בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנותקת

Boss45​(שולט)
לפני 17 שנים • 1 בספט׳ 2007

מנותקת

Boss45​(שולט) • 1 בספט׳ 2007
תמיד יש את הרגעים האלה, הכי חזקים הכי קסומים
שלא תמיד מגיעים, למרות שתמיד הם אלה שאנחנו תמיד זוכרים.

אחרי ההצלפות, גם הסדרה הראשונה וגם השנייה שבאה אחריה,
אחרי שכל החורים שלה הרגישו אותי,
אחרי כל המילים שלקחו אותה אל המקום ששם רציתי שתהיה, נמוך מושפלת,
זה עדיין היה סשן שלא היו בו רגעי התגלות, שאותם חיפשתי.

ואז היא ישבה על המיטה, ערומה, דיברנו על כלום,
הכל כבר היה זרוק מסביב, על המיטה על הרצפה. והיה שקט כזה.
ותפסתי אותה בראש והורדתי לה אותו והיא לא הבינה, נדמה לי.
והדילדו הגדול שהיה על המיטה הגיע חזרה אל הידיים שלי
ודחפתי לה אותו ישר אל חור התחת.
בלי הכנות בלי לקשור אותה אפילו.
וסתמתי לה את הפה במילה אחת,
ויד אחת שלי מחזיקה לה את הראש נמוך והשנייה חופרת לה בפנים.
והיא צווחה. כמו כלבה.
והרגשתי שכואב לה אבל לא וויתרתי.
תשתחררי כלבה, תעופי, אמרתי לה.
כמו חור
כמו ציפור.

ואחר כך כשכתבה לי ידעתי.
שם היא צריכה.