DEVIL EYES
|
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
תל אביביזם
את המכתב הבא קיבלתי במייל .
ובתור תל אביבי לשעבר אני מבין טוב מאוד למה הכותבת מתכוונת בדבריה,מזדהה איתה, ותומך. ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^ זו פעם ראשונה שאני כל כך כועסת עד כדי כך שאני קמה ומשתוקקת לעשות מעשה. אותי לא חינכו רק על הסיסמה, כשתגדלי לא יהיו מלחמות. אותי גידלו גם על הסיסמה שהעתיד פתוח לפניי, שאוכל לבחור בכל נתיב שארצה. פעם אחר פעם אני מגלה שהמדינה הזו היא לא ארץ אוכלת יושביה, היא ארץ שטורפת אותנו ומבקשת הגדלה בשקל תשעים ותוקעת אח"כ גרעפס שנשמע מהודו ועד כוש. אם זו מערכת החינוך הבינונית שלנו ששקועה עד הלבלב במערבולת חובבנית והמיסים שאנחנו משלמים שהם חסרי כל פרופורציות ביחס להכנסה, אם זו האימפוטנטיות ותחושת החידלון כשאנחנו, העובדים והחרוצים יושבים ומחשבים אם נוכל לכלכל כרגע זאטוט או שנמתין עוד שנה. ואלו המלחמות שאנחנו ממשיכים לייצר כי יש כמה עובדי צה"ל שדואגים שתמשיך להיות להם הכנסה, וזו הגזענות שלנו וחוסר הטולרנטיות כלפי האחר וחוסר הנימוס שלנו בכבישים, בסיורים בעולם ובתורים, וזה מופע האימים שמתרחש לנגד עינינו בכנסת, שלא מותיר לנו אף אדם הגון ישר ומקצועי לתת לו את קולנו וזה העובדה שיקח לנו למעלה מ- 25 שנות משכנתא וצמצומים ומריבות זוגיות כדי להגיע לבית משלנו אלא אם כן נתגרש לפני זה בתוך מנהרות הבירוקרטיה של הרבנות, אם בכלל קיבלנו היתר נישואין, וזה הפקקים המטורפים האלו שאנחנו פוגשים בבוקר ובערב רק כי אין פה תכנון לטווח ארוך ואת הכסף משקיעים בעוד כביש עוקף התנחלויות ואם זה המשאבים הרבים שמפנים כלפי מיעוטים רעשניים במקום להפנות אותו לחברה היצרנית, וגם מחירי הסולר שעלו בקצב חסר תקדים רק כי ניסינו ברוב טיפשותנו לחסוך כמה גרושים והמס על הקטנועים שעלה רק כי זיהו פוטנציאל הכנסה מפראיירים שימשיכו לשלם למעשה, בכל פינת חמד שנמצא יבוא מישהו, יתקע בה יתד ויגבה מס כניסה וזה כבר בלתי נסבל. אבל כל הקיום הבלתי נסבל הזה, הפך איכשהו לנסבל ולנאהב בתוך תל אביב, העיר שממנה יצאו ויוצאות הבשורות. אבל תל אביב של השנים האחרונות הפכה להיות בלתי אפשרית - החזרה הבייתה מהעבודה מלווה בתפילת הדרך למציאת חניה, מעמד חידוש החוזה הפך להיות מופע אימים שבו יכולים לשנות את אורח חייך ע"י העלאה חסרת פרופורציות של שכר הדירה, ואתה נשאר עם אשכים מצומקים רק מהמחשבה שעליך להצטרף לאגודת מחפשי הדירות ואם הזכרתי חיפוש דירה, הרי שהוא הפך להיות מרדף אחר מודעות אקספרס בתשלום והמתנה ברשימה ארוכה ומייגעת עם עוד נחיל אומללים מיוזעים, מה שגורם לך לאחוז בדירה שלך נטולת המזגן ובעלת הטפטים של שנות העשרים ולא לזוז רק מהפחד שמישהו יבוא, יבין את הפוטנציאל ויקח. ומי שחושב לרכוש דירה בעיר שלא למטרות השקעה חלילה, להכות פה שורשים ולהקים משפחה, מבין שזה בלתי אפשרי בלי ארנק מלא ביורו. תל אביב אינה מתאימה לכולם אבל איש לא יחלוק שהיא בעלת תפקיד חשוב בעיצוב המדינה הזו, המקטרגים מכנים אותה הבועה, וגם המסנגרים. הבועתיות הזו היא שלימדה אותנו לשאוף ליותר, לחיים שקטים נטולי מלחמות, לחינוך מסוג אחר הכולל סובלנות לשונה מאיתנו, לקפה איכותי בבוקר, לאופנה מקומית מגוונת, לגלריות ודיעות שונות ולפסיפס אומנותי עשיר ותהלוכות שמחות והפגנות עצובות. תל אביב הרבגונית והמאפשרת היא אי של שפיות ואפשרויות בלתי נדלות בתוך קיום כה קשה ומאבק אינסופי. סמל ומודל לעניי עירנו ולעניי עיר אחרת. אבל היא אט אט הופכת להיות מוקצית מחמת המיאוס. אוטוטו התושבים היחידים שישארו בה יהיו תושבי החוץ שמגיעים אחת לקיץ, לדירות שרכשו, כל זאת כמובן, עד הטיל הבא. מעניין מה היו אומרים על כך תושבי קפה כסית. אנחנו ושכמותנו לאורך השנים הפכנו את תל אביב למה שהיא היום - הצעירים עם הבלורית והחזון, השונים, הצרכנים, הדעתנים - אלו שנלחמו על חופש הביטוי וחופש הזהות. אלו שישארו בה ויטפחו אותה למרות האיומים, הפיגועים והקשיים. אבל לא רחוק היום שלא נוכל להרשות לעצמנו לגור וליצור בה יותר שלא נדבר על להקים פה משפחה. מה יהיו פניה של העיר הצבעונית אז? לא ירשתי דירה בבזל מהסבתא, אני גרה בשכירות קרוב לשבע שנים, נלחמת בעד העיר ואוהבת אותה בכל רמח איבריי, משתתפת בתהלוכות, מבקרת בגלריות חדשות, מנקה אחרי הכלבה שלי את הלכלוך ומעירה למי שלא, עושה קניות כמו כולם ב- AMPM השכונתי והלא זול בעליל, שותה קפה בחוץ שלוש פעמים בשבוע וחיה בשלום עם אוברדראפט קליל ותמידי בבנק, רק בשביל להרשות לעצמי לגור באי השפיות הזה, שמכיל את השיגעון הפרטי שלי, ואת של כולנו. אבל די, אני כועסת, למעשה רותחת. ב ניין שלם חדיש שקם אל מול הבניין שבו אני מתגוררת מאוכלס כולו על ידי תושבי חוץ. מהמרפסות ניתן לראות דירות ריקות המכילות רק ערימת מזוודות לקישוט. הם באו אבל הם ילכו. הם יחזרו רק בשנה הבאה, ולא יפרנסו את העיר במהלך השנה. אני אעמוד בתור לחפש דירה עלובה במחיר אסטרונומי וחסר פרופורציות לרמת ההכנסה שלי שהיא (בכלל לא רעה) ואחשב חישובים עם הבן זוג האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו ילד או לא ואז נגיע שנינו למסקנה שאין ברירה - עוזבים את תל אביב. עצוב לי. עצוב לי שלא אגדל את ילדיי בניחוח אלתרמני, קניוק, זך, אבידן, ויזלטיר ועוד ניחוחות מתקתקים חמצמצים שכאלו, אבל בוודאי שתושבי החוץ שיחזרו כל קיץ לבתים הריקים ימשיכו במקומי את המסורת, יפרנסו את העיר ויאהבו אותה בכל מאודם. אפשר לפתור את המצב הנוכחי בעיר: אפשר למנוע מתושבי חוץ לרכוש דירות בעיר הזו, ולא מעניין אותי כמה כסף עושה המדינה והעירייה מכך. ואל חשש, הם ימשיכו להגיע ויכלכלו את בתי המלון ומקומות הבילוי בדיוק כפי שאנחנו עושים בביקורנו בגולה. אנחנו הם אלו שנשארים פה ומקיימים את הצביון של העיר ולא הם. מגיע לנו להשתמש במטבע שלנו, ולחיות פרופורציונאלית לרמת ההכנסה במדינה שלנו. אפשר להקים פרויקטים של דירות סטודנטיאליות להשכרה, שיאפשרו לכלל הצעירים מגורים בתנאים הוגנים ונוחים, עם כבוד ומרחב בהתאם להכנסתם. אפשר למנוע מבתי עסק להשכיר דירות בבנייני מגורים, מעל לקומת קרקע עבור עסקיהם. אפשר להכשיר קרקעות נוספות בעיר לבנייה ויותר מכל, אפשר לפקח על שכר הדירה וליצור טווח מסודר לגביה שחריגה ממנו תגרור קנס/ מס לבעלי הנכס. חברים, בכוחנו הפעם ליצור את המהפכה הזו. זה דורש מכולנו להרים את הישבן מהספה, להעביר את המייל הזה הלאה לכל חבריכים המתגוררים בתל אביב ולהתאגד סביב הרעיון שניתן להילחם במצב הבלתי נסבל הזה. אנחנו מנסים לקבל אישורים לערוך הפגנה בנושא ותקבלו על כך מייל בהמשך. אנא, אל תהיו שאננים הפעם, תהיו תל אביבים אמיתיים שאכפת להם. חשוב שהמייל הזה יגיע לעיריה ולעוד נכבדים שבכוחם לתקן את המצב המעוות הקיים. |
|
|
| ויטו אנדוליני |
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
אלו בדיוק הסיבות שבגללן עזבתי את העיר המדוברת.
סנדרום ת"א-לבזבז פי 3 מהמשכורת על בתי קפה ועדיין לחיות בשלווה עם מינוס. "ספר האוכל" הוא ללא ספק הספר הפופולרי ביותר ולשלם על חדר שמספיק בדיוק למיטה ולהמבורגר מ-"אגאדיר" יותר מ-500$, זה קצת יותר מידי. רשמתי את המס, בשמחה אצטרף להפגנה, אם תערך אחת כזו. תודה על העדכון DEVIL EYES  .
בלי קשר, באחד השירים של אריק ברמן, הוא מספר שהוא גר ב-"דירת שני חדרים, במרכז ת"א, ב522$ בחודש". סביר להניח שהוא עזב, אז עוד דירה התפנתה לה(או שהצרפתים כבר קנו) 
|
|
|
dragon fly
|
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
אני חושב שקצת הגזמתם עם הקטע של התושבי חוץ.
מצוקת הדיור בתל אביב לא קשורה לתושבי החוץ לדעתי. הצרפתים הם בורג קטן בעיר בסופו של דבר. ה"אופנה היא היום שונה. כל ילד ילדה בגיל 18 רוצים לגור היום לבד "וכולם רוצים בתל אביב! מכל הארץ באים לעיר הגדולה! זה מה שמעלה את הביקוש וחוסר בהיצע לדעתי ולא תושבי החוץ. ולגבי קרקעות?אין כבר עתודות קרקע בנפח גדול בתל אביב. מלבד מתחם פי גלילות והגוש הקטן שחלק ממנו שייך מונציפלית להרצליה וחלק לתל אביב. הצרפתים קונים רק ליד הים,ושאר תושבי החוץ קונים רק בפרויקטים יוקרתיים,שהישראלי הממוצע לא נגיש אליהם בכלל! לכן לא חושב שהם הסיבה למצוקת הדיור "בעיר הגדולה. |
|
|
| אסף99 |
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
ציטוט: אפשר להקים פרויקטים של דירות סטודנטיאליות להשכרה,
יש כבר דבר - זה נקרא "מעונות". ציטוט:
אפשר למנוע מבתי עסק להשכיר דירות בבנייני מגורים, מעל לקומת קרקע עבור עסקיהם. יש גם כזה דבר - אסור להפעיל עסק מתוך בניין מגורים. אם גילית מישהו שעושה את זה, רוב רשויות החוק במדינה ישמחו לשמוע. גם אם לא, זו תביעה שהדיירים יכולים לנצח בה בלי למצמץ. ציטוט:
אפשר להכשיר קרקעות נוספות בעיר לבנייה ראית פעם מפה של ת"א? אם תראי לי איפה יש קרקעות כאלה אני אראה לך יזם שכבר הפשיר אותן. ציטוט:
ויותר מכל, אפשר לפקח על שכר הדירה וליצור טווח מסודר לגביה שחריגה ממנו תגרור קנס/ מס לבעלי הנכס. כמו כל חלק בכלכלה החופשית גם כאן נדרש פיקוח אם ורק אם נוצר מצב העובדה שאת רוצה לגור בת"א, אבל מחירי הדירות גבוהים לך (ולכן את דורשת הורדה בשכר הדירה) רחוקה מלהספיק. יש אלטרנטיבות למחייה, ואפילו בסביבות ת"א, במרחק 15-20 דקות נסיעה בבוקר. הרי אני יכול לטעון באותה המידה שבא לי לחיות בצפון אבל אין עבודה, ולכן הממשלה חייבת מיד להקים שם 10 עסקים שימצאו חן בעיני. זה לא עובד כך. בקיצור, אפשר לראות עם מי יש לנו עסק כבר בפסקת הפתיחה, עם פנינים כגון ציטוט:
המלחמות שאנחנו ממשיכים לייצר כי יש כמה עובדי צה"ל שדואגים שתמשיך להיות להם הכנסה ו: ציטוט:
זה מופע האימים שמתרחש לנגד עינינו בכנסת, שלא מותיר לנו אף אדם הגון ישר ומקצועי לתת לו את קולנו כאילו הכותבת בכלל מכירה את כל 120 חברי הכנסת שלנו ולא רק את ה-20 שעולים קבוע לכותרות בפרשיות שחיתות. |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
זה טבעי לשנוא את האליטה, אבל האליטה תסתדר - היא בכל זאת האליטה.
|
|
|
|
מלך הארץ(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
DEVIL ברכות על העלאת הנושא,
אני מסכים לגבי הערכת המצב אבל יש לי כמה הסתייגויות לגבי דרכי הפעולה שאתה מציע, היינו דיאגנוזה נכונה אבל התראפיה ככה ככה, עדיין כל הכבוד ורוצו עם זה ואני לא כותב כאן כדי להכשיל אלא רק כדי לתמוך ולייעץ - אם תרצו לקבל את עייצתי. אז ככה, המצב שאתה מתאר אינו ייחודי רק לישראל ותל אביב, אלא נפוץ ברוב מדינות המערב, זה לא שהיפים והצעירים עוברים לעיר הגדולה כדי להפוך אותה לחממה של שפיות וכיף לתמיד - אלא זה נעשה בשיטת המיטה החמה- צעירים אחרי תיכון (אחרי צבא וטיול במקרה שלנו) עוברים לעיר הגדולה כדי ללמוד ובו בזמן לבלות ולמצוא בן/בת זוג תוך כדי עבודה בשפע העבודות הזמניות שיש לעיר להציע. עם הזמן, ככה בגיל שלושים פלוס/מינוס יש לך תואר או מקצוע, יש קשר רציני אתה כבר לא צריך לשתות כל הזמן קפה או וודקה -קרנברייז/ רדבול בחוץ, ובמקום לשלם 600$ לחדר וחצי אתה לוקח משכנתא על דירה גדולה בפרברים (או בית למי שלמדו מחשבים), זה הזמן של החדשים לבוא ולחלוק דירות קטנות שאנשים כמוך יפנו. ככה עובדת המכבסה בעולם המערבי, ובמדינה שיש גידול אוכלוסיה כמו אצלנו ובהולנד (אבל לא גרמניה או נורווגיה) יש לחץ על המקומות הפנויים, באמסטרדם אסור לרכוש דירה בעיר ולהשאיר אותה ריקה יותר מדי זמן - אחרת המשטרה תפרוץ לשם ותשכן שם דיירים. יש גם פיקוח על דירות בשכר דירה נמוך ולא בעל הבית קובע מי יגור שם אלא זה עפ"י רשימת המתנה. יש עוד כמה חוקים ולפעמים זה נראה כמו מדינה קומוניסטית - אבל מי שלא נאה לו יכול למכור את הבית - תמיד יהיה קונה והמחירים רק עולים. יש איזון בין האינטרס החברתי לבין זכות הקניין של בעלי הבתים. אצלנו לא צריך אולי ללכת כ"כ רחוק אבל יש מקום לקבוע שמי שלא גר באופן קבוע בדירה והיא רוב הזמן ריקה - צריך לשלם על כך מס, צריך כמובן גם לעודד בניה להשכרה במחירים סבירים של דירות קטנות ואפשר לעשות זאת ע"י מתן אחוזי בנייה בדרום העיר כך שיהיה אפשר להוסיף כמה קומות או אולי אפילו להרוס בתים ישנים (לא אלו שלשימור כמובן) ולבנות במקומם קומפלקסים חדשים של דירות קטנות. ככה יהיו הטבות לבעלי הנכסים שיוכלו להשכיר יותר דירות - אבל שכר הדירה יהיה בפיקוח ואולי גם עפ"י רשימות המתנה. יש עוד מה לעשות, ערים אחרות כבר היו במצב הזה לפנינו ורק צריך ללמוד מהם חלק מהיישומים (הפוליטקאים תמיד ישמחו לנסוע לבקר וללמוד בכל המקומות האלו), כל מה שצריך זה התארגנות פוליטית לעניין ושיהיה בהצלחה, כי בארץ "טורפת יושביה" כשלנו אף אחד לא שם קצוץ אם אין עליו איזה לחץ או אינטרס פוליטי/כלכלי. |
|
|
| ויטו אנדוליני |
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
*הבנתי שבניו יורק קיים פיקוח עד גובה שכר הדירה.
*כל יזם שמקים בניין, חייב להקים בסמוך לו מס דירות במחיר "סטודנטיאלי". בשורה התחתונה, הכל תלוי בראשי העיר. אם המטרה שלהם היא שת"א תהפוך לעיר יותר מבוססת, אז הם בדרך הנכונה. אם הם מעוניינים לשמור על צעירים ועל התרבות שייחדה את ת"א עד היום, אז חייבים לעשות מעשה. באמת שאין לי בעיה עם שום אליטה וכמובן גם לא עם אף צרפתי חלילה, אבל כן, קצת מציק לי להבין שכדי לגור בעיר שמציעה לי כל כך הרבה ואני כל כך אוהב, צריך לעבוד מבוקר עד ערב ולפעמים בשתי עבודות, כך שבעצם אין ממש זמן להנות מכל ההיצע המגוון. עד לא מזמן, צפון ת"א כיוונה לקהל היותר מבוסס, במרכז וקצת דרומה, המחירים היו קצת יותר סבירים, זה רחוק להיות המצב היום. |
|
|
| שלומציון |
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
גלובליזציה , קפיטליזם ועיניים גדולות
העיניים נשואות אל דגל הפסים והכוכבים וכולם מפנטזים על סטיפות של דולרים , נסיעות לחו"ל ,
מערכת ביתית מחשב משודרג . . . . . . . . . ואז הסבא מת . היפ היפ הורי . מחר נהיה מליונרים . רק נחלק את דירת 2 החדרים החביבה לארבע יחידות דיור ( לא כולם צריכים חלונות בבית ) נחבר לכבלים והרי לנו רווח של 2000$. ובכלל ניתן למשרד ניהול נכסים לנהל את כל העסק , הם כבר ידעו איך להוציא את המקסימום מההשקעה . |
|
|
The Shield(שולט)
|
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
מנהטן
כן גם לי נמאס מיוקר המחיה בתל אביב. מבתי הקפה, ומהכוסיות.
אני עובר לגור במנהטן. |
|
|
| שלומציון |
לפני 17 שנים •
1 באוק׳ 2007
אני עברתי לחולון , מאד אוטנטי פה , בחיי .
|
|
|