ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שגיאות כתיב

Queeny​(מתחלפת){being}
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
Queeny​(מתחלפת){being} • 7 באוק׳ 2007
פרלין כתב/ה:

אולי זו אנינות מיותרת



זו לא.
אבל האם את לוקחת אחריות על זה שהדיון הזה הגיע לחמישה עמודים כמעט נטולי שגיאות לחלוטין?
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
פרלין​(נשלטת){ש} • 7 באוק׳ 2007
Queeny כתב/ה:
פרלין כתב/ה:

אולי זו אנינות מיותרת



זו לא.
אבל האם את לוקחת אחריות על זה שהדיון הזה הגיע לחמישה עמודים כמעט נטולי שגיאות לחלוטין?


לגמריicon_smile.gif כולי גאווה.
T O M​(שולט)
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
T O M​(שולט) • 7 באוק׳ 2007
אם מדובר בהודעה ארוכה, מאמר או כתיבה רציפה בפורום אז שגיאות כתיב רבות
יפריעו לרצף הקריאה ועדיף שיתמש בתוכנה מנקדת כלשהיא או ייעזר בחבר.
חשוב שזה יראה טוב כדי להעביר את המסר של הכותב בצורה הכי טובה.

לעומת זאת אם מדובר בהיכרות אונליין, השגיאות יפריעו בהתחלה אך אם הבן אדם מספיק
אינטילגנטי או איש שיחה טוב, זה יחפה על שגיאות הכתיב ויצור עניין בבן אדם מעבר לאותיות.

ואחרי שיש עניין...
בפגישה לא וירטואלית, שהיא המדד האמיתי להכיר בן אדם,
עניין שגיאות הכתיב לא יעלה ולא יורגש.
אשה_יפה​(שולטת)
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
אשה_יפה​(שולטת) • 7 באוק׳ 2007
לכולנו יש מדי פעם שגיאות בהקלדה
וזה לא אומר שיש בעיה,
בכתיבה רגילה זה כמעט לא קורה
לכולנו קורה שבהקלדה נשמטת אות
לא צריך לעשות מזה עניין כזה
אליסון
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
אליסון • 7 באוק׳ 2007
ח"י שקלים הצליח למלא בשש שורות קצרות את כל מכסת השגיאות האפשריות.

המתנצלים על שגיאות הכתיב מראים חוסר בטחון, שניתן לטיפול מיידי.
העברית שפה "מעלפת" ושולתתת!!1, ששגיאות הכתיב בה יתקדמו. (פעם אמרו תתקדמנה אבל האקדמיה ללשון עברית שינתה בהתאם למרגול מחיית הלשון העברית icon_biggrin.gif ).

כל תולעי הספרים יצטרכו ללמוד עברית חדשה, שעושה שליכטה בלב, מגניבה, מאממתת!!1 ועם מלאן שגיאות כתיב.
תוך 5 שנים "אני יכתוב" יתקבל באקדמיה ללשון עברית במקום "אני אכתוב" כמו שקיבלו את גוף שלישי באנגלית וכמו שהאקדמיה שינתה את "תתקדמנה" ל"יתקדמו". Mark my words.
הדיסלקטים או מאותגרי האיות והניסוח הם הבעיה האחרונה של אוהבי העברית.

עם קצת מאמץ ניתן לקרוא אותם אבל כל מאותגרי שמירת הלשון יצטרכו ללמוד עברית חדשה.
תולעי הספרים הלמדנים ירגישו כמו חבריהם מאותגרי האיות והניסוח כשלא ידעו לאיית "מאמממת!!1" "שולתתת!!1" "מושחטת ופלילית" או "מושחט מהמחוזי".
עברית נכונה היא פאסה וכל המרבה בעברית לא תקנית הרי זה משובח.

תוך 10 שנים העברית תתעורר בבוקר ולא תכיר את מראה דמותה עם מחלצות השגיאות המכוונות לגופה.

מעתה אימרו למלעיזים: "אני לא דיסלקט ולא כותב בשגיאות כתיב. אני מחייה את השפה העברית. צאו ולמדו. אני שולתתת!!111, מאממם!!1 1 מגניב ושרמנטי. אני הדור החדש!
נה נה בננה.

בשיא הרצינות קשה לזהות בין שגיאות מכוונות כדי להיות כמו כולם (כי היום "אכתוב" אנסה" הפך להיות פאסה ואיני לכתוב: "אני ינסה", "אני ירצה"), בין מהירות הקלדה, ובין דברים אחרים.
היילני
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007

לשון נופל על לשון

היילני • 7 באוק׳ 2007
ישנם דיסלקטים שקוראים ספרים רבים - הכרתי שניים כאלה בחיי - אבל הם היו ועודם דיסלקטים. קורה. לחילופין, ישנם אנשים שאינם מרבים לקרוא, ויחד עם זאת שפתם תקינה ורהוטה. הכרתי יותר משניים כאלה.

מה שמטריד אותי זה שאותם אנשים ששוגים בשפה (בין אם אילו שגיאות באיות או בדקדוק), מתעלמים מזה לחלוטין ואף לא נבוכים מהטעות. כשאני שוגה (וזה קורה הרבה פעמים) אני נבוכה ומתעצבנת על הטעות. נק' המוצא שלי היא שעל מנת להשתפר אנחנו חייבים להיות מודעים לעצמנו ולהכיר בטעות, וכנראה שמה שמעצבן אותי יותר מכל הוא שאנשים מסוימים מודעים לטעויות שלהם, אבל בוחרים להמשיך לשאת אותן. הם מתחבאים תחת איצטלת ה-'אני דיסלקט' או הפדנטיות היתרה, לכאורה, של הצד השני - זה שמתנגד לטעויות בשפה *הכתובה - וטוענים להצדקת הטעויות שלהם. גם שמעתי טיעונים נוסח "לשון זה לא הצד החזק שלי". לא זה ולא דיסלקציה מהווים סיבה מוצדקת לדבוק בקורבניות (או במקרה השני, אפטיות) הזו ולצפות לאמפטיה. אנחנו חיים בחברה שמנסה להראות מתקדמת ולהסב תשומת לב יתרה לאי אילו לקויות למידה שבעבר התעלמו מהן, שכבר כמעט כל ילד שני (זו לא סטטיסטיקה) מטופל בריטלין או נבחן בע"פ או מקבל פטור מאיות במבחנים בשפות זרות. העובדה היא שישנם אנשים שאובחנו כדיסלקטים או כבעלי אי אילו לקויות בשפה, אבל הם לא נכנעים לקביעות האלו, ומנסים להשתפר או לכל הפחות הם טורחים לעשות הגהה לטקסטים שהם כותבים (כל טקסט) ולבדוק איות. אני מנסה להתחזק במשהו שהוא "לא הצד החזק שלי". נגיד, מחשבים : ) אני לפחות מנסה ללמוד.

כשהייתי קטנה, עד גיל ארבע-חמש, לא יכולתי לבטא את הצליל ר'. הייתי אומרת: "משטלה", "מדלגות" וכיוצ"ב. כמה מביך. וכשלמדנו כתב בביה"ס היסודי, הייתי מתבלבלת בין ג' ו-ז' - זה היה רגע של 'רגעיה החלשים של היילני בשפה'.

מעבר לזה, מדוע חברתי לכלוב פרלין אינה מתנשאת (בהכרח) או קטנונית בבקשתה?
קשה מאוד להפשיט תוכן מצורה כשהצורה עקומה. מה גם שלעיתים הצורה משפיעה על התוכן (מילים דומות באיות אך שונות במשמעות, למשל). קשה לי לקרוא טקסט כשהוא מבולגן וגדוש בשגיאות באיות ובדקדוק. אני מהר מאוד מאבדת את הסבלנות. ולגבי אלה הטוענים שיש להפריד בין טפל לעיקר, או בין יופי ואיכות: יש משהו בדבריה של נילי ונילי. פעמים רבות, במקרה הזה, אפשר להסיק מהצורה (מאופן ההתבטאות בכתב) על התוכן (על האדם). והיו דברים מעולם. נכון, ישנם גם מקרים יוצאי דופן, אבל אני משערת שכל אחד בעל רגישות למילה הכתובה, יבחין בין טעויות חד פעמיות לדפוס של טעויות.

ואין זה מוגבל למדיה הכתובה. כשאני משוחחת עם אנשים ביום יום, אני מאזינה לשפה שלהם ומתענגת על תקינותה ורהיטותה. *טעויות השפה הכתובה הן אולי יותר נגלות וברורות, אבל גם טעויות בע"פ הן מעצבנות. הבדל נוסף הוא שהשפה המדוברת היא דינמית ומשתנה, לדוגמא זה שאומרים: "הבנות ילכו" ולא "הבנות תלכנה". דווקא השינוי הזה התקבל גם בשפה הכתובה. אבל עברית היא אכן שפה יפה ולא הייתי רוצה לקרוא, בעוד עשרים או שלושים שנה, משפט כמו "שדודה שלי באה אמרתי אני ילך לים איתה אבל היא אמרה לו אז הלכתי סולו".
אליסון
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
אליסון • 7 באוק׳ 2007
אני חושבת שאיני (IN) לא לדבר בעברית נכונה ומוקפדת ואנשים שהעברית שלהם תקנית בודקים דקה לפני הדיבור כדי לא לדבר בשפה "גבוהה" מידי ולהוסיף כמה שגיאות בשביל החבר'ה.

"אני ילך" ו"אני יעשה" יהיה כנראה התיקון הבא שהאקדמיה תקבל אחרי שהורידו את "הן תלכנה" וקיבלו את "הן ילכו".
יש מקבילה באנגלית ומשם אנחנו שואבים את ההצדקה לקבלת כל שגיאות הדקדוק והתחביר של העם בטענה שהשפה חיה ונושמת ומקבלת את נשמת אפה מהעם ולא מהחוגים האינטלקטואלים המתנשאים.

כל עיתונאי, שלא חשוד באי ידיעת השפה, כותב שהתוכנית היתה "מאממת", מתרגם מבנה משפט מאנגלית, שזר לשפה העברית, ומוסיף מילים מכל השפות האפשריות כדי לא להשאר רק בלשון הנייטיבס. עברית היא אחלה שפה, שמדברים בסבבה והנשיבוקי, שנותנים לכולם, הוא בלי כללים ועם שגיאות איות ותחביר.
לקח לי הרבה זמן לסגל לעצמי דיבור שמשתמש במבנה שלא קיים בעברית ("לקח לי זמן" הוא מבנה ששאול מאנגלית ונשמע לי עילג ודוחה עד שהתרגלתי.)

הם לא צריכים להתביש בשגיאות. אנחנו צריכים להתביש שאנחנו עדיין משתמשים לפעמים בעברית תקנית, אבל תוך זמן קצר העברית שלהם תהיה העברית התקנית.

העברית התקנית היא רק הבסיס לשגיאות של העברית החדשה והאינית.
היילני
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
היילני • 7 באוק׳ 2007
אליסון כתב/ה:
אני חושבת שאיני (IN) לא לדבר בעברית נכונה ומוקפדת ואנשים שהעברית שלהם תקנית בודקים דקה לפני הדיבור כדי לא לדבר בשפה "גבוהה" מידי ולהוסיף כמה שגיאות בשביל החבר'ה.

"אני ילך" ו"אני יעשה" יהיה כנראה התיקון הבא שהאקדמיה תקבל אחרי שהורידו את "הן תלכנה" וקיבלו את "הן ילכו".
יש מקבילה באנגלית ומשם אנחנו שואבים את ההצדקה לקבלת כל שגיאות הדקדוק והתחביר של העם בטענה שהשפה חיה ונושמת ומקבלת את נשמת אפה מהעם ולא מהחוגים האינטלקטואלים המתנשאים.

כל עיתונאי, שלא חשוד באי ידיעת השפה, כותב שהתוכנית היתה "מאממת", מתרגם מבנה משפט מאנגלית, שזר לשפה העברית, ומוסיף מילים מכל השפות האפשריות כדי לא להשאר רק בלשון הנייטיבס. עברית היא אחלה שפה, שמדברים בסבבה והנשיבוקי, שנותנים לכולם, הוא בלי כללים ועם שגיאות איות ותחביר.
לקח לי הרבה זמן לסגל לעצמי דיבור שמשתמש במבנה שלא קיים בעברית ("לקח לי זמן" הוא מבנה ששאול מאנגלית ונשמע לי עילג ודוחה עד שהתרגלתי.)

הם לא צריכים להתביש בשגיאות. אנחנו צריכים להתביש שאנחנו עדיין משתמשים לפעמים בעברית תקנית, אבל תוך זמן קצר העברית שלהם תהיה העברית התקנית.

העברית התקנית היא רק הבסיס לשגיאות של העברית החדשה והאינית.


אני מסכימה איתך ששפה היא משהו דינמי ושכללי הדקדוק מטרתם לתאר את השפה, לכן עליהם להרקם בד בבד עם השימוש בה. ובהחלט יש הרבה השאלות (borrowing) משפות אחרות, ואת גם עדה לשינוי בשפה הכתובה כשאת משווה ספרות שהתפרסמה בעברית בשנות השמונים לספרות המתפרסמת היום.

אבל, מדבריך גם עולה, שבכל פרק זמן, ישנה שפה שמוסכמת על הכל באותו פרק זמן עצמו.
לכן, בפרק הזמן הזה על הדוברים למלא אחר קונבנציות השפה. פעמים בהן את "מורשית"לחרוג מהקונבציה היא בדיבור עם אנשים שיש לך איתם יחסים מסוימים ובכתיבה יוצרת.

כמו כן, בל נשכח שבשפה ישנם משלבים (register), כשהמשלבים מותאמים למודוס השימוש. כתב בידור יוכל לכתוב: "שולתת", "מאממת" ו"עושה לי שליכטה בלב", אבל אני בטוחה שאם אותו כתב בדיוק יכתוב עבודה אקדמית, הוא ישתמש במילים שונות. את יודעת, לפני כמה שנים, אני זוכרת שקראתי ב- 'ידיעות אחרונות' ראיון עם אביבה תבורי גרושתו של שימי תבורי. אני לא זוכרת את שם הכתב, אך שפת כתיבתו שהייתה תקינה ורהוטה, כללה ציטוטים של הגב' תבורי, ואני זוכרת שאחד מהם היה "מדים" (בפירוש של "מדהים"). אהבתי איך שהכתב הצליח להעביר בכתב את אישיותה של המרואיינת.

תבדילי גם בין טעויות באיות לטעויות דקדוקיות. אני חושבת שבמקרה הטוב, בעוד שלושים שנה, המילון העברי-עברי עדיין יכלול את המילה 'מהממת' (באיות הזה), אך יתכן שתת סעיף בערך הזה יכלול גם את 'מאממת', כשהמילה הזו תוגדר כסלנג.

למרות השינויים וההשאלות, לשפה העברית תמיד תהיה מערכת צלילים, תחביר ומשמעות. לולא המרכיבים הללו, היא לא תהיה שפה. יתכן שהכללים ישתנו, אבל תמיד יהיו כללים.

איני INI? את מי זה מעניין מה איני? בטח שלא אותי.
dragon fly
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
dragon fly • 7 באוק׳ 2007
אני מציע שיר אחד של אמוץ להרגעת האווירה.

כממשיך דרכו של ביאליק.

אמוצי שיר רומנטי?
אליסון
לפני 17 שנים • 7 באוק׳ 2007
אליסון • 7 באוק׳ 2007
כבר לא נראה לי מופרך ששירה בנוסח של אמוצי שלנו תהיה ממשיכת דרכו של ביאליק ויחברו לה לחן פופולרי.
icon_biggrin.gif
בעוד מאה שנים "מהממת" ישאר במילון אבל "מאממת" לא יהיה שם כי כל סלנג טוב רק לכמה שנים.
בינתיים ה"מהממת" נמצא במקרר והעברית ה"מאממת!!11" "שולתתתת!!1"
icon_biggrin.gif