הבגידה הנוראה

סולוויג • 27 באוק׳ 2007

תודה
התחלתי לקרוא את אלפוני מעמ' 18, ולחפש פוסט בכל נושא.
ראיתי את התשובה של Tuff. הוא אומר שיועצי נישואין ממליצים לבגוד. אולי. אני לא יודעת.
אם בעלי יבגוד בי אתגרש ממנו. אני לא מסוגלת לשאת את הבגידה וההשפלה מסביב. הקו האדום שלי הוא שקרים ובגידה. בגיל שלכם הילדים כבר גדולים ועזבו את הבית והכל בינך ובין אישתך.

אם לא היתה תרבות של שקר כשהיו ילדים, והבעל מתחיל לשקר כשהילדים עזבו-לפחות הילדים לא נפגעים מאוירת רמאות ושקרים, כשכל הסביבה מתלחששת על האבא והאמא. אצלנו יודעים הכל. רק הבעל והאישה חושבים שכולם לא יודעים. כולם משחקים.

אני מבדילה בין "תרבות של שקרים" לשקר לא משמעותי או שקר עם סיבה טובה.
שקר של זהות אבי הילד הוא שקר עם סיבה טובה. אני לא אתערב בחיים של חברים שלי והם יודעים שאני לא אענה ואין מה לשאול אותנו.

יש שקרים קטנים שקיימים אצל כל זוג ויכולים להשתמש בהם כדי לעזור לבן הזוג, אבל התנאי הראשון הוא לספר את הדברים המשמעותיים.
עכשיו תאמר ששקר של בגידה הוא לא משמעותי. פה ההבדל בין ההשקפות שלנו.

שקר לא משמעותי אצלי הוא לשמוע את הגבר מספר שהוא רוצה להכות באחוריים, עד שהיא תאמר שכואב ולחשוב שאם הסיבה היא שהוא רוצה להרגיש "גבר גבר"-אפשר להרשות לו לטפוח כמה טפיחות קטנות ולא כואבות באחוריים ולשחק כאילו נורא כואב.
אם אגלה לצערי, ואני מקווה שזאת לא הפנטזיה שלו, שהוא צריך דם וכתמים כחולים-אי אפשר לממש את הפנטזיה שלו, אבל אפשר לנסות לחשוב על פתרונות. אולי לתת לעשות סשן למישהי שרוצה במסיבה בדנג'ן?
When there’s a Wil, there’s a way…

אתה יכול להשתמש בטריק של בעלי. היתה כתבה גדולה של זמר, ששר את פינק פלויד (חתיכי מאוד ). הזמר הודיע בכתבה שהוא בדסמי. בעלי שאל אותי אם קראתי וראה שאני ליברלית, אבל הוא שכנע את המשפחה שלי שזה הטרנד החדש והצעיר במין אצל הצעירים.
המשפחה המבוגרת הינהנה ואמרה: "הצעירים האלה. כל פעם אופנה חדשה."
When there’s a Wil, there’s a way…

אם הפנטזיה היא לעשות הכל עם מישהי חדשה ולא מוכרת, פה אני מרימה ידיים. אני יודעת שתמיד יש "נשמות טובות" וכולם יודעים, פרט לאישה עצמה.

Tuff אומר שזה מה שקורה בגיל שלכם.
אם החלטת ללכת על זה-בהצלחה, ושאישתך לא תפגע ולא תגלה.

תגובה אישית ופרטית לסילבר

נשוי • 27 באוק׳ 2007

לסילבר: ברגע שפרצת את הסכר, והיתרת לשקר שקר קטן ובלתי משמעותי, קבעת שלא האמת הצרופה והבוערת היא הערך העליון ביותר, אלא שיש מקרים שלמען שלום בית מותר לשקר.

אז מה שנותר עכשיו זה רק לקבוע עד איפה מותר לשקר, מה נחשב שקר לגיטימי, ומה ייחשב לשקר מכוער. ועל זה כמובן, יהיה קשה להסכים, כל אחד יחשוב אחרת.

טאף קצת סגר לי את הנושא, כי אם "יועצי הנישואין" חושבים ככה, מי אנחנו תולעים נמושות חסרי בינה עצמית שנחשוב אחרת?

אני ניסיתי חזור והסבר לומר שהדיון איננו נסוב בהכרח על המערכת הפרטית שלי ושלי אשתי, אלא שאלה תיאורטית. אבל את משום מה חוזרת להתייחס למקרה הפרטי שלי. הדבר היחיד שאני מוכן להגיד בהקשר הזה, הוא שאני מאחל לך ולבעלך להמשיך לאהוב כל השנים כמו שאני ואשתי אוהבים זה את זו וזו את זה.

lady inBlack • 27 באוק׳ 2007

נשוי
תביא את המספר טלפון של אשתך
אני אעזור לך לסיים את הפרשה

Re: תגובה אישית ופרטית לסילבר

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 27 באוק׳ 2007

נשוי.
אל תרגיש צורך להתנצל על שאלתך, או לנסות להסביר לכל המקטרגים
או "יועצי הנישואים" למינהם את טיב מערכת היחסים שלך עם אישתך
או האם בכלל שאלתך מבוססת על כך.
אתה תתרגל שכאן יש הרבה שאוהבים להרגיש יותר קדושים מהאפיפיור
כשזה נוגע לאחרים, בעוד שאצלהם בחצר הפרטית הם מתנהגים בדיוק
הפוך מהטפות המוסר המתחסדות שלהם.

אישית עצתי לך, או לכל נשוי אחר אשר אינו יכול לשתף את אישתו
במימוש פטיש שלו כזה או אחר, (לאו דווקא מבחינת מעשים, אלא גם מבחינת
שיחה ודיבור על הנושא) פשוט ממשו את זה בשקט, מבלי שזה יפגע
במשפחתכם.
עדיף לממש ולהיות רגועים ולהמשיך להשקיע במשפחה מכל הלב,מאשר לא לממש,
להשאר מתוסכלים ובדרך כזו או אחרת בסוף זה יתפרץ ויתפוצץ.


בהצלחה.

Brave Dwarf • 27 באוק׳ 2007

נשוי, אתה יודע מה זה בית?
(ושלא תעז להגיד לי שבית זה מקום בו גרפסומניה ושכנוע עצמי רוקדים ברייקדנס ומשתינים על השטיח)

בית זה מקום אליו אתה חוזר אחרי.... כדי לנשום, כדי לחלוק את אשר על לבך, כדי להיות אתה. LOL כדי להיות בבית. מוצצת לא מוצצת, נקשרת לא נקשרת אלו קטנות. מבינה או לא מבינה אלו גדולות. אם הבדס פאיקינג אם כל כך זורם לך בוורידים שאתה לא יכול להכניע אותו למען שלום בית, הרי שהוא אתה. ואם אתה שב לבית בו אינך אתה, אז מדוע אתה חוזר אליו? כדי להתכופף ולכרוע בפני עובדות? אז מי אתה? ומה שווה ביתך?

וזה מעניין את החתול השכנה מה אתה חושב שאתה רואה בעיניה כאשר היא מביטה בשקריך. השאלה היא מה אתה רואה בבוקר בבבואה שבמראה.

צרור פרחים

נשוי • 28 באוק׳ 2007

לגברת השחורה: תודה על הצעתך, טוב הלב שלך ממיס אותי.
אינני יודע אם מותר לפרסם כאן מספרי טלפון, אני לא רוצה להסתבך עם כרובי.

לרחפנית: תודה על הסיוע

לגמד האמיץ: אני לא יודע מה זה בית.

פעם חשבתי שבית זה משהו שמחזיק מעמד לנצח, אחר כך באו הטילים של סאדם, והקטיושות של נאסראללה, והרבה בתים התפרקו להם.

פעם חשבתי שבית זו משפחה שאתה בונה עם מישהי, והוא מחזיק מעמד לנצח, והנה בכל אשר אפנה סביבי, אנשים גרושים.

אבל סוף סוף מצאתי איזה בית שיתקיים לעד: "הכלוב - בית חם לאוהבי סאדו - מאזו - בדס"מ (BDSM / S&M) ". אבל עכשיו מסתבר שיש סוגים שונים של חום בבית הזה.

סולוויג • 28 באוק׳ 2007

נשוי, אני לא חושבת שאתה צריך להעלב מתגובות שהציעו לך לספר בזהירות לאישה ההיפותטית ולפחות להביא אותה להבנה של השונה. כתבת כאילו נעלבת, ורק אלה שכתבו לך לא לספר לאישה ולממש את הפנטזיות בסוד מוחלט, קיבלו אותך בחום. אני חושבת שכל מי שענה לך והציע הצעות קיבל אותך יפה.

כל אחד עונה לפי הדרך שהוא היה נוקט. ענית כעת כאילו ציפית לקרוא רק את התגובות של TUFF ורחפנית, שחיזקו את ההרגשה שלך שכדאי לממש את הפנטזיות בסוד, בלי לספר לאישה.

יש לנו השקפה שונה, כרגיל. אני לא חושבת שהייתי כועסת גם כשהייתי מקבלת תשובה הפוכה מדעתי כי היא היתה נותנת לי כיוון אחר לחשיבה. רצית שנכתוב בצורה היפותטית ולא נתיחס ישירות אליך ואני כותבת בצורה עקיפה, אבל כל תגובה היא קבלת פנים חמה בכנות שלה ובצד למחשבה שהיא מציגה. חוסר תגובה היא קבלת פנים קרה.

היו פה אנשים שחשבו שאדם שנמצא עם בן או בת זוג, שחושבים על חלק מהותי מנפשו כ"סטיה הזאת שעושה רע לחשוב עליה", שאסור להזכיר אותה-יכול להרגיש שהאני האמיתי שלו לא נמצא בבית. זה מה שהגמד האמיץ אמר. היפותטית, אני חושבת שאם הייתי חיה עם בן זוג שמרן, ששונא ליברליות מינית, הייתי מנסה לשנות את דעותיו ומזדהה בדעות האמיתיות שלי. אני לא יכולה לקבל שיפוט על פי נטיה מינית וההשקפות הן האני שלי.

האדם ההיפוטתי ההוא בחר את הבחירות שלו. כל שאר הכותבים היו בוחרים בחירה אחרת.
העצה שלהם היתה טובה, בדיוק כמו העצות שאמרת, שקיבלו אותך בחום.

נהוג לא לפרסם טלפונים פרטיים בפומבי בכל האינטרנט, אבל אתה יכול לענות לחבר זהב באופן פרטי ולכתוב כל מה שתרצה.
חברים רגילים, באפור, כמוני, לא יכולים ולא רוצים לכתוב אחד לשני בפרטי.
אנחנו יכולים רק לכתוב ולענות לחברי זהב. כל מי שרוצה למצוא בכלוב כדאי לא, שוב לדעתי, לעשות מנוי זהב, אחרת לא יוכל לכתוב ויצטרך לחכות שיפנו אליו. תוכל למצוא פרטים בבאנר.
אני לא חושבת שאישה שכתבה לך באופן פרטי מצפה שתכתוב טלפונים באופן פומבי, אחרת היתה כותבת לך בפומבי. אני לא הנציגה של כלובי אבל מורגש שאתה לא יודע.

לבוגדים הכלוב מציע הרבה אפשרויות והדרך המעשית קלה.
אני נשארת בדעתי שהמחיר הנפשי של בגידה באישה בלי לספר הוא גבוה, אבל לכל אחד הנפש גובה מחירים אחרים, בצורה אחרת.
בהצלחה.

RIS • 28 באוק׳ 2007

מן הסתם הוא רואה שקרן.....LOL....

בסופו של יום, בסופם של חיים, מה שחשוב הוא רק הציר הזה: בית, לב, אהבה.
יחד הם יוצרים מעין מקלט פנימי, SANCTUARY, מקדש מעט שבתוכו יכולה להתאפשר הנגיעה שכל יצור חי כמה אליה ואנחנו יותר מכולם: חום. חום רוטט ומפרה.

ואם אדם יודע למקם עצמו בצד הנכון של האהבה - אזי אין איש שיכול לבוא מהצד ולשפוט אותו על מעשה ממעשיו, אלא רק הוא עצמו, כמו שאמר הגמד. הוא, עצמו ומצפונו....
או במילים אחרות: הוא, הראי והחתול של השכנה....

לסילבר

נשוי • 28 באוק׳ 2007

לא הדעות, ולא מי שמשמיע אותן, אלא איך.

את התנגדת נחרצות לדעתי, ואני כתבתי שאני אוהב אותך.

שאלה לריס

נשוי • 28 באוק׳ 2007

לריס: האמת, לא ממש הבנתי את דעתך הכללית בעניין, אבל זה כבר עניין שלך.

מה שלא הבנתי, ובחרתי לשאול עליו, הוא מה זה "הצד הנכון של האהבה" זה שאם אדם נמצא בו "אין איש שיכול לבוא מהצד ולשפוט אותו על מעשה ממעשיו".

האם זה הצד שבו האוהב שולט על האוהבת, שהוא לוקח ממנה את זכות הבחירה הטבעית הנתונה לכל אדם, והופך אותה להיות שפחתו? האם זה הצד שבו האוהב מכאיב ומענה את אהובתו, וגורם לה כאבים פיזיים ו/או רגשות של פחד, מצוקה, חרדה, צער ובכי? האם זה הצד שבו אדם הופך את אהובתו לרכושו, מוכר או מוסר אותה לאחרים ומאפשר להם לעשות בה כבשלהם? האם זה הצד שבו אדם משפיל את אהובתו ועושה ממנה סמרטוט חסר חשיבות רק כדי לספק את היצרים האפלים שלו?

האם כשאדם עושה כל אלה, בהסכמתה המלאה של אהובתו, הוא נמצא בצד הנכון של האהבה שבו אין אין איש שיכול לבוא מהצד ולשפוט אותו?