הנסיכה אנה(מתחלפת){heidad}
|
לפני 20 שנים •
4 בינו׳ 2004
הכדור האדום בחינם הכחול כבר יעלה לך ביוקר - חלק ג' ואחרון
הוא התקשר כבר ביום שישי, קרה לי מותק, הגוף שלי התחיל לרעוד בויברציות דוחות קוצי מוצי. מצד שני אם אני מסתכלת על העובדה שהוא עדיין לא חווה מימיו סשן, והוא יכול לענות לכל הגדרה של וניליות, זה קצת החמיא לי.
הודעתי לו שאני עסוקה ושאני אצור איתו קשר כבר ביום שבת. יום שבת 10 וחצי, אחרי שהספקתי להתמרח על כל השבת, לצייר, לבקר את ההורים, ולשתות קפה עם חברה ונילית, אני בדירה שקטנה, אור קלוש של נרות מרקד לנו מכל מיני פינות בחדרים. אני נועצת בו מבט ארוך, מניחה רגלים על השולחן ומתרווחת בתוך הספה, הוא בא לעקוב אחר פעולותיי, ולהתרווח גם הוא בכורסה, אני עוצרת מבעדו בתנועת רגל. הוא בלחץ, אני רואה זאת דרך הנשימות הקצרות שלו, ובחוסר השקט של אישוני העיניים שלו. אני שולחת אותו להכין קפה, ומורה לו לשתות מים. הוא אומר שהוא לא צמא, אני מסבירה לו שזה לא היה נושא נתון לבחירה, הוא עושה מה שאני אומרת, "בסדר" הוא עונה, ואני ישר מעמידה אותו על טעותו, ומסבירה לו כיצד יש לפנות בצורה ראויה, הוא ישר מנסה את הידע החדש שרכש ומתנצל עמוקות על טעותו. אני פותחת את המזוודה מראה לו מה יש שם, אין טעם להלחיץ אותו בפעם הראשונה, אני מסבירה לו מה זו מילת בטחון או תנועת בטחון ולמה זה טוב ומתי משתמשים בה. לאט לאט הנשימה שלו מתייצבת, והעיניים שלו מתמקדות רק בי. אני שולחת לו חיוך, יודעת שזה יגרור בעקבותיו חיוך נבוך שלו, ובשניה שאני מגלה שאני אכן צדקתי, אני נעמדת בלי אזהרה מולו, הוא יושב ואני על עקבים של 13 ס"מ, ומזכירה לו שאסור לו לעשות שום דבר בלי רשות, ולחייך אסור, עד שאני לא אגיד שמותר. אני עושה לו ריתמה, שואלת אותו אם לוחץ, הוא אומר שלו, אני מושחת אותה בכוח מאחור, עכשיו כן הוא אומר בכל קצת צפצפני, נהדר אני אומרת. אני נותנת לו לשבת ממשיכה בהרצאה שלי על הבדס"מ, ובעודי מדברת אני מורה לו להשיט שתי ידים קדימה, אני קושרת לו את הידים בשני אזיקים מחבל כחול, אני נעמדת ועל ידי משיכה בחבל הוא מבין שעליו להתרומם. אני מלטפת אותו מסביב לכל הגוף, מרגישה איך קצב פעימות הלב שלו מתחיל לעלות. הכל בסדר אני שואלת יש בתוך האוזן והוא רק מהנהן בראשו. אני מחברת לו את הידים לריתמה, ובשניה הוא מאבד את יכולת התנועה שלו, אני נותנת לו דחיפה קלה והוא צונח בחזרה לתוך הכיסא. אני מתקרבת אליו חופנת ביד אחת את כפות ידיו הקשורות, וביד השניה מחזיקה את הסיגריה שלי, ושולחת לו שבילי של עשן לבן וסמיך. הוא מבקשת שאיפה משלו, ואני מסרבת, מסבירה לו שהכל כעת עובר דרכי, הוא שוב מקרב את שפתיו אל שפתי במטרה לקבל שאכטה נוספת, אך בגלל שלא ביקש, אני מפנה את ראשי ומשחררת את השביל לכיוון החתול. אני רואה את העצב בעיניו, פולטת אליו חיוך מזלזל, ומסבירה לו שאם הוא היה סאב טוב, הוא לא היה נופל לבור הזה מלכתחילה, ושמעתה והלאה יתחיל לחשב כל צעד וצעד שלו. אני לוקחת את החבל האחרון ומורה לו לפתוח את הפה, אני אומרת לו לקחת נשימה עמוקה, ועוד לפני שהוא מספיק להבין ביחד עם הנשימה נכרך החבל סביב פיו ויוצר גאג, וכעבור כמה שניות נכרך החבל סביב עיניו, ועוד לפני שהוא מספיק להבין אני מטה את ראשו אחורה, ומחברת אותו בתנועה זו לרתמה. אני מסיימת את הקשירה, מתיישבת בחזרה על הספה ומניחה את הרגלים שלי בתנועה כזו שסוגרת על הרגלים שלו. הוא מנסה לישר את הראש, ומהר מאוד הוא חש בהתנגדות החבל, אל תלחם בו אני אומרת לו, או מנסה שוב כמה פעמים ובסוף מתייאש. אני מניחה את היד שלי על החזה שלו ומדריכה אותו לנשום לאט לאט לפי קצב הנשימות שלי, אחרי רבע שעה הוא מתורגל לגמרי, וגם כאשר אני משנה את קצב הנשימה שלי, הוא ישר מתחקה אחרי. הוא עושה קולות של חוסר נוחות, צמא אני שואלת, הוא מנסה להנהן עם הראש אך לא מצליח, אני לוקחת מים ומטפטפת לו לאט לאט על השפתיים. אני נותנת לו לצאת מתוך הראש שלו ולהתחבר לתוך המוסיקה. הוא כולו רועד מריגוש, אני מחבקת אותו מאחורה מחממת אותו מצד אחד אך מוחצת את החבלים לתוכו מצד שני, הוא פולט אנחה קטנה ואני מתמוגגת. אני מתחילה להתיר אותו לאט לאט, עיניים, פה, ידיים, ריתמה, הוא כולו רועד, מפחד לפתוח את העינים, אני מורה לו לפתוח אותם. הוא מחייך ואני מחייכת אליו בחזרה, אני מדליקה סיגריה, ומתבוננת בו מתחיל לנחות חזרה... |
|
|
|
המלכה קארינה(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
4 בינו׳ 2004
אנה שלי - זה מ ד ה י ם !!!
בואי לקפה צריך לדבר.... אוהבת. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
4 בינו׳ 2004
כל פרק יותר טוב מקודמו.
פשוט כיף לקרוא את הסיפור ממתין בציפייה לדעת את ההמשך. 
|
|
|