**** הקטן

סתם רוצה לציין.. שמדובר באדון אחר של סוויטסלייב ולא "הוא"

חברי וחברות הכלוב היקרים,

פנייה לאישה שהוגדרה כ'משוייכת', מה גם פניות חוזרות ונשנות, אינה מוסיפה כבוד לגבר הפונה. מצד שני, כבוד במובן הזה, הג'נטלמני, אינו בראש מעייניהם של רוב הגברים וטוב שכך. כל מה שאותו אדם ניסה להפגין הוא יוזמה והתמדה אינטרסנטית. ללא היוזמה הזו, הטבועה בכל גבר כמעט, התרבות האנושית לא הייתה מגיעה לשום דבר. האגרסיה הזו היא נשמת אפה של הרוח האנושית. אם היינו צריכים לחכות שנשים יקומו וייזמו משהו, יתכן והיינו עדיין בתקופה הפליאוליתית.

כמה מלים על התגובה הנשית ליוזמה הגברית: מצד אחד, האשה נרתעת מהאגרסיה הגברית וחוששת מפניה ומצד שני מאוד נמשכת אליה, בבחינת ''אם הוא יצליח לשנות את דעתי עליו, הוא גם יצליח לשנות את מצבי התודעתי כולו ואת מצבי הגופני''. במלים פשוטות יותר - בסופו של דבר אישה אכן מצפה לאגרסיה הזו מהגבר, ובוחנת בדיוק את הנקודה הזו, משום שאם יצליח 'לחדור' מבעד להגנותיה, יתכן וגם יצליח לעבר אותה. זו האמת העירומה. לכל אורך ההיסטוריה, גברים מצליחים היו אלו שידעו להפגין אגרסיה ועיקשות גם נוכח קשיים וסירובים חוזרים ונשנים.

כמובן שאני דארוויניסט נוראי, אבל אפילו זה עדיף על פני ההתייפיפות והכתיבה הלא-עניינית בפוסט זה. נסכם כך - אפשר לברך על האגרסיה הגברית ולו מפני שאין לה חלופה נשית. לגבי המינון של האגרסיה והתזמון שלה, הרי זה כבר עניין של סגנון הגשה, כך גם ההחלטה אם להוקיע בפומבי את אותו זרג.

אם החלטת לרצות משהו, כדאי לך לוותר על הויתור עליו,
ראובן

וכן, ההודעה שלהם עיצבנה גם אותי. זה רק מטוב לב, חמלה אנושית כמאפיין אישיותי , נפש יהודיה (הומיה) ונדיבות ריגשית - לא פתחתי עלייה את הלוע

נו שויין גם אלי לא פנו, ניראה שאני בחברה טובה .
דבר אחד אינני מבינה .
למה לעלות פוסט שנכתב לפני שנה, כאילו יש הגיון מאחורי זה?
האדון שהיה אז אינו האדון כיום .
אנשים כל כך משועממים שמעלים באוב .
מישהו רוצה להשתתף בסיאנס.