morgause(מתחלפת){מ}
|
לפני 17 שנים •
18 באוק׳ 2007
ציטוט: אבל נורא דגדג לי לומר שעושה לי נעים בעיניים לראות לשם שינוי שמישהו כותב "צועקים חמס" (יענו אכלו לי שתו לי, ככוונת המשורר) ולא "צועקים חמאס"
חמס, זה כמו חומוס? כי אני לא כל-כך אוהבת חומוס. |
|
|
dragon fly
|
לפני 17 שנים •
18 באוק׳ 2007
morgaus כתב/ה: ציטוט: אבל נורא דגדג לי לומר שעושה לי נעים בעיניים לראות לשם שינוי שמישהו כותב "צועקים חמס" (יענו אכלו לי שתו לי, ככוונת המשורר) ולא "צועקים חמאס"
חמס, זה כמו חומוס? כי אני לא כל-כך אוהבת חומוס. ומה עם טחינה?נכון שאת אוהבת? אם כן יש פה הרבה גברים עם טחינה נוזלית וזמינה  
רק תבחרי איזה הגשה את רוצה
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 17 שנים •
18 באוק׳ 2007
morgaus כתב/ה: ציטוט: אבל נורא דגדג לי לומר שעושה לי נעים בעיניים לראות לשם שינוי שמישהו כותב "צועקים חמס" (יענו אכלו לי שתו לי, ככוונת המשורר) ולא "צועקים חמאס"
חמס, זה כמו חומוס? כי אני לא כל-כך אוהבת חומוס. האמת היא שמבחינה אסוציאטיבית, חמאס הרבה יותר מתקשר לי לחומוס. |
|
|
ohad - m(אחר)
|
לפני 17 שנים •
18 באוק׳ 2007
זאלופון כתב/ה: morgaus כתב/ה: ציטוט: אבל נורא דגדג לי לומר שעושה לי נעים בעיניים לראות לשם שינוי שמישהו כותב "צועקים חמס" (יענו אכלו לי שתו לי, ככוונת המשורר) ולא "צועקים חמאס"
חמס, זה כמו חומוס? כי אני לא כל-כך אוהבת חומוס. האמת היא שמבחינה אסוציאטיבית, חמאס הרבה יותר מתקשר לי לחומוס. לי דווקא חמאס מתקשר עם נמאס , אבל זה רק אני ... |
|
|
slu
|
לפני 17 שנים •
18 באוק׳ 2007
לפורום החומוסייה..
ילדים,
הגדולים עוסקים עכשיו במשהו חשוב. לכו לשחק. |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
18 באוק׳ 2007
ציטוט: האמת היא שמבחינה אסוציאטיבית, חמאס הרבה יותר מתקשר לי לחומוס.
תכל'ס - שיפסיקו להכין מטענים ויתחילו להכין מטעמים! ציטוט: ומה עם טחינה?נכון שאת אוהבת?
אם כן יש פה הרבה גברים עם טחינה נוזלית וזמינה ... איחס, יא מגעיל. בעעעע... אתה לא יודע שטחינה זה נורא משמין?! ציטוט: ילדים,
הגדולים עוסקים עכשיו במשהו חשוב. לכו לשחק. סליחה סבתא, סליחה שהפרענו לכם 'הגדולים' במפגן הטלת החיריונים שלכם. באמת. אנחנו ניקח את הדיון הפוליטו-קולינרי שלנו למקום אחר.... או שלא. |
|
|
Queeny(מתחלפת){being}
|
לפני 17 שנים •
18 באוק׳ 2007
נו, גם לי יש מה להגיד בעניין
אז עד לשרשור הזה לא היה לי מושג מי זה לעזאזל רפאל.
אולי כי כשאני רואה פוסטים שעוסקים בפוליטיקה לא תמיד בא לי עליהם, לפחות לא כשאני גולשת כאן וידי בתוך תחתוני. לאורך זמני באתר (אני ממחזור 2004, נדמה לי - זה נחשב הרבה?) בעיקר התרשמתי מהניהול שלו. מהאחריות, מהיצירתיות, מהאוזן הקשבת, מהשיפורים שמוכנסים פה תדיר וכל שאר הדברים שהופכים את האתר הזה לנעים כל כך וממכר כל כך, בניגוד לתחליפים הזולים ששם בחוץ. אני מודה שאני קצת מבואסת ואולי מאוכזבת מהתגובה של כלובי לשרשור הזה. היא נראית לי קצת חסרה. אני מבינה שבטח אין לך, כלובי, כוח להתווכח, להסביר את עמדתך שאין לך כוונה לשנות, ושלא בא לך להכנס להתנצחויות אינסופיות. אבל קראתי את תגובתך בתשומת-לב וגם את השרשורים אליהם הפנית בלינקים. אני מודה שהשרשורים האלה דווקא לא נראו לי נוראיים - הם לא נראו לי כנסיון בכל מחיר לדבר על פוליטיקה וגם לא ניג'וס. ודווקא התגובות שלך באחד מהן היו מאוד מתלהמות בעיני. אני לא יודעת איזו תכתובת היתה בינך ובין רפאל בפרטי - אולי הוא הוציאך מדעתך בערוצים שאינם חשופים לכולנו. אבל בעיני מה שנכתב בשרשורים הנ"ל אינו עילה לחסימה. מכיון שחסימה של אנשים מהאתר היא אקט חריג וחמור, ואני רוצה להאמין שאתה לא נוקט בו ביד קלה, אולי כדאי כשזה קורה לכתוב על זה באופן גלוי: "מר *** נחסם מהאתר כיון שחשף אנשים מאחורי ניקים / כתב בניגוד לכללי האתר (והנה דוגמא) / פגע באופן לא הוגן בגולשים אחרים / אישית אני לא סובל אותו" או כל דבר אחר. כדי שנדע ולא נתעסק בהשערות וניחושים. |
|
|
דוקטרינה(שולט)
|
לפני 17 שנים •
19 באוק׳ 2007
חובתו של כלובי
בוקר טוב.
חובתו של כל אדם בעל עסק או חברה או שטח טריטוריאלי זה להנהיג משמעת, סדר, נהלים, פקודות. זאת לא זכותו אלא חובתו וזה בדיוק מה שכלובי עשה. כן, שימוש נמוך מאוד בנשק יום הדין מראה על צידקת הנשק. מי שלא מתנהג לפי נהלי המקום פשוט לא מכבד את הפורום בו הוא משתתף. דוק. |
|
|
המלט
|
לפני 17 שנים •
19 באוק׳ 2007
Re: המלט. דוקטרינה כתב/ה: האם אתה יודע מהו ההבדל בין רטוריקה לבין דמגוגיה?
בדמגוגיה האדם מונחה לכיוון מסויים ואז מוצא את כל הדרכים שיסייעו לו להשיג את המטרה שלו. ברטוריקה, מציגים גם את הבעד וגם את הנגד. ומה שאתה עושה זה דמגוגיה. אומנם מאוד מכובדת אבל עדיין דמגוגיה. אם מנהל האתר לא משתמש בכלי כל כך קטלני בכל פעם - או בלשון אחרת: אם מנהל האתר והבעלים של האתר ויוזם האתר משתמש בנשק יום הדין - זה כי המקרה הצדיק. דוק. מטרתי היא להציג בפניך ובפני שאר הקוראים דעה אחרת, שונה משלך. לצורך כך, אני מודה שהשתמשתי ואף אשתמש בעתיד בדמגוגיה, ואף ברטוריקה ושאר טכניקות שכנוע עתיקות יומית בשרשור הזה ובשאר מקומות. Mea culpa. כאשר אתה טוען וחוזר וטוען כי עצם העובדה שכלובי הרחיק רק פעמיים מישהו מאז שקם האתר, ואף השתמשת ב"נשק יום הדין" -- (רטוריקה מרשימה בפני עצמה) -- היא בפני עצמה הצדקה לעצם ההרחקה - אני חושב שאתה פוסח על שני הסעיפים. הסעיף הראשון זה הסעיף שעולה לי מקריאת דבריך.  סתם. זה לא
באמת. הסעיף השני, הוא סעיף ההתמודדות עם השאלה העקרונית. קודם כל, כלובי הרחיק מהכלוב הרבה יותר מאשר שני גולשים. אלא שהפעם, במקרה של רפאל, באמת קם קול צעקה בכלוב. כנראה שיש כאן מספיק אנשים שחשוב להם להשמיע את קולם ולנסות לשכנע אחרים באשר לשאלה העקרונית -- האם יש הצדקה להרחיק אדם שלא פוגע באחרים משום שהתוכן של כתביו אינו עומד בדרישות-סף כלשהן, שרירותיות לגמרי בפני עצמן. אולי שמת לב כי במקרה של פגוש היה הרבה פחות רעש בעקבות הרחקתו מאשר יש עכשיו, במקרה של רפאל. הסיבה לכך היא שבמקרה של פגוש היה ברור כי הוא פוגע באחרים, ולכן השאלה העקרונית שם היתה אחרת. וכדי לסכם -- אפילו אם כלובי היה מעיף רק פעמיים בכל ההיסטוריה של האתר. זה עדיין לא מצדיק כלום. עצם מיעוט פעולותיו של אדם -- חשוב ככל שיהיה, חזק, חכם, גאון ומוצלח ככל שיהיה -- לא מהוה אישור בדיעבד, חותמת-כשרות, צידוק אלוהי -- למעשיו. ההקבלה לפצצת אטום הובאה כדי להמחיש כי תוצאות ההרחקה הן הרסניות, ולכן מספר הפעמים בהן ננקטה הרחקה אינו רלבנטי. וחוץ מזה, וכשאנשים מצויים בעיצומו של דיון מרתק (תראה כמה כניסות יש לשרשור הזה -- רק שרשור האסוציאציות עובר אותו!) -- לבוא ולהגיד להם: "כלובי הרחיק רק פעמיים ולכן זה מוצדק" -- זה סוג של בריחה מהתמודדות מהשאלה העיקרית. אין בכך שום טענה ממשית, חוץ מהתייצבות אוטומטית לצידו של בעל-הכוח. |
|
|
לא קשורה
|
לפני 17 שנים •
19 באוק׳ 2007
Re: חובתו של כלובי דוקטרינה כתב/ה: בוקר טוב.
חובתו של כל אדם בעל עסק או חברה או שטח טריטוריאלי זה להנהיג משמעת, סדר, נהלים, פקודות. זאת לא זכותו אלא חובתו וזה בדיוק מה שכלובי עשה. כן, שימוש נמוך מאוד בנשק יום הדין מראה על צידקת הנשק. מי שלא מתנהג לפי נהלי המקום פשוט לא מכבד את הפורום בו הוא משתתף. דוק. לא יודעת. האופן שבו בנוי הטיעון שלך (אם מחק, אז מוצדק), מזכיר לי טיעון מסוג אחר; 'למה כלב מלקק את הזין? כי הוא יכול.' תגדיר שימוש נמוך בנשק יום הדין? שלושה תוך כמה חודשים ועוד שניים, לפחות, שהופנתה אליהם האצבע שעושה נו, נו, נו - זה שימוש נמוך? לפחות אחד מבין השלושה שוב רועה בינות לסורגים, אם הליכתו הייתה כל כך מוצדקת, מדוע הוא חזר? נשק יום הדין (אני בספק אם זה המינוח הראוי להשתמש בו, אבל אני אמשיך את הקו שלך), הוא כזה שמספיק שיודעים על קיומו כדי להרתיע. לא משתמשים בו, עצם קיומו מספיק. והיד על הכפתור, אמורה לרעוד כשלוחצים עליו. אני מבינה את הטרמינולוגיה של "חוקי הכלובי" (מבינה, לא בהכרח מסכימה), אבל, לא מקובל עלי טיעון נוסח, 'אם הוא בחר לעשות, זה בטוח מוצדק'. אף אחד לא חסין טעות, אפילו לא אלוהים, וגם אם כן, זה עדיין לא אומר שאסור לבקר את ההחלטה שלו. ומי שלקח על עצמו את תפקיד המוציא לפועל, צריך לדעת שתשמע ביקורת ולהיות מסוגל להתמודד איתה. ואני אומרת שוב את דעתי, המרחק בין מחיקת תוכן למחיקת משתמש, צריך להיות המרחק הכי גדול שיש, והסיבות לדילוג על המרחק הזה, צריכות להיות ברורות לכולם, נוקשות, קשיחות ונוגעות לטבואים מוחלטים ככל האפשר. אני חוששת שלא זה המקרה. |
|
|