אינטילגנציה מתפלגת להרבה תחומים.האם ניתן למדוד אותה?

מייקל ג'קסון(לא בעסק)

לפני 18 שנים • 5 בספט׳ 2007

אינטילגנציה מתפלגת להרבה תחומים.האם ניתן למדוד אותה?

לפני 18 שנים • 5 בספט׳ 2007

אינטליגנציה ומדידתה
למרות היותה אחד המושגים החשובים ביותר בפסיכולוגיה, אינטליגנציה (= משכל) היא גם אחד המושגים החמקמקים ביותר להגדרה. בין ההגדרות:
• יכולת לחשוב בצורה הגיונית ומופשטת.
• יכולת להגיב לסביבה באופן סתגלני.
• יכולת ללמוד וליישם את הנלמד בסיטואציות חדשות.
• מכלול היכולות – או היכולת הגלובאלית – של הפרט לחשוב בהיגיון, לפעול בתכליתיות ולהתמודד ביעילות עם סביבתו.

אינטליגנציה וידע אינם היינו הך. אדם בעל ידע רב עשוי שלא להיות מסוגל להשתמש בידע במצבים מסוימים. הוא נחשב לפחות אינטליגנטי מאדם בעל ידע מועט אשר עושה שימוש מושכל בידע שברשותו.

מבחני האינטליגנציה מיועדים לבדוק כושר אינטלקטואלי שמנבא מה יכול האדם להשיג בעזרת השכלה ו/או ניסיון. ואכן, בעזרת מבחני אינטליגנציה ניתן לנבא הצלחה בלימודים לפחות במשך שנות בית הספר היסודי והתיכון. תוצאות המבחנים עומדות במתאם גבוה יחסית עם ציונים, הצלחה בהמשך לימודים, סבירות להשלמת לימודים ועוד.
המבחנים כוללים משימות מילוליות, ציוריות, כמותיות. המשימות בודקות תערובת של כישורים: לנתח, להבין מושגים מופשטים, ליישם ידע קודם לבעיות חדשות ועוד.

חלוץ מדידת האינטליגנציה היה בינהBinet, 1857-1911) ). לימודי חובה התחילו בצרפת בשנת 1881, ובשנת 1904 פתחו בצרפת בית ספר מיוחד לילדים מפגרים. בינה התבקש על ידי ממשלת צרפת לבנות כלים שבעזרתם ניתן יהיה להשוות בין ילדים ברמת הבנתם ויכולתם ללמוד, ובאופן כזה לאתר ילדים שהם איטיים מכדי להפיק תועלת מתכנית הלימודים בבית הספר הכללי.

בינה הניח שמשכל הוא תכונה כללית אשר באה לידי ביטוי בתחומים שונים של תפקוד ובמיוחד ביכולת ההבנה ויכולת השיפוט. מכיוון שילדים אשר מצליחים בסוג מטלות אחד, מצליחים בדרך כלל גם במטלות אחרות, ניתן להניח שהיכולות השכליות השונות מבוססות על כושר בסיסי אחד.
המבחן של בינה מורכב מסולם של משימות המחייבות בעיקר שימוש בחשיבה הגיונית ובפתרון בעיות. המבחן בודק לאיזה שלב הנבחן יכול להגיע. המבחן התפרסם לראשונה בשנת 1905.

המבחנים של בינה יצרו את המושג גיל שכלי (mental age) לעומת גיל כרונולוגי (Chronological Age).

במהלך השנים הוכנו מספר גירסאות למבחן של בינה, והוא שימש דגם לפיתוח מבחני אינטליגנציה נוספים.
הגירסה השלישית של המבחן משנת 1911 הותאמה עבור ילדי בתי-ספר בארה"ב על ידי לואיס טרמן (Terman) מאוניברסיטת סטאנפורד. בשנת 1916 התפרסמה גירסת סטאנפורד-בינה. טרמן קבע את המושג "מנת משכל" (I.Q. = Intelligence Quotient) שהוא המנה (Quotient) בין הגיל המנטאלי ובין הגיל השכלי.
המבחן עבר מאז מספר רב של שינויים, הותאם לאוכלוסיות שונות, וגם כיום נעשה בו שימוש.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ביקש הצבא האמריקני לאבחן את רמת המשכל של מבוגרים לצורך בחינת התאמתם לשירות צבאי. צוות חוקרים התאים את מבחני המשכל לאוכלוסיות של מבוגרים ופיתח מבחני ניר-ועיפרון כדי שניתן יהיה להעביר את המבחנים לקבוצות גדולות. הייתה גירסה מיוחדת לאנאלפבתים או למי שלא ידעו לדבר אנגלית.

ספירמן (Spearman, 1931) הניח שישנו גורם כללי (General Intelligence Factor) שמצוי בבסיס מגוון הכישורים האינטליגנטיים שמתגלים במבחנים ובהתנהגות היומיומית של בני-אדם. בעזרת הגורם הכללי ניתן להסביר את המיתאם הגבוה שנמצא בין המטלות השכליות השונות. פסיכולוגים אחרים סבורים כי אינטליגנציה מורכבת מכשרים בלתי תלויים זה בזה אשר עומדים כל אחד בפני עצמו. מאחר שישנם בני אדם אשר מקבלים ציון גבוה בתת-מבחן אחד מסך מבחני האינטליגנציה וציון נמוך בתת-מבחן אחר. כשרים אלה פועלים במשולב או בנפרד בהתאם לבעיה שבפניה ניצב האדם.

דייויד וקסלר (Wechsler, 1950) בנה מבחנים לילדים ולמבוגרים שכללו גם מטלות שהכושר הנדרש לביצוען אינו מילולי אלא ביצועי – להשלים ציור, לזהות חלק חסר, לארגן תמונות בסדר עלילתי ועוד. וקסלר תפס את האינטליגנציה כמורכבת מכשרים ספציפיים בנוסף על הכושר הכללי. במבחן שלו האדם מקבל ניקוד עבור כל אחד ממבדקי-המשנה, וכך יש לבוחן תמונה ברורה יותר על נקודות החוזק והתורפה באינטליגנציה של הנבדק. מבחן וקסלר לילדים ומבחן וקסלר לגדולים קיימים עד היום. ההבדלים במבנה המבחן ותת-המבחנים אינם גדולים. תת-המבחנים העיקריים הם: ידע כללי לגבי דברים שאמורים להיות מוכרים לילד על פי גילו, אוצר מילים, חשבון, יישום הידע במצבי חיים יומיומיים, זכירת ספרות, שחזור תמונה המורכבת ממשולשים באמצעות קוביות הצבועות בצורה של משולשים הרכבת צורה שלמה מסך-כל חלקיה ועוד.

וקסלר זנח את השיטה של חישוב מנת משכל וחישב את האינטליגנציה באמצעות ממוצע וסטיית-תקן על פי התכונות המתמטיות של ההתפלגות הנורמאלית.

ממוצע הוא המספר המתקבל בעקבות חלוקת סכום כל הציונים בסך הכולל של הנבחנים.
סטיית-תקן היא מספר חיובי אשר משקף את מידת ההומוגניות של הקבוצה, כלומר, המידה שבה כל הערכים מתרכזים סביב הערך הממוצע. ככל שסטיית התקן קטנה יותר, כך הקבוצה הומוגנית יותר. באמצעות סטיית-התקן ניתן להשוות בין אוכלוסיות, גם כאשר יש להן אותו ערך ממוצע.

בהתפלגות נורמלית, כ-68% מהאוכלוסייה נמצאים במרחק של סטיית תקן אחת מעל הממוצע (µ). כ-27% מהאוכלוסייה הנבדקת נמצאים בסטיית התקן השנייה, ועוד 4% נמצאים בסטיית התקן השלישית. המספרים אינם מדויקים, כי תמיד יש מקרים בודדים שנמצאים במרחק של למעלה משלוש סטיות תקן מן הממוצע.
לדוגמא: במבחן "מבוא לפסיכולוגיה" שמועבר במקביל לכל הסטודנטים ברחבי הארץ, הציון הממוצע יהיה 70 וסטיית התקן תהיה 12. לפיכך, כ-68% מהנבחנים (קצת יותר משני שלישים) קיבלו ציון בין 58 ל- 82. כשישית מן הנבחנים יקבלו ציון גבוה יותר מ- 82 ועוד ששית יקבלו ציון נמוך מ- 58. כ-2% מכלל הנבחנים יקבלו ציון 94 ומעלה ומספר דומה יקבל ציון נמוך מ- 46.

מאחר שאלפי אנשים נבחנים במבחני אינטליגנציה, מתקבלת התפלגות נורמאלית של התוצאות. בכל אחד מהמבחנים הציון הממוצע הוא 100 וסטיית התקן היא 15. לפיכך, במבחני המשכל, רק 2% של האוכלוסייה מקבלים ציון 130 ומעלה. הם נקראים בדרך כלל "מחוננים". במקביל, 2% מן האוכלוסייה מקבלים ציון נמוך מ- 70. הם מוגדרים כ"מאותגרים שכלית". עם זאת, אין ספק שאינטליגנציה היא מושג מורכב מדי מכדי שיוכל להשתקף במספר אחד.
התרשים הבא מתאר את ההתפלגות הנורמלית של האוכלוסיה במבחני I.Q:

אחת הביקורות כנגד מבחני המשכל היא שהמבחנים הקיימים כיום אינם יעילים בהערכת האינטליגנציה המעשית. הם גם אינם מודדים תכונות כמו מוטיבציה, כישורים חברתיים, מנהיגות ומאפיינים חשובים אחרים החשובים להצלחה. לכן קשה לנבא בעזרת מבחני משכל הצלחה מחוץ לעולם האקדמי. ביקורת אחרת טוענת שהציונים במבחני משכל מושפעים מגורמים מצביים כגון הלך הרוח של הנבחן, המוטיבציות שלו, חוויות שחווה לאחרונה, וכן היקף התרגול שהוא עבר בביצוע מבחני משכל, דבר שמוביל על פי רוב לשיפור בציונים. ביקורת מסוג אחר טוענת שקיימת במבחנים הטיה לטובת אנשים השייכים לתרבות של בני המעמד הבינוני הלבן.

הווארד גארדנר (Gardner) השתמש במושג אינטליגנציות מרובות (Multiple Intelligences). לדעתו, יש לפחות שמונה סוגים נבדלים של אינטליגנציה. האינטליגנציות הללו פועלות זו על זו ונבנות זו מזו, אבל כל אחת מהן פועלת לחוד במוח כמערכת נפרדת על פי חוקים משלה. סוגים מסוימים של נזק מוחי עלולים לפגוע בסוג אחד של אינטליגנציה בלי להשפיע כלל על האחרות.
האינטליגנציות על פי גארדנר הן (יכולות להיות אינטליגנציות נוספות):
1. לשונית.
2. מתמטית-לוגית.
3. מרחבית (התמצאות במרחב, יצירת מפה קוגניטיבית).
4. מוסיקלית.
5. תנועתית גופנית (ריקוד, אתלטיקה).
6. בין-אישית (היכולת להבין ולהתייחס לזולת).
7. תוך-אישית (היכולת של אדם להבין את עצמו).
8. טבעית (הבנת העולם הטבעי הסובב אותנו).
מבין האינטליגנציות (או הכישורים) האלה, מבחני המשכל המסורתיים בדקו ומדדו רק אינטליגנציה לשונית ואינטליגנציה מתמטית-לוגית.

רוברט שטרנברג (Sternberg)מגדיר אינטליגנציה בתור היכולת לקיים התנהגות מסתגלת הממוקדת במטרה
The capacity for goal-directed adaptive behavior.
הוא טוען כי ניתן לארגן את התהליכים השכליים, שמעורבים במשימות השונות שהאדם מבצע, בקבצים הבאים:
1. כושר ללמוד ולהפיק תועלת מהניסיון; כושר לחשוב באופן מופשט. זוהי האינטליגנציה שנמדדת במבחני המשכל המקובלים.
2. כושר להסתגל לגחמותיו של עולם משתנה ונטול ודאויות; כושר להפיק רעיונות חדשים.
3. כושר לתפקד בצורה יעילה בסיטואציות יומיומיות.

אינטליגנציה מוגדרת כיכולת מולדת אשר אינה מושפעת מהשכלה או מניסיון. רוב החוקרים תמימי דעים שלפחות כמה היבטים של האינטליגנציה עוברים בירושה. במחקרים התגלה שהמתאם בציונים של מבחני אינטליגנציה בין תאומים זהים שגדלים יחד הוא 0.86, ואילו המתאם בין דודנים הוא 0.15. פירוש הדבר הוא שבקרב תאומים שגדלים יחד יש יותר גורמים משותפים שמשפיעים על הציון, ועל כן הדמיון בציונים שלהם יהיה גדול יותר מאשר הדמיון בציונים בין דודנים.
המתאם בין תאומים זהים שגדלים בנפרד הוא 0.72. מתוך השוואה בינם לבין תאומים זהים שגדלים יחד ניתן ללמוד שהסביבה משפיעה אומנם על הציון, אולם עדיין יש גורמים משותפים רבים בין התאומים על אף העובדה שהם גדלים בסיבה שונה. גם מכאן אפשר להסיק שאינטליגנציה היא תכונה מולדת.

אבל ההבדלים באינטליגנציה משקפים גם הבדלים בתנאי הסביבה, אשר קובעים איך יתפתח פוטנציאל האינטלקט: טיפול נאות לאימהות בזמן ההיריון, תזונה, בריאות, אקלים רגשי וביטחון רגשי בבית, קבלת תשומת לב מההורים, ציפיות חברתיות, הזדמנויות ללמוד, איכות הגירוי האינטלקטואלי, סוג הגמולים על הישגים לימודיים והתערבויות טיפוליות במסגרת מוסדות החינוך. קיימים הבדלים בביצוע בין שני המינים, בין קבוצות אתניות וקבוצות סוציו-אקונומיות, ויש לכך מגוון סיבות. הבדלי מנת-משכל בין ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובין ילדים ממעמד גבוה הולכים וגדלים מהגיל הרך ועד שלב הכניסה לבית הספר.

DARLING

לפני 18 שנים • 5 בספט׳ 2007

מאוד מלמד אבל...........

לפני 18 שנים • 5 בספט׳ 2007

איך אפשר לדבר על איטילגנציה מבלי להזכיר את האינטלגנציה הרגשית?

הא. הרגשית מורכבת מאינטיליגנציות 6 ו 7 של גארדנר- E.Q

מחקרים מצאו כי ל E.Q השפעה בסדר גודל של 80% על מהלך חיינו, ביחד עם תנאי החיים.

ואילו ל I.Q השפעה בסדר גודל של 20% בלבד.

מייקל ג'קסון(לא בעסק)

לפני 18 שנים • 5 בספט׳ 2007

Re: מאוד מלמד אבל...........

לפני 18 שנים • 5 בספט׳ 2007

► DARLING כתב/ה:

זה מהסיכומים של ההרצאות שלי ,יש שם אינטילגנציה בין אישים שזה מייחס לריגשי
בודאי שלא למדתי את זה בהרחבה כמו בתואר בפסיכולוגיה,כי אני לקחתי קורס מפגש עם
הפסיכולוגיה כקורס כללי הלימודים שלי בכלל ראלים.
למדנו בתימצות בשעור הוא דבר על זה ולא ממש כתבתי כי המרצה לא הרחיב מידי
אבל הוא כן דיבר על הרעיון של ביטוי לרגשות,היכולת להבין את הזולת רגישות לאנשים וכו'.
אני מקבל את הביקורת ואם מישהו פה למד בצורה מעמיקה על האינטילגנציה הריגשית הוא יוכל
להעשיר אותנו ולהעשיר את הפוסט.
בכל מקרה תודה על התגובה ועל הערה חשובה.