בשליטה גברית, הנשלטת היא 'זונה' או 'חור', כלומר נאמדת על פי היותה כלי קיבול לאיבר המין הזכרי. כאשר מדובר בשליטה נשית, הנשלט הינו 'אפס' או 'זין קטן ואימפוטנט', כלומר הנשלט נאמד על פי אי-יכולתו להרביע את האישה השולטת בו. בשני המקרים מדובר במחשבה פאלית ושוביניסטית המרוכזת סביב איבר המין הגברי בתור קנה המידה היחידי האמיתי, מה שנקרא, הפחד והשנאה שולטים בכל מחשבתנו, ללא קשר ליחסי התפקיד בהם אנו משתתפים. וגם מניעים התנהגות של שנאת נשים, אפלייתן ודיכויין ביד קשה.

אפשר להרחיב גם בנושא קנאת הפין של נשים שולטות ונשים פאליות, המשלימה את ההומוסקסואליות הלטנטית של גברים רבים, ומכאן צמחה כמובן תרבות ה'סטראפ-און', אבל גם כאן המסקנה היא אותה אחת - אין תחליף לפאלוס כמושא הערצה, וכיוצר פחד ושנאה ככזה, בין אם הוא עקב של נעל גבוהה, זין תותב על רצועה או הדבר האמיתי, החי והפועם.

ולא, טוען יקר, לא השמטתי את הקטע האחרון בדבריך, המתייחס אלינו השולטות בקריצה וחיבה, משום שאינני יכולה להתמודד איתו. הסיבה להשמטה מאד מכוונת – אני ממש לא זקוקה לקריצת העין שלך או לעידוד המתחסד שלך, כדי להיות מה שאני.
רק אהבה תביא אהבה.

כך או כך, תהנו,
טמונה במסגרת.

ועוד הערה אחת – השמטתי מתוך כוונה ברורה מספר פירושים שניתנו במקור בסוגריים, כי אני אינני נוהגת להנמיך את בני שיחי ולא להמעיט ממידת הבנתם ו / או ידיעותיהם. בשבילי בני שיחי, הם באמת שווים, ללא קשר לתפקידם במשחק כזה או אחר (גם אם מדובר במשחק החיים).

מהנה ומעניין

BIG-DOMהמקורי​(שולט) • 17 במאי 2007

מסתבר לי שמעניין לקרוא אותך
אבל...בתגובה לא ממש יודע מה לרשום מקווה שאת מבינה
המשיכי לכתוב אני עוקב תמידדדד

Re: שליטה גברית ונשית - הגדרות לעומת מהות

venus in our blood​(שולטת) • 17 במאי 2007

____________________________________________________________________



תודה.

Re: שליטה גברית ונשית - הגדרות לעומת מהות

פתוחה ל... • 17 במאי 2007

___________________________________________________________________
טמונה יקרה
דוקא בציון הערתך שלא רשמת מספר פירושים כי את לא רוצה להנמיך את בני שיחך,
עובדה זו היא הגורמת להרגשה שאת מנסה פה להנמיך מישהו ולגרום לנו לפחד מאותם פירושים שמה לא נדע להתמודד עימם.
אז אני שולחת לך זרוע של ביטחון, העלי ככל העולה על רוחך יהיה בסדר אנחנו נחזיק מעמד גם מול פילפולים נוספים
שהרי זה היופי של המקרא שכל אחד לוקח אותו לכיוונים שונים ולדרך משלו.

סיכום תימתי

Dom_Quixote • 23 באוג׳ 2007

קורקטיות מהולה בשיעמום,

זה מספר ימים שאני מתחנן על נפשי בצ'אט לאמור: מיצאו לי במטותא איזה שרשור הגון ועסיסי לתקוע בו את מלתעותיי. וכי מה כבר מבקש האדם הפשוט, או לחילופין זה המושלם מכל בחינה? שיימצא איזה פלוני מתוחכם יותר מאוחז בשיערך אך מייגע פחות מעורד, למען יוכל האדם להשחיז מקלדתו? זה באמת כ"כ קשה? והלוא השחזת מקלדתו של האדם (המושלם מכל בחינה, לא הפשוט) היא לא פחות מאשר אינטרס הציבור כולו, לעזאזל החמישי! ונאדה! חורי תחת פה, הודעות לא מנומסות שם, ומשחק האסוסיצאיות ימח שמו וזכרו לדיראון עולם שנמשך עוד מהתקופה הקדומה בה ניתן היה לדבר בצ'אט בלי שתיכנס בכל רגע איזו "ילדהההההה_חצופההההההה" ומיד תברך באמירת "ילדההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה" את חברתה "ילדההה_מחוצפתתתת", אשר בתגובה תברך אותה מיד בחזרה בברכת "ילדההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה", מה שכמובן יגרום לעלבון ל"ילדה_חוצפנית", ילדה_מתחצפת",ו- "ילדה_חצופית" , משום שכעת הן מרגישות מקופחות. ותוך שניות מעטות נמלא הצ'אט ב"ילדההההה" פה ו"ילדהההההה" שם, עם סמיילים ולבבות וחתולים וחזירים (כלובי, באמת מה הקטע עם החזיר? אחרי אקו"ם אתה רוצה לריב גם עם שר התקשורת?) ורקעים ובולדים וסגול וירוק וזהב, מעין אורגיה מלחמתית מטורפת של ילדות שאפילו משה קצב לא היה מוכן למנות ליועצות הלשכה לענייני בועז מעודה. כן - עוד מהתקופה הזו נמשך משחק האסוסיאציות.

והנה, בעקבות תגובתי הקצרה אתמול לקרב בין ראובן למרי ג'יין, הואיל בטובו אחד מידידיי להפנותני אל השרשור הזה, שכפי הנראה מהווה את ראשית הסכסוך ההיסטורי בין השניים. שרשור עתיר עומק, לוגיקה, מסורת, תככים ואפילו - רחמנא לצלן - סאדו. עכשיו, כדי לא לחזור על הטענות שכבר הועלו, החלטתי לנצל הפעם את מעמדי המיוחד כשופט עליון המקובל - אם ברצון, אם בתשלום ואם בכפייה כוחנית נטו - על כל שכבות העם, כדי לערוך מה שאנחנו בקליקה של מוסכי המשאיות המורשים קוראים "סיכום תימתי (תימתי -מלשון "תימה", ו לא מלשון "תמותי"). על כן, הבה ונדלג על ההקדמה שביקשתי להביא בנושא קינואה וכמה שזה לא טעים (אל דאגה, בפעם אחרת), ונסקור את שלושת (זה תמיד שלושה, כנראה שבכל זאת יש השגחה עליונה) הנושאים העיקריים שדוסקסו פה, נראה מה המסקנה המתבקשת בכל אחד מהם, נבחן האם יש יחסי גומלין ביניהם, ולסיום נעבור גם על תעמולת השובינזם הנוגדת תהליכי עיכול תקין של פתוחה ל ושל ראובן.


אם כן, התימות שלנו להיום הן:


1. דבר התורה.

2. דבר הטבע.

3. ההיררכיה האנושית בין המינים.


1. דבר תורה או: נעשה ונשמע?


הגברת פתוחה ל... (פתוחה למה? למה להשאיר אותנו במתח?) פותחת את השרשור ונתלית בנאמר בספר בראשית כצידוק משמיים לכל נושא המיילדום. מעבר לשאלה האם באמת חשק האל הטוב בהתפתחותו של מנהג הסאדו-מאזו כאשר ברא את העולם, עומדת פה שאלה אחרת: למה זה בכלל רלוונטי למשהו? פתוחה מסיקה פה את המסקנה המתבקשת מבחינתה, כמאמינה אדוקה בשליטה גברית, ממש כשם שכל אחד אחר מסיק בדיוק מה שהוא רוצה להסיק מהתורה. ואכן, פתוחה בעצמה מודה ש"כל אחד יכול לפרש את המקרא כרצונו", וממש בעצם ההודאה הזו - שומטת את היסודות מתחת לטענה כאילו התורה מגישה את המיילדום כדרך הטבע. שלושה קווי טיעונים ראוי להעלות בהקשר זה, מהקל אל הכבד:

א. "70 פנים לתורה". בעולם שלנו יש הרבה אנשים ותורה אחת. הייתם מצפים שאנשים שקוראים אותו ספר יבינו ממנו - פחות או יותר - אותו דבר. אלא מה? אחד מבין שיש לרצוח את ראש הממשלה, ושני מבין שיש לסכן את חייך כדי להציל פלסטיני מלינץ'. אחד מבין שחייבים מיד לכבוש את כל השטח מהים התיכון עד החידקל, ואם יירצחו כמה עשרות אלפי ערבים בדרך זה לא כזה נורא - ושני מבין שיש להחזיר מיד את כל השטחים מעבר לקו הירוק ולחדול לאלתר מפעולות צבאיות יזומות כלשהן. אחד מבין שטוב, ואחד מבין שרע. אחד מבין גדי בחלב אמו, ואחד מבין 6 שעות בין גלידה לשניצל טבעול.

עצם היותו של התנ"ך כה סובייקטיבי, אינו מאפשר למישהו לתפוס עליו מונופול, ולהכריז ש"כך רצה האל". מיהם האנשים שבכל זאת עושים זאת? חוגים חרדיים בסוגיית הגיור, למשל. עובדיה יוסף בסוגיית זכאותו של דרעי, למשל. ולהבדיל - יגאל עמיר בסוגיית מסירת שטחים. אני לא חושב שמישהו מכם רוצה לדמות במשהו לאותם אנשים, ולומר "רק אני צודק, אני ואפסי עוד". הדעת נותנת כי כל, אבל כל, מי שאומר "רק אני צודק בפירוש שלי ואין סיכוי שמישהו אחר צודק" - טועה.


ב. סתירות פנימיות בתוך התורה, ותוקפם של מנהגי התנ"ך היום. ברוב חוגי הישיבות החרדיות, אין מלמדים את התלמידים ישירות מהתנ"ך, אלא מטקסטים המצטטים מהתנ"ך. מדוע? משום שבתנ"ך עצמו יש לא מעט סתירות, סוגיות בלתי פתורות, ואפילו - רחמנא לצלן - כמה ציטוטים שלא ממש מסתדרים עם האמונה היהודית-דתית. הרבנים לא מוכנים לקחת את הסיכון שהתלמידים ייתקלו באחד הציטוטים הללו ויתחילו לשאול שאלות, ולכן לא מלמדים אותם ישירות מהספר. דוגמאות לאלה יש כחול אשר על שפת הים: לשון הרבים בה נוקט האל ביחס לעצמו, ההזדווגות של בנות האדם עם "בני האלהים", אמירותיו של ישעיהו (או שהיה זה יחזקאל? לא זוכר כרגע) שלדעת רבים וטובים מתייחסות ללא אחר מאשר ישו, ועוד ועוד. מכאן, שלא כל דבר בתורה הוא בהכרח אמת צרופה, ובוודאי שלא אמת אבסולוטית, שניתנת רק לפירוש אחד.

ב. 2. בנוסף לכך, יש לתת הדעת לתוקף שאנו כחברה רוצים להעניק למנהגי התנ"ך כיום. מישהו רוצה להנהיג מערכת משפט של "עין תחת עין"? (לסעודים יש כמה חוקים שמבוססים על זה, מישהו מקנא?). מישהו רוצה לקיים פה חברה תיאוקרטית ו\או מלוכנית? מישהו חושב שזה רעיון חיובי ללכת לארץ כלשהי ולטבוח את כל היושבים בה? ומה עם הקרבת חיות לשם הודיה? הרעיון הטוב היחיד שאני מוצא שם, זה לבחור את המנהיג על ידי שליפת פתק בהגרלה. זה לא יכול להיות יותר גרוע מהשיטה שלנו.

מכאן, שלא כל מה שהתורה אומרת - אפילו ברור כשמש וללא סתירות - רצוי לאמצו בימינו אנו.


אמונה דתית.איש באמונתו יחיה, כידוע, ואין ברצוני כמובן להטיף לאמונה או לחוסרה. ראוי רק לזכור שסיפור בריאת העולם וסיפור המבול (ועוד) הופיעו במסורות הבבלית והמסופוטמית (ונדמה לי שאצל עוד שני עמים שכרגע אינני זוכר בדיוק מי היו) קודם להופעתם במסורת העברית. סיפור בראשית בא - במוצהר - לתת תשובה למסורות הללו (למשל, ההתייחסות בבראשית א' ל"תנינים", כדי לתת קאונטר למסורת הבבלית (נדמה לי, לא לתפוס אותי במילה אם זו המסופוטמית) של הקרב שהעמידו התנינים אל מול האל). מכאן, שאפילו אם נאמין אמונה שלמה באלהים, אין צורך כפועל יוצא של האמונה הזו להאמין בכל מילה ומילה שכתובה בתנ"ך (לא, זה בהחלט לא סותר, והמוני דתיים בינינו שלא יראים ממחשבה עצמאית ממשיכים להאמין, גם תוך מחשבה מפוקחת על חלק מהמסורות). זה שמשהו כתוב בתנ"ך, ובפרט בסיפור הבריאה, לא עושה אותו - כן כן, זה נכון מילולית - "תורה מסיני".



אז זה לעניין התורה. עכשיו, ומה אומר הטבע?

2. דבר הטבע או: הברירה הטבעית

שואלת פתוחה האם אשה שולטת או גבר נשלט הן לא "טעויות של הטבע". נתחיל בזה שאם נניח שסגרנו את עניין המקורות התנ"כיים, הרי שקשה מאוד לטעון לקיומה של תופעה שנקראת "טעות של הטבע". הטבע, כמעט מעצם הגדרתו, לא עושה טעויות. כל דבר שקיים בטבע - טבע הוא. האבולוציה עורכת ברירה טבעית (שימו לב, טבעית - חלק מהטבע) בין כל יצירי הטבע. חלקם שורדים וחלקם לא, אבל זה בהחלט לא אומר שמישהו מהם הוא "טעות". האם אדם נכה הוא טעות של הטבע? האם הומוסקסואליות היא טעות של הטבע? לא ולא. אתם יכולים לטעון, למשל, שהומוסקסואליות (וכמובן נכויות שונות) הן מחלה. אבל....האם מחלה היא לא דבר טבעי, שלא לומר חיונית לעבודתו של הטבע? ואם זו לא מחלה? בכל זאת, מחלה שמקיפה 10% מכלל האוכלוסיה, שאינם (על פי רוב) שואפים להירפא ממנה - היא עניין ייחודי ומשמעותי. האם ייתכן שהטבע מכה על מצחו עכשיו ואומר "פאק, איזה דפוק אני, מה עשיתי?"? אם כן, הדעת נותנת שהאבולוציה תמחק את ההומוסקסואליות מהעולם. אבל פה חייבים להגיד שני דברים - ראשית, בעשורים האחרונים האוכלוסייה ההומו-לסבית מתחזקת בצורה מטורפת, והיא מונה אנשים חזקים מאוד בלא מעט מתחומי ההשפעה בחברה. שנית, גם אם מתישהו האבולוציה תעשה את פעולתה ולא יהיו הומואים בעולם - עדיין, כמוסבר לעיל - אין מדובר ב"טעות".





האמנם?

בכל סוגי בעלי החיים (ואם יבוא פה איזה ביולוג ויגיד שיש זן של דב נמלים באלסקה שזה אחרת אצלו, אני מבטיח לו חגיגית כאפה. גם אם יש עשר חיות שעושות זאת אחרת - ואין - הטענה עדיין תקפה) העניין הטכני של הזכר והנקבה זהה. וראו איזה פלא! מי שמשפיל את עצמו עד עפר בטקסי חיזור נואשים - הוא הזכר! מי שמתקשט, מתגנדר, מתאפר ומתייפה מתוך תקוה שהמין השני ישים לב אליו - הוא הזכר! מי שעורך קרבות ציפורניים ושיניים (ע"ע CAT FIGHT, "קרב כוסיות") בנסיון להשיג את המציאה הזיווגית - הם הזכרים! מי שבדרך כלל מפרנס את התא המשפחתי אחרי הלידה - הן הנקבות. ראו איזה פלא, כמעט בכל בעלי החיים התנהגות המינים הפוכה לחלוטין מאשר אצל בני האדם! להגיד שהמיילדום היא דרך הטבע, זו בורות במקרה הטוב, וצרות אופקים במקרה הרע.

יותר מכך - נכון, טכנית הזכר חודר אל הנקבה. מה בין זה לבין שליטה? אקט החדירה? האם זה שהזכרים בין בע"ח צריכים לחסל אחד את השני ולהתייפות ולהשתטות ולהוכיח את עצמם בנסיון לקבל רשות מהנקבה לחדור אליה, לא מעיד על עמדת כוח קצת יותר רצינית? וגם אצל בני האדם - מי שניחן בחשק המיני החזק והבלתי מרפה (עפ"י רוב) - הם הגברים. גברים (ושוב, עפ"י רוב) - צריכים לזיין, הם זקוקים לפורקן הזה יותר מאשר נשים, אפילו הרבה יותר. למי יש את השליטה? למי שיש את הדחף, או למי שיש את המענה? למי שיש את הרצון, או למי שיש את היכולת לספקו? ואתם יודעים מה, רוצים לדבר טכנית? למי יש את השליטה - לזה עם המפתח, או לזו עם המנעול?
ואחרי החדירה, מה קורה? מיליון זרעונים דוחפים אחד את השני, בנסיון להגיע ראשונים אל ביצית אחת שיושבת לה בניחותא וצופה במירוץ בלי להתאמץ. והנה, דרך הטבע כפי שהיא מופגנת ע"י 99% מבעלי החיים - גם באדם.


ההסבר האמיתי לנטיות בבדסמ הוא שכל אדם הוא נשלט או דומיננטי בהתאם למה שיש לו בין האוזניים, ולא בין הרגליים. ישנם גברים רבים מספור שמקללים את היותם "השולטים" מכורח, שכן כל רצונם הוא להצטנף לרגלי האשה ולהיות קטנים וחלשים (הפתעה, סאבים!). ויש נשים רבות שלא מוכנות לקבל את הגזרה (לכאורה!) של כניעות, ורוצות להוכיח שהן שוות כמו כולן. איך אפשר להסביר זאת? פשוט מאוד. כי לא תמיד יש תיאום למה שאנחנו נולדים איתו בין הרגליים, לבין מה שיש לנו בתוך הנשמה. יכולה נשמה כנועה להיוולד בגוף זכרי, ונשמה כובשת להיוולד בגוף נקבי. ואז יש חוסר התאמה בין הרצוי למצוי, ואז יש דרכים לתת לחוסר ההתאמה הזה מענה ופורקן (ועם עידן הטכנולוגיה, אפילו דרכים כמו ניתוח לשינוי מין).


אז רגע, אם טענתי שדווקא בבני האדם הסדר הטבעי הפוך, ואם הרגע קראתי לגבר "שולט" מכורח, האם זה לא מוכיח את דבריו של ראובן מקומה המובנה של האשה כנחותה מהגבר?

לא.


3. ההיררכיה האנושית בין המינים או: על שובניזם ופמיניזם

ופה אפתח בפנייה אישית לראובן ולפתוחה.
ראובן, אינני מכיר אותך, במקרה יצא לי להגיב "נגדך" פעמיים ביומיים. קודם כל, אני מקווה (ומניח בסבירות גבוהה) שאתה אדם אינטליגנטי מספיק בשביל לדעת שאין פה שום דבר אישי, ולשמור הכל ברמת ויכוח לגיטימי מכובד. אני חייב לומר לך - באותה נימה מכובדת - שאני רואה סיכון של ממש בדברים שלך, ולכן אני טורח להגיב באריכות שכזו לשרשור הזה. בזמנו, הרבה אחרי שמיציתי את השהות באתר, המשכתי להגיב מפעם לפעם בנושאים שסברתי שמסוכן - ממש כך - שתבוא מחר איזו סאבית בת 18, תקרא, ותחשוב שכך צריך להיות (וכמובן, שרשור הנטישה על חוף הים קופץ לזיכרון). ממש כפי שאמרתי לרפאל באותו שרשור - כשאיזה טמבל כותב בעילגות שמה אתם רוצים אז הוא עזב אותה על חוף הים קשורה חחחחח ביג דיל - זה לא מטריד אותי. כשמישהו שמתנסח בתבונה וברהיטות אומר זאת - זה מטריד אותי מאוד. כבר בשרשור הזה נמצאו לנו שתיים או שלוש נשים שאשכרה מאמינות שהן נחותות בגלל היותן נשים. אתה מאמין בזה? אם כן, זכותך. אבל כל עוד יהיה מי שיכתוב זאת בצורה שלמראית עין היא שקולה, נבונה ומנומקת, אני אהיה פה בשביל להגיב בדיוק אותה צורה - ואנצח לא בגלל עודף כישורים, אלא פשוט משום שהצדק העיוור לטובתי.

ופתוחה - את רוצה להיות תמיד האשה הכנועה לרגלי האדון שלך - אשריך וטוב לך, אני מאושר בשבילך - בלי ציניות - שיש לך מקור סיפוק כה גדול בחיים. אבל מפה ועד ללהחיל זאת על כל אשה באשר היא, המרחק גדול ועצום. הציטוט להלן הוא לא פחות מבזוי, שלא לומר חסר כל מחשבה:



צודקת. מהו סבלן של מאות מיליוני נשים נהדרות שדוכאו (שלא לומר הוכו, שלא לומר הועלו על המוקד) לאורך ההיסטוריה האנושית, אל מול הסיפוק המיני שלך. אבל לשמחתי, אין צורך שאכביר מילים. הפעם מישהו עשה את העבודה לפניי:




מילים כדרבנות.


ועכשיו, לראובן.





ראשית חוכמה, אני מפנה את מי שלא קרא לתגובתה המצויינת של טמונה במסגרת (בדף זה מעליי), שאינני מביאה כלשונה רק מפאת אורך הפוסט.

כעת לכמה בעיות בדבריך.

יש פה באתר פרופיל של בחורה חכמה בשם סאנדיי, בו היא אומרת שהיא "אוהבת אנשים שיודעים מילים גדולות, אך בוחרים להשתמש בקטנות". אני רוצה להוסיף על כך - שאני אוהב גם את אלה וגם את אלה - אך סולד לא מעט מאנשים שיודעים מילים גדולות, ומשתמשים בהן דווקא כדי לחפות על חוסר בידע, בנכונות העובדות, בלוגיקה ובעקביות. הפוסט שלך מנוסח לעילא וסחף הרבה מחמאות פה בשל דרך כתיבתו. רק מה, יש כמה בעיות אובייקטיביות מעבר לניסוח.

נתחיל מזה שחברה מטריארכלית או פטריארכלית אינה מוגדרת או נקבעת על פי מין האדם השולט בזמן נתון. זה לא פחות מאבסורד לטעון שישראל בזמן גולדה מאיר היתה חברה מטריארכלית. לא בכל פעם שעולה אשה לשלטון לארבע שנים משתנים כל סדרי ההיררכיה בכל רבדי החברה. לא ולא. חברה פטריארכלית היא חברה בה הגבר הוא הקובע, השולט ומקבל ההחלטות - וזאת בכל או לפחות ברוב רבדי החברה - הכל מהתא המשפחתי, דרך השליטה (אישית או דרך עסקים וחברות) על המשאבים, וכלה במשרות המשפיעות במשק. אין ולא היה מעולם שום קשר למינו של האדם האחד שבמקרה נבחר לראש הממשלה בזמן נתון. בדבריך אלה קיימת הטעייה של ממש. לא גולדה, לא ת'אצ'ר ולא קליאופטרה. אם כן, מהן הדוגמאות לחברה מטריארכלית לאורך ההיסטוריה? למעט האמזונות - אין כאלה.

נו, אז זה לא מוכיח שנשים הן נחותות?

לא.

למה לא?

קראת קודם בסעיף "דבר הטבע", על כך שההתנהגות בין המינים הפוכה אצל כמעט כל בעלי החיים מאשר אצל האדם. למה זה שונה אצל האדם? כי האדם הוא החיה היחידה על פני כדור הארץ שפיתחה מחשבה עצמאית (לא, אין צורך להביא קופים כדוגמה. עפ"י האבולוציה אנחנו בני משפחה אחת), כזו שלא מבוססת על אינסטינקטים פשוטים. כלומר, בעוד שכל המינים רק רצו לשרוד ולהתרבות - ועל כן נשמרה ההיררכיה לפיה הנקבה היא החשובה והזכר משרת אותה - האדם פתאום רצה דברים משונים כמו לחיות, ולא רק לשרוד. הוא החל לנדוד, לכבוש ולעבד אדמות חדשות, להיתקל במזגי אוויר שונים, ולאחר מכן לתקשר עם סביבתו, להקים חבורות ציד, ואחר כך גם לפתח כלים ומכשירים ולהשתמש בהם - דבר שלא עשתה שום חיה אחרת מעולם. ברגע שהחיה הקרויה אדם התפתחה לדרגה הזו, עניין ההתרבות - הגם שעדיין עמד במרכז ההוויה - הפך לתהליך כמעט זניח מבחינת הזמן והמשאבים שהוא דורש (מה לעשות, סקס זה לא כזה מסובך). מה שתפס הרבה יותר זמן ותשומת לב, והיווה עבודה קשה בהרבה, היה לצוד, לסחוב ציוד כבד, לעבוד עבודה פיזית בעיבוד האדמה כל היום. כן, אין ספק, לכל העבודות האלה מתאימים הזכרים יותר מהנקבות.
להגיד שזה בגלל "כוח פיזי" זה לפשט עד אימה את ההסבר. משך עשרות ומאות אלפי שנים הגזע הפרה-אנושי עסק אך ורק בפעולות בהן לזכרים היתה עליונות ברורה על הנקבות. כתוצאה מכך הונצח מעמדן של אלה כמי שנשארות בבית, מכינות את האוכל שהביא הזכר (ואגב, לא בגלל שהן יותר טובות בבישול ממנו, אלא פשוט משום שהוא עייף מת. אני מפנה את הקוראים להסבר בויקיפדיה על "יתרון השוואתי" בעניין זה). ככה זה היה משחר האדם ועד כמעט ימינו אנו. איך אפשר לצפות להתפתחות חברתית אחרת?


אז מה לעזאזל (החמישי!) קרה לפני 40-50 שנה? פתאום, אחרי אלפי שנים, הנשים החליטו בוקר אחד שנמאס להן? לא, מה שקרה הוא שילוב של שני גורמים חשובים, אחד מהותי ואחד נסיבתי. הנסיבתי הוא מלחמת העולם השניה, בה נאלצו (הכוונה לארה"ב, היא ערש הפמיניזם - ד.ק) אלפי נשים לתפוס את מקומות הגברים שיצאו למלחמה במקום עבודתם. כשחזרו הגברים הביתה, פתאום הבינו הנשים שהן דווקא עשו עבודה לא רעה בכלל, ולא הבינו למה, בעצם, הן צריכות לחזור למטבח. מיותר לציין שאחרי שחוו טעמה של עבודה מחוץ לבית, בשכר, עם סיפוק מקצועי גדול מבעבר וקשר עם אנשים חוץ מאשר הילדים והשכנה, בישול וניקוי הבית לא נראה להן עוד כעבודה מאתגרת או מספקת במיוחד.
המהותי - שאיפשר לנשים למנף את הגורם הנסיבתי - הוא כניסת הטכנולוגיה לחיי הבית. אין מה לעשות, במשך אלפי שנים, בעוד שגבר יצא לצוד (ולאחר מכן לעבוד), האשה תרמה למאמץ המשפחתי בבצעה משימות כמו בישול, כיבוס וניקוי. אלא שלפתע - בזכות המצאות גאוניות כמו מכונת הכביסה, מקרר ואקונומיקה - היא הצליחה לעשות כל זאת בשבריר הזמן שעשתה זאת אמה או סבתה. כך שהנשים לא רק חזרו מעבודה "גברית" וראו כי טוב, הן גם מצאו שאפילו אם הן חוזרות לבשל ולנקות - עדיין, שלא כבעבר - נשאר להן המון המון זמן פנוי. מפה ועד לדרישתן לשוויון זכויות, הדרך היתה קצרה.

ובאמת, ברגע שאתה מוציא את אותו "כוח פיזי" ידוע לשמצה מהמשוואה - מה שקרה בזכות הטכנולוגיה - אין לגברים ולו יתרון מזערי על הנשים. בנות מקבלות ציונים גבוהים יותר בבית הספר, נשים נחשבות ליותר מולטי-טסקיות מגברים, וברגע שאתה מנתק ילד נתון וילדה נתונה מהקונטקסט החברתי השוביניסטי ושם את שניהם בתוך בועה (תיאורטית כמובן) ליד מחשב (ולא ליד מחרשה ידנית) - אתה מגלה שאין לבן שום, אבל שום יתרון. אתה יודע מה? אפילו סביר שהיא תצליח להספיק יותר בזמן שהוא יתחיל לחפש פורנו.

כפי שכבר הסברתי בסעיף הטבע, אין בין אקט החדירה ובין שליטה דבר וחצי דבר (ע"ע אנלוגיית המפתח והמנעול). להפך, מי שרוצה נואשות לחדור הוא זה שנמצא בעמדת חולשה אל מול זו שיכולה לאפשר לו זאת. גברים נופלים לרגלי נשים בתשוקה מינית הרבה יותר מאשר נשים לרגלי גברים. הערצה לפאלוס? בהחלט, משום שמשחר ההיסטוריה לא היתה לנו ולו חברה מטריארכלית אחת (ישראל בימי גולדה... פחח). אין מחלוקת על כך שהסדר העולמי כפי שאנחנו מכירים אותו היום בכל תחומי החברה - עוצב ע"י אלפי שנים של דומיננטיות גברית. ועל כן, חייבים אנו בתור אנשים חושבים לשאול את השאלה: סו פאקן וואט? רק משום שמשהו הוא כך, לא אומר שכך הוא צריך להיות, ולא אומר שכך הוא אידאלי, ולא אומר שכך הוא צודק, ואתה יודע מה - לא אומר שכך הוא יהיה לעד. תראה איזו התקדמות עשו הפמניסטיות ב-40 שנה - זמן מצמוץ בראייה היסטורית. תאר לך, בקצב הזה, איפה הן יהיו בעוד 400 שנה. מאוד סביר בעיניי שממש באתר זה בעוד 400 שנה, מתחת לשרשור נוסף מז'אנר "מה דעתכם על טוטאליות, מה ההבדל בין סאבית לשפחה?", יהיה איזה ראובן עתידני שיריע בקול גדול לחברה הפמדומית שמסביב (אפילו שראש הממשלה עשוי להיות גבר, לעזאזל החמישי), ויסביר שממש כך זה צריך להיות (ראה בעניין זה גם את תגובתה של טמונה במסגרת).

לגברים יש יתרונות וחסרונות, ולנשים יש יתרונות וחסרונות. עד לכניסתה של הטכנולוגיה לעסק, היתרונות הגבריים יכלו לבוא לידי ביטוי הרבה יותר. בעשורים האחרונים התמונה התאזנה, ואולי בעתיד היא גם תתהפך. מה שבטוח זה שרב המשותף על השונה בין גברים ונשים, ואין כל אפשרות - לאנשים שהשכל הישר בקודקודם, לפחות - להכריז על אלה כטובים יותר או על אלה.



ושוב אני אגיד - הסיבה שאני מוצא לנכון להקדיש שלושת רבעי שעה מחיי כדי לענות על שרשור בכלוב, זה לא (אנא האמינו לי) שאין לי משהו יותר טוב לעשות. זה משום שמה לעשות, לב חלש יש לי. והמחשבה שתצליח להשפיע בגיבוב השוביניזם משולל היסוד הזה על מישהי שאשכרה תתחיל להאמין בגללו שמשום שהיא אשה היא שווה פחות - מרטיטה את לבי החלש, לא פחות. היה לך ניסוח מצויין, והרבה ניתוח נכון, אני לא חולק על כך. אבל אתה ניתחת רק את השורה הלפני-אחרונה של תמונה של מאות אלפי שנים. התמונה הכוללת היא פה. העובדות הן פה. השרשור הלוגי במלואו - לא רק שתי חוליות ממנו - הן פה. אתה תוכל כמובן לחלוק על דבריי - וסביר שיהיו לך טיעונים טובים וחכמים - אבל תצטרך לא פחות מסוקרטס בן ימינו כדי לערער אותם. לא משום שאני הכי חכם או הכי יודע, ממש לא, אלא פשוט משום שדבריי ניצבים על בסיס רחב, מוצק ועבה להדהים - לעזאזל אני והפאלוס שלי!


ובזאת באתי על החתום,
קורקטיות,
קיחוט (מיל')

תקציר (C):

תקציר-לזה?-השתגעתם-הדבר-היחיד-שאני-מוכן-לחזור-עליו-זה-שקינואה-זה-באמת-מגעיל

עיקר שכחתי

Dom_Quixote • 23 באוג׳ 2007

די, אני בהלם. כל זה, ואת הציטוט על הרחם שכחתי.

תקשיב, ראובן - בכל דבריך עד כה - כולל אלה שלא היו מדוייקים, כולל אלה שלא עסקו בתמונה השלמה, וכולל אלה שעומדים ותקפים אך פשוט לא הסכמתי עמם - זכית מצדי לכבוד. בשטות המוחלטת על הרחם, הצלחת לאבד חלק ניכר ממנו. תגיד לי - ואני מבקש להיות מעודן - מה זה הקקי הזה? באיזה מבחן מציאות זה עומד בדיוק? איזה ביסוס עובדתי יש לזה, למעט דעתך האישית ואולי גם דעתה של פתוחה? גם אם תעטוף גוש צואה בעטיפת מתנה עם דובונים ותרסס עליו בושם שגנבת מהדיוטי פרי, לא תשנה כהוא זה את היותו גוש צואה. הקשקוש הזה - הגם שמופיע בפוסט שמנוסח בסגנון פסבדו-אינטלקטואלי מרשים (וכן, פסבדו. גם קונטקסט, עובדות, דיוק ולוגיקה הם חלק מאינטלקט, לא רק ידע רחב המובא בשרירותיות וניסוח), הוא לא יותר מגללי שוביניזם טהור עטופים בצרות אופקים ומהולים ברוטב פגיעת ראש חמורה בילדות.


אבל כיוון שאני לא מרשה לעצמי לתת לניסוח היפהפה שלי (אח, אין כמו קקי) בלבד לעשות את העבודה, ואני בכל זאת דורש מעצמי קצת הסבר מעבר למילים, בוא נאמר זאת כך:
כן, יכול בן אדם להסתכל על הטכניקה בה על הגבר והאשה לנקוט כדי להתרבות, ולומר שהאשה משרתת את הפאלוס. בדיוק באותה מידה יכול אדם להסתכל על אותה טכניקה, וממש כפי שאמרה מרי ג'יין (שוב מרי ג'יין, והפעם היא לא מנצחת אותך מההפקר כמו קודם, אלא בזכות, באופן אובייקטיבי טהור. ואני מקווה שאתה לא חושד בי שאני נמנה על עבדיה העילגים) (ועכשיו נא חזרו ללפני הסוגריים כי אני ממשיך משם כאילו כלום) - ולומר שהזין הוא זה שעובד את הרחם! ומדוע לא, בעצם? הרחם נח על ייצועו בשלווה ולוגם כוס יין, בעוד הזין נע אנה ואנה בחוסר מנוחה תמידי, ומחפש ללא הרף רחם להגיע אליו, ולנסות להשיג אליו אישור כניסה. הניתוח הזה, בניגוד לשלך, גם עולה בקנה אחד עם הסדר הטבעי - כפי שהסברתי, פירטתי והדגמתי פעמיים בתגובה הקודמת - אצל כל בעלי החיים, וגם עם מה שקורה אחרי החדירה - מירוץ היסטרי של מיליוני זרעונים שדוחפים אחד את השני, ונלחמים על הזכות להגיע לרחם מרוחק ומחוייך אחד. אז מי מחזיק את מי בביצים?


אבל אתה יודע מה? זה הניתוח של מרי ג'יין, לא שלי (אגב, אתה יודע למה אמרתי שהיא מנצחת? לא כי הניתוח שלה עולה על שלך - הוא לא, הם שווים בלגיטימיות שלהם, כפי שהראיתי לעיל - אלא משום שהיא מביאה אותו כאופציה מחשבתית, ואתה מביא את שלך כעובדה שאין בלתה. נוק אאוט). אני דווקא מבקש להציע אופציה שלישית, תגידו לי מה דעתכם: לא הזין עליון, ולא הרחם. אף אחד מהם לא נועד לשרת את השני. הם שווים לזה לזה ומשלימים זה את זה. אין מדובר פה בעליונות, מדובר פה בשני הצדדים של אותה מטבע.


מה דעתך? יכול להיות? נההה, ברור שלא. אם זה ככה, על מה תריבו?


קיחוט

Lilu-FemdoM{Pon} • 23 באוג׳ 2007

אין מילים....צדיק בדורו

מרי ג'יין יקרה

דובדבן • 23 באוג׳ 2007

כן. רהיטות עושה את כל ההבדל. לרוב אופן הבאת הדברים, הצגתם המנומקת ופרישתם המאורגנת בצורה הגיונית חשובה יותר מתוכנם . לידיעתך באוניברסיטאות הערכת המנחה מושפעת בראש ובראשונה משטף הכתיבה (גם כשהכתוב הוא גיבוב של שטויות בעיניו) כי היא מעידה על יכולת חשיבה.

מיותר לציין כי אדם אינו טורח לכתוב אלא אם זו אמונתו העמוקה ו אם זו דעתו אז זו דעתו. איש איש באמונתו יחיה.

Re: מרי ג'יין יקרה

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} • 23 באוג׳ 2007

דובדבן, שטות כתובה היטב היא עדיין שטות. מנסיוני באוניברסטאות בישראל וארה"ב לא ניתנת עדיפות לצורה על פני התוכן. לכל היותר יתכן שמורידים ניקוד על ארגון לא בהיר - לא נתקלתי בכך אך מניחה שהדבר אפשרי. יתכן, כמובן, שבעמדתך באקדמיה את נוהגת אחרת, או שנתקלת בתופעה כסטודנטית - ואם כן, מעניין באיזו פקולטה. למיטב ידיעתי, עצם העובדה שסקירה, עבודה, מאמר וכו' כלשהם כתובים בצורה רהוטה אינה חזות הכל.

וכמובן, כל אחד זכאי לדעתו, צודק או לא, ואין קשר בין עובדה זאת לרמת הרהיטות או העילגות שלו.