ציד ואילוף

ציד ואילוף

שוטרת* • 24 באוג׳ 2007

היא הסתובבה בכלוב , אותו אחד שחלקכם היה קורא לו בית. הלוך ושוב, הלוך ושוב.. עקביה כבר יצרו חריטות על המסלול השחוק. המקל שהיה בידה האחת ,גרם לשריטות מדממות בכף ידה השניה עקב אותן מכות הולכות ומתגברות. איך מה שהחל כתיפוף קל הפך לכלי להוצאת הרעב שלה. הרדיו ברקע ניגן את שירו המשובח של שלום חנוך ,

"טורפת עירומה איך את שורפת לי
בשלל האורות שהדלקת אצלי
את סוגרת אותי בחדרך האפלולי

טורפת עירומה, נפלת בגורלי
רוחות האהבה שאת לוחשת לי
מנשבות בראשי וטורפות את לילי"

לפתע היא נעצרה, זרקה בשאט נפש את המקל שהיה בידה, והחלה צועדת לעבר חדרה בצעדים מהירים ומדודים. הוציאה את ערכת האיפור. תחילה הדגישה עיניים חתוליות, עם ריסים ארוכים ועבים, והדגישה שפתיים בשרניות באדום דם. צחקה לעצמה כשהיא חושבת איך בקרוב היא לא תזדקק לאודם מלאכותי לצורך השגת הצבע המרהיב הזה .
פיזרה את שיערה הארוך והגלי, לבשה מכנס שחור צמוד, וחולצה שחורה בעלת מחשוף נדיב, כזה שמגלה טפח ומסתיר טפחיים.
נעל עקב שחורה,
מינימום תכשיטים,
והיא יוצאת לציד.

לא רוצה עבד , או נשלט , או כל אחד שיהנה ממה שהולך לקרות לו. ממש לא רוצה שיהנה מהתהליך.
פשוט לפתות גבר תמים וונילי ,
להביא אותו אליה
למזוג לו לשתות משהו קר ,
ולדאוג שלא ירגיש את טעם הסם המר.

היא הביטה בעיניו כשהוא התעורר. נהנתה לראות את המבט המבולבל שאט אט הפך למבט של חוסר אונים ופחד כאשר הוא הבין שהוא כבול וקשור ,צמוד לקיר, במקלט שלה.
הוא הביט בעיניה במבט מבולבל כאשר חיפש לשווא את אותו מבט תמים שחשב שראה.
מנסה להבין את שנאמר לו , גיבובי מילים .. "יש לך חודש.. אין לך ברירה.. בתום החודש תהיה לך אפשרות לבחור, ללכת ולהכניס אותי למאסר, או להישאר כלוא לנצח ולרצות בזה."
והיא נטשה אותו.
לבד.
הפעמים היחידות בה הוא ראה אותה היו כאשר היא דאגה לו למזון ושתיה.
הוא ניסה לדבר איתה , אך לשווא. לא היה מענה. לא היה מבט. לא היה יחס.
היא גרמה לו להתחנן למגע אנושי ,
להתחנן לליטוף,
לבכות בשביל לקבל מבט.

יום אחד נכנסה , כאשר בידה אחזה בשוט. לא הביטה לעברו, אך את השוט הניחה במקום ברור מול עיניו, ויצאה. הוא בלע רוק והבין. יחד עם הפחד הוא חש במעין דיגדוג לא מוסבר.
היא נכנסה עם הצלוחית שלו , אותה הוא כבר הכיר
"אל תגעי בי. תצליפי בי , בבקשה.."
היא הביטה בעיניו , מבט של טורפת , חיוך מפחיד אך מרגש בו זמנית, ויצאה.
היא חזרה בשעה לא צפויה , לקחה בידה את השוט והחלה להצליף בו , להשאיר בו סימנים שלא יעברו לעולם שיבין שהאדם שהוא היה , הולך ונעלם.
והוא קיבל את המגע הכואב בברכה , ואת המבט הטורף בהערצה , אך עם הזמן היה חסר לו עוד..
היה חסר לו לשמוע את קולה, והיא לא דיברה אליו , אף לא מלה, והוא לא שמע איש , מלבדו.
והוא התחנן והתחנן , שוב ושוב , עד שהיא עצרה , הביטה בו , הקדישה את כל תשומת ליבה וזרקה לעברו מלה אחת . "שקט!", והמלה הזו הייתה כמנגינה לאוזניו, הקול , הצליל. והוא התחנן שוב ושוב , שתדבר אליו , תשפיל אותו , ובלבד שיזכה לשמוע את קולה.
וכך לאט לאט, צעד אחר צעד היא שיעבדה אותו, ואנסה אותו , את גופו ונשמתו , בכוח.

ואז הגיע היום. היא נכנסה , פתחה את החלון היחיד שתמיד היה סגור בקפידה, פנתה אליו ואמרה שתם החודש, התירה את השלשלאות שכבלו את ידיו ורגליו, עזרה לו לקום בעזרת רגלה, וזרקה לעברו "אתה חופשי , משוחרר".
והיא ליטפה את ראשו באהבה , בפעם הראשונה מאז נפגשו , כשהוא כרע ארצה בשניה הראשונה שקם והתחנן להישאר לעד שלה , רכושה , עבד לרצונותיה ולגחמותיה.
היא הפכה אותו לכלי, לצעצוע שלה, לעד.
מרגע זה הוא הפנים, שבשבילה הוא נולד.

אלון-סאב​(נשלט) • 24 באוג׳ 2007

קיצוני. קצר. דמיוני. סוטה. כואב. בלב. בגוף. שרוט. עברה. יופי. קיצוני.

השולט אור​(שולט) • 26 באוג׳ 2007

שרוט? - בטח.
מדליק? - לחלוטין.
חזק? - לגמרי...
אהבתי מאוד את השליטה שלה בו ובעצמה בתהליך האילוף, וזאת דווקא כשהיא מחליטה לשחרר את הטורפת שבה.

כתוב היטב.

לאסי​(מתחלף){עע} • 26 באוג׳ 2007

מ ע ו ל ה

Shimmy​(נשלט){Vents} • 26 באוג׳ 2007

מדינת משטרה, מדינת משטרה.

שוטרת* • 26 באוג׳ 2007

שמחה שאהבתם..
הנה שיר שיכול ללכת עם זה..(במיוחד בשבילך רקדנית שלי )

www.zshare.net/audio/33273697fe0522

השולט אור​(שולט) • 27 באוג׳ 2007

התקבל באהבה ובפיזוזים

דוכיפת​(נשלט) • 27 באוג׳ 2007

חלומו של עבד,ובהיותי עבד=הבלתי אפשרי עבןרי.
הפאנטזיה האולטימטבית.
נהדר.
תודה

aleks​(נשלט) • 28 באוג׳ 2007

במילה אחת : ענק

סוג שליטה שאני חולם עליו.

האנשה עצמית • 17 במרץ 2018

מטלטל ומגרה.
שכבה אחר שכבה יורדת, מתקלפת.

ואחרי שהיא כבשה והגבר המפואר הפך לצעצוע לעד. מה אז?

הסיפור נהדר, אהבתי.