"והוא ימשול בך"

אני מקווה שאת המנגינה הזו אפשר להפסיק.

בטי בום​(שולטת) • 5 בספט׳ 2007

פשוט עצוב לקרוא אישה שמאמינה בגיבוב השטויות שאת כותבת פה , אני בטוחה שכל אישה מוכה יש בעל אידיוט שמאמין בזה .
ואם כל הכבוד לתנך יש הרבה דברים הרבה יותר מוצלחים לצטט, ואת יודעת שפה זה לא בדיוק סניף של בני עקיבא .
למזלך יש מספיק פמיניסטיות שמוכנות להלחם שאפילו בשביל שאחת כמוך תקבל הדמנות שווה במקום העבודה , שלא יטרידו אותך מינית , שברגע שבעלך ירצה לזרוק אותך תוכלי לצאת עם חלק מהרכוש וכו '...

ובכלל כל העניין הזה שנשים נועדו להשלט מאז ומעולם וכל השטיות ההסטוריות אני רק רוצה לציין שגם היטלר , סטלין ועוד כמה " גברים מצויינים " ממש ידעו איך לשלוט .
מקווה שיגיע היום ואדם יבחר לתפקיד בגלל כישוריו ולא בגלל מה שיש לו בן הרגלים.

תמימות לא קדושה • 5 בספט׳ 2007

בטי יקרה,
למה להעליב את התנ"ך והתורה אם אנשים ונשים מסיקים מהם דברים שלא צריך להסיק מהם?
בתורה כתוב:"אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך"
לא מדובר מי שולט בחברה אלא מדובר רק במסגרת הזוגית. "אישך" הוא לא ראש הממשלה אולמרט, שר האוצר רוני בראון ואפילו לא הבוס בעבודה. מקריאת הפסוק מבינים מיד שמדובר במערכת הזוגית וכל מה שאמרו פה הוא מהרהורי ליבן של הכותבות שתולות הכל בתורה ובצו אלוהי.

הפסוק מתחיל בגידול ילדים והעצב בלידה. יכולים לומר שהתשוקה של האישה היא לילדים והגבר מושל בתשוקה הזאת כי האישה לא יכולה ללדת בעצמה עם כל הרצון הטוב. גם הזרע במבחנה הופיע ממקור גברי. יכולים לומר שהאישה משתוקקת לגבר בסקס אבל הממשל של הגבר כפוף לצו האלוהי והוא לא מושל במסגרת הזוגית.
הרבנים הוסיפו הרבה פסוקים שאומרים שהאישה היא המושלת האמיתית בממלכת הבית ובגידול הילדים. אפילו היהדות נקבעת על פי האם.

יש רבנים שתומכים ביציאה של נשים לעבודה ובקידום שלהן ויש רבנים שלא אבל היו גם חילוניים שאמרו לנשים להיות יפות ולשתוק. לא מזמן פרסמו בעיתון סיפור שהיתה תמונה של יונה במשרד של משה דיין וכתבו שהיתה לו אימרה שהחיילות אצלו הן כמו היונה. הוא היה חילוני ונגד דת אבל שוביניסט. למה נטפלתם לתנ"ך ולדת?
בתנ"ך יש את דבורה הנביאה ובחשמונאים את שלומציון אלכסנדרה.
לאישה היהודיה היתה יותר השפעה מלנשים בדתות אחרות. אפילו בת שבע סובבה את דוד המלך והוא עשה מה שהיא רצתה.
הדת היא מה שעושים ממנה.

בטי בום​(שולטת) • 6 בספט׳ 2007

אני נטפלתי לתנ"ך ?
תמימות יש לי הרבה כבוד לדת ולתנך ואם היית קוראת בעיון היית שמה לב למשפט שאומר שיש מספיק דברים מוצלחים בתנ"ך לצטט .
הבעיה האמיתית שלי היא שיש נשים או אפילו גברים שיש להם בעיה עם עצמם ולא באמת מרגישים שלמים עם המקום שלהם בבדס"מ ולכן הם מחפשים "תורה" שתיתן להם לגיטימציה .

לאחרונה יש פה יותר מידי פוסטים ששנאת נשים/ מלכות נושבת מהם והם כולם באיצטלת מיילדום ,
צר לי המיילדום הוא בהחלט לא כוס התה שלי ואפילו לראות סשן שליטה גברית די מכבה אותי ועדיין אני לא חושבת שגברים הם נחותים ויצאת בפוסטים עם הסברים על נשים המפותחות יותר מבחינה ריגשית , ניהול נשי שיוצר אווירה הרבה יותר טובה , מולטיטסק וכו' ...
יש פה כמה דומים גברים שבאופן אישי אני הרבה יותר אוהבת ומעריכה מאשר את רב הדומיות ועדיין זה לא גורם לי לפתח תאוריה בנושא .

מנגינה יקרה , אין לי ספק שאת צריכה משהוא גדול בכדי לתת לעצמך לגיטמציה לקבל מכות מאיזה נאנדרטל (גבר אמיתי היה בתוך במקומך כאישה אפילו כנשלטת ) אבל האמת שאם זה עושה לך את זה אין שום סיבה בדרך להשמיץ את בנות המין שלך ולזרוק לזבל מאבק של שנים .

Re: "והוא ימשול בך"

אורכידאה • 7 בספט׳ 2007

---
התשובה לזה- פשוטה.
היכולת שלנו כבני אדם, היכולת התת קרקעית, האוניברסאלית, המיסטית, החושנית, היא נקבית במהותה.
אין אל אחד. הסתירה של המהות הזו, כאילו היא כפירה, מאפשרת את האל.
מכאן הכל התחיל ובכל הדתות חוזר המוטיב הזה...
יש אלוהות, במובן של אהבה... אבל לא לזה הדת מתכוונת. היא חסרה את זה. והיא חוטאת למובן האמיתי של האלוהות.

הרגתם אותי

*מנגינה*{התווים שלו} • 8 בספט׳ 2007

והוו והוו
איך שכתבתי את השקפתי ישר באו לכאן כל מצדדי הפמניזים והגנו על כבודה של האישה בחרוף נפש
הלו
איפה כתבתי שאם האישה היא מקום שני זה אומר שהיא מופשלת?
איפה כתבתי שאם היא אחרי הגבר סימן שאין לה זכיויות
כאילו מה הקשר בכלל?
עובדת היות הגבר שולט בעולם ואני חוזרת וכותבת במיוחד לתשומת לב כל ההמלכות שכואב להם להשלים עם זה והן עושות הכל להראות שזה לא נכון,
הגבר שולט אוקי אבל דוקא ביהדות תפקידו כשולט לרומם את האישה לכבד אותה ולשמור על מקום הכבדו שלה.
זה לא נוגד
שולט לא צריך לשלוט בשררה
דוקא אחד כזה לא יצליח בשליטתו
שולט צריך להבין מי בעצם עוזר לו להשאר מרומם כל כך ולהודות לאותו עוזר במקרה זה עוזרת על כך שהיא דואגת להשאירו במעמדו
זה שדכאן נוצר מצב שכל אדון תפקידוו להשפיל את הנשלטת שלו ולקרא לה שפחה
זו סתם דרך התנהגות שאנשים קיבלו על עצמם ואולי אוהבים את זה
אבל מי אמר שכך זה בחיים?

Re: הרגתם אותי

*מנגינה*{התווים שלו} • 8 בספט׳ 2007

huan • 8 בספט׳ 2007

את מתארת אבסולוטיזם נאור. עם את מדברת על עובדות היסטורויות והאחרות סוג זה של שילטון הוכיח את עצמו בצורה די רעה והוביל את הארצות בהם הונהג למהפכות (ראי ערך צרפת ורוסיה). אני חושב שיש להסיק מכך את המסקנות המתבקשות.

אז האורך בכל זאת קובע

Dom_Quixote • 8 בספט׳ 2007

טוב. בפעם הראשונה בחיי, מטריד אותי עניין האורך. שנים חייתי באשליה שאני ממוצע, ואם לא ממוצע לפחות כזה שאפשר להפיק ממנו משהו. אבל עכשיו מתחוור לי שכל הבדיחות עלי היו נכונות - זה ארוך מדי.


למעשה, זה הכי ארוך שהיה אי פעם. הפוסט שלי בשרשור הזה הוא הארוך בתולדותיי. היו לי כבר פוסטים ארוכים, אבל לא כזה. הסיבה היא השילוב בין הנושא החשוב, מורכבותם של תתי-הנושאים שנכללו בו (תנ"ך, טבע, היסטוריה אנושית, שוביניזם-פמיניזם), וגיבובי התעמולה השוביניסטית חסרת השחר שנשפכה פה ודרשה תגובה.

אז האמת היא שאני לא כותב מתוך צורך בצומי, אבל כשמדובר בנושאים חשובים באמת ובתמים - ובפרט כאשר אותם אי דיוקים ואותן שטויות מוחלטות מועלות הן לפני התגובה שלי והן אחריה - אני בכל זאת מוצא שראוי שאשאף שכן יטרחו הקוראים להקשיב את מה שיש לי לומר.


לכן, באופן תקדימי וחד פעמי ביותר (גם ככה סיימתי את גיחת ההשחזה שלי - היו שלום, ותודה על ממש שום דבר), אני אחלק את תגובתי לשלושה חלקים - לפי נושאים - למען אשכרה יקרא אותה מישהו בטרם אחרית הימים.

יפה. להלן האמת האובייקטיבית (כן כן, אני מקפיד להבהיר, למשל, שבעניין התנ"ך אמונה של אדם עשויה לסתור את דבריי, וזה לגיטימי) בנוגע לכל נושא השרשור המעופש הזה.

בעניין התורה

Dom_Quixote • 8 בספט׳ 2007

האם סיפור הבריאה באמת מתכוון להתוות היררכיה "מיילדומית" לעולם ועד, ומה אמורים אנו לעשות אם התשובה חיובית (והיא לא)?


הגברת פתוחה ל... (פתוחה למה? למה להשאיר אותנו במתח?) פותחת את השרשור ונתלית בנאמר בספר בראשית כצידוק משמיים לכל נושא המיילדום. מעבר לשאלה האם באמת חשק האל הטוב בהתפתחותו של מנהג הסאדו-מאזו כאשר ברא את העולם, עומדת פה שאלה אחרת: למה זה בכלל רלוונטי למשהו? פתוחה מסיקה פה את המסקנה המתבקשת מבחינתה, כמאמינה אדוקה בשליטה גברית, ממש כשם שכל אחד אחר מסיק בדיוק מה שהוא רוצה להסיק מהתורה. ואכן, פתוחה בעצמה מודה ש"כל אחד יכול לפרש את המקרא כרצונו", וממש בעצם ההודאה הזו - שומטת את היסודות מתחת לטענה כאילו התורה מגישה את המיילדום כדרך הטבע. שלושה קווי טיעונים ראוי להעלות בהקשר זה, מהקל אל הכבד:

א. "70 פנים לתורה".
בעולם שלנו יש הרבה אנשים ותורה אחת. הייתם מצפים שאנשים שקוראים אותו ספר יבינו ממנו - פחות או יותר - אותו דבר. אלא מה? אחד מבין שיש לרצוח את ראש הממשלה, ושני מבין שיש לסכן את חייך כדי להציל פלסטיני מלינץ'. אחד מבין שחייבים מיד לכבוש את כל השטח מהים התיכון עד החידקל, ואם יירצחו כמה עשרות אלפי ערבים בדרך זה לא כזה נורא - ושני מבין שיש להחזיר מיד את כל השטחים מעבר לקו הירוק ולחדול לאלתר מפעולות צבאיות יזומות כלשהן. אחד מבין שטוב, ואחד מבין שרע. אחד מבין גדי בחלב אמו, ואחד מבין 6 שעות בין גלידה לשניצל טבעול.

עצם היותו של התנ"ך כה סובייקטיבי, אינו מאפשר למישהו לתפוס עליו מונופול, ולהכריז ש"כך רצה האל". מיהם האנשים שבכל זאת עושים זאת? חוגים חרדיים בסוגיית הגיור, למשל. עובדיה יוסף בסוגיית זכאותו של דרעי, למשל. ולהבדיל - יגאל עמיר בסוגיית מסירת שטחים. אני לא חושב שמישהו מכם רוצה לדמות במשהו לאותם אנשים, ולומר "רק אני צודק, אני ואפסי עוד". הדעת נותנת כי כל, אבל כל, מי שאומר "רק אני צודק בפירוש שלי ואין סיכוי שמישהו אחר צודק" - טועה.


ב. סתירות פנימיות בתוך התורה, ותוקפם של מנהגי התנ"ך היום. ברוב חוגי הישיבות החרדיות, אין מלמדים את התלמידים ישירות מהתנ"ך, אלא מטקסטים המצטטים מהתנ"ך. מדוע? משום שבתנ"ך עצמו יש לא מעט סתירות, סוגיות בלתי פתורות, ואפילו - רחמנא לצלן - כמה ציטוטים שלא ממש מסתדרים עם האמונה היהודית-דתית. הרבנים לא מוכנים לקחת את הסיכון שהתלמידים ייתקלו באחד הציטוטים הללו ויתחילו לשאול שאלות, ולכן לא מלמדים אותם ישירות מהספר. דוגמאות לאלה יש כחול אשר על שפת הים: לשון הרבים בה נוקט האל ביחס לעצמו, ההזדווגות של בנות האדם עם "בני האלהים", אמירותיו של ישעיהו (או שהיה זה יחזקאל? לא זוכר כרגע) שלדעת רבים וטובים מתייחסות ללא אחר מאשר ישו, ועוד ועוד. מכאן, שלא כל דבר בתורה הוא בהכרח אמת צרופה, ובוודאי שלא אמת אבסולוטית, שניתנת רק לפירוש אחד.

ב. 2.
בנוסף לכך, יש לתת הדעת לתוקף שאנו כחברה רוצים להעניק למנהגי התנ"ך כיום. מישהו רוצה להנהיג מערכת משפט של "עין תחת עין"? (לסעודים יש כמה חוקים שמבוססים על זה, מישהו מקנא?). מישהו רוצה לקיים פה חברה תיאוקרטית ו\או מלוכנית? מישהו חושב שזה רעיון חיובי ללכת לארץ כלשהי ולטבוח את כל היושבים בה? ומה עם הקרבת חיות לשם הודיה? הרעיון הטוב היחיד שאני מוצא שם, זה לבחור את המנהיג על ידי שליפת פתק בהגרלה. זה לא יכול להיות יותר גרוע מהשיטה שלנו.

מכאן, שלא כל מה שהתורה אומרת - אפילו ברור כשמש וללא סתירות - רצוי לאמצו בימינו אנו.


האמונה דתית והפרשנות המודרנית לסיפור הבריאה.
איש באמונתו יחיה, כידוע, ואין ברצוני כמובן להטיף לאמונה או לחוסרה. ראוי רק לזכור שסיפור בריאת העולם וסיפור המבול (ועוד) הופיעו במסורות הבבלית והמסופוטמית (ונדמה לי שאצל עוד שני עמים שכרגע אינני זוכר בדיוק מי היו) קודם להופעתם במסורת העברית. אליבא דפרשנות החילונית המודרנית, סיפור בראשית בא - במוצהר - לתת תשובה למסורות הללו (למשל, ההתייחסות בבראשית א' ל"תנינים", כדי לתת קאונטר למסורת הבבלית (נדמה לי, לא לתפוס אותי במילה אם זו המסופוטמית) של הקרב שהעמידו התנינים אל מול האל). מכאן, שאפילו אם נאמין אמונה שלמה באלהים, אין צורך כפועל יוצא של האמונה הזו להאמין בכל מילה ומילה שכתובה בתנ"ך (לא, זה בהחלט לא סותר, והמוני דתיים בינינו שלא יראים ממחשבה עצמאית ממשיכים להאמין, גם תוך מחשבה מפוקחת על חלק מהמסורות). זה שמשהו כתוב בתנ"ך, ובפרט בסיפור הבריאה, לא עושה אותו - כן כן, זה נכון מילולית - "תורה מסיני".

מטרה נוספת שבא סיפור הבריאה העברי להגשים (ושוב, זה רק לפי הפרשנות היהודית-החילונית, מן הסתם דתיים יגידו לך אחרת) היא לתת הסבר למצבים קיימים. למשל, למה האדם עובד קשה כל חייו ולא זוכה לעדנה במנוחה ובנחלה (בגלל החטא הקדמון), למה האשה צריכה "לשרת" את הגבר (בגלל שפיתתה אותו לחטוא), ולמה החיות הן ככה ולמה צריך לעשות ככה. סיפור הבריאה לא בא להתוות או לקבוע מצב, הוא בא להסביר אותו רטרואקטיבית.
כאשר נכתב סיפור הבריאה, מצב זה של האדם (והאשה) היה כבר סטטוס קוו! הסיפור נועד לתת הסבר לעם - מאין באנו, איך הגענו לאן שהגענו, למה חיינו הם כאלה, וכיצד הם עשויים להיות אחרים.

לא צריך לקחת כל מילה שכתובה בתורה כמובנת מלאה, אפילו דתיים גמורים אינם עושים זאת. ושוב, לתמונה המלאה, אני ממליץ לך לקרוא את התגובה בדף הקודם, בעיקר ביחס לטענה כאילו השליטה הזכרית היא "דרך הטבע". מי שטוען כך טועה ומטעה, לא פחות.

בעניין הטבע

Dom_Quixote • 8 בספט׳ 2007

או קיי, מכיוון שלא רבים פה מאמינים באמונה שלמה בתנ"ך, זה נושא בעל חשיבות גדולה יותר. האם הטבע הזכר נעלה על הנקבה?

שואלת פתוחה האם אשה שולטת או גבר נשלט הן לא "טעויות של הטבע". נתחיל בזה שאם נניח שסגרנו את עניין המקורות התנ"כיים, הרי שקשה מאוד לטעון לקיומה של תופעה שנקראת "טעות של הטבע". הטבע, כמעט מעצם הגדרתו, לא עושה טעויות. כל דבר שקיים בטבע - טבע הוא. האבולוציה עורכת ברירה טבעית (שימו לב, טבעית - חלק מהטבע) בין כל יצירי הטבע. חלקם שורדים וחלקם לא, אבל זה בהחלט לא אומר שמישהו מהם הוא "טעות". האם אדם נכה הוא טעות של הטבע? האם הומוסקסואליות היא טעות של הטבע? לא ולא. אתם יכולים לטעון, למשל, שהומוסקסואליות (וכמובן נכויות שונות) הן מחלה. אבל....האם מחלה היא לא דבר טבעי, שלא לומר חיונית לעבודתו של הטבע? ואם זו לא מחלה? בכל זאת, מחלה שמקיפה 10% מכלל האוכלוסיה, שאינם (על פי רוב) שואפים להירפא ממנה - היא עניין ייחודי ומשמעותי. האם ייתכן שהטבע מכה על מצחו עכשיו ואומר "פאק, איזה דפוק אני, מה עשיתי?"? אם כן, הדעת נותנת שהאבולוציה תמחק את ההומוסקסואליות מהעולם. אבל פה חייבים להגיד שני דברים - ראשית, בעשורים האחרונים האוכלוסייה ההומו-לסבית מתחזקת בצורה מטורפת, והיא מונה אנשים חזקים מאוד בלא מעט מתחומי ההשפעה בחברה. שנית, גם אם מתישהו האבולוציה תעשה את פעולתה ולא יהיו הומואים בעולם - עדיין, כמוסבר לעיל - אין מדובר ב"טעות".






האמנם?

בכל סוגי בעלי החיים (ואם יבוא פה איזה ביולוג ויגיד שיש זן של דב נמלים באלסקה שזה אחרת אצלו, אני מבטיח לו חגיגית כאפה. גם אם יש עשר חיות שעושות זאת אחרת - ואין - הטענה עדיין תקפה) העניין הטכני של הזכר והנקבה זהה. וראו איזה פלא! מי שמשפיל את עצמו עד עפר בטקסי חיזור נואשים - הוא הזכר! מי שמתקשט, מתגנדר, מתאפר ומתייפה מתוך תקוה שהמין השני ישים לב אליו - הוא הזכר! מי שעורך קרבות ציפורניים ושיניים (ע"ע CAT FIGHT, "קרב כוסיות") בנסיון להשיג את המציאה הזיווגית - הם הזכרים! מי שבדרך כלל מפרנס את התא המשפחתי אחרי הלידה - הן הנקבות. ראו איזה פלא, כמעט בכל בעלי החיים התנהגות המינים הפוכה לחלוטין מאשר אצל בני האדם! להגיד שהמיילדום היא דרך הטבע, זו בורות במקרה הטוב, וצרות אופקים במקרה הרע.

יותר מכך - נכון, טכנית הזכר חודר אל הנקבה. מה בין זה לבין שליטה? אקט החדירה? האם זה שהזכרים בין בע"ח צריכים לחסל אחד את השני ולהתייפות ולהשתטות ולהוכיח את עצמם בנסיון לקבל רשות מהנקבה לחדור אליה, לא מעיד על עמדת כוח קצת יותר רצינית? וגם אצל בני האדם - מי שניחן בחשק המיני החזק והבלתי מרפה (עפ"י רוב) - הם הגברים. גברים (ושוב, עפ"י רוב) - צריכים לזיין, הם זקוקים לפורקן הזה יותר מאשר נשים, אפילו הרבה יותר. למי יש את השליטה? למי שיש את הדחף, או למי שיש את המענה? למי שיש את הרצון, או למי שיש את היכולת לספקו? ואתם יודעים מה, רוצים לדבר טכנית? למי יש את השליטה - לזה עם המפתח, או לזו עם המנעול?
ואחרי החדירה, מה קורה? מיליון זרעונים דוחפים אחד את השני, בנסיון להגיע ראשונים אל ביצית אחת שיושבת לה בניחותא וצופה במירוץ בלי להתאמץ. והנה, דרך הטבע כפי שהיא מופגנת ע"י 99% מבעלי החיים - גם באדם.


ההסבר האמיתי לנטיות בבדסמ הוא שכל אדם הוא נשלט או דומיננטי בהתאם למה שיש לו בין האוזניים, ולא בין הרגליים. ישנם גברים רבים מספור שמקללים את היותם "השולטים" מכורח, שכן כל רצונם הוא להצטנף לרגלי האשה ולהיות קטנים וחלשים (הפתעה, סאבים!). ויש נשים רבות שלא מוכנות לקבל את הגזרה (לכאורה!) של כניעות, ורוצות להוכיח שהן שוות כמו כולן. איך אפשר להסביר זאת? פשוט מאוד. כי לא תמיד יש תיאום למה שאנחנו נולדים איתו בין הרגליים, לבין מה שיש לנו בתוך הנשמה. יכולה נשמה כנועה להיוולד בגוף זכרי, ונשמה כובשת להיוולד בגוף נקבי. ואז יש חוסר התאמה בין הרצוי למצוי, ואז יש דרכים לתת לחוסר ההתאמה הזה מענה ופורקן (ועם עידן הטכנולוגיה, אפילו דרכים כמו ניתוח לשינוי מין).


אז רגע, אם טענתי שדווקא בבני האדם הסדר הטבעי הפוך, ואם הרגע קראתי לגבר "שולט" מכורח, האם זה לא מוכיח את דבריו של ראובן מקומה המובנה של האשה כנחותה מהגבר?

לא. ועל זאת בתגובה הבאה.