מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
23 באוג׳ 2007
הלוויה.זו העת לשבת שבעה זו העת להתאבל על מותה מצאת החמה ועד צאת הלבנה מותה הכואב שמשאיר אותי ריק מותה של המחשבה מותה של אותה אחת שמזמן את דרכה סיימה אותה מחשבה מרנינה כבר לא כאן בליבי כבר נמקה וחש אני שהיא נשחטה נשרפה בלהבות נשגב מימני החזון נשאבה מימני הרוח שהשאירה פצע פתוח פצע עמוק פצע מדמם ליבי התמלא בחרון וכן גם שיממון כמו פצע שלא מגליד שב ומכאיב הימים אפורים השמש לא זורחת קר לי קור שחודר לעצמות קור ששובר לבבות |
|
|
|
|
|