החיה שבאדם

Re: קבס?

SPENKY{שייכת} • 30 באוג׳ 2007

אז קבלי את ספנק הברנשית
מחיית השפה העברית
ממשיכת דרכו של אליעזר בן יהודה


אני מתה על מילים ארכאיות

בכוח המוח-אשה • 30 באוג׳ 2007

אף אחד לא הטיף לסקס עם לאסי, נו באמת. ( שובי הביתה מותק, סתם ליטפנו לך בחיבה את הפטמות..)
יחד עם זאת, אם יש מי שרוצה להרחיב את קשרי האהבה שלו מעבר למגבלת המין האנושי,
(ז ה נקרא למתוח גבולות!), למה לא.
וזה לא חייב להיות אהבה, זה גם יכול להיות סתם סטוץ.


למה זה בעצם צריך לעורר פולמוס זועם?
מילא טענה של מחלות, או סתם איכ, או פולמוס זועם על הגזע הכלבי היותר שווה,
אבל התעללות בבעלי חיים?
אחרי שכולם חככו במוחם למה זה טאבו ולמה זה אסור, זה מה שמצאנו?

אול יו ניד יז האב.

מUחדת • 30 באוג׳ 2007

הלגיטימציה שאתם נותנים לשימוש הציני בכלבי הרוטווילר בסיפור מזעזעת.
תמונת הכלבים הגדולים נחרטה בראשי כריקודה הסוער של ממ"ב בגמר אתמול ורודפת אותי כקולה סודק הוואזות של מרים טוקאן.

למה לזעזע בכוח את אמות הסיפים?


רוצה לומר בעצם-
אם כבר כלבים, אז רק דוברמנים.

*גם גבוהים, גם חטובים, גם לא מפתחים דלקות עיניים כרוניות, גם מריירים פחות.
*{וגם מזכירים את בועז מעודה. מילא סקס עם כלב. אבל עם מעודה?}


ותהייה לסיום:
גם את בועז מעודה ניתן למצוא בגרסת המיקרו?

ל'- יו"ר מועדון המעריצים של תוכנית הטלוויזיה "חיות וחי(ת)וכים".

Re: כתוב מצויין ומבחיל כדבעי.

Yosefus​(שולט) • 30 באוג׳ 2007

איזה חג בראשך האדמדם?

Re: אול יו ניד יז האב.

Yosefus​(שולט) • 30 באוג׳ 2007

מי זו מרים טוקאן?

בשורה האחרונה

Boss45​(שולט) • 31 באוג׳ 2007

צריך תמיד להסתכל על השורה האחרונה,
ובשורה האחרונה רואים וצריך לראות את מה שיש
בלי וילונות וחלונות והשתקפויות.

כלבה.
שמבינה את המקום הנכון שלה.
חור שמתמלא בזרע כלבים.

Re: בשורה האחרונה

JabberwockY​(שולט) • 2 בספט׳ 2007

מה שאתה עושה בוס, בעברית תקינה, נקרא רדוקציה.

בשורה האחרונה היא אכן מתנהגת כמו כלבה (היינו מהמין Canis lupus) על אף שהיא בכלל אישה (מהמין הנלוז Homo sapiens). ועם זאת, וכפי שמרמזים השמות המרשימים בלטינית, היא לא באמת כלבה. אם תרצה ואם לא – יש כאן פער מסוים שצריך וילונות וחלונות והשתקפויות בכדי לגשר עליו, לפחות מנקודת המבט שלי [מעניין אגב אילו תגובות היה מקבל הפוסט הזה לו במקום הטקסט הייתה פשוט תמונה של רוטווילר (דוברמן, סליחה) מזיין בחורה].

אז בשורה האחרונה אתה צודק, לפחות חלקית; באותו רגע, באותו זמן ומקום, היא אכן מתנהגת כמו כלבה: היא אכן חור שמתמלא בזרע של כלבים, כדבריך.
אבל היא כל הזמן אישה. היא לא מפסיקה לרגע להיות אישה, לא בשביל עצמה ולא בשביל האדון שלה; זה מה שמרגש כל-כך את שניהם. היא אפילו חזקה ואנושית במיוחד, לדעתי, כי היא מצליחה להתחבר למקום מאד עמוק ואמיתי בתוכה – המקום הזה של המפגש בין החיה לאדם, בין היצר למוסר, וליהנות ממנו. זה לא חיה, זה לא אדם, זה משהו באמצע. ואין שום סיכוי שהיא הייתה עושה את זה בלי האדון שלה, בלי האהבה והביטחון וההיכרות העמוקה ביניהם והרצון לענג אותו, כי היא לא באמת כלבה. ואת כל זה לא רואים אם מסתכלים רק על השורה האחרונה.
אם מסתכלים רק על השורה האחרונה רואים פורנו, לא ארוטיקה.

ואני לא התכוונתי לכתוב פורנו. אני בכלל התכוונתי לכתוב סיפור אהבה.

נו, סוג של.

איפה החיה ואיפה האהבה

Boss45​(שולט) • 2 בספט׳ 2007

מעניין מי האדון שיש אהבה אמיתית בליבו אליה
ויניח לאחר לחדור אליה כשמבטו מופנה ממנה והלאה.
אדון אחר במועט, כלבים כפי שתיארת, בהדגשה.

היוצרות כאן התהפכו ובמילים יפות הן הפכו למסווה.
לא היא החיה, הכלבה, אלא בה האהבה.
ובאדון המתואר כאילו עם אהבה בא -
החיה.

Re: איפה החיה ואיפה האהבה

JabberwockY​(שולט) • 2 בספט׳ 2007

נקודה מעניינת ומנוסחת היטב בוס, ואני מבין את הדיסוננס שהסיפור יוצר, אבל אני שוב נאלץ לחלוק; חוששתני שזו שוב רדוקציה.

לפעמים היא מוצאת את מבט אדונה בקלות, לפעמים הוא (במופגן, כחלק מהסצנה) מפנה ממנה את מבטו. ובכל מקרה הוא אינו עוצם את עיניו אלא מביט בה דרך החלון בכדי לראות את התמונה כולה, תמונה שמדליקה אותו ושהוא מאמין (וצודק, בדיעבד) שתדליק גם אותה.
אין ספק שישנו כאן מוטיב משפיל, והוא משפיל רק כי היא אדם ולא חיה; אין שום דבר משפיל בהזדווגות של כלב וכלבה. אבל לתפיסתי השפלה (כמו סוגים אחרים של הסבת כאב) ואהבה אינן בהכרח סותרות זו את זו כפי שאתה מציג זאת. להפך: במערכות יחסים מסויימות הן אפילו ביטוי - קיצוני אולי - לאהבה. או שאולי אני צריך לבחון מחדש את כל תפיסותי לגבי בדסמ?

והחיה-
החיה נמצאת בשניהם.
אני מאמין שהיא נמצאת ברבים מאיתנו.

נוריתE • 3 בספט׳ 2007

כתיבה שכזאת, ועוד מעטו של גבר
לא ראיתי כאן מזמן.

בתור אישה בנאדם שפחה
(וכאחת שמגדלת כלבים)
אני בהחלט מודעת להבדל הקטן הזה
לפעמים קטן מאוד, ביני לבין כלבה
במצבים מסויימים ומודה בו.


אבל,אני לא הסתכלתי פה על שני הדוברמנים
פנטסיה, לא פנטסיה
אני הסתכלתי על ההודעה בכוחניות של הכניעה
ולשמוע דבר כזה מפי שולט זה נדיר
ועוד בכתוב
וזה, נגע בי.