זאלופון(שולט)
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
זה די פשוט לדעתי: בפנטזיה זה לא באמת "אנחנו". זה חלק מאד מוגבל בנו, החלק שמתגרה מהסיטואציה הזו באותו הרגע שבו היא מתרחשת, בתנאים הספציפיים שאנחנו יוצרים. אין שם את החלקים שלא נמשכים לפנטזיה הזו, את החלקים שיצטרכו לחיות איתה אחר כך, את כל הרגשות והעמדות שמונעות מאתנו לממש אותה.
מלבד זאת, בפנטזיה אנחנו לגמרי שולטים, גם אם היא עוסקת בשליטה עלינו. כשאפשר לתפעל את כל המשתנים בפנטזיה כרצוננו, ולא פחות חשוב - לסיים אותה בכל עת ולצאת ממנה ללא כל משקעים, זה אחרת מאשר מימוש במציאות שבו פני הדברים שונים. |
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
Re: פנטזיות זונה המלט כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: המלט כתב/ה: Aimee כתב/ה: או, אם לנסח את זה אחרת- איך יכול להיות שמשהו מגרה אותנו ומכבה אותנו בעת ובעונה אחת, ומה זה בעצם אומר?
שאנחנו מבולבלים? אתה חושב כך? אני לא בטוח. IMHO כאשר אנחנו מדמיינים, אנחנו נטולי עכבות, אם מיותרות ואם כאלו שעושות אותנו מי שאנחנו, כגון: מצפון, השלכות ושאר תובנות. ובהתאם לסיפורה של איימי: אני מניח שבמציאות, אותה אישה שנהנית ממחשבה להיות מוצגת בכיכר העיר בחזיונותיה, לא תרצה למות מרעב, תחשוש לפגוש ברחוב את אלו שראו את מערומיה וירקו עליה, בדרכה לעבודה. שמעתי שקיימים סרטי סנאפ מבויימים. IMAO, לא כל מי שיקנה סרט מבויים ירצה לראות את האמיתי. פנטזיה נבדלת מהיין לא רק בכך שהיא מבעבעת ודלילה.  נאמן למסורת ארוכה של פשטנים - התיחסתי לדברים כפשוטם, ונתקלתי בחומה לוגית בצורה. IMEO לא היתה התיחסות לפנטזיה. לפחות לא בגוף השאלה. אם אתה ממקם את מה שמדליק אותנו בעולם הדמיון, אז כמובן שאין בעיה להביא דוגמאות רבות של דברים שמדליקים שם, אך לא במציאות. אפילו לא לכתחילה. לי היה בראש מן סיטואציה במציאות שבה באמת מתלבטים בין 'מדליק' ל'מכבה'. ואולי איימי תוכל להבהיר למה היא התכוונה. אני מניחה שהתכוונתי לגם וגם. בשלב זה אני כבר לא עושה דברים שעושים לי רע וטוב בעת ובעונה אחת (טוב, חוץ מאנאלי  ), יען כי עייפתי וזקנתי. אבל בעברי, וגם בפנטזיות, יש דברים שעושים לי רע וטוב ביחד. אז למשל הסיפור על זו שמורעבת עירומה בכלוב בכיכר העיר- אני מרגישה שהוא השאיר לי צלקת נפשית. יחד עם זאת, אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, ולא יודעת אם זה בגלל הצלקת הנפשית, או בגלל שהוא פשוט גירה אותי מאוד. אותו דבר לגבי סיפורי עינויים מיניים קשים, וגם סנאף... היה סרט בשם "אלפא דוג", שבסופו הורגים את הילד. גירה אותי איך שהוא בטח בשוביו עד הסוף המר, ואיך שהם בעצם לא רצו להרוג אותו... אבל תכלס, הסיפור זיעזע אותי.
דברים שעשו לי רע וטוב ביחד שעשיתי במציאות: שאוננו לי בציבור, לגמור לפני קהל, לקיים יחסי מין לפני קהל, להניח שיגרמו לי נזק פיזי בלתי הפיך, שהעבירו אותי (כסאבית) למישהו אחר... יש דברים שגורמים למעין דיסוננס אצלנו. אנחנו רוצים ולא רוצים אותם. לזה התכוונתי. |
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
זאלופון כתב/ה: זה די פשוט לדעתי: בפנטזיה זה לא באמת "אנחנו". זה חלק מאד מוגבל בנו, החלק שמתגרה מהסיטואציה הזו באותו הרגע שבו היא מתרחשת, בתנאים הספציפיים שאנחנו יוצרים. אין שם את החלקים שלא נמשכים לפנטזיה הזו, את החלקים שיצטרכו לחיות איתה אחר כך, את כל הרגשות והעמדות שמונעות מאתנו לממש אותה.
מלבד זאת, בפנטזיה אנחנו לגמרי שולטים, גם אם היא עוסקת בשליטה עלינו. כשאפשר לתפעל את כל המשתנים בפנטזיה כרצוננו, ולא פחות חשוב - לסיים אותה בכל עת ולצאת ממנה ללא כל משקעים, זה אחרת מאשר מימוש במציאות שבו פני הדברים שונים. לפעמים נדמה לי שאנחנו מתגרים מעצם הטאבו. דהיינו- ככל שמשהו נחשב חברתית לאסור יותר, כך אנשים מתגרים ממנו יותר. ולראיה- מה לדעתכם, מבחינה סטטיסטית, חדר צ'אט המבוגרים הרווח ביותר ברחבי העולם? גילוי עריות, וצמוד אליו- פדופיליה. |
|
|
מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
Re: החלום ופשרו כובש יצרה כתב/ה: קודם כל ברצוני להבהיר חד משמעית שאין לי כל השכלה פורמלית בתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה ולכן מי שירצה יקבל את דעתי בנושא ומי שלא גם זה בסדר מבחינתי.
המחשבות בראש מתחלקות בגדול לשני סוגים: המודע והתת מודע. המודע אלו המחשבות הרגילות שיש לנו בעוד שהתת מודע מופיע לרוב כאשר אנחנו חולמים בלילה ובניגוד למודע אין לנו שליטה על מה שמתרחש בתת מודע. המודע שנשלט על ידינו מושפע מהחינוך שקיבלנו, מהתרבות שאנחנו חיים בה ומנסיון החיים שצברנו. התת מודע מאחר ואינו נשלט מושפע מיצרים בלתי מרוסנים, יצרים קדמוניים ופראיים. להמחשת הדבר אתן דוגמא. נניח שאנחנו כועסים על מישהו מאוד. בתת מודע אנחנו נרצה להרוג אותו ממש. במודע, לפחות אצל רובנו , נדע שזאת לא הדרך, יכנס השיקול התרבותי, יכנס הרציו של העונש הצפוי לנו אם נבצע את זה ועוד שיקולים שונים שכמובן יגרמו לנו לא לבצע את זה. כלומר המודע הוא השולט והמכתיב לנו את מעשינו והמודע (מלבד אצל חולי נפש) מצליח לדכא את התת מודע מלעלות על פני השטח ולהכתיב לנו כיצד ננהג. אבל גם התת מודע רוצה לבוא לידי ביטוי אצלינו, לכן כשאנחנו ישנים התת מודע פועל ללא הפסקה וזאת הסיבה לזה שאנחנו חולמים, כי בחלום מככב התת מודע כשהוא "מנצל" את זה שהמודע ישן. אבל התת מודע אינו מופיע בצורה גלויה ומפורשת כי אם ברמזים ובצורה מוסווית ועל מנת להבין את המשמות של החלום צריך "לפרש" אותו. אני חושב שאני מבין את משמעות החלום של אימי אבל בגלל צנעת הפרט אמנע מלהסביר אותו בפומבי. גם לפרויד יש משהו על זה: פשר החלומות בשנת 1896 מת אביו של פרויד. באותה תקופה התחיל פרויד לרשום את חלומותיו, ומות אביו עורר אצלו חלומות בלתי רגילים. הוא ניתח את חלומותיו וגילה בהם משאלות ילדות שהודחקו: משאלה מינית המכוונת כלפי האם ומשאלת מוות המכוונת כלפי האב. מאוחר יותר הוא הסביר באמצעות שתי המשאלות הבלתי-אפשריות האלה את התופעה הקרויה תסביך אדיפוס. לדעתו של פרויד, זאת היא תופעה שמתחוללת אצל ילדים בסביבות גיל 6-3. הילד נמשך אל ההורה בן המין האחר ומתחרה על אהבתו עם ההורה בן מינם. משיכה אל הורה אחד ותוקפנות כלפי הורה אחר הם רגשות אסורים, והילד סובל בגללם חרדות ורגשי אשמה. בשנת 1900 התפרסם ספרו "פשר החלומות", שרעיונותיו העקריים הם: • החלומות מתרחשים כאשר החלק ההכרתי/המודע של האישיות רגוע ואינו "עומד על המשמר". • מקור החלום הוא בחוויותיו של החולם במשך כל חייו, החל בילדותו המוקדמת. אירועים מן ההווה מתקשרים באופן בלתי-מודע לחוויות ילדות משמעותיות וצירופם הוא שיוצר את החלום. • החלום הוא תהליך חשיבה פרימיטיבי, נעדר חוקיות לוגית. • החלום אינו קורה לנו אלא יש לנו מניע לחלום אותו. יש בחלום מעין סיפוק של משאלה בלתי מודעת. • החלום דומה לסימפטום נוירוטי בכך ששניהם משמשים ביטויים סמליים של מחשבות טרואמטיות מודחקות. • לחלומות יש תוכן גלוי, אבל לעתים קרובות יש חלומות אשר מכילים משהו מאיים והחולם חושש מהופעתם הגלויה. אלה הן משאלות, בעיקר בעלות אופי מיני, שמחייבות צנזורה פנימית של האדם. לכן הן מופיעות בחלום בצורה נסתרת, מוסווית או מעוותת עד שקשה להבחין במשמעות האמיתית שלהן. החלום הגלוי נאלץ לבטא את הרעיון הסמוי על ידי שימוש בסמלים או חפצים שונים שבדרך כלל אינם בעלי משמעות מינית. פעולה זו של "העברת" המשאלה האסורה אל עצם גלוי נקראת אצל פרויד התקה (Displacement). התקה היא תהליך תת-הכרתי שמתרחש גם בנוירוזה. לכן הנוירוזה מאפשרת הצצה אל מעמקי המוח הנסתרים שאינם פתוחים לבדיקה באופן נורמאלי. בין השנים 1908 - 1902 התקבצו סביב פרויד תלמידים ופסיכואנליטיקאים חלוצים. הם הקימו את האגודה הפסיכואליטית הוינאית. ביניהם היו אלפרד אדלר, וקארל גוסטאב יונג. המודל ההתפתחותי פרויד תיאר את שלבי ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של האדם. • כל שלב התפתחותי מתפרש על פני גיל מסוים. • כל שלב מתייחד בהפקת עונג מאזור מסוים בגוף. הטרנספורמציה של הליבידו קשורה בשינויים במיקום הגופני בהתאם להתפתחות האדם. • במהלך ההתפתחות משתנה האזור הגופני. לדעתו של פרויד, זהו תהליך אוניברסאלי וביולוגי. • שלבי ההתפתחות מופיעים כתוצאה מהתמודדות הילד עם מקורות מתח גופניים חדשים אשר מתעוררים עם הגדילה. הפחתת המתח יוצרת תחושה נעימה של עונג וסיפוק. • בכל שלב יש קונפליקט אופייני, כי הרצון לספק יצרים עומד לא-פעם בניגוד לנורמות החברתיות שאותן מייצגים ההורים. • שני תהליכים מפריעים להתפתחות התקינה: 1. קיבעון (Fixation) - הישארות של אנרגיה מרובה בשלב התפתחותי מוקדם, אם כי חלק מהאנרגיה עובר לשלב הבא. ככל שהקיבעון בשלב כלשהו חזק יותר, כך גדל הסיכוי לרגרסיה במצבים של לחץ נפשי. 2. תסוגה (Regression) - נסיגה אל שלב התפתחותי קודם. שלבי ההתפתחות שלב גיל תאור אוראלי עד גיל שנתיים ההנאה מתמקדת באזור הפה. אנאלי עד גיל 4-3 ההנאה מתמקדת בפי-הטבעת. פאלי עד גיל 6 ההנאה מתמקדת באיברי המין. בתקופה זו נוצר "תסביך אדיפוס". חביון עד גיל ההתבגרות חלק גדול מן החוויות שגרמו לחרדה בשלבים הקודמים עוברים הדחקה. המשאבים הנפשיים מופנים ליצירת קשרים חברתיים ולרכישת מיומנויות שונות. גניטאלי גיל ההתבגרות היצר המיני מופיע בצורה בשלה של משיכה ומלווה ביכולת ליצור קשרי אהבה ממושכים. |
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
Aimee כתב/ה: זאלופון כתב/ה: זה די פשוט לדעתי: בפנטזיה זה לא באמת "אנחנו". זה חלק מאד מוגבל בנו, החלק שמתגרה מהסיטואציה הזו באותו הרגע שבו היא מתרחשת, בתנאים הספציפיים שאנחנו יוצרים. אין שם את החלקים שלא נמשכים לפנטזיה הזו, את החלקים שיצטרכו לחיות איתה אחר כך, את כל הרגשות והעמדות שמונעות מאתנו לממש אותה.
מלבד זאת, בפנטזיה אנחנו לגמרי שולטים, גם אם היא עוסקת בשליטה עלינו. כשאפשר לתפעל את כל המשתנים בפנטזיה כרצוננו, ולא פחות חשוב - לסיים אותה בכל עת ולצאת ממנה ללא כל משקעים, זה אחרת מאשר מימוש במציאות שבו פני הדברים שונים. לפעמים נדמה לי שאנחנו מתגרים מעצם הטאבו. דהיינו- ככל שמשהו נחשב חברתית לאסור יותר, כך אנשים מתגרים ממנו יותר. ולראיה- מה לדעתכם, מבחינה סטטיסטית, חדר צ'אט המבוגרים הרווח ביותר ברחבי העולם? גילוי עריות, וצמוד אליו- פדופיליה. אני מאמין שיש משהו ב"פרי האסור". בנוגע לגילוי העריות ולפדופיליה (ובמידה פחותה - גם הבדסמ), נראה לי שמה שתורם לא מעט לשגשוג שלהם ברשת היא העובדה שיש להם קושי ניכר ביצירת קהילה או קשרים מחוץ לוירטואליה, בדיוק בגלל הטאבו שמוטל עליהם. הם (ואנחנו) זקוקים למדיום שבו ניתן להשאר אלמונים עד לרגע שבו בוחרים להחשף. |
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
זאלופון כתב/ה: Aimee כתב/ה: זאלופון כתב/ה: זה די פשוט לדעתי: בפנטזיה זה לא באמת "אנחנו". זה חלק מאד מוגבל בנו, החלק שמתגרה מהסיטואציה הזו באותו הרגע שבו היא מתרחשת, בתנאים הספציפיים שאנחנו יוצרים. אין שם את החלקים שלא נמשכים לפנטזיה הזו, את החלקים שיצטרכו לחיות איתה אחר כך, את כל הרגשות והעמדות שמונעות מאתנו לממש אותה.
מלבד זאת, בפנטזיה אנחנו לגמרי שולטים, גם אם היא עוסקת בשליטה עלינו. כשאפשר לתפעל את כל המשתנים בפנטזיה כרצוננו, ולא פחות חשוב - לסיים אותה בכל עת ולצאת ממנה ללא כל משקעים, זה אחרת מאשר מימוש במציאות שבו פני הדברים שונים. לפעמים נדמה לי שאנחנו מתגרים מעצם הטאבו. דהיינו- ככל שמשהו נחשב חברתית לאסור יותר, כך אנשים מתגרים ממנו יותר. ולראיה- מה לדעתכם, מבחינה סטטיסטית, חדר צ'אט המבוגרים הרווח ביותר ברחבי העולם? גילוי עריות, וצמוד אליו- פדופיליה. אני מאמין שיש משהו ב"פרי האסור". בנוגע לגילוי העריות ולפדופיליה (ובמידה פחותה - גם הבדסמ), נראה לי שמה שתורם לא מעט לשגשוג שלהם ברשת היא העובדה שיש להם קושי ניכר ביצירת קהילה או קשרים מחוץ לוירטואליה, בדיוק בגלל הטאבו שמוטל עליהם. הם (ואנחנו) זקוקים למדיום שבו ניתן להשאר אלמונים עד לרגע שבו בוחרים להחשף. יש בזה משהו. רק לאחרונה התגלה אתר ל "אוהבי ילדים", וכבר גועשות עליו הרוחות. |
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
ronit כתב/ה: ואני לא מצליחה להבין איך לעזאזל תולים הפוך מהציצי?
 גם אני לא...אבל במילא זו לא הנקודה..
|
|
|
עטלפית על{לאסי}
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
Rape Me
אין לי איזה תובנה עמוקה להוסיף אליכם, רק ציטוט שאני אוהבת, שמבטא תשוקות אפלות, שכתב מישהו שאני אוהבת, אבל הוא כבר איננו-
Rape Me / Nirvana Rape me Rape me, my friend Rape me Rape me again I'm not the only one, Ah [3x] I'm not the only one... Hate me Do it and do it again Waste me Rape me, my friend I'm not the only one, Ah [3x] I'm not the only one... My favorite inside source I'll kiss your open sores I appreciate your concern You're gonna stink and burn Rape me Rape me, my friend Rape me Rape me, again I'm not the only one, Ah [3x] I'm not the only one... Rape me! (Rape me!)[9x] |
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
Re: Rape Me עטלפית-על כתב/ה: אין לי איזה תובנה עמוקה להוסיף אליכם, רק ציטוט שאני אוהבת, שמבטא תשוקות אפלות, שכתב מישהו שאני אוהבת, אבל הוא כבר איננו-
Rape Me / Nirvana Rape me Rape me, my friend Rape me Rape me again I'm not the only one, Ah [3x] I'm not the only one... Hate me Do it and do it again Waste me Rape me, my friend I'm not the only one, Ah [3x] I'm not the only one... My favorite inside source I'll kiss your open sores I appreciate your concern You're gonna stink and burn Rape me Rape me, my friend Rape me Rape me, again I'm not the only one, Ah [3x] I'm not the only one... Rape me! (Rape me!)[9x] מתה על השיר הזה. עם איזה צד את מזדהה, עטלפית? 
|
|
|
|
עטלפית על{לאסי}
|
לפני 17 שנים •
13 באוק׳ 2007
Rape me
אני, מתחלפת קלאסית, אני.
הקטע הכי חזק בשיר הזה הוא הסוף, כשהוא צורח מליון פעם Rape me... אני הכי מזדהה עם קורט כנראה... 
|
|
|