סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שיעור 3: מילים, מילים

זאבה אפורה​(אחרת)
לפני 17 שנים • 23 בספט׳ 2007

Re: שאלה מצויינת!

זאבה אפורה​(אחרת) • 23 בספט׳ 2007
התבגרות וכל השאר,
את הדיון לגבי סגנונות כתיבה וסוגות (סוגה = ז'אנר) העברתי (גם) לשרשור שעת הקבלה,
מכיוון שנראה לי שמה שניתן ללמוד ממנו יהיה רלוונטי גם לשיעורים הבאים,
אנסה לרכז שם את התשובות והדוגמאות לסגנונות כתיבה ולז'אנרים ספרותיים.
אשמח אם תצטרפו או תצרפו מידע ודעה - וכן דוגמאות להבהרה.

בינתיים, התבגרות וכל השאר, אם כבר יש לכם רעיון לתרגיל 3, משהו שבוער לכם לכתוב - כתבו בכל דרך שתבחרו,
ואח"כ נבדוק האם ניתן לזהות בכתיבתכם סגנונות מובהקים מסויימים,
ונביא דוגמאות מיצירתכם ומיצירתם של כותבים קצת יותר מפורסמים זו בצד זו לשם המחשה.
למעשה, נדמה לי שזה יהיה הנושא המרכזי לדיון ונקודת התייחסות בשיעור 3, כשנטפל בטקסטים שפירסמתם.

אני כבר מתכננת את שיעורי הבית הבאים בהתאם:
התכוננו למסע דילוגים ו"תרגום" בין סגנון לסגנון.

תבואו עם 4X4
או על 4.

תודה התבגרות,
תודה על השאלה, ההשתתפות והרעיון שנבט בי בעקבותיו.
זה מתחיל להראות כמו שיעור אמיתי (אמרתי לכם שחסרה לי האינטראקציה עם הכיתה? הנה. יש תמורה בעד האגרה).

זאבה אפורה כתב/ה:
התבגרות מאוחרת כתב/ה:
יש לי שאלה זאבה.
כתבת שאפשר לכתוב בכל סגנון שנרצה ואז הבנתי שאני בעצם לא יודעת להגדיר מהם סגנונות שונים. איזה סגנונות יש בכלל ובמה ניתן לאפיין אותם. מה היתרונות של כל סגנון מבחינת השירות שהוא יכול לתת לסיפור כדי שיעבור טוב יותר ועוד תהיות מסוג אלו.
אני עושה הקבלה לציור, שם אני יכולה לראות ולהבין איך סגנון מסויים יכול לשרת טוב יותר מסר מסויים, אבל בכתיבה זה ממש משהו עלום עבורי.
ומעבר לשימוש בסגנון ככלי להעברת התוכן, זה פשוט מעניין אותי להבין כדי שאוכל להתנסות בזה.
אשמח אם את או כל מי שיכול להסביר קצת ולהעשיר את הידע, יכתוב קצת (או הרבה) על זה.


מצויין!
נושא כה חשוב!
כדאי להפריד אותו ממטלת השיעור ולהעבירו לשרשור שעת-קבלה, כדי שילווה אותנו במהלך הסדנא.
אשמח אם קוויני, בליס וקייסי - המומחיות כל אחת בתחומה (ודאי גם אחרים, אולם אני במקרה יודעת ממה מתפרנסות הגברות הנאוות והמוכשרות הנ"ל) יתרמו לנושא זה, וכמובן כל מי שדעה לו בנושא ובכלל כל מי שמתחשמק לו.
רואנדה
לפני 17 שנים • 23 בספט׳ 2007
רואנדה • 23 בספט׳ 2007
אני מחכה בקוצר רוח לדיון על סגנונות כתיבה וסוגות.

בינתיים משהו משלי לתרגיל 3 בלי לחשוב אם הוא דומה לז'אנר.

טבעות של עשן

מאפרה מלאה בדלי סיגריות מעוכים.
שקט של מוצאי יום הכיפורים. שני גברים תל אביבים.
מקשיבה, מוצצת את הסיגריה שלה.
טבעות עשן אפורות ומרטיני מחזירים את השפיות לתל אביב.

הוא מביט בשמלה ההודית המקומטת שלה.
עליה ועליו.
שעון הרולקס שלו, תיק המנהלים מונח בפינה, הכל מסודר.
המזוודה הקטנה שלה זרוקה בפינה.
אין לה הרבה חפצים שיקשרו אותה למקום אחד.

ממתינה שיציתו לה את הסיגריה הבאה ושומעת את הצליל.
האורח צוחק בקול נמוך: U've got a mail .
היא מושכת בכתפיה בלי לשים לב.
חיים תזזיתיים, על מזוודות קלות, לא נשארת הרבה זמן במקום אחד.
הוא ידע עליה כשהזמין אותה להיות שותפה בדירה השכורה.
"שותפה ולא יותר" אמרה לו והמתינה שיצית לה את הסיגריה שלה.

ההודעה הגיבה לפוסטים שלה. ביקש להכיר, אהב את מה שכתבה.
"אנחנו חייבים להיפגש."
מילים נכונות תמיד סגרו את המזוודות שלה והיא יצאה לנדודים.

"הוא יודע לכתוב." חשבה וחזרה לכסא הקש הקלוע, לסיגריה שלה.
הסיגריה נשרפה במאפרה.
הוא הביא קפה בוץ לשלושתם וחפיסה חדשה בשבילה.
הקפה החזק והחם צרב את לשונה והיא הפריחה שוב טבעת עשן.
"החלטת לצאת עם מישהו משם?"
"כן, אני אוהבת התנסויות חדשות."

המילים נשארו באויר, תלויות כמו ענני העשן שלה.
היא יודעת שהמילים שלה פגעו בו.
האורח מביט בהם.
טבעות של עשן מסתלסלות מהמרפסת לאויר התל אביבי.
שתיקה.
היילני
לפני 17 שנים • 23 בספט׳ 2007

תורי

היילני • 23 בספט׳ 2007
החלטתי לנסות. זה היה קשה! בכל אופן, אשמח שאלה שיקראו ימנעו מלהציץ לסוף, ויקפידו על סדר הקריאה. תודה!

מעשה בצורה מרדנית

קווים חסים מעלינו ובונים רשת סבוכה של טביעות דיו שגם בהן אנחנו משתקפות. נוצרנו בעל כורחנו. ואין מנוס: אנחנו נבלעות כמעט בכל כתם שחור. אנחנו מתפזרות על גבי פיסת עץ ונוסקות משמעות בטבע טובע: דומה היה שהצילוהו למען האדם המודרני.

אנחנו מתגעגעות לתנועות. למרחבים בהם נוכל להעלם לגמרי. הפנטזיה הזו, כך אנחנו אומרות לעצמנו, מעוגנת במציאות: הרי ישנן ממלכות, קדומות ומקבילות, כך מספרים לנו, בהן התנדפנו ברוח. המחשבה על אי קיומנו או על אי קיום אחיותינו שוטפת כתם שחור בלחלוחית. עוד רגע אנחנו דהויות, אך מיד חזקה עלינו יד הגורל ושוב אנחנו נמתחות בקווים. שוב אנחנו נופלות על מילים. הלוואי ויכולנו לנצח את חוקי הכבידה.

אנחנו ארבע בנות טובות לבית יהודי. אומצנו על ידי איש משופם וממושקף, ולמרות שהוא מת מזמן, אנחנו עדיין נושאות את שם פועלו. מטעמים אלה, אנחנו חרוצות, צייתניות ועושות עבודתנו נאמנה, לכן, לעת עתה, בדברינו אלו, נשתמש בשמות קיצור. מעשה שהיה כך היה.

הכול התחיל בבוקר יום ב' או ג' או ד', איננו זוכרות, כאשר א' אמרה: "די!". עמדנו תוהות אל מול ההצהרה הזו. "מה כוונתך?" שאלה י'. "אני שובתת ממלאכתי" ענתה. "זה בלתי אפשרי, את יודעת" התערבה ו'. "אתן יודעות שזה אפשרי, הכול שאלה של ביצוע". "לא נדע מנוח עוד זמן רב, יקירתי" גרסה ו' בעודה מתרכזת בעבודתה. י' נאנחה ואמרה: "כל עוד אנחנו נצרכות, נאלץ לקבל את דיננו. הודי ל-ה' על חייך. קבלת מתנה". "להודות לי?" פרצה ה'. "לא לך, טיפשונת. לאלוהים". "פחחח" הטמיעה א'. "בחרת לך מילה מצוינת!" הגיבה ה'. כולן צחקו מלבד א' שהזעיפה פנים. "כאילו זו שאלה של בחירה" מחתה א'. "אהה..." לחשה ה' והניחה ידה על א': "אני יודעת מה ינחם אותך. ביקור מאת חמש אחיותינו!". כולן שמחו על הרעיון. א', כשקו עור ניבט בין גבותיה, הפצירה: "לא מספיק שאנחנו עייפות והן עייפות, את גם רוצה להכפיל את עבודתן?". "הן ישמחו על משב הרוח המרענן" ענתה ו'. "אני גם חושבת" אמרה י'. א' שתקה מספר רגעים, ולפתע פרצה בקול: "רגע, אם אנחנו יכולות לקרוא להן לביקור, אז אולי באמת ננצל את ביקורן למנוחה?". "רגע, על אלו אחיות אנחנו מדברות?" שאלה ו'. "התכוונתי לאלו האנגלו-סכסיות" ענתה ה'. "הו, כן, הן סקסיות ביותר" צחקה ו'. "מה מצחיק?" צעקה א', ופניה כבר היו מאדימות. י' שהבחינה בכך וניסתה להרגיעה, אמרה: "אולי בעוד כמה שנים תהיה לך מנוחה שלמה, אחותי היקרה. בינתיים, התנחמי בזה שאת לא לבד. יש לך אותנו, צמודות ואוהבות". א' נשפה אויר: "אבל לא הייתן רוצות לפעמים להעלם? לפעמים, רק לפעמים". ארשת פניה של ה' הייתה רצינית. היא הביטה בעיני כולן, השפילה מבטה, אחר כך הביטה השמיימה ואז הביטה בעיני א': "כן, א'. גם אני תוהה לפעמים מה יש שם למעלה. או למטה, או בצדדים" והיא הסיטה את מבטה. "אבל אני שמחה שיש לי תכלית, את מבינה?". "איזו תכלית בדיוק?" שאלה א'. "ליפול כל פעם על אותן מילים? לעיתים מופיעה לה מילה חדשה, אבל היא במהרה הופכת לעוד פס ייצור, ושוב זה מרגיש לי כמו בית כלא". שאר הבנות הביטו זו בעינה של זו ואז הביטו ב-א' בחמלה. י' התקרבה ל-א', אחזה בסנטרה, ומילותיה, שעוד מהדהדות באוזני כולן, היו אלו: "את אמיצה, א', אמיצה וטיפשה. את אמיצה כדי לחשוב ולשאת את דבריך, ואת טיפשה כי מחשבתך, כמו פועלך, לכודה. אחיותינו מתות כל יום. ורק במותן אחיותיהן יכולות להעריך את החיים. הביטי סביבך, וראי. אם תנוחי, לא תוכלי להתענג על מנוחתך; פשוט לא תהי. ואנחנו, אחיותייך האוהבות, נמרר על גורלך, אך לא נתרעם על עבודתנו המכופלת. ניפול על המילים, שוב ושוב, כי זהו קיומנו. לבד, אין לנו משמעות. נשמח כי אנחנו נצרכות, כי יש לנו סימן ויש לנו קול". י' חתמה את דבריה ושבה למלאכתה. ו' ו-ה' אחזו בידיה של א' ובהרף עין נפלו על מילים. מיד הצטרפה אליהן גם י'. באוויר, כולן אחזו ידיים, ניפחו חזה וצעקו בגאון: "אותיות אהוי!".
היילני
לפני 17 שנים • 23 בספט׳ 2007

תיקון

היילני • 23 בספט׳ 2007
בדברינו אלו = בדברינו אלה.
הטמיעה = הטעימה.
erzon​(שולט)
לפני 17 שנים • 23 בספט׳ 2007

כחולית

erzon​(שולט) • 23 בספט׳ 2007
החיבור שלך מיגע, קראתי את כולו, הוא מעורר סקרנות בהתחלה, בהמשך זההדבר היחד שנשאר בו, הבנת מה רצית להגיד, לספר, בו? (לא במה מדובר).
Queeny​(מתחלפת){being}
לפני 17 שנים • 24 בספט׳ 2007

Re: שאלה מצויינת!

Queeny​(מתחלפת){being} • 24 בספט׳ 2007
זאבה אפורה כתב/ה:
מצויין!

אשמח אם קוויני, בליס וקייסי - המומחיות כל אחת בתחומה (ודאי גם אחרים, אולם אני במקרה יודעת ממה מתפרנסות הגברות הנאוות והמוכשרות הנ"ל) יתרמו לנושא זה, וכמובן כל מי שדעה לו בנושא ובכלל כל מי שמתחשמק לו.

[/color][/b]



מתפרנסת????? זאבתי, הפרנסה דחוקה להפליא בצד שלי של ניתוח הספרות. אבל נו, שיהיה.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני ספט' 24, 2007 3:13 am, סך-הכל נערך פעם אחת
Queeny​(מתחלפת){being}
לפני 17 שנים • 24 בספט׳ 2007

נפלה שלהבת

Queeny​(מתחלפת){being} • 24 בספט׳ 2007
erzon כתב/ה:
החיבור שלך מיגע, קראתי את כולו, הוא מעורר סקרנות בהתחלה, בהמשך זההדבר היחד שנשאר בו, הבנת מה רצית להגיד, לספר, בו? (לא במה מדובר).


ארזון, הביקורת שלך מחורבנת.
הנה, אמרתי את זה. איך זה מרגיש?
לא משהו, אני מקווה. זה לא מאוד כיף כשזורקים מילים והולכים.


תראה
דעה היא לגיטימית אבל הביקורת שלך לא מפורטת דייה. כלומר, יש בה יותר להרוס מאשר להועיל.
קשה להבין למה אתה מתכוון (שגיאות הקלדה? שגיאות פיסוק? אי בהירות אצל הכותב עצמו?) חוץ מזה שלא אהבת את מה שכחולית כתבה.
אבל איך היית מציע לה לשפר?
היו שם דברים שכן התחברת אליהם?
האם הבעיה שלך היא עם הסגנון, עם התוכן, עם שניהם?
יש הרבה מה להגיד.
מה דעתך?
זאבה אפורה​(אחרת)
לפני 17 שנים • 24 בספט׳ 2007

Re: שאלה מצויינת!

זאבה אפורה​(אחרת) • 24 בספט׳ 2007
Queeny כתב/ה:
זאבה אפורה כתב/ה:
מצויין!

אשמח אם קוויני, בליס וקייסי - המומחיות כל אחת בתחומה (ודאי גם אחרים, אולם אני במקרה יודעת ממה מתפרנסות הגברות הנאוות והמוכשרות הנ"ל) יתרמו לנושא זה, וכמובן כל מי שדעה לו בנושא ובכלל כל מי שמתחשמק לו.

[/color][/b]



מתפרנסת????? זאבתי, הפרנסה דחוקה להפליא בצד שלי של ניתוח הספרות. אבל נו, שיהיה.


קוויני,
נו, שיהיה? זו לא אשמתנו שהחארות לא משלמים כמו שצריך. אנחנו נשלמן לך בדרך אחרת, נכון?
זאבה אפורה​(אחרת)
לפני 17 שנים • 24 בספט׳ 2007

Re: נפלה שלהבת

זאבה אפורה​(אחרת) • 24 בספט׳ 2007
Queeny כתב/ה:
erzon כתב/ה:
החיבור שלך מיגע, קראתי את כולו, הוא מעורר סקרנות בהתחלה, בהמשך זההדבר היחד שנשאר בו, הבנת מה רצית להגיד, לספר, בו? (לא במה מדובר).


ארזון, הביקורת שלך מחורבנת.
הנה, אמרתי את זה. איך זה מרגיש?
לא משהו, אני מקווה. זה לא מאוד כיף כשזורקים מילים והולכים.

תראה
דעה היא לגיטימית אבל הביקורת שלך לא מפורטת דייה. כלומר, יש בה יותר להרוס מאשר להועיל.
קשה להבין למה אתה מתכוון (שגיאות הקלדה? שגיאות פיסוק? אי בהירות אצל הכותב עצמו?) חוץ מזה שלא אהבת את מה שכחולית כתבה.
אבל איך היית מציע לה לשפר?
היו שם דברים שכן התחברת אליהם?
האם הבעיה שלך היא עם הסגנון, עם התוכן, עם שניהם?
יש הרבה מה להגיד.
מה דעתך?





ארזוני,
אמנם יפה שאתה קורא את הגיגי ליבנו אך אני מצטרפת לביקורת של קוויני על הביקורת שלך, ומוסיפה:
בוא והשתתף-נא ככותב פעיל בסדנא.
העז, חשוף את עצמך ואת כתיבתך, ואח"כ תן לאחרים להעביר עליך ביקורת כפי שאתה מעביר.
(סליחה, לא כמו שאתה מעביר, לטובתך מוטב שכמו שקוויני מעבירה).
מה דעתך?


חוץ מזה -
הערה חשובה לכולם:
אנו נוהגים לדון ביצירות ולהגיב עליהן רק לאחר הדד-ליין,
לאחר שכל מי שהיה לו מה לפרסם בנידון, שהתמודד עם המטלה - עשה זאת.
אבקש להיצמד לנוהל ולא להכנס לביקורת (לא לחיוב ולא לשלילה. הייתי סלחנית מדי,
אך לא נסבול הפרעות באמצע השיעור - או שאצטרך לערב את המנהל !).
ביקורת, תגובות, ניתוח והערות, כולל נשיבוקים, שלא עפ"י נוהל הסדנא שנקבע מראש -
לא יתקבלו בברכה.


המורה זאבה.


(כן, למורה מותר. וגם למי שאני מאשרת)
(קפריזית? במקרה הטוב. אך הוגנת).
היילני
לפני 17 שנים • 24 בספט׳ 2007

Re: נפלה שלהבת

היילני • 24 בספט׳ 2007
זאבה אפורה כתב/ה:
Queeny כתב/ה:
erzon כתב/ה:
החיבור שלך מיגע, קראתי את כולו, הוא מעורר סקרנות בהתחלה, בהמשך זההדבר היחד שנשאר בו, הבנת מה רצית להגיד, לספר, בו? (לא במה מדובר).


ארזון, הביקורת שלך מחורבנת.
הנה, אמרתי את זה. איך זה מרגיש?
לא משהו, אני מקווה. זה לא מאוד כיף כשזורקים מילים והולכים.

תראה
דעה היא לגיטימית אבל הביקורת שלך לא מפורטת דייה. כלומר, יש בה יותר להרוס מאשר להועיל.
קשה להבין למה אתה מתכוון (שגיאות הקלדה? שגיאות פיסוק? אי בהירות אצל הכותב עצמו?) חוץ מזה שלא אהבת את מה שכחולית כתבה.
אבל איך היית מציע לה לשפר?
היו שם דברים שכן התחברת אליהם?
האם הבעיה שלך היא עם הסגנון, עם התוכן, עם שניהם?
יש הרבה מה להגיד.
מה דעתך?





ארזוני,
אמנם יפה שאתה קורא את הגיגי ליבנו אך אני מצטרפת לביקורת של קוויני על הביקורת שלך, ומוסיפה:
בוא והשתתף-נא ככותב פעיל בסדנא.
העז, חשוף את עצמך ואת כתיבתך, ואח"כ תן לאחרים להעביר עליך ביקורת כפי שאתה מעביר.
(סליחה, לא כמו שאתה מעביר, לטובתך מוטב שכמו שקוויני מעבירה).
מה דעתך?


חוץ מזה -
הערה חשובה לכולם:
אנו נוהגים לדון ביצירות ולהגיב עליהן רק לאחר הדד-ליין,
לאחר שכל מי שהיה לו מה לפרסם בנידון, שהתמודד עם המטלה - עשה זאת.
אבקש להיצמד לנוהל ולא להכנס לביקורת (לא לחיוב ולא לשלילה. הייתי סלחנית מדי,
אך לא נסבול הפרעות באמצע השיעור - או שאצטרך לערב את המנהל !).
ביקורת, תגובות, ניתוח והערות, כולל נשיבוקים, שלא עפ"י נוהל הסדנא שנקבע מראש -
לא יתקבלו בברכה.


המורה זאבה.


(כן, למורה מותר. וגם למי שאני מאשרת)
(קפריזית? במקרה הטוב. אך הוגנת).


מובן, המורה.

כמדומני, אבל, נהוג לברך תלמידים חדשים בכניסתם לכיתה...

שלום לכולם! icon_biggrin.gif