בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקלות הבלתי נסבלת של ההבלגה - בעקבות ההעפה של רפאל

shushu
לפני 17 שנים • 17 באוק׳ 2007

הקלות הבלתי נסבלת של ההבלגה - בעקבות ההעפה של רפאל

shushu • 17 באוק׳ 2007
נתחיל מהסוף: העפתו של רפאל, השם יקום דמו, ע"י כלובי מהאתר, הינה בעיניי אקט בריוני, ניצול לרעה של כוח ושררה, חוצפה שאין כדוגמתה, מעשה פחדנות ועוד כהנה וכהנה סופרלטיבים שאשמח לחלק לכל דורש. אבל היא לא העיקר.

העיקר הוא האפטיות שבה מתקבל אקט זה ע"י שוכני האתר הנותרים.

כשהשלטון עושה מעשה נבלה ושחיתות, והנתינים אינם מענישים אותו בקלפי – או בהפיכה צבאית, במחוזות דיקטטוריים יותר – הנתינים אשמים לא פחות.

כשהנתינים עוד מוצאים בהם את העוז להצדיק בשפה רפה ומתחסדת, בדיסוננס זועק לעין, את מעשי הנבלה, דומה שכבר אין מנוס מ"להחליף את העם".

המספריים של כלובי פועלים באופן מהיר מדי, ללא כל שליטה. זו עמדתי. בלי קשר לשאלה של דיוני פוליטיקה – בעד או נגד – העובדה המקוממת באמת היא שכלובי העיף מכאן בחצי השנה האחרונה שלושה כותבים מוכשרים, תורמים, בעלי כושר ביטוי עז ודברים שראוי לשמוע. ואיך אני קובעת שראוי לשמוע? בפשטות. כי יש מעט מאד דברים שאפשר לקבוע מראש, ש"לא ראוי לשמוע". וכלובי לוקח לעצמו את החירות הזו באופן קל, נמהר, חסר בושה מדי.

הכלוב הינו אתר; פורום; פלטפורמה טכנולוגית לביטוי. כאשר משתיקים את הביטוי – הדבר משול להריגה של ממש בעולם החיצוני. אין דרך אחרת להסתכל על זה. הניקים שנחסמו כאן – רפאל, פגוש, עוזרד – הומתו, פשוט כך, ע"י מנהל האתר.

התלבטתי רבות איך להביע את מחאתי כנגד האקט הזה. חשבתי שהנכון ביותר יהיה פשוט לגזור על עצמי שתיקה. לא בדיוק הצלחה מסחררת (כל אחד והפאקים שלו). דברים מסויימים חייבים להאמר. אני מוצאת לנכון להביא את דבריו של רפאל בסוגיית העפתו, ככתבם וכלשונם (ואפילו ללא עריכה לשונית..). למרות – ואולי בגלל – שאינני מסכימה עם כל דבריו של רפאל – כל עוד הוא חסום, בכוונתי לאפשר לו להשתמש בניק שלי להתבטא בפני "קהילת" הכלוב, בנושאים שונים.



מכאן והלאה: תגובתו של רפאל:
ציטוט:
"החירות המוסרית - החירות לדון בבעיות מין בדפוס בלי כחל ושרק - על דבר זה, דומה, הסכימו
הכל, אך את החירות הפוליטית לא הזכיר איש" (ג'ורג' אורוול, מתוך מניעתה של ספרות)

בעקבות העפתי מהאתר, ההעפה של חברים אחרים, והצנזורה הפוליטית שכלובי מפעיל באתר,
כתבתי את הדברים הבאים:

אנחנו חיים בחברה דמוקרטית שבה חופש הביטוי, ובפרט חופש הביטוי הפוליטי, הוא אחד מזכויות
היסוד של אדם, ואחד מאבני היסוד של החברה. זו זכות ראשונה במעלה ואין לה כמעט יוצאים מן
הכלל. בוודאי שהיא דוחה כל זכות עקלקלה של קיניין פרטי מהסוג שכלובי תובע. הכלוב הוא קודם כל
סוג של אתר שמספק שרותי תקשורת - צ'טים, פורומים, בלוגים וכו'. כבעלים של המדיום אין לכלובי
שום בעלות על התכנים או זוכרת להפעיל עליהם צנזורה. צנזורה פוליטית לא תעלה כאן על הדעת
כשם שלא יעלה על הדעת שספקי אינטרנט יאסרו במסגרת החוזה שלהם עם לקוחותיהם את
התייחסות לכיבוש הישראלי. וכל האמתלות של כלובי להציג בהן את מעשיו כמשהו אחר מצנזורה
והפרה גסה של חופש הביטוי, אינן אלא זריעת חול בעיניים.

האינטרנט אינו תחיה של הפאודליזם. כלובי אינו פאודל, והעובדה שהוא הבעלים של הכלוב אינה
מרשה לו לנהל את הדיונים של חברי האתר, כאילו היו נתיניו. הצנזורה הפוליטית של כלובי,
וההעפה של חברים שלא נכנעו לתכתיביו, אינה רק בלתי-מוסרית, אלא שלדעתי גם לא תעמוד
במבחן של בית משפט. על כל פנים - הטענה של כלובי שבתוקף בעלותו על האתר מותר לו לחוקק
כל חוק שעולה על דעתו היא איוולית. בוודאי שהיא בעייתית מאוד מבחינת החוק החברתי (שכלובי
כפוף אליו, ואינו נמצא מעליו), והיא מיוסדת בעיקר על כוחניות.

בכלוב שוכנת קהילה. קהילה אינה יכולה להיות רכושו הפרטי של אדם כלשהו. ואינה יכולה להיות
כפופה ל"חקיקה" של אדם פרטי. מי שלא מבין את העניין הזה, כנראה שהוא מעריץ כוח יותר מאשר
מערכת החינוך ההישראלית הצליחה איתו.


זהו העיקר לדעתי. דברי ההמשך שלי אינם אלא דברים לשבר בהם את האוזן, ותשובות לכמה מן
הטענות שנשמעו באתר.


"זהו הבית הפרטי של כלובי ולירז, וכאורחים עלינו להישמע לכלליהם." --- קשקוש. זהו אתר
קהילתי, לא בית פרטי. הוא מתפקד ומשווק כאתר קהילתי, ולא כבית פרטי. אם לשמור על האנלוגיה
שמציגה את האתר כמבנה לבנים, הרי שיש לחשוב עליו כעל בית קפה, קניון, מוזיאון, מרכז קהילתי
או בית מלון. ולא יעלה על הדעת שהבעלים של מקום מסוג זה יאסור את הדיבור על הכיבוש
הישראלי. ומי שלא ישמע לאיסור - יסולק מהמקום. לא רק שזה דבר מסוג זה אינו קורה, אלא שהוא
גם אסור.


"זה אתר בדסמי. כאן מדברים על בדסמ. מי שרוצה לדבר על פוליטיקה שילך למקום אחר" ---
אמת, זהו אתר שעיקרו בדס"מ. אבל זהו אתר קהילתי. אתר שתומך בקהילה שלמה, תרבותית
וחברתית. ישנם אנשים שנמצאים כאן במשך שנים. יש כאן אהבות וחברויות. יש כאן הרבה יותר
מאשר בדס"מ על טהרתו. אי אפשר לצפות מאנשים למחזר עד אינסוף דיונים שכותרתם היא "האם
מלכה בתשלום היא זונה". אי-אפשר לצפות, וזה גם לא קורה הלכה למעשה. בכלוב יש יותר
מבדס"מ. ישנה קהילה. בני אדם. עם החיים שלהם וכל המורכבויות של אלו. בדס"מ הוא אמנם
הנושא המארגן, אבל מופיעים פה גם הרבה נושאים אחרים. והם מופיעים בצורה זורמת. רק כאשר
מזכירים את הכיבוש מדברים על כך שהופר הסדר הטבעי של האתר, ואנשים חרגו מנושא העל
המארגן. והאמת צריכה להאמר שמעולם לא עסקו כאן בכיבוש הישראלי בצורה אובססיבית. הכיבוש
הישראלי עולה כאן כפי שנושאים אחרים עולים. מה שמיוחד את הנושא זה הוא שכלובי פנאטי
ביחס אליו.


"לדיבורים על פוליטיקה אין תכלית והם מתדרדרים לחילופי גידופים" --- נכון. אבל לא יותר
מאשר הדבר נכון ביחס לנושאים אחרים ושרשורים אחרים בכלוב. בעיית תרבות הדיון היא בעיה
של תרבות דיון ולא בעיה של פוליטיקה. אין שום דבר מיוחד בפוליטיקה שעושה אותה מכוערת יותר.
אנשים מתלהמים באינטרנט. אנשים מתלהמים בכלוב. אנשים מתלהמים במיוחד בנושאים של
בדס"מ. כפי שהשרשור "צביעות השמאל" הוכיח, כפי ששרשורים אחרים הוכיחו, וכפי שאני למדתי
מתוך מסרים פרטיים שקיבלתי - כלובי הוא ראש למתלהמים. והאחרון להיות אפוטרופוס ללשונם
של אחרים.

כלובי אמר פעם "אם אנשים מסוגלים לסבול השתלחויות בפורום ונהנים מזה זאת הסטיה שלהם.
אני לא נהנה מזה ולכן לא מתערב בדיונים בפורום." ואני אומר - אם כלובי לא יכול להתערב בדיונים
על פוליטיקה מבלי להתלהם, שלא יתערב. אבל שלא ימנע את הדיונים מאחרים. ואם יש לו בעיה עם
התלהמות - שיעשה משהו בעניין המתלהמים וגסי הרוח. גם אם משלמים לו כסף ומפרסמים אצלו
(והמבין יבין). צנזורה פוליטית בשם טוהר הלשון היא בדיחה.


"רק פוליטיקה שקשורה בכיבוש, בפלשתינים, ונושאים בטחוניים אסורה" --- קשקוש. כלובי
מריץ פה באנרים עם תוכן פוליטי. הוא מציין ימים בעלי משמעות פוליטית. הוא גייס את האתר בזמן
מלחמת לבנון השניה. אולי הוא מקפיד להיות פוליטי באופן שהולם את הקונצסנזוס, אבל כלובי
פוליטי מאוד. הוא רק מקפיד להציג את מה שהוא הגדיר כעמדה הפוליטית הממלכית של האתר כא-
פוליטיות, ואת כל מי שמעיז להעלות קונפליקטים - שמי שחרג ממקומו והכניס פוליטיקה לאתר. כך -
את יום השואה כלובי מציין, אבל כאשר פגוש שאל בזמנו על טקסי זיכרון אלטרנטיביים - הוא סומן
כמישהו בעייתי. את יום העצמאות כלובי מציין, אבל כאשר פגוש התייחס אל יום הנכבה - כלובי
הזהיר אותו. שירשורי התלהמות כנגד החיזבללה בימי מלחמת לבנון השניה כלובי אפשר, אבל
כאשר אני ביקרתי את התופעה כלובי חסם את השרשור. ובאותו אופן - סטלאגים כן, אבל
פורנוגרפיה שיש בא פלשתינים וחיילים ישראלים אסורה מטעמים פוליטיים. והבעיה כאן אינה
הפוליטיקה של כלובי, אלא בצביעות שבה הוא מצנזר כל פוליטיקה נגדית.

"רפאל פרסם תמונה של חיילים ישראלים במדים של חיילי SS" --- סילוף של האמת. ואם
כלובי רגיש כל כך לעניינים כאלו הוא צריך לפשפש בתוך עצמו ולברר מדוע הוא מסלף, או מדוע
זכרונו בוגד בו באופן כזה שהוא נאלץ להמציא דברים. לפני כשנה ניהלתי בלוג, וגלריה של תמונות
בכלוב. בגלריה הצגתי בין 20 ל-30 עבודות שלי. אחת העבודות היתה פארפראזה על פרסומת של
אורנג' לטלפונים סלולרים מן הדור השלישי. נראו בה שני טלפונים סלולריים, כשעל המסך של אחד
מהם תמונה מן השואה, ועל המסך של השני תמונה מן הכיבוש. לא חיילים ישראלים במדים של
חיילי SS, אלא משהו מעורר מחשבה ביחס למקום שבו בני הדור השלישי באו ממנו, ולמקום שבו
הם נמצאים היום. אדם שמתבונן בעבודה והפרשנות היחידה שעולה לראשו היא "הכיבוש הוא
השואה" צריך לפשפש בתוך עצמו ולברר עם עצמו מדוע אלו מחשבותיו. הדחקה וצנזורה לא יועילו
לו הרבה.

כבן הדור השלישי לשואה למדתי שכיהודים היינו קורבנות. וכקורבנות יש לנו לקח ללמוד. אבל אני
גם למדתי שזה אינו הלקח היחיד מן השואה. יש לנו לקח ללמוד גם כבני אדם. ללמוד שאיננו
מחוסנים מלגרום לאחרים להיות קורבנות. ללמוד שיש לנו אחריות היסטורית, ואסור לנו לגמגם
בעניינים מוסריים הרי גורל, אסור לנו למחוק דברים, להדחיק, להשתיק, ולהתחבא בפינה החמה
שלנו כל עוד לא אנחנו הקורבנות. הכיבוש הישראלי הוא התופעה האקטואלית ביותר של קיומנו
בארץ הזו ובמקום הזה. לכולנו אחריות מוסרית וערכית ביחס אליו. לא רק בממד של המעשים
שאנחנו עושים, אלא גם בממד של השתיקות שאנחנו שותקים. נסיונות ההדחקה וההשתקה
שכלובי נוהג בהם ביחס לנושא הכיבוש - מזעזעים לדעתי. האתר הזה הוא אמנם לא אתר לענייני
כיבוש, אבל ההתנהלות הפנאטית והאלימה של כלובי בעניין זה פשוט מבהילה וחסרת פרופורציות.

כאמור - את אותה תמונה, אחת מבין רבות, שפורסמה בגלריה הפרטית שלי, ולא בפורום כלשהו,
כלובי מחק . ולפרק זמן קצר גם סולקתי מהכלוב.


"רפאל מדבר על פוליטיקה שוב ושוב שוב" --- מעולם לא פתחתי שרשור בנושא פוליטי.
ומעולם לא התעסקתי בנושא הזה באופן אובססיבי כפי שכלובי מרמז. בעקרון - אני מגיע לכאן מטעמי
בדס"מ ולא מטעמי כיבוש. אולם כאשר נושאים כאלו עלו - הגבתי, כי חשוב להגיב. שתי הפעמים
שבהם צונזרתי באופן ישיר והועפתי מהכלוב מוכיחים עד כמה פנאטי כלובי בצנזורה שהוא מפעיל,
ועד כמה הוא מגמתי. פעם אחת צונזרתי בעקבות עבודה שהעלתי לגלריה הפרטית שלי יחד עם כ-20
עבודות אחרות. זה הכל. והעניין הנוכחי בה בעקבות קטע של פנטזית אונס שחיילים ישראלים
עושים באישה פלשתינית. הקטע לא הובא כלל בהקשר פוליטי-מדיני-בטחוני-מוסרי, אלא בהקשר
בדס"מי לגמרי. הוא הובא בעקבות שרשור בנושא הסטלאגים, בו עלתה השאלה (לא על-ידי) כיצד
אנשים יגיבו לפורנוגרפיה שעוסקת ביחסי הכוחות שבין ישראלים לפלשתינים ולאו דווקא ביהודים
ונאצים. אבל אצל כלובי כיבוש זה כיבוש. והוא מחליט מה ראוי ומה לא ראוי. השרשור נמחק. וגם
כשהעברתי אותו לבלוג הפרטי שלי (מקום שבו כלובי הצהיר יותר מפעם שלא תתקיים צנזורה) -
הוא נמחק. יש להעיר שדווקא בזמן הקצר שפוסט הזה עמד בבלוג שלי - התפתח שרשור מעניין,
שעסק באספק המיני של כל העסק.

כאמור - זה לא באמת עניין של פוליטיקה. זה גם לא באמת עניין של כיבוש. זה בעיקר עניין של מה
שמתאים לכלובי, ומי שמעיז להתעמת עם כלובי. כאשר מבקרים אותו או מעיזים לקרוא לו דפ"ר - אז
כבר נמצא התירוץ.

* * * * *

אתמול היה מתור לדבר על פוליטיקה בכלוב, והיום כלובי שינה את דעתו. כך הוכיח שרשור "צביעות
השמאל" שהקפצתי. אתמול היה מותר לדבר על פוליטקה בבלוג הפרטי. היום כלובי שינה את דעתו
וגם בלוגים הוא מצנזר. אתמול כלובי הבטיח דיון קהילתי בנושא, והיום כלובי שינה את דעתו. היום
כניסתם של פלשתינים לכלוב מותרת (כל עוד אינם מדברים על כך ומשחקים את המשחק שכולם
כאן יהודים), אבל מחר כלובי עלול לשנות את דעתו ולטעון שבכניסתם נכנסת פוליטיקה לכלוב,
ונוצרים מתחים שאינו מעוניין בהם. אם מישהו תמים דיו לחשוב שהצנזורה שכלובי מפעיל על
תכנים שמזכירים את הכיבוש הישראלי משקפת איזו עמדה א-פוליטית, הוא טועה טעות מרה. [B]אין
דבר פוליטי יותר מאשר צנזורה פוליטית.[B/] פוליטיקה אינה רק מה שכותבים, אלא גם מה
שמוחקים ומסתירים. האופן שבו כלובי מנהל את האתר הוא פוליטי. רק שכמו רפול, טומי לפיד,
ליברמן, וגיידמק - הוא פוליטיקאי מספיק טוב כדי להציג את עצמו כמי שנקי מפוליטיקה. ולמשך
קדנציה אחת פוליטיקאים מן הסוג הזה זוכים תמיד להרבה מנדטים.

אני יודע שלא כולם טיפוסים פוליטיים. אני רק מקווה שאלו שאינם פוליטיים אינם בכל זאת סוג של
פוליטיקיים שמול כלובי בוחרים לשתוק את השתיקה הפוליטית. אולי נושא הצנזורה פוליטית של
כלובי אינו הרה גורל כמו "האם כל מלכה בתשלום היא זונה", אבל הוא עדיין נושא חושב. במיוחד
לאלו מאיתנו שרואים בעצם מיותר מאשר רק שולטים ונשלטים.

רפאל
בטי בום​(שולטת)
לפני 17 שנים • 17 באוק׳ 2007

אני מבינה שהעניין עכשיו הוא להציף את הכלוב

בטי בום​(שולטת) • 17 באוק׳ 2007
" הינה בעיניי אקט בריוני, ניצול לרעה של כוח ושררה, חוצפה שאין כדוגמתה, מעשה פחדנות ועוד כהנה וכהנה סופרלטיבים שאשמח לחלק לכל דורש. אבל היא לא העיקר.


כשהשלטון עושה מעשה נבלה ושחיתות, והנתינים אינם מענישים אותו בקלפי – או בהפיכה צבאית, במחוזות דיקטטוריים יותר – הנתינים אשמים לא פחות. "


לא הגזמת ?

אולי החוצפה היא בלהגיע למקום , לחרבן על הכללים ועוד ללכלך על האדם שהקים לנו את הבית הזה .
מתחיל להמאס עלי הבכיינות הזו , הכללים פה ברורים וכולבי הבהיר אותם .
לא לפגוש ולא לרפאל ובטח לא לך יש בעיה בהבנת הנקרא . הבעיה היחידה שאני רואה פה היא הנסיון להרוס את מה שכלובי הקים בשתי ידיו .
רפאל יכול להפנים את הכללים ולחזור , כלובי כתב את זה בצורה הכי ברורה .
העניין הוא שאתם מנסים להפוך את הכלוב לפורום הדאנגן , שם גם לא היתה צנזורה וכללים ולכן גם לדעתי לא היו בו מספיק אנשים שהרימו אותו .

האמת שלא מתאים לכם ?
תמצאו פורום אחר תצרו בו "קבוצת ניהול " ותתחילו התבכיין בו העיקר שתעזבו אותנו בחייאת אמא שלכם .


[B]
A v​(שולט)
לפני 17 שנים • 17 באוק׳ 2007

נו באמת.

A v​(שולט) • 17 באוק׳ 2007
כשאתה בא למועדון לילה יש בכניסה אדם שתפקידו להחליט אם תכנס או לא..וזה בטוח אנטי דמוקרטי

אם בפורום של תפוז תעשה אאוטינג..תחסם

מכיר גולש בתפוז שנחסם בפורום מסויים בגלל שכתב פוסטים שנוגדים את הפורום

בקיצור אין לי ממש כוח להכנס לזה אבל בכל מקום יש חוקים

מי שלא מכבד נענש. כלובי כבעל האתר החליט שאין לפוליטיקה מקום באתר שלו.זכותו!!!!

ולמרות שזה מאוד צורם לי. עליי להחליט אם להשאר או ללכת. וברגע שהחלטתי להשאר

אני מחוייב לשמור על הכללים.

ואם רפאל או כל אחד אחר לא מסוגל לכבד ולהבין.זבשו

ולמרות שאנחנו במדינה דמוקרטית (עאלק דמוקרטית..) אין לאתר שום חובה לתת לכל אחד לנהוג כרצונו.

ואם למישהו או להרבה יש בעיה עם חוקי האתר הם תמיד יכולים לעבור מקום..זו הדמוקרטיה.
דוקטרינה​(שולט)
לפני 17 שנים • 17 באוק׳ 2007

דעתי.

דוקטרינה​(שולט) • 17 באוק׳ 2007
בגלל העובדה שהאחריות על האתר ועל הפורום ועל כל מה שמתפרסם כאן מוטלת על כלובי, בגלל העובדה שעבור כלובי האתר הוא עבודת חיים (כך אני רואה את זה), בגלל שכלובי הוא מייסד האתר והאתר איננו מערכת דמוקרטית, לכלובי יש זכויות.

אינני מכיר את רפאל ואני לא מכיר את הפרטים המלאים של מה שקרה אבל (ויש אבל גדול), אם הוחלט על ידי מנהל האתר להעיף אדם זה או אחר - זכותו (ואולי חובתו) של כלובי לעשות כך.

עוד אציין כי בשנים שאני בכלוב היו לי מספר שאלות או בקשות לכלובי שלא תמיד אהבתי את התשובות שלו. לפני מספר ימים הוא ביקש ממני בקשה מסויימת שלא אהבתי אותה.

אבל אני מכבד את ההחלטות שלו. מכבד את הבקשות שלו.

ועשיתי באותו רגע בדיוק מה שהוא ביקש. לא נעים, נכון, לא נח, נכון. אבל אלו הכללים של האתר. העובדה שאני משלם כסף הופכת אותי לחבר בקהילה שיש לה כללים, חוקים, תקנון ומנהל.

אם מנהל הפורום ו/או האתר, קיבל החלטה מסויימת, חייבים ללמוד לכבד אותו (כמנהל הפורום ומנהל האתר וכבעלי האתר וכזה שיהיה אחראי כלפי כל העולם ואשתו לגבי האתר) ואת ההחלטות שלו.

גם וכאשר הן לא נעימות. ובפרט כאשר הן לא נעימות ולא קלות לחלק מהאנשים.

החלטות אותן קל לנו לקבל של כלובי זה "בסדר" והחלטות אחרות שאינן נעימות לנו אינן בסדר? אם החלטות שלא קל לנו להתמודד איתן גורמות לאנשים לתגובה של "אז נשתוק" או "מעתה ואליך אנחנו לא משחקים", הרי שלאנשים יש בעיה עם הבנה יסודית של ערכי קהילה.

לקהילה שבתוך הכלוב יש חוקים, תקנון ומנהל על - והוא מקבל החלטה.

דוק.
כלובי
לפני 17 שנים • 17 באוק׳ 2007
כלובי • 17 באוק׳ 2007
יש שרשור בפורום לא קשור שם מתפרסמת התגובה שלי, אתם מוזמנים לקרוא אותה ולהמשיך את הדיון שם.

www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=219414&highlight=#219414


ובנוסף, מדבריה של SHUSHU:
"כשהשלטון עושה מעשה נבלה ושחיתות, והנתינים אינם מענישים אותו בקלפי – או בהפיכה צבאית, במחוזות דיקטטוריים יותר – הנתינים אשמים לא פחות. "

הסתה כזאת לא מקובלת כאן כשם שאינה מקובלת בשום אתר סביר אחר בעולם. בכל אתר אחר וגם כאן - נסיון לפעול נגד האתר מתוך האתר זאת חציה של כל הקווים האדומים. אנשים שיעשו כן ביודעין עלולים למצוא עצמם חסומים מכאן.