אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בא לך להיות אלוהים?

amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007

בא לך להיות אלוהים?

דיברנו על טוטאליות. דיברנו על "סיפורה של O". דיברנו על שפיות מול אי- שפיות, על הצורך בגבולות אישיים...

אני רוצה להביא כאן כמה קטעים מספר שקראתי היום ומאוד נגע בי. אני חושבת שהוא מנסח בצורה מאוד חדה וברורה את ה "למה". למה יכול לרצות אדם להפקיד את חייו בצורה טוטאלית, בידיו של אדם אחר, ולא רק את חייו- את ה כ ל. על הטוטאליות הזאת דיברתי כשפתחתי בזמנו פוסט על התמסרות טוטאלית ומדוע היא אסורה לדעתי, שכן היא מבטלת את ה "אני".

באופן אישי, כל חיי התמסרות מהסוג הזה יושבת לי באיזו פינה בראש. בשלב מסויים התקרבתי אליה בצורה מסוכנת, אך שמרו עלי גבולות מוסר אישי, אמונה דתית, ובכללי- חוסר מוכנות אמיתית לוותר על העצמי שלי בצורה טוטאלית כזאת.


אני סקרנית לשמוע מה הקטע הזה מעורר בכם, לא רק ברמה של כדאי או לא, שפוי או לא, אלא בכללי... האם לא ברור לגמרי מדוע ירצה אדם למכור עצמו? אני בכל אופן, בהחלט יכולה להבין זאת.

להלן הקטע:

- לא רחוק ממקום מגוריכם, בפינת רחוב זה וזה, סמוך להיכן שעומד הבניין ההוא, במקום שממנו ניתן לראות כך וכך, עומד אדם ומציע את עצמו למכירה.
"אדם למכירה! אדם למכירה! הוא קורא.

"...אתה זונה ממין זכר?" שואלת אישה.
"לא", אומר האיש, "אני זונה ממין אדם."
...האישה מביטה בו. "מה אתה מוכר?" היא שואלת.
"אני מוכר את עצמי. את כולי. את המהות שלי. את האני שלי. את שמי. את פני. את ריחי. את לשוני. את האופן שבו אני מצחצח שיניים, את צחוקי. את הצורה שבה אני נועל נעליים, את חוויות ילדותי. את הניסיון שצברתי בתיקון מכוניות, בביצוע עבודות בבית, את הזין שלי, אבל לא רק אותו."
...האישה מושכת את ידה ממנו. "אם אני קונה, מה אני מקבלת?" היא שואלת.
"...את מקבלת את כולי. גוף ונשמה. עבר ועתיד. רוח וחומר. את כל החבילה. לא ליום אחד. לא ללילה אחד של תשוקה זולה. לכל החיים, או עד שאת מחליטה למכור אותי. אני נהיה שלך. הרכוש שלך. אני ממלא את מבוקשך. את נהיית הגבירה שלי."
היא שמה יד על כתפו. בוחנת את שריריו. "אז אתה עבד? מחפש מישהי שתקשור אותך?"
האיש מסיר את ידה מעליו. "אני יכול להיות עבד. אבל אני לא מחפש אדון. אני מחפש אלוהים."

...הגבר בוחן את האיש. "כמה אתה לוקח לשעה?" הוא שואל ברצינות גמורה.
"מחוייבות לגורלי חלקי פרק זמן נקוב מחיי", משיב האיש שהציע את עצמו למכירה.

"...בא לך להיות אלוהים?" הוא שואל את האישה.
"מה זאת אומרת?" היא שואלת, מופתעת ומבולבלת, אפשר שגם מעט חוששת.
"אני מחפש אלוהים," אומר האיש.
"יש אלוהים", אומרת האישה, "בשמיים". היא מצביעה למעלה.
"נכון", אומר האיש. "אבל אני לא מרוצה ממנו. הוא נתן לי חיים לא טובים. אני מעוניין להחליף."
האישה שוקלת אם זה הזמן הנכון לסגת. "מה זאת אומרת להחליף?" היא שואלת.
"היה לי אלוהים עד עכשיו", מסביר האיש. הוא נתן לי חיים. נתן לי פנים וגוף. שם אותי במשפחה הזאת והזאת, בעיר ההיא וההיא. נתן לי כישרונות מסויימים, פגמים, חסרונות, מעלות. יצר אצלי חסכים, אהבות, שנאות, רגעים קטנים של אושר. אכזבות, קטנות וגדולות. לימד אותי את חסדו ואת נחת זרועו. הבנתי את התמונה. למדתי להכיר אותו ואני לא מרוצה. אני מעוניין להחליף."

...מגיעה גברת מבוגרת. ראשה מכוסה בשביס. "מה אדוני מוכר?" היא מתעניינת.
"את עצמי", הוא משיב.
"למה?" היא שואלת.
"כי נמאס לי מאני", הוא משיב.
"אז למה שלא תעזור לעצמך?" היא מציעה.
"איך?" מסתקרן האיש.
"תשנה את מה שמפריע לך בחיים", אומרת הגברת.
"ניסיתי את זה כבר. זה לא עבד. השינוי לא תלוי בי. הוא תלוי בגורמים גדולים ממני." הוא מוציא כריך משקית ומתחיל לנגוס בו.
"ביקשת שינוי משמים?" שואלת האישה.
"ביקשתי, ביקשתי. לא עזר. אלוהים לא מקשיב. את לא יודעת? אלוהים לא שומע תפילות"
.
...היא צוחקת. "אתה מחפש אלוהים אחרים?"
"כל אלוהים אחרים", הוא אומר.
"אבל יש רק אלוהים אחד", היא מרביצה בו תורה. "רק אלוהים אחד בשמים". מדגישה את המילים האחרונות.
"אני לא מחפש אלוהים בשמים", מסביר האיש. "אני מחפש אלוהים כאן, על הארץ. אני מחפש מישהו שיסכים להיות אלוהים שלי. מישהו שיקנה אותי. מישהו שיקבל אותי, כמו שאני, וימצא לי גורל אחר. נמאס לי מהגורל שנקבע לי. זה גורל שרירותי. אני רוצה גורל מתוכנן. אני רוצה מישהו שיהפוך אותי לנתין שלו. שיחליט מה יקרה לי בחיים, לטוב ולרע. מישהו שאוכל להבין את ההיגיון מאחורי המעשים שלו. מישהו עם פנים ועם שם. מישהו עם סיבה. מישהו שניתן להוכיח את קיומו. בא לך להיות אלוהים?"

("בא לך להיות אלוהים?"/שי גולדן)
חתול צללים​(לא בעסק){Cypris}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007
ובמה בעצם שונה אותו האיש מכל אותם נוצרים/ערבים/מוסלמים/בודהיסטים ושאר מאמינים אשר רובצים להם בחיקה החם של הנורמטיביות הבורגנית?
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007
כמה מתאים לשי גולדן לכתוב משהו פלצני אך עם זאת מאד wannabe פילוסופי שכזה. מתעבת את האיש ומה שהוא מייצג.
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007
Black Lotus כתב/ה:
כמה מתאים לשי גולדן לכתוב משהו פלצני אך עם זאת מאד wannabe פילוסופי שכזה. מתעבת את האיש ומה שהוא מייצג.


למה? מה הוא מייצג לדעתך?

אני לא מכירה אותו, אבל מאוד אהבתי את הספר הזה.
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007
חתול צללים כתב/ה:
ובמה בעצם שונה אותו האיש מכל אותם נוצרים/ערבים/מוסלמים/בודהיסטים ושאר מאמינים אשר רובצים להם בחיקה החם של הנורמטיביות הבורגנית?


הוא מחפש אל בשר ודם, ולא אכפת לו מי.
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007
Aimee כתב/ה:


למה? מה הוא מייצג לדעתך?

אני לא מכירה אותו, אבל מאוד אהבתי את הספר הזה.


את האנשים שרוצים שאחרים יחשבו שהם נורא עמוקים כשהם בעצם חרטוט אחד גדול. מסוג האנשים שלוקחים סיטואציה איזוטרית ומעמיסים עליה מילים, דימויים, קלישאות, פילוסופיה בגרוש, וכתיבה עם "בוקסים לבטן" מתוכננים מראש כחלק מארסנל השטיקים. ההבעה המהורהרת-ספק-מיוסרת כלולה כמובן בעסקה.
חתול צללים​(לא בעסק){Cypris}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007
והאם קיים הבדל כה גדול בין אל בשר ודם לבין האל השוכן במרומים?
הרי גם את אותו אלוהים במרום יצרנו בצלמנו ובדמותנו.
אם כבר לבחור באל, עדיף ללכת על המקור האנושי.
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007
Black Lotus כתב/ה:
Aimee כתב/ה:


למה? מה הוא מייצג לדעתך?

אני לא מכירה אותו, אבל מאוד אהבתי את הספר הזה.


את האנשים שרוצים שאחרים יחשבו שהם נורא עמוקים כשהם בעצם חרטוט אחד גדול. מסוג האנשים שלוקחים סיטואציה איזוטרית ומעמיסים עליה מילים, דימויים, קלישאות, פילוסופיה בגרוש, וכתיבה עם "בוקסים לבטן" מתוכננים מראש כחלק מארסנל השטיקים. ההבעה המהורהרת-ספק-מיוסרת כלולה כמובן בעסקה.


לא קראתי דברים אחרים שלו, למיטב זכרוני. אני מכירה את סוג הכתיבה עליה את מדברת, אבל לא התרשמתי שהספר הזה הוא כזה.
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 17 שנים • 30 באוג׳ 2007
חתול צללים כתב/ה:
והאם קיים הבדל כה גדול בין אל בשר ודם לבין האל השוכן במרומים?
הרי גם את אותו אלוהים במרום יצרנו בצלמנו ובדמותנו.
אם כבר לבחור באל, עדיף ללכת על המקור האנושי.


אתה מתחיל כאן נושא פילוסופי ארוך icon_smile.gif