ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות

יערה​(נשלטת){SEAMASTER}
לפני 20 שנים • 5 בינו׳ 2004
יערה​(נשלטת){SEAMASTER} • 5 בינו׳ 2004
[quote="תאיר"]אני לא מסכימה עם טיים שמונוגמיות היא החלטה חברתית. ישנן סיבות אבולוציוניות לשני המינים להעדיף שבן הזוג שלהם יהיה נאמן להם. הקינאה היא יצר מאוד מאוד בסיסי וטבעי לנו.

זה זמונוגמיות היא החלטה חברתית זה לא עניין של הסכמה או לא זה עובדה ביולוגית, בטבע וגם בעולם העתיק כמעט ולא היתה מונוגמיות,
יותר מכך הפיזיולוגיה והביולגיה של הגבר לא נועדו להיות מונוגמים, מבנה גופו של הגבר , צורת איבר מינו וצורת הזדווגותו, נוצרו עם יכולת לעבר כמה נקבות בו זמנית, הגבר לא נושא בתוכו את התינוק כי הוא נועד לנדידה ולהפצת הזרע, כמובן שחלפו כמה מאות שנים ונוצרו דתות, שמסדו את החרבה במטרה לשלוט עליה (אבל לא נכנס לזה כאן עכשיו), ויצרו את המונוגמיות, שעד היום מאוד קשה ליצרים החייתים שבנו להשלים איתה.

באופו אישי אצלי לא קיים המושג בגידה כי אני רואה מערכת יחסים בצורה מאוד שונה ממה שרואים רב האנשים.
Demi
לפני 20 שנים • 5 בינו׳ 2004
Demi • 5 בינו׳ 2004
נו שין
אם אני תופס נכון אז אני הייתי הסוויצ החביב
ולא, זאת לא הייתה הצעה רצינית אלא ממש ממש בצחוק.
נו טוב, אם כל אחת שאי פעם אמרתי לה בצחוק שאני יכול לתקוע בה מחט, או לחליפין שהיא נראה טוב היתה חושבת שאני מציע לה משהו כבר מזמן הפרטי שלי היה מפוצץ בסאביות ודומיות מזילות ריר שרק מחכות לנשק את רגליו של הדמי או לחליפין לנסות ולשלוט בסוויצ הסורר

מי שאני מציע לה משהו יודעת בצורה ברורה ובלתי משתמעת לשתי פנים שאכן יש כאן הצעה, ושאקטי, אם יש לה סאב קבוע אז אני נוהג לשאול את הסאב (כן, אני נוהג באופן אישי לשאול את הסאב) אם זה בסדר מבחינתו ואם נראה לי שהוא מהוסס אני מייד לוקח צעד אחורה ואומר לזוג המאושר לסגור עניינים לפני שאכנס שוב לתמונה.
וכן, כך אני נוהג גם אם ההצעה מגיעה מהדומית עצמה, ויש מי שיעידו על כך (אולי לא בפומבי כי זה מוריד לדומית אגו שמסרבים לה).
loren
לפני 20 שנים • 5 בינו׳ 2004
loren • 5 בינו׳ 2004
אני לא ממש בטוחה שאנשים רווקים יכולים לשפוט אנשים נשואים לגבי העניין הזה של בגידות, במיוחד בנוגע לשטח הבידיאסאם שנשען ברובו על צרכים נפשיים ( לא מכלילה את מחפשי הזיון למינהם).
נורא קל לעקם את האף מבחוץ לגבי נאמנות שהלכה לאיבוד. ומה אם גילית את עצמך שכבר יש לך מסגרת, ולספר לא בא בחשבון? ( חוץ מזה שבפורומים לא אחת קראתי את זעקות השבר של כאלה שכן ספרו...)
אז מה הפתרון? לוותר על חלק מעצמך אחרי שכל השנים היית שם בשביל כולם ולא הקשבת לעצמך, ופתאום אתה מגלה את עצמך ופתאום... ופתאום......
אף אחד לא בועט בנאמנות כהרף עין. זה משהו אישי שאתה מנהל עם עצמך דיאלוג לגביו.
גם המצפון. בואו תשאירו את המצפון של כל אחד לעצמו . גם מצפון זה דבר אישי.
תאיר​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 5 בינו׳ 2004
תאיר​(נשלטת) • 5 בינו׳ 2004
מעניין יערה שהאנתרופולוג הידוע דזמונד מוריס לא מכיר את ה"עובדות" שלך.
בספרו "הקוף העירום" (ספר מומלץ שנותן גם רמזים למקורות הבדסם) הוא מסביר כיצד לדעתו מונוגמיות הינה חלק מההתפתחות של המין האנושי.

מכיוון שהאבולוציה של האדם אינה ידועה עד סופה היא משמשת מקור לספקולציות ותיאוריות רבות. גם אם תאוריה מסוימת מוצאת חן בעיניך ונראית לך מבוססת זה עוד לא הופך אותה לעובדה.
Tame
לפני 20 שנים • 5 בינו׳ 2004
Tame • 5 בינו׳ 2004
למה כולם מתייחסים פה למושג "שיפוט"?
באמת שאין אפשרות לאף אדם לשפוט את רעו, לא משנה היכן הוא נמצא, כל אחד נמצא במקום אחר וחווה את הדברים בצורה אחרת, כמו כן פועלת עליו מערכת אחרת לגמרי של כוחות.

קראתי את כל התגובות בעיון רב והגעתי למסכנה שכולם צודקים.
מה שנכון לגבי יהיה נכון רק לגבי ויתרה מכך, מה שנכון לגבי היום אולי לא היה נכון פעם ובטח שלא יהיה נכון בעתיד.

icon_wink.gif
ms-a​(שולט)
לפני 20 שנים • 5 בינו׳ 2004

"הספר"

ms-a​(שולט) • 5 בינו׳ 2004
desmond morris
the naked ape
a zoologists study of the human animal

הספר שתאיר מדברת עליו הוא באמת ספר מצויין
morris מציע ניתוח מרתק [ומשכנע] של ההתנהגות האנושית
מומלץ בחום
המלך אריה הראשון
לפני 20 שנים • 5 בינו׳ 2004
המלך אריה הראשון • 5 בינו׳ 2004
למלכה מתל-אביב


זכותך כמובן לדעתך ואין חולק על כך. אבל, לעניות דעתי למרות שלא נערך סקר רשמי, בערך חצי מהדומים והסאביות שבאתר נשואים (כל אחד בנפרד) האם להבין שאת פוסלת אותם?

רק להזכירך שהונילים לא מרגישים נוח עם עצם העובדה שגבר מצליף באשה ולא מאמינים שהיא רוצה ונהנת מזה.

למה הנשואים שבתוכנו "בוגדים"? כל אחד ואחת סיבותיו עמו, אבל מי שרוצה שיכבדו את ה"סטיות" שלו צריך אם לא להסכים ל"סטיות" של אחרים לפחות לכבד את זכותם לחיות כראות עיניהם
מוש​(נשלט){k}
לפני 20 שנים • 6 בינו׳ 2004
מוש​(נשלט){k} • 6 בינו׳ 2004
הנה דיון מעניין (שכרגיל אני מגלה באיחור מה...)
רציתי רק להוסיף את הזווית שלי:
אני מסכים עם לורן שלרווקים קל מאוד להתבטא בנושא - הם פשוט לא שם. זוגיות ארוכה ונישואים הם דבר לא פשוט. מערכת יחסים היא דבר דינמי, משתנה ומאוד מאוד אישי.
אבל...
אני מאמין שאם אתה מוצא את האהבה האמיתית. זאת שחודרת לך הכי עמוק שיש, זאת שמחזיקה אותך חי ונושם, זאת שהופכת את כל השאר לשטחי, אז כל הדיון הזה נראה פתאום אחרת. ואני מדבר על אהבה - לא על התאהבות של חודשיים או סיפוק מיני (או כל ייצר אחר) של כמה דקות.
כמו שאמרו בנסיכה הקסומה: ?this is true love, you think it happends every day
ואני נשוי. נשוי כבר לא מעט שנים. נשוי באושר.
ואת הפנטזיות שלי שמרתי המון זמן בבטן. פינטזתי כן, אבל מעולם לא העלתי על דעתי להיות אם מישהי אחרת, לזיין מישהי אחרת, לעשות סשן עם מישהי אחרת. ולא בגלל שמעולם לא התחשק לי (אני בשר ודם אחרי הכל) אלא בגלל שאהבה אליה היתה חזקה תמיד עשרת מונים מכל יצר ורצון שטחי וקצר שכזה.
בסופו של דבר אזרתי אומץ וחשפתי בפניה את חלומותי. היא נכנסה לעולם הזה רק בגלל שהיא רצתה להבין ממה אני מתלהב כל כך וכדי לעשות לי טוב (true love כבר אמרתי?)
לשמחתי היא אהבה חלק גדול מהדברים ומשם ועד לסשנים נפלאים וכואבים הדרך היתה קצרה אבל...
גם אם היא לא היתה מתחברת לזה, לא הייתי בוגד בה. הייתי סוגר חזרה את הפנטזיות שלי בארון וממשיך לחיות איתה באושר גדול. כי להגיד לעצמי שזה חזק ממני, שנועדתי לזה, שבכל מצב אחר אני אהיה בדיכאון זה פשוט... לשקר לעצמי. זה פשוט למצוא תירוצים שיקלו עלי לחיות בנוחות עם הבגידה.
יכול להיות שאני שונה.
ויכול להיות שלחלק גדול מהאנשים נוח לשקר לעצמם.
אני גם לא שולל את האפשרות שחלק גדול מהאנשים פשוט לא מצאו אהבה כמו שלי.
בכל מקרה אני חושב שזוגיות היא עולם גדול של ויתורים. אתה מקבל המון אבל גם מתפשר ומוותר. זה יכול להיות בקריירה/באוכל/במדינה בה אתה חי/במין ועוד ועוד. כשזה בא מאהבה הויתורים האלו לא כאלה קשים...

דעתי הצנועה.
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 20 שנים • 6 בינו׳ 2004
אני קוראת את השרשור הזה, ומפאתי ראשי עולה לו המושג "מלכודת הארון".
בתור רווקה לא חשבתי על זה עד כה, מודה.
אבל הסיטואציה הזו - כל כך מאמללת.

זה או לשקר למי שאתה כל כך אוהב, ובחרת לנסות ולהזדקן איתו,
לאמלל את עצמך במסכת של שקרים וסיפורים, לא לחלוק איתו את מה שעושה לך טוב,
או לשקר לעצמך ולחיות בארון כל חייך.
ראיתי מקבילות כאלו אצל גייז, זה כל כך דומה, וכל כך מאמלל.

הלוואי ולכולם הי המסתדר כמו למוש ולרעייתו המקסימה,
אבל המציאות אינה אידילית, והסיטואציה עצמה מחייבת הקרבה גדולה.

אישית, לא הייתי מוכנה לצאת עם מישהו נשוי, מהיותי מונוגמית.
אבל קטונתי מלנסות לשפוט אותם.
החיים בארון הם לא להיט.