שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבגידה הנוראה

סולוויג
לפני 17 שנים • 24 באוק׳ 2007

חסרה האופציה לדבר

סולוויג • 24 באוק׳ 2007
בכל האופציות שהצגת חסרה האופציה לדבר.
לא "לנדנד", לא "לכפות", לא "להודיע", לא לעזוב בלי לדבר, לא לעזוב את בת הזוג, ולא להיות בשני עולמות.
לדבר ולשתף את בת הזוג שלך בידיעה מי אתה, בהחלטות, בהצעות.

אתה מקבל במקומה את ההחלטה, אתה חושב אם להודיע לה, אתה חושב על כפיה- כל הדברים האלה לא מצביעים על זוגיות. זכותה להשתתף בהחלטות, זכותה לדעת, זכותך שתהיה לך בת זוג, שאפשר לדבר איתה. אם אתה לא יכול לשוחח עם בת הזוג שלך-לא רק הסקס והנטיה שלך נמצאים בבעיה קשה.

אנחנו לא צריכים לתת לך הכשר. אנחנו לא קובעים אם אתה "בוגד" או לא. ההחלטה שלך אם לחיות בשקר ומה מחיר השקר או לדבר עם בת הזוג שלך. אתה מחליט אם להמציא תרוצים, להרגיש כמו גנב כשאתה מתגנב ומשקר איפה היית ומה עשית.

בגידה היא דבר סוביקטיבי. אני מכירה אישה נשואה באושר עם בעל מסור, שזקוקה לחיזוקים על הנשיות שלה ולכן כמעט כל חודשיים היא מוצאת גבר אחר, שמתפעל מיופיה הרב ו"מתאהב" בה.
אחרי חודשיים היא עוברת לגבר הבא כדי להוכיח לעצמה שהיא יכולה.
האם היא "בוגדת"? מי אמר שהצורך שלה בהכרה בנשיות שלה קטן מהצורך שלך בבדסמ?
כל "בגידה" נובעת מצורך. האישה לא מסוגלת לדבר עם בעלה וללכת ליעוץ, למרות שכל חבריה בטוחים שהמעבר מגבר לגבר כמעט כל חודשיים לא יעזור להרגשה שלה.

אתה מדבר על בדסמ. איך הצגת לאישתך את הבדסמ? מה אתה רוצה לעשות איתה? אתה מסוגל לעשות בדסמ איתה או רק עם אישה אחרת?

כשלא מסוגלים לדבר עם בת הזוג הקשר עלול להשאר קשר של נוחות.
ולפעמים, בסוף, גם הילדים מרגישים שמשהו בבית לא בסדר. לפעמים אין ברירה ואי אפשר לדבר והקשר ממילא הוא קשר בלי פתיחות ובלי זוגיות אמיתית. לפעמים האישה לא רוצה קשר בדסמי אבל אין לה הצעות.

אנחנו לא צריכים לתת לך ציונים אבל אתה לא בדקת את כל האופציות. כל האופציות היו "לנדנד", "להכריח", "לכפות", "להודיע", להסתיר. לא היתה אופציה של שיתוף והחלטה משותפת.
.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך רביעי אוק' 24, 2007 10:22 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
הוא​(שולט)
לפני 17 שנים • 24 באוק׳ 2007

BGIDA

הוא​(שולט) • 24 באוק׳ 2007
גם לא לאפשר לבן זוג אהוב לא לממש את עצמו זה סוג של בגידה.
חואן והצדיקים אני מבין שבחיים לא שקרתם.
huan
לפני 17 שנים • 24 באוק׳ 2007
huan • 24 באוק׳ 2007
שבן הזוג האהוב יממש את עצמו בסבבה.
רוצה בחורה בת 15?סבבה.
רוצה בדסמ? בשמחה.
רק שיגיד את זה לאשתו ושתיתן לו להגיש את עצמו כמה שהוא רוצה...ביחד איתה או לחוד.
הגשמה עצמית זה דבר נחמד מאוד עד שהיא נעשת על גם של אחרים ומבלי לשאול את דעתם לגבי החלק שלהם בהגשמה הזאת.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך רביעי אוק' 24, 2007 10:36 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
סולוויג
לפני 17 שנים • 24 באוק׳ 2007
סולוויג • 24 באוק׳ 2007
התגובות שמציעות לדבר לא מגיעות ממקום שיפוטי. הוא ואישתו, אם היא תגלה, יחליטו אם זאת בגידה. הוא מוותר על רוב הדברים שיש בזוגיות ומסתיר ממנה חלק חשוב באישיות שלו. ההסתרה הזאת תגבה ממנו מחיר בזוגיות ובקשר ביניהם.
הוא שולל מבת הזוג שלו את זכות ההחלטה ומנכס את ההחלטה רק לעצמו:
הוא יחליט, הוא יקבע, הוא יבצע. כאשר האישה מסכימה שיהיה דום לפעמים היא מקבלת את זכותו להחליט. הוא לקח מאישתו את זכות ההחלטה, בלי להודיע לה.

אני לא אומרת שהמצב קל. אני נמצאת מהצד השני, כשאני חושבת מה לעשות, אבל אני כאן בכלוב וקוראת על בדסמ לפני שהוא התחיל בשיחה, רק מתוך האיתותים.
בלי שיחה אמיתית אין זוגיות אמיתית.
Tobias​(אחר)
לפני 17 שנים • 24 באוק׳ 2007
Tobias​(אחר) • 24 באוק׳ 2007
היי

אני יודע שאתה מתוסכל

ותאמין לי ....שאני מנסה לחשוב על תשובה כלשהיא לעניין הזה....גם אני נהיה מתוסכל...כי אין...פשוט אין תשובה פשוטה...

השאלה היא...כמה אתה מכיר את אישתך.... ואם היא באמת חושבת שכל העסק של בדסמ הוא מגעיל, סוטה , חריג ובכלל חטא אנושי באופן כללי שיטמא אותה את שמה ואת שם משפחתה...

אני חושב אולי...שכדאי לנסות לגשש קודם.... ולא בקטע של להביא ספאנק פה ואזיקים שם...אלא יותר כמו.... לדבר על מיניות..... אפילו אם זה לומר שקראת מאמר בנושא שגרם לך לחשוב... ולראות לאן זה מתפתח...


בנושא של בגידה....
זה יחזור אליך כמו בומרנג לא נורמלי....
בעיקר מכיוון שאתה לא מדבר על סטוץ אחד שפשוט קרה פעם ולא הצלחת לעצור את זה....אלא על לנהל רומן...

וזה תמיד נחשף בסוף

לא רק זה...

מה אם תתאהב?

בדסמ הוא מאוד רגשי ועמוק
ונורא קל להגיע לספייס שממנו הדשא שלך נראה...ממש ממש לא ירוק...

שקול את הדברים האלו.

שקול גם עוד משהו

אם יתפסו אותך בבגידה

זו לא יהיה כמו לתפוס מישהו אחר בבגידה

היא תוכל להציג את הסטיה שלך בכל מקרה ובכל מצב ולקבל מה שהיא רוצה .

אתה יכול לראות את זה אפילו בבלוג של אחד החברים באתר פה.


מה גם...שלגופו של עניין...יש הרבה פרטים שחסרים שיכולים להשפיע על ההחלטה ...כמו מה גיל הילדים שלך .... כי יש הבדל גדול בין לפרק משפחה שהילדים כבר גדולים לבין שהילדים קטנים.

אישית...הייתי ממליץ לך קודם כל ללכת ליעוץ.
לנסות לשפוך שם את כל מה שאתה חווה ריגשית...ולתת לזה ביטוי הולם לפחות במילים.

הייתי עושה את כל סוגי היעוץ בין אם זה פסיכולוגי או מיני....לפני שהייתי מחליט לעשות משהו אחר שיכול לסכן את שלום המשפחה שלי ואת האנשים שאליהם התחייבתי באהבה ובשבועה.

האם עשית כבר את כל הדברים שאפשר לעשות חוץ מלבגוד?

האם אתה יודע אפילו אינטלקטואלית מה הוא בדסמ על כל גווניו?

אלו שאלות שאתה צריך לענות עליהם לפני שתוכל להחליט בכלל לעשות מעשה כל שהוא.
כובש יצרה​(שולט)
לפני 17 שנים • 24 באוק׳ 2007

שרשור מיותר

כובש יצרה​(שולט) • 24 באוק׳ 2007
פוסט מיותר שחוזר על עצמו כל כמה חודשים. אתה צריך להבין שכל אחד רואה את הדברים דרך המשקפיים שלו אותם משקפיים מורכבים מהשאיפות של כל אחד ומנסיון החיים שלו.

החתך האנושי של חברי הכחוב דומה פחות או יותר לחתך האנושי הקיים בארץ. יש כאן צעירים מאוד שהוריהם התגרשו בגלל שאחד ההורים "בגד" בשני והם מלאים כעס על ההורה "האשם" מבחינתם. יש כאן רווקים ורווקות שחושבים שיבוא יום והם יתחתנו ובטח שהם לא יכולים להשלים מראש עם האפשרות שבן הזוג "יבגוד" בהם.

יש כאן גרושים וגרושות שבחרו לפרק את החבילה המשפחתית בגלל שבן הזוג "בגד" בהם או בגלל שמצאו את הבדסמ כאשר כבר מראש התא המשפחתי כבר לא סיפק את צרכיהם. יש כאן כמובן את הנשואים והנשואות שבחרו "בבגידה" או בנשואין פתוחים.

כמו שאמרתי, הפוסט הזה בואריציות שונות חוזר על עצמו כל כמה חודשים והתגובות נשארות אותן תגובות. קרא את התגובות ותדע לאיזה קטגוריה לשייך את התגובה, כי התגובה ברוב המקרים תהייה בהתאם למעמד האישי ונסיון החיים של המגיב.
נוריתE
לפני 17 שנים • 25 באוק׳ 2007

Re: BGIDA

נוריתE • 25 באוק׳ 2007
הוא כתב/ה:
גם לא לאפשר לבן זוג אהוב לא לממש את עצמו זה סוג של בגידה.
חואן והצדיקים אני מבין שבחיים לא שקרתם.


icon_eek.gif

קודם כל שהאהוב ההיפוטתי הזה יספר על העיניין ו לפחות יידע בכוונות ואז ניראה .
ואם הוא יחליט שסרוב משמעו בגידה, אז תמיד הוא יכול לבקש גט ברבנות לא?
זה ממש טיעון חזק, הרבה יותר מ"בעלי בגד בי במשך חצי שנה" או "בעלי בגד בי מספר פעמים והוא עוסק בסאדומאזו".
נשוי
לפני 17 שנים • 25 באוק׳ 2007

תגובות למגיבים

נשוי • 25 באוק׳ 2007
למארי גיין:
1. לגבי הצעתך לגלות לבת-הזוג ולהחליט יחד על האפשרויות. נניח שהיא תאמר ככה: אני לא רוצה שתשנא אותי בגלל שאני עוצרת בך מלגלות את נטיותיך. אני גם לא רוצה לפרק את התא המשפחתי בגלל שיש לך תשוקה אזוטרית לקשור בחורות ולהכות אותן. לך תעשה מה שאתה רוצה, ואני אבכה לי בשקט." מה אז?
2. 2.7 ילדים זה הממוצע הסטטיסטי, ואני ביקשתי להציג אדם ממוצע נורמאלי.
3. אכן, לאחר עשרות שנות נישואין הדברים יכולים להיראות אחרת. הדברים יכולים להשתנות בתוך האדם עצמו, בקשר עם זוגתו, בסביבה הקרובה שלו, או בעולם כולו. ולכן אי אפשר להגיד לאדם: "התחייבתך על משהו ולכן אין לך שום אפשרות אחרת", אומנם אלה נישואים, אבל לא נישואים קתוליים. בהשתנות הנסיבות, יש מקום לבחון מחדש את ההתחייבויות. לדעתי, הפתרון ה"נכון" הוא זה שיביא למינימום נזק לכל הצדדים המעורבים. והשאלה העומדת על הפרק היא, מהו הפתרון הזה.
4. את אומרת שיכול להיות שהשקר יתגלה. ובכן, לאחר שהוא מתגלה, יכול אדם להציג לבת זוגתו את מכלול השיקולים שהוצגו כאן, ולומר לה שהוא בחר בפתרון מסויים, מאחר וחשב שזה הפתרון שיביא הכי פחות נזק לצדדים. עכשיו, שהדבר נתגלה לה, היא יכולה לחשוב על הדברים, והיא יכולה לפעול כרצונה. איזו הוכחה יש לך שעדיף לדון על הדברים לפני, ולגרום לה ייסורי מצפון בכל בחירה שתבחר, במקום לנסות לחסוך לה את כל אלה? את מדברת מניסיון אישי או תיאורטי בלבד?

לנריסה: אני מצטער שלא הבנת אותי נכון, אולי לא הייתי ברור מספיק.
1. מה היו השיקולים האמיתיים שלי לעולם לא תדעי (אני מקווה שלפחות אני יודע icon_smile.gif). אבל אם אטען שבאתי לפתוח דיון, הראיה לאמיתות דברי תהיה שבאמת הדיון הזה נפתח כאן. אם את טוענת אחרת - תביאי ראיות לטענתך.
2. ובכן בחרתי לא רק להעלות את השאלה, אלא גם כתבתי את התשובה הפרטית שלי. מה רע בכך?
3. על אלו תחנות (טחנות?) רוח את מדברת? אני נלחם באנשים וירטואליים אמיתיים icon_smile.gif ... יש לי מוט של מטאטא בתור סוס, ומקל של מגב בתור חרב.
4. למה את פוסלת את עצם הדיון? למה את חושבת שלא לגיטימי לדבר על זה? אולי יש אנשים אחרים שמתלבטים באותן התלבטויות שהיו לי? אולי בעקבות הדיון הזה הם יוכלו לבחור לעצמם פתרון זה או אחר?

לטיש אדמס: אני מצטער שיש צורך להסביר את המבנה של הפוסט שלי. לכל מי שהשתעמם בשיעורי הסיפרות בבית הספר - נא לקפוץ הלאה. ברור מלכתחילה שלא כל הקוראים מסכימים שהפתרון שלי הוא הפתרון הנכון, ואין לי בעיה עם זה, כתבתי שכל אדם רשאי לבחור במה שהוא חושב לנכון. הבעיה (אם בכלל קיימת) היא עם האנשים שחושבים שתפקידם בחיים זה לפסול את הפתרונות של אחרים, והם כמובן מזדרזים להציע להם פתרונות מחוכמים משל עצמם. ולכן, הקדמתי תרופה למכה, והראיתי את נקודות התורפה של כל הפתרונות האפשריים (או לפחות אלה שאני מצאתי). איך את מגיעה להחלטות שלך בחיים? את לא רושמת את הבעד ונגד של כל האפשרויות העומדות על הפרק? נכון שיש גם נימה פרובוקטיבית בפוסט שלי, אבל כאן עומדת לצידי חירות המחבר. אלמלא אותו קורטוב של פרובוקטיביות, אולי לא היה מתפתח כל הדיון המעניין הזה.

ל-איו-מון: מניין הסקת שאני בן 35, ושמעולם לא ניסיתי בדס"מ? לגבי האישור מאחרים - בני האדם הם יצורים חברתיים, וכולנו בחיים מחפשים אישורים מאחרים. עד כמה שאני מכיר את עצמי ואחרים, אני מאלה שמחפשים את זה הכי פחות.

לגריי-גרין:
1. אני מסכים איתך, שאילו אפשר היה לברר באופן תיאורטי את עמדתה של בת הזוג לגבי העניין, ולשמוע ממנה איזה פתרון עדיף בעיניה זאת אפשרות טובה. אבל מה אם עצם העלאת השאלה כבר פוסל חלק מהפתרונות? מה אם היא תגיד לך, מלכתחילה היה עדיף שתבחר בפתרון השישי, אבל עכשיו שסיפרת לי על הדברים הוא כבר בלתי אפשרי?
2. אני לא טוען שהפתרון השישי הוא נטול בעיות. להיפך. אני רק מעלה את האפשרות שהוא הרע במיעוטו.
3. לא היית צריך לבסס להסיק מסקנות לגבי חיי הנישואין שלי, אלא להסס להסיק אותן מסקנות, מפני שאין לך מושג מה קורה בהם. ובכן, למרות שאין חובה להניח שהאדם המוצג בפוסט שלי הוא בדיוק אני, אבל שם כתוב שמדובר במשפחה אהובה ואוהבת. אני מסכים שאילו היה מדובר במשפחה שבה יש סכסוכים כאלה ואחרים, יש מקום לשקול גירושין, ואולי שם זה הפתרון העדיף. אבל אני מדבר על משפחה נטולת סכסוכים. משפחה אוהבת ומלוכדת. ושם, אחד מבני הזוג, מה לעשות, יש לו סודות שהוא לא רוצה לספר, אולי כדי שלא יווצרו אותם סכסוכים שנוצרים אצל אלה שלא נוצרים את לשונם ולא סוכרים את פיהם. אז מה עדיף? לספר ולסכסך או לסתום את הפה בשקט?
4. אני מציע שתקרא שוב את הפוסט, ותבין שמדובר במצב שבו נעשו כבר נסיונות הגישוש, ונפסלו על הסף. אז מדובר במקרה שהאופציה של לגייר אותה להיות שפחה מדופלמת או אפילו סאבית למחצה לא קיימת.
5. אשמח אם תוכל להסביר למה לשקר זאת פגיעה חמורה יותר מאשר להודיע באופן רשמי שאתה מסתלק מכל מחויבותייך, נוטל את מקלך ותרמילך ויוצא לדרך.

ללא קשורה: בעיקרון אני מסכים עם מה שכתבת. אבל בואי נניח שכל הדיון מתנהל אחרי אותה שיחה (חד פעמית או מתמשכת). כתבתי בפוסט שהאופציה איתה נבדקה בדרכים שונות, ונפסלה בכל דרך. מה עכשיו?

לבאטרקאפ: לדברייך, התירוץ הזה הוא העתיק בספר הבגידות, ונניח שאת צודקת. האם זה אומר שעל כן הוא פסול לגמרי? האם את יכולה להוכיח שבכל מקרה עדיף ללכת בדרך אחרת?

לסילבר: ראי תשובתי ללא קשורה. צאי מתוך ההנחה ששלב הדיבורים כבר מאחורינו. היא יודעת שיש לו נטיות ומאווים אחרים, והיא נותנת לו להבין שלא בבית ספרנו. כפי שכתוב בפוסט המקורי - יש שלט גדול בחדר המיטות (סליחה שהוא לא צבעוני): "כל הקטע הזה של סאדו-מאזו זאת סטיה מגעילה אחת גדולה." כמו כן, ראי לעיל תשובה מס' 1 לגריי/גרין. ועוד, כתבת: "בלי שיחה אמיתית אין זוגיות אמיתית." מנין לך? את יכולה להוכיח?

לריבייס:
1. ראה תשובותי לעיל לעניין השיחה המוקדמת.
2. לעניין ההתאהבות - מה רע בכך? למה אסור לאהוב את אשתך, ולאהוב גם עוד אשה אחרת? האם יש בליבנו כל כך מעט אהבה?
3. אני לא מבין למה צריך ללכת לייעוץ. מדובר במשפחה אוהבת ונאהבת תומכת ונתמכת. לו ברור מה היא אוהבת ומה לא, ולה ברור שיש לו בראש דברים נוספים שהיא, מה לעשות, לא מוכנה להם. נניח שהוא חולם על מציצה או כמו שקוראים לזה בלשון נקייה: מין אוראלי, והיא מגעיל אותה אפילו לחשוב על הדבר הזה בתוך הפה שלה. יכול להיות שבעוד 5 שנים היא תחשוב אחרת. יכול להיות שלא. כמה זמן צריך לחכות עד שניתן להניח הנחת עבודה שהיא לעולם לא תאהב את זה? עכשיו, לצורך הדיון שלנו צא מתוך ההנחה שכל האופציות לפתור את העניין בתוך הבית נוסו, ונפסלו. מה הלאה?
4. מה זה חשוב מה אני אישית יודע או לא יודע אינטלקטואלית או אחרת על בדס"מ? האם למי שבקיא בבדס"מ מותר לבגוד, ולמתחיל אסור? או אולי להיפך?

לכובש יצרה: אם הפוסט מיותר, למה טרחת להשתתף בו?

וכאן לכל הקוראים: נסו לדמיין שאתם בזוגיות מופלאה עם מישהו או מישהי. אתם כל כך אוהבים אותו שאתם מוכנים לעשות בשבילו כל מה שאתם מסוגלים. אתם ממש אוהבים אותו, ורוצים לבלות איתו את שארית חייכם ולא משנה מה המחיר. עכשיו דמיינו שלאותו בן זוג יש פנטזיה מאוד דומיננטית שהיא למעלה מיכולתכם. אם אתם רוצים משהו קונקרטי (וכדי לעבור על הגבולות של כמה שיותר קוראים), תחשבו על משגל גופות, מציצה לחזיר או זיון עם כלב.
שאלה ראשונה - באיזו דרך אתם הייתם מעדיפים שהוא יילך?
שאלה שניה - נניח שהוא הלך ומימש את הפנטזיה שלו בהסתר, ונניח גם שהמצב הוא שאם זה יוודע לכם, זה כל כך יפגע או יגעיל אתכם שלא תוכלו להמשיך לחיות איתו יחד. הייתם מעדיפים שישתוק או יספר?
nerissa​(אחרת)
לפני 17 שנים • 25 באוק׳ 2007
nerissa​(אחרת) • 25 באוק׳ 2007
טחנות ותחנות. שתי הבחירות נכונות icon_lol.gif

אני הבנתי אותך מעולה, נשוי.
למען האמת - כנראה שאתה זה שלא הבנת אותי.. icon_wink.gif

אני לא רק "בעדך", אני בצד שלך. מבינה את כל הדילמות - כי הן גם שלי.

נושא הדיון - לא שהוא לא אקטואלי או רלוונטי, הוא מיותר באוכלוסיה הזו כי כבר העלו אותו כמה וכמה פעמים ותמיד עם תגובות קיצוניות מאוד . אמרתי שזה "מיותר" כי הדיעות כאן מאוד "נחרצות" ואין חדש תחת השמש (ולרוב גם מאותן דמויות)

אם פתחת את הפוסט לשם דיון - תקבל דיון שחוק, חוזר על עצמו.
אם פתחת לשם חיזוקים אישיים - כבר עניתי על כך..
אם פתחת את הנושא "לטובת הכלל" - בכיף.. רק שהכלל שכן מסכים איתך קבור עמוק בצללים ולא ייכנס לדיון הזה - ולו משום התוקפנות הנחרצת של המתנגדים ורמת הדיון הנמוכה שלהם (שים לב עד כמה "מתנגדי הבגידה" הם אלימים מילולית..). המתנגדים לא מתדיינים איתך. הם שופטים מתכסחים ויורדים לתת רמה קטלנית. מה שמדהים הוא שרוב הקטלניים האלה מעולם לא היו בסטטוס שלי ושלך. זאת אומרת, נישואים ארוכי שנים עם בן זוג שמאוד אוהבים וממש לא רוצים לוותר עליו.
אז אין כאן דיון.

יש שני צדדים מבוצרים חזק באמונתם ובעמדותיהם.
מUחדת
לפני 17 שנים • 25 באוק׳ 2007

Re: תגובות למגיבים

מUחדת • 25 באוק׳ 2007
נשוי כתב/ה:

..נניח שהוא הלך ומימש את הפנטזיה שלו בהסתר, ונניח גם שהמצב הוא שאם זה יוודע לכם, זה כל כך יפגע או יגעיל אתכם שלא תוכלו להמשיך לחיות איתו יחד. הייתם מעדיפים שישתוק או יספר?


ראשית- הייתי רוצה שיפתח שרשור. שלא רק יספר אלא שממש יתייעץ עם הקהילה השם יקום דמה ויתרץ תירוצים על תירוצים ויקבל פידבקים אוהדים מבוגדים בעבר בהווה ובעתיד, בעזרת השם והסאדו.

הרבה יותר מגעיל לראות מישהו מתפתל, מתרץ, מסתיר, מתברבר, מתפלמס ומתפלסף על מהות יחסים סאדומזוכיסטים כשאותי, אשתו לצורך העניין או בת זוגו הונילית פורטה, הוא לא סופר כי לא בא לי לתת לו להפליק לי בטוסיק.

אחר כך, כשהכל יתגלה- וזה יתגלה, כל העסק יהיה הרבה יותר מכוער.

אבל, היי- כאילו, מדובר בנטיות סאדומזוכיסטיות. זה כמו נשימה. אי אפשר לוותר על זה או לחיות בלי זה, או לא לשקר לגבי זה.
כולנו כבר יודעים שהאושר נמצא ביחסי אדון-שפחה. כל השאר זה בולשיט.
גם האשה שעשתה איתך ילדים ותחליף לך את הקטטר ביום מן הימים.