הבגידה הנוראה

דיוק

נשוי • 30 באוק׳ 2007

אבל האם את מסכימה שבנקודת זמן ומרחב מסויימת יכול להתקיים גם הפתרון שלי?

newoldone • 30 באוק׳ 2007

כן.

בלי לשכוח שגם הרע במיעוטו הוא רע.


(יש לי עוד סייגים, אבל נניח לזה)

ohad - m​(אחר) • 30 באוק׳ 2007

לא ,
זה לא פתרון
זה פשוט דחיית קבלת החלטות למועד מאוחר יותר
מה שנקרא : "כיבוי שריפות"
בוא לפחות נקרא לילד בשמו...

Re: הפוני במעצמת ההספק

girlpower • 30 באוק׳ 2007

נשוי יקר...
אני הייתי זו .. ש... למען האמת... המינוח לא ממש משנה,
מה שכן, זו בעיה שלא תוכל לחיות כך לאורך זמן- מנסיון.
צריך למצוא לעצמך פתרון שמתאים לך ולך בלבד.
אינני יודעת מה או איך הייתי מגיבה אם בעלי לעתיד היה בא ואומר לי את הדברים שהעלת.
אני גם לעולם לא אוכל להיות מופתעת כנראה, כי אני בתוך הסאגה הזו
של הבדסמ.

העיקר שיהיה בהצלחה!!!

Re: נושא טעון ברמות נעלות ומקודשות

girlpower • 30 באוק׳ 2007

לא היתה לי כוונה לקדש את מוסד הנישואין.
אני ממש לא מאמינה בו, לפחות לא בצורתו העיברית יהודית.
אבל מי שכבר מחליט להכנס לתוכו... שיקח באחריות, וזו אחריות עצומה...
אני מסכימה עימך, כשיש ילדים- כל התמונה משתנה מהקצה אל הקצה.

כחול שולט

נשוי • 31 באוק׳ 2007

לנערה: כן, למען האמת אתוודה שהיה לי ברור שאת היא זו ... ש ...
אבל בחרתי שלא להעלות את האפשרות הזאת במפורש.

הנסיון מלמד, שבאותם מקרים שהמחליט לא היה שלם עם עצמו, ו/או לא היה מספיק זהיר, ו/או וכו' - ובכן באותם מקרים הוא הרגיש צורך להתוודות ו/או העניין התגלה בדרך אחרת. זה כל מה שהנסיון הציבורי מלמד.

הנסיון האישי שלך מלמד שמקרה מסויים אחד (או שנים, או שלושה - אני לא מאמין שיש לך מאה נסיונות כאלה ), ובכן המקרה הפרטי הזה שייך לקטיגוריה דלעיל.

אני יודע שיש מקרים בהם כן חיים עם המצב לאורך ימים ושנים. מטבע הדברים אין לא לי, ולא לאף אחד אחר סטטיסטיקה על כל המקרים שלעולם לא מתגלים. אפשר להאמין שהם מיעוט מבוטל, אפשר להאמין שהם מיעוט מכובד, אפשר להאמין שהם הרוב, אפשר להאמין שהם הרוב המכריע. בהיעדר כל הוכחה, כל אמונה אפשרית.

ולכן, מסקנות כגון:

"אף פעם אי אפשר לחיות כך לאורך זמן",
"כמעט תמיד אי אפשר לחיות כך לאורך זמן",
"ברוב המקרים אי אפשר לחיות כך לאורך זמן",

לא ניתנות לביסוס על סמך ממצאים.

אז באיזו לוגיקה את מוכיחה את הטענה שלך:

"לא תוכל לחיות כך לאורך זמן",

אפילו אם תוסיפי לה בהתחלה כמת מסייג כגון "סביר להניח ש..."?

-------------------------------------------------------------------

לגבי מוסד הנישואין. כל מה שאני כותב כאן בעניין זה הוא סטיה מהדיון העיקרי בפוסט הזה, ואין לו באופן ישיר שום נגיעה אליו, איננו מתיימר לטעון לא בעד ולא כנגד הטענות של הדיון העיקרי.

מוסד הנישואין בצורתו העברית-יהודית מרגיז הרבה אנשים, מפני שהוא בלתי שיוויוני. הוא מאפשר לגבר לשאת מספר נשים, בעוד האשה אסור לה להיות נשואה ליותר מגבר אחד בו-זמנית.

יתר על כן, הנישואין העבריים-יהודיים מאפשרים לגבר הנשוי להחזיק פילגשים (לא נשואות), בעוד לאשה הנשואה אסור להחזיק פילגשים זכרים.

האיסור על ריבוי נשים בדת היהודית התקבע לפני כאלף שנים בעדות אשכנז. יש האומרים שהוא נעשה בהשפעה נוצרית הרואה במין הכרח בל יגונה, מאלצת את האדם (גבר או אשה) להסתפק בבן זוג אחד ויחיד לכל החיים (אלא במצב של התאלמנות מוקדמת), ועושה אידאליזציה של מצב האפס, כלומר ויתור כללי ומוחלט על כל העיסוק במין.

עדות המזרח, שחיו בסביבה מוסלמית שבה הותר ריבוי הנשים, לא קיבלו עליהם את האיסור הנוסף הזה אלא לאחר מאות שנים. גם אז נותרו עדות (כגון התימנים) שלא קיבלו על עצמם את האיסור הזה, ועד כמה שאני יודע, מבחינה דתית הם לא מקבלים אותו על עצמם עד עצם היום הזה.

במצב התודעתי שבו נמצאות היום הנשים, כמעט כולן מתקשות להסכים לאי-שיוויון הזה. טענתן היא שלמרות אי-השיוויון הביולוגי (ואולי גם הרוחני) בין זכר לנקבה, יש לקבוע ביניהם שיוויון זכויות וחובות, ומאחר ומרבית הגברים מסכימים גם הם (מרצון או מאונס) לקבל את הדרישה הזאת, המצב החוקי בישראל הוא שאסור ריבוי הנשים, גם לחסרי דת, וגם למי שדתו מתירה זאת.

אופס ... לא מדויק, בחוק כתוב שבמקרים מסוימים זה אפשרי.

ככה שכל מי שמתחתנת כדת משה וישראל, צריכה לדעת שיש מצבים (קיצוניים אומנם) שבהם הדת (באישור מאה רבנים) ועקב כך גם החוק, יתירו לבעלה לשאת אשה אחרת בנוסף אליה.

עד כאן בעניין הנישואין עבריים-יהודיים.

-------------------------------------------------------------------

מה אומר לך דרדסאבית, אני מאחל לך חיי (אני מתקשה למצוא כאן את המלה המתאימה. כתבתי זוגיות - ומחקתי. כתבתי שיתוף - ומחקתי. כתבתי מין - ומחקתי. אז אמחוק את המשפט ואתחיל מהתחלה.)

מה אומר לך דרדסאבית, אני מאחל לך חיים מאושרים בכל דרך ועם כל מי שתבחרי.

למה נראה לך בכלל??????

Na'ama • 31 באוק׳ 2007

בטעות שלך הייתה שלא התמודדת עם מי שאתה בגיל צעיא יותר ועכשיו אתה משלם את המחיר ולדעתי אתה צריך לשלם עליו ביוקר. מי שמסכן בכל הסיפור הזה זאת אישתך והילדים. אתה רק חושב על עצמך ואיך תוכל לעסוק בבדס"מ ולהישאר נשוי אבל לא דיברת על איך הידיעה הזאת תקרע את אשתך מבפנים.

אתה מדבר על שליטה? מה עם שליטה עצמית. אתה התחייבת לאשתך ויותר מזה הבאת איתה ילדים לעולם....אז תהיה גבר ותחיה עם ההחלטות שלך. כל פעם שתחשוב על בדס"מ אתה צריך להסתכל על אישתך ועל ילדיך ולחייך ולהבין שיש לך משהו יותא טוב בחיים ושאת ההקרבה הזאת אתה עושה בשמחה. להתמכר ולתת לתשוקות שלך לשלוט בך זה פתטי.

מה באמת ההבדל בין זה ובין בגידה???? כמו שאתה ממש רוצה בדס"מ יש גברים נשואים שממש רוצים כוס אחר... אולי הם התחתנו עם ברונטית אבל החלום שלהם היא בלונדינית או ג'ינג'ית? בחיים ובחיי נישואים בכלל אתה תמיד תפנטז אין בן אדם שלא... אבל העניין הוא שאתה צריך רק לפנטז. זה מאוד נוח להסתתר מאחורי העובדה שבדס"מ הוא מאוד קיצוני ועל כן צריכה להיות כאן יותר אהדה לאנשים כמןך אבל מה שאני רואה זה גבר פחדן ואנוכי שזה כל כך חלק אינטגרלי ממנו שבאופן בלתי מודע בכלל הוא לא רואה את המשפחה שלו ואת הרגשות שלהם ממטר.

תהיה גבר, תצא מהכלוב הזה, תקנה לאישתך משהו יפה ותנסה לפצות אותה על הילד שהיא התחתנה איתו.

דברי חכמים בנועם נשמעים

נשוי • 31 באוק׳ 2007

לנעמה:

1. ברוכה הבאה בצל קורתנו.
2. יש אחרים שטענו אותן טענות שלך, וחלקם עשו זאת בייתר טוב טעם. דברים הנאמרים בנועם, בנועם נשמעים.
3. חזרתי וכתבתי (כן, לכי לקרוא את כל 13 העמודים שלפנייך במקום להטריח את כל האחרים), שהדילמה הובאה בצורה הזאת מפאת האכסניה. כאן זה אתר בדס"מ, אז מדברים על בדס"מ. אותה דילמה, כך כתבתי, קיימת גם כשמדובר במשהו שפעם היה קינקי והיום כבר לא, כמו סתם מציצה.
4. אני מוכן לשיטתך, ללכת צעד נוסף. בואי נחשוב רק על סקס ואנילי רגיל, בתנוחה המסיונרית (כדי לצאת חובת כל הדעות). דמייני אדם שהתחייב להתנזר ממין עם אחרות, שכן לצורך כך התחתן, ולאחר עשרים שנה הוא מגיע למסקנה שלא יכול לעמוד בהתחייבויות שלו.

אני מסכים איתך, שהבחירה הנאצלת ביותר היא לכבוש את יצריו, ולעמוד בהתחייבויותיו. אני מניח שיש לא מעט כאלה בעולמנו שבחרו כך, ומנעמי העולם הבא צפויים להם.

יחד עם זאת, יש בעולמנו גם חוטאים. ומאחר ואינם גיבורים, ואינם מסוגלים עוד לכבוש את ייצרם, הם מנסים לפחות למצוא את הדרך לחטוא באופן שיקטין את הנזק שהם גורמים לאחרים.

בסיפור הפתיחה שלי הוזכר אדם שלאחר הרבה שנים של זוגיות (מושג שבאופן אישי אין לך כל יכולת להתחיל להבין את משמעותו) הגיע למסקנה שאיננו יכול להתאפק עוד. אותו אדם עלול לראות באשתו כמי שכובלת אותו, ולהאשים אותה (מתוך חוסר צדק משווע) בכך שהוא בגללה כבול ע"י חוזה הנישואין.

הרבה פותרים את הדילמה בכך שהם מחליטים להודיע לבן זוגם על החלטתם להיפרד.

למקרא דברייך ניתן לחשוב שעמידה בהתחייבות עומדת כנגד הכל, ושהיא הערך העליון. ואם כן, לשיטתך פסולים גם המתגרשים. שכן גם הם מצאו פתרון להתחמק מהתחייבויותיהם (למעט עניין המזונות).

לעניין מי משנינו ילד, ומי לא ... גילי לא נזכר בפרופיל שלי, שלך כן. גילך כל כך צעיר, שהוא על גבול החוקיות. אז אני אצהיר בזאת שאני מבוגר ממך ולו מהטעם הפשוט שאם אטען שאני יותר צעיר ממך אני מסתכן בזה שיגרשו אותי מפה.

בוודאי תאמרי, גיל זה לא עניין ביולוגי, גיל זה עניין מחשבתי - ותטעני שהדרך שאת חושבת בה בוגרת יותר מהדרך שלי. ובכן, את יודעת מה? את צודקת. אין לי עניין להתווכח איתך על זה, ואין גם טעם, ואין גם צורך. משמיים (בחלוף מספיק סיבובים של כדור הארץ סביב השמש) יעשו את מלאכתי.

מצליף חזק • 1 בנוב׳ 2007

יאללה, מיציתם

Re: כחול שולט

lady inBlack • 3 בנוב׳ 2007

************************************************************************************************************
המשפט העיברי אכן לעיתים מתיר אישה נוספת לגבר נשוי אבל רק במיקרים חריגים מאוד
אם אישה חולה בנפשה ומאושפזת לכל חייה במוסד סגור מובן שאין היא יכולה לאשר גירושין במקרה הזה ואז הגבר רשאי לשאת אישה נוספת.
ע"פי הדת פילגש גם בעבר הייתה אך ורק בהסכמת האישה רק אם האישה מסכימה להבאת אישה נוספת בעלה יוכל להביא, [B]כלומר הבאת אישה נוספית מותנית אך ורק באישור והסכמת האישה !
ועל הגבר חלות החובות לדאוג גם לפילגש בכל החובות והזכויות המותנות לכך כ"ידועה בציבור".[/B]
סתם לידע כללי...