צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנהגי חג ראש-השנה - לא לדתיים בלבד! :)

godisafemale​(שולטת)
לפני 17 שנים • 12 בספט׳ 2007

מנהגי חג ראש-השנה - לא לדתיים בלבד! :)

godisafemale​(שולטת) • 12 בספט׳ 2007
"ובחודש השביעי, יום שבתון יהיה לכם, זכרון תרועה למקרא קודש" (ויקרא כ"ג, כ"ד)

ראש השנה הוא היום הראשון של השנה העברית, ושורשיו בתנ"ך. הטקס המרכזי של ראש השנה הוא טקס התקיעה בשופר, שבא לעורר את בני האדם לפשפש במעשיהם, לסכם את השנה החולפת, ולקבל החלטות לקראת השנה החדשה.

מנהגי החג והלכותיו

איחולי שנה טובה
המנהג לאחל בחג החל אצל יהודי גרמניה בימה"ב, שהיו מברכים זה את זה ביציאה מבית הכנסת "שתכתבו לשנה טובה". במאה ה-15 החלו להשתמש בברכה זו גם לאורך חודש אלול. מכתבים והודעות שנכתבים בחודש זה, כוללים לרוב איחולים לקראת השנה החדשה. מתוך זה צמח המנהג לשלוח ברכות שנה חדשה מיוחדות לפני ראש השנה.

חג שמייח! שנה חדשה עם בניחוח הפתעות טובות להתגשם! אמן!
סליחות
בשבוע שחל בו ראש השנה מתחילים להגיד "סליחות". המסורת קובעת שצריכים להיות מינימום של ארבע תפילות "סליחות" עוקבות לפני ראש השנה. ה"סליחות" צמחו בתקופת הגאונים, והראשון שהתייחס אליהן הוא הרב האי גאון (מאה 10-11). בתחילה, נאמרו סליחות רק בתקופה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אך בתקופה זו, החלו כמה קהילות להתחיל את אמירת הסליחות כבר בראש חודש אלול, מנהג שאימצו יהודים אשכנזים בימי הביניים, ונתמך על ידי רבי יוסף קארו, עורך ה"שולחן ערוך".

התרת נדרים
ביום שלפני ראש השנה, נהוג בקהילות מסוימות, לבקש מבית דין רבני לשחרר את האדם מנדרים שנדר בשנה הקודמת, שאולי נשכחו או הופרו מבלי משים. היחיד יכול גם למנות כל שלושה אנשים שיהיו, לצורך העניין, בית דין רבני (קיצור שולחן ערוך קכ"ח, ט"ז). המנהג נוסד, כפי הנראה, בישראל, ונזכר לראשונה על ידי השל"ה (מאה 16-17).

הדלקת נרות
חוקי הדלקת הנרות בשבת ישימים גם על נרות החג. הברכה על הנרות היא "ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב". כאשר הנרות דלוקים, מברכים גם את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

סימנים
נהוג לקדש על היין ולברך את ברכת "שהחיינו" על פירות העונה. כמו כן, נוהגים לאכול מאכלים סמליים (או בעלי שמות סמליים), ולברך באמצעותם את השנה החדשה:
תפוח טבול בדבש- "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". התפוח - סמל לעם ישראל. בתלמוד בבלי אנו לומדים כי הביטוי "כתפוח בעצי היער" כוונתו לעם ישראל. כשם שפרי התפוח צומח על העץ לפני עליו, כך עם ישראל הקדים את ביטוי "נעשה" לביטוי "נשמע".
ראש של דג- "שנהיה לראש ולא לזנב"
גזר- "קרע רוע גזר דיננו"
תמר- "שיתמו אויבינו"
סלק- "שיסתלקו אויבינו"
רימון- "שירבו זכויותינו כרימון"

שופר
התקיעה בשופר היא המנהג המרכזי של ראש השנה. "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ"ט, א). נהוג להשתמש בקרן איל מעוקלת, לזכר האיל שנאחז בסבך והועלה לקרבן תחת יצחק. העיקול מסמל את חובתו של האדם לכופף את רצונו לפני אלהים בחרטה (עפ"י מסכת ראש השנה לד, ע"א).
רבי אבהו מקיסריה (מאה 3-4) יזם סדר תקיעות שופר שכולל תקיעות שלמות וסטקטו (שברים), כדי להתגבר על המחלוקות שהיו סביב הקול שאמור להישמע מהשופר.

תקיעה בשופר בתנועה ליהדות מתקדמת

תפילות
התפילה המרכזית של שני ימי החג היא תפילת "מוסף", שחלקיה הם: מלכויות, זכרונות ושופרות. התפילה הידועה "אבינו מלכנו" מיוחסת לרבי עקיבא (מאה 2), שביקש על הגשמים בתפילה זו (עפ"י תענית כ"ה ע"ב).

תשליך
לאחר תפילת מנחה ביום הראשון של החג, נהוג "להשליך" בנהר זורם את החטאים. ההשראה לטקס זה ולשמו, נלקחה מפסוק בספר מיכה: "הוא ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם" (מיכה, ז', י"ט). את אקט ההשלכה מבצעים בתפילה ובניעור הכיסים. יש אומרים שהמנהג הוא זכר לעקדת יצחק, שם המדרש מספר על השטן המנסה את אברהם בדרך לעקדה והופך עצמו לנהר בדרך להר המוריה. טקס התשליך אומץ בחום על ידי האר"י הקדוש (מאה 16) וקהילת המקובלים.

ראש השנה נקרא גם "יום תרועה", "יום שבתון" "מקרא קודש".

תשליך אקולוגי

אלטרנטיבות

התנועה המסורתית
ברוב הקהילות המסורתיות לא תוקעים בשופר אם ראש השנה חל בשבת. ובחלק מהקהילות גם נשים תוקעות בשופר.
חוגגים יום שני של החג למרות שיש הסכמה שזהו מנהג התפוצות. אך מתוך אחוות ישראל ממשיכים במנהג גם בארץ.

התנועה ליהדות מתקדמת

תקיעה בשופר
בתנועה ליהדות מתקדמת נשים גם תוקעות בשופר. על פי המסורת ההלכתית אין איסור לנשים לתקוע בשופר, אך מכיוון שאינן מחויבות במצוות שמיעת השופר, שהיא מצוות עשה שהזמן גרמה, אינן יכולות להוציא את הציבור ידי חובתו. בתנועה ליהדות מתקדמת חל שוויון מוחלט של זכויות וחובות דתיים בין גברים ונשים גם בתחום הזה.
בחלק מהקהילות נהוג לתקוע בשופר גם אם ראש השנה חל בשבת. האיסור לתקוע בשבת הוא מדרבנן ונגזר עקב החשש לטלטול השופר בין בית הכנסת לבית, האסור בשבת. היום השופרות נמצאים בדרך כלל בבתי כנסת, ואם לאו, אפשר לדואג לכך ולמנוע טלטול. קהילות מתקדמות אחדות מוותרות על תקיעת השופר בשבת למען שכנות טובה עם קהילות אורתודוקסיות בסביבה.

יום שני של החג
המנהג לחגוג את יום השני של ראש השנה כיום טוב קשור לקביעת ראש חודש על פי הירח ומסירת ההודעה על ידי שליחים. הדבר היה יכול לקחת מספר ימים בתקופת המקרא והמשנה. היום אין חשש לקביעה לא נכונה של תחילת החודש וודאי וודאי אין חשש לעיקוב בהעברת הידיעה הזו בין התפוצות. מכיוון שכך, לא נהוג לחגוג יום שני של חג בקהילות מתקדמות.

תשליך אקולוגי
בקהילות מתקדמות רבות קיימת מגמה יצירתית להעניק משמעות חדשה ורלוונטית למנהגים ישנים. הרב מרדכי רותם כתב ווידוי אקולוגי על בסיס הווידוי המסורתי הנאמר ביום הכיפור. בעזרת הווידוי הזה נפטרים מהחטאים שלנו נגד הטבע ושמירת הסביבה הנקייה. הווידוי נאמר על גדות הירקון או במקום אחר בטבע. משתמשים בו גם בסדר ט"ו בשבט.
(מתוך "חגים"- בית השיטה)

דוגמא לטקס חלופי

קבלת חג לראש-השנה במשפחה
(על בסיס טקס של משפחות גרזי והדר בבית-השיטה)

הדלקת נרות
ברכה:
שנה טובה ומועדים לשמחה

ברכה על היין:
אפשר לברך את הקידוש המסורתי מתוך מחזור התפילות או את הנוסח הבא:
"נברך על הגפן ועל פרי הגפן
ועל ארץ חמדה טובה ורחבה
שנתת לאבותינו ולנו
לאכול מפריה ולשבוע מטובה"

:ברכה על הלחם
.ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ

תמר
שהחיינו וקיימנו לאכול תמר. שהוא הפרי הראשון של השנה המתחדשת.

שירה בציבור
שנה עברה שנה חלפה
הימים חולפים שנה עוברת
הקיץ עבר החום הגדול

שיר:
שתבוא שנתנו שלום
וימינו חיים
שישאו עצינו פרים
ושדותינו ירוו מים
יהמה ביתנו אדם
וצעדינו איתן.
(תקווה שריג)

תפוח בדבש
מברכים: "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"

שיר: תפוח בדבש/נעמי שמר

ברכות: על פי "סימנים", כנהוג בעדות רבות
קרא, דלעת: יהי רצון שיקרעו מעשינו הרעים ושיקראו לפניך זכויותינו
סילקא, סלק: יהי רצון שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו
גזר: יהי רצון שתגזור עלינו שנה טובה

שירה בציבור
בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד
חדש עלינו את השנה הזאת

.רימון: שירבו מעשינו הטובים כגרעיני הרימון
דגים: שנהיה לראש ולא לזנב

קריאה: דו שיח אב ובתו. הבת שואלת, האב – עונה.
בת: חודש תשרי, הגידה אבי, מניין שמו?
אב: בתשרי בתי כולם מבקשים
שתשרה השמחה בארצנו
תשרה אחווה בביתנו
ותשרה אהבה בין איש לרעה.
בת: ומזלו של החודש - "מאזנים", התוכל להסביר לי למה ומניין?
אב: הסברים שנים למזל מאזניים:
א. היום והלילה שקולים בחודש תשרי ככפות המאזניים
ב. מעשיכם של ימי האדם נשקלים בימים אלו - ימי הדין
בת: הבנתי אבי - ימי חרדה וצפייה ימים אלו. ובתקווה גדולה כל הלבבות ימלאו, שתהייה השנה החדשה טובה מזו שיצאה.

שירה בציבור
תודה על כל מה שנתת
לו יהי

לסיום הטקס: תפילה לשלום/ר' נחמן מברסלב

תפילה לשלום
אדון השלום
מלך שהשלום שלו עושה שלום
ובורא הכל
יהי רצון מלפניך
שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם
ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם
ולא ישא גוי אל גוי חרב
ולא ילמדו עוד מלחמה,

עזרנו והושיענו כולנו
שניזכה תמיד לאחוז במידת השלום,
ויהיה שלום גדול באמת
בין כל אדם לחברו, ובין איש לאשתו
ולא יהיה שום מחלוקת אפילו בלב
.בין כל בני אדם

ויהיה כל אדם אוהב שלום ורודף שלום
תמיד באמת ובלב שלם,
ולא נחזיק במחלוקת כלל לעולם
ואפילו נגד החולקים עלינו

ולא נבייש שום אדם בעולם
מקטן ועד גדול
ונזכה לקיים באמת מצוות ואהבת לרעך כמוך,
בכל לב וגוף ונפש וממון

ויקוים בנו מקרא שכתוב
ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד
והשבתי חיה רעה מן הארץ
וחרב לא תעבור בארצכם
ה' שלום, ברכנו בשלום!
צונמי
לפני 17 שנים • 12 בספט׳ 2007
צונמי • 12 בספט׳ 2007
תודה.

לקחנו ממך רעיונות לארוחת ראש השנה.

שנה טוב ומתוקה.