משהו לא טוב קורה כאן

האמפרי • 30 באוק׳ 2007

קראתי עד עמוד עשר ונשברתי.
צר לי שלא הספקתי לקרוא את מה שדולי כתבה שלפי מיטב הבנתי המרפרפת
היה בדיוני ואכזרי ו"נטול הסכמה". צר לי כי אני לכאורה מנוע מלהתייחס לנושא
עקב כך אבל זובי! אני אתייחס כי אני עצבני וגם ככה עצוב לי .
על "פנטסית אונס" שמעתם? לכאורה, אונס בהגדרה איננו SSC וכו'.
אני מניח שהיא כתבה בדיה.
הלאה.
כל מחיקת בלוג של מישהו הינה גסות רוח לשמה אלא אם בוצע שם אאוטינג
כלשהו כלפי אדם אחר שלא בהסכמתו.
משום מה נראה לי כי רוב המגיבים בפוסט הזה הם אותם קולות אמת שהיו
חסרים לבוש כדי לגבור על אל גור באופן חוקי ואמיתי. אתם נשמעים כמו אנשי
הכנסיה של הדרום הקשה בארה"ב הברית.

הביטו טוב בתמונה המוכרת הבאה מתוך אתר פמדום מאד פופולרי. הציצו טוב
בציצי של אותה דומית (וזאת מבלי להזכיר כמובן את שאר הסמלים הסמליים
האחרים שעל גופה) ותשאלו את עצמכם ההייתם או חלמתם חלום והיו מספיק
אמיצים לאחר מכן להביט בפניכם במראה ולהתנצל בעיקר בפני מי שאתם
מחשיבים את עצמכם להיות על צחנת השמרנות שתרמתם להפיצה כאן קבל עם
ופורום :

אתה לא הוגן כלפי כלובי. הוא לא מחק את הפוסט

ווסטה • 30 באוק׳ 2007

דולי טוענת כל הזמן שהפוסט מתאר בדייקנות אירוע אמיתי בערך לפני חצי יובל שנים.

אני לא מבינה את הספק בכנות ובאמינות דבריה, כאשר אין סתירות בין הדברים שהיא מספרת לנתונים ידועים. מציגים את דולי כשקרנית או הוזה הזיות, כשאין הוכחות שהיא משקרת.
דולי חוזרת גם כעת בפוסט "סיכום ביניים" על דבריה שהמקרה אירע והיא תארה אותו במדוייק.

כשאנשים כותבים פנטזיה הם אומרים שכתבו פנטזיה.

כלובי לא מחק את הפוסט של דולי. דולי בעצמה כתבה שהחליטה למחוק את הבלוג. זכותה למחוק מהבלוג שלה כל פוסט שהיא רוצה, וזכות האחרים להגיב עליו גם כשנמחק.
אני רוצה להאמין שאנשים משתנים במשך השנים וכשאישה נעשית אמא היא מקבלת פרופורציות אחרות.

בסוף התגובה שלה בפוסט החדש דולי שואלת אם טוב להציג את המציאות כמות שהיא וכמו שהיתה. בהמשך, שלא קראת, שאלנו את כלובי את השאלה וכמה מאיתנו טענו שאין צורך למחוק את הפוסט כדי שישמש מראה לתנאים של הזונות הנרקומניות בישראל, שקיימים גם היום.

כשתהיה בעיה של פנטזיה ויתחילו בקריאות למחוק אותה-דברו על הפנטזיה. כך אתם לא הוגנים כלפי כלובי. במקרה הזה הפוסט לא נמחק ע"י כלובי, אלא ע"י דולי בעצמה.

Mephisto​(שולט) • 30 באוק׳ 2007

עוד אחד מביע דעה על פוסט שהוא לא קרא, על סמך "מיטב הבנתו" לגבי מה שהיה שם.
אתה יכול להקים עמותה יחד עם קאלי.
לא שמישהו יאסור עליך להביע דעה, כמובן, אבל זה הופך את הדעה שלך לקצת, בוא נאמר, פחות רלוונטית.
אני מציע שתרכז קבוצה של אנשים שדחוף להם להביע, פנו ביחד לדולי, והביעו את דעתכם המנומקת לאחר שתקראו את הפוסט הנ"ל.
קצת יותר הגיוני מאשר להביע דעה על סמך תגובות של אנשים לפוסט שלא קראת.

האמפרי • 30 באוק׳ 2007

ובפאראפראזה: שמים, בקשו רחמים על שוטייך.

Re: משהו טוב ימשיך לקרות כאן

המלט • 30 באוק׳ 2007

אני לא חושב שפרסומים בבלוג של משתמש אחד, ויהיה הרייטינג שלו אשר יהיה,
עלולים להוות איום על האושיות המוסריות וכו. כשאומרים "הכלבים נובחים והשיירה עוברת",
מתכוונים בדיוק לזה. גם לא ברור לי איך אתה קובע ש"ישנם אנשים ששואבים מפרסומים מעין אלו
עידוד לאלימות, לאפליה ולשנאה". מה שראיתי כאן זה בדיוק להיפך: אנשים כל כך מזועזעים,
עד שהם תובעים במפגיע לחסום את הבלוג של דולי, ואף להעיף אותה מפה.

אני מתנגד לטיעון של מיוחדת, כי הועפו פה אנשים על הרבה פחות מזה ולכן לכאורה יש להעיף גם
את דולי. אני לא חושב שצריך לגעת לה בבלוג, קל וחומר להעיף אותה. שתכתוב מה שהיא רוצה
בבלוג שלה. אם יש כאלה, כמו ווסטה, שבוחרים להאמין כי סיפורי-דולי הינם אמיתיים -- שיתמודדו
עם זה מול דולי עצמה, ורצוי בבלוג שלה, כדי לא לשעמם את כולם.

חופש הביטוי הפך להיות מושג שחוק ושנוא כאן בכלוב בזמן האחרון -- אבל אני מוכן להיות
הנודניק התורן שמזכיר למי שאולי שכח שהעקרון החשוב ביותר שלו הוא שגם אם מישהו ממש לא
מוצא חן בעיניך -- וגם אם הדברים שהוא בוחר לבטא בשם החופש שניתן לו מזעזעים אותך -- אין
בכך בכדי להפקיע מידיו את עצם החופש. לפני שנה בערך דולי פרסמה איזשהו פוסט מזעזע על
אונס באמצעות איזשהו דוקרן או משהו, וקמה לה מהומה מאד דומה לזו הנוכחית. כולם
נגעלו בקולניות מדולי האיומה, ואותו שיח, אותו מינוח, ואותם דברים בערך עלו גם שם. ה SSC
המסכן קיבל את כל החרא בפרצוף. אז מה? הרמה המוסרית הדרדרה? היש איזושהי נפש תועה
ביקום שבמשך השנה הזו אנסה גברים באמצעות מברגי-פיליפס ענקיים בחושבה שזהו המודל
הנכון של בדסמ? לא נראה לי.

אני לא חושב שכלובי צריך להתעסק בניסוחים משפטיים שמובילים לסיבוכים מיותרים.
הכח האמיתי של התבונה הקולקטיבית הוא היכולת לעבור הלאה, בלי לסתום פיות כשהדבר לא
נדרש. 'האושיות המוסריות עליהן בנויה התפיסה הבדסמית' -- לא נוצרו על ידי אידיוטים מתוסכלים
הכמהים לתשומת לב, ולכן גם לא יהרסו על ידי כאלה.

סכנת התקרנפות

ווסטה • 30 באוק׳ 2007

המלט, אפשר לעבור הלאה כשמתארים אישה מסכנה, שמוכנה לעשות הכל כדי להשיג את מנת הסם שלה.
אפשר לעבור הלאה בכל פוסט מזעזע ואפשר גם לעבור הלאה כשרואים שניים הורגים האחד את השני. אף אחד לא מחייב אותנו להגיב.
כלובי שאל אותנו מה דעתנו על הנושאים שרוצים לראות ובסופו של דבר כלובי לא הוסיף סעיפים ולא מחק את הפוסט. למה הטענות כלפי כלובי, כאשר הוא התיעץ, נכנס לשרשור ושמע בסבלנות את כל הכותבים?

ביום שפוסטים מהסוג שפורסם לא "יזיזו" לאף אחד הם יהיו בדרך להתקרנפות ולאובדן האנושיות שבהם.

Mephisto​(שולט) • 30 באוק׳ 2007

ד"א מזל טוב לרגל יום הולדתך האמפרי.
באיחור לא אופנתי.

מצטער שלא יצא לי להגיע לגנון.

(X <-- פה היה אמור להיות אייקון של ענף של עץ זית, אבל אין.)

huan • 30 באוק׳ 2007

המלט, זה לא עניין של חופש הביטוי אלה של חופש המעה. כאשר פעם אחרי פעם אומרים לך שהכל אמיתי ולא בדיה כפי שטוענת דולי - יש להתיחס לכך בהתאם או לחליפין לוודא שאכן מדובר בבדיה (בהעדר הוכחה לכך כנראה שנצטרך לסמוך על דבריה של דולי שאכן מדובר באמת וזאת למרות ההגיון שלי ואולי גם שלך שמעשים כאלה לא באמת יכולים לקרות)
לי לא אכפת שיכתבו פה על אונס,רצח ומה לא....כן אכפת לי כשאנס/רוצח/פאדופיל אכן עושים מעשים אילו ולאחר מכן מתארים אותם - דבר הנכון לגבי דולי ועולה מדבריה.

לי כמוך יש אמונה קצת יותר חזקה באנשים, חזקה מספיק בשביל להאמין שסיפור לא ישנה את מוסריותם והגינותם של אנשים.
אולי רוב ה15 עמודים מולאו על ידי צבועים מתחסדים, אידיוטים המקדשים אלימות וכו - אך להתיחס לדבריהם כ"האישו" יהיה מצחיק שכן הם בוחרים להתעלם ממהות העניין כפי שאני הצגתי אותו.

במידה ומדובר באמת והסיפור אינו סיפור כלל אני חושב ששנינו, אתה ואני יכולים להסכים שדולי רחוקה מלהיות זכאית להגנת "חופש הביטוי" ונופלת יותר לקטגוריה של אילו שהפעילו את חופש המעשה סטייל מאסטר אור ואחרים שגם כן לא הסתפקו בסיפורים.

תשובה לחואן

ווסטה • 30 באוק׳ 2007

חואן, כדאי להפריד בין כמה דברים.
נניח, כפי שגם אתה הנחת, שהמקרה אירע.
נמשיך בהנחה הזאת כי גם דולי טוענת שהמעשה אירע.

הפרד בין חופש הביטוי וענישה.
מבחינת חופש הביטוי:
כאשר אדם מתאר מעשים קשים, שאירעו בילדותו או בנערותו-הוא מתמודד עם העבר שלו ונותן לאחרים אפשרות לחשוב על מה שקרה, אם היה קורה היום.

מבחינת חופש הביטוי בד"כ מדווחים על מקרים שקרו. לא בטוח שחייבים לדווח עליהם בכלוב. כלובי יכול להחליט שהוא לא רוצה את הדיווח, אבל מבחינת הצורך לדעת-רצוי שסיפורים אמיתיים יתפרסמו. רצוי לא לעצום עיניים בפני המציאות.

מבחינת ענישה והוקעת המספר: עברו הרבה שנים מאז-בערך חצי יובל שנים. אנשים משתנים.
אפילו על מעשים קשים ממה שדולי עשתה חלה התיישנות.

מה הבקשה שלך כעת:
לדעתך היה צריך למחוק את הפוסט?
לגרש את דולי על סיפור, שאירע בנערותה?

huan • 30 באוק׳ 2007

לדולי יש היסטוריה ארוכה של "סיפורים" חלקם לכל הפחות לא התרחש בעת העתיקה שקצת קשה להכליל אליהם חוק התישנות כלשהו - מדובר פה במגמה ולא ב"סיפור יחיד" שלגבי כולם הטענה היא שמדובר באמת לאמיתה.
וכן במידה ומדובר בדברים אמיתיים אני אכן מצפה לפעולה דרסטית שזה אומר לא למחוק את הפוסט אלה לסלק אותה כפי שראוי לנהוג בכל מקרה בו אנשים עוברים מ"חופש הביטוי" ל"חופש המעשה" או להפך.

במידה ומדובר בבדיה שתכתוב מה ואיך שהיא רוצה אני האחרון שאכפת לו שכן אני תומך בחופש הביטוי של אנשים גם כאשר דבריהם אינם נעימים לי ואז שדולי תשאר פה יחד עם כל סיפוריה ותמשיך להוסיף נוספים לרפרטואר.