שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ותומאס יודע...

תומאס​(שולט)
לפני 20 שנים • 3 בינו׳ 2004

ותומאס יודע...

תומאס​(שולט) • 3 בינו׳ 2004
לראות ולא לגעת.
כך אתה חי.
ביקרותי להחריד, שופט את עצמך, מכה במראה.
נושך לשון שמא יצאו הרגשות, המשפטים... ומשחרר שוב את כל אותם השקרים.
מחזוריות של הדחקה.
שנה על שנה על שנה.
מי אתה?
שחקן, או שמא כבר הפכת להצגה עצמה.
אתה האדם הכי חזק שאתה מכיר, נכון.
אתה האדם הכי חלש שאתה מכיר, גם זה נכון.
אז תיכנע, תשבר מה כבר יקרה הא'?
האם הכניעה היא לשקרים, או שמא הכניעה היא להודות בהם ולצאת את עצמך?
קשה הא'?
קשה...
קשה החשיפה...
קשה לעמוד מול האני שבמראה.
אני מביט בך, אני יודע שאתה יכול, אבל אתה מפחד.
ממה?
מכשלון?
הרי אתה כבר כשלת ונכשל בעצם הבחירה.
השקר הזה, השקר שמכרת לעצמך על מי ומה שאתה.
השקר הזה הוא הכניעה.
בוא, עמוד מולו, חייך, מקסימום תשאר כשם שאתה...
בודד.
לא נורא..
תאמין לי תומאס, לא נורא.
הנה, הגיע לחייך אהבה ואתה, אתה שוב בשקרים, שוב מעלה את כל אותם המחסומים... רק שהיא לא תדע, רק שלא תדע מי אתה.
אך אם היא תתאהב בהצגה, במי למעשה היא התאהבה?
בך?
אולי רק בשחקן שמציג עצמו על הבמה.
פאק איט! משוך כתף, צא את עצמך, צא כבר תומאס מה יקרה ומה קרה?
מקסימום שוב תחזרו אל החיים עם עצמך, הרי אתה שומר על עצמך...
אתה לא מוכן לשחרר את האני שבך...
שחרר,
כמה אתה יכול לראות ולא לגעת?
זוגיות היא המקום שבו יודעים הכול על הכול וזה לא נורא.
מה כבר יקרה?
מה?
נו כבר!
שחרר את עצמך לאהבה.
בבקשה תומאס, בבקשה.
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 3 בינו׳ 2004
הכנס את המפתח בלאט........

סובב לאט לאט, הדלת הראשונה היא הכי קשה, צלילו החורק של המפתח המתעקש, קולות החלודה, קורי העכביש.......

שקט, עזובה, דממה.
רק צלילו המתעקש של המפתח החלוד-הדלת הראשונה היא תמיד הכי קשה, הכי עקשנית.....
היא מסמלת פחד
היא מסמלת ויתור
היא מסמלת קירבה.....

עוד סיבוב אחד תומאס, סיבוב עקשני של מפתח חלוד, צלילי חלודה נשברת לאט לאט, קורוזייה ירוקה.....

שקט מפחיד.....

מרחוק צלילים עדינים של מעיין מפכפך -נשמע מוכר?
זוהי הלמות ליבך הזוכר בעדנה רגשות אהבה.......

הדלת הראשונה הכי קשה, הפחד לפתוח אותה גדול-אך ברגע שהיא נפתחת, כמו במעטה קסם נפתחות כל דלתות ליבך.........

לאהבה.........
היפתח תומאס לאהבה-היא צובעת את העולם לאחר- לא יודעת גמול או מה זה לוותר.

אך היא הדבר הכי שלם שקיים.

סיבוב אחרון של מפתח, נקישה עמומה, דלת נפתחת......

בהצלחה.


רחפנית-הדומית המרחפת.
loren
לפני 20 שנים • 3 בינו׳ 2004
loren • 3 בינו׳ 2004
שקרים שעוטפים, מגינים עליך ממנה.
צא היא אומרת לך- צא משם, צא מהמקום הארור שלקחת את עצמך לשם.
אתה מתכרבל לך מתחת לשמיכת הפוך שרקומים עליה שלל דמויות.
אני פוחד.
אל תפחד- אתה לא יכול להשאר שם מתחת לשמיכה כל חייך- נכנע לפחד שחזק מהאהבה שלך.
נוגעת בך במקומות עמוקים ואתה משתולל.
לוקח אקדח ויורה לה ולך-בראש ,ביד בלב.

חומד היא אומרת לך בפה מלא דם, כשהיא נופלת על הרצפה- הפעם זה כאב.
זה רק בגלל שאתה קרוב יותר מתמיד להביט ישר בעיניים לפחד שלך.
אתה קרוב. אל תכנע לשדים שלך. לא קר שם בחוץ..........

זהו. הזכיר לי פשוט איזה זכרון ישן ממה שכתבת.

תחשוב על זה תומאס....... icon_wink.gif
Timeless​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 3 בינו׳ 2004
Timeless​(נשלטת) • 3 בינו׳ 2004
קוראת את מילותיך מביטה במראה
המראה היא שלך , אך דמותי משם משקיפה
רוצה לכתוב , לתת עצה רואה הכל כל כך ברור
מאמינה בכל ליבי שאם אתן לך יד אדע להוביל אותך
אל היציאה.
נעצרת , מביטה ישר ומבינה שאם הדרך היתה כל כך ברורה,
לא את דמותי הייתי רואה , אלא את דמותך.
loren
לפני 20 שנים • 4 בינו׳ 2004
loren • 4 בינו׳ 2004
"בטחון בהצלחה מביא לעתים קרובות עמו את ההצלחה האמיתית"

אפילו דוריאן גריי ראה במראה לא באמת את עצמו.

בהצלחה לכם.
Timeless​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 4 בינו׳ 2004
Timeless​(נשלטת) • 4 בינו׳ 2004
החיבור פה הינו למילה הכתובה , לתחושות ולאמת שבגינם נכתבה.
אך על כל מקרה
תודה.
אליאס​(אחרת)
לפני 20 שנים • 4 בינו׳ 2004

טיימלס,

אליאס​(אחרת) • 4 בינו׳ 2004
וואלה, קמת עירנית הבוקר ורגישה כתמיד ובגלל זה אני מתה עליך icon_profilekiss.gif