| נשוי |
לפני 17 שנים •
30 באוק׳ 2007
דיוק
אבל האם את מסכימה שבנקודת זמן ומרחב מסויימת יכול להתקיים גם הפתרון שלי?
|
|
|
| newoldone |
לפני 17 שנים •
30 באוק׳ 2007
כן.
בלי לשכוח שגם הרע במיעוטו הוא רע. (יש לי עוד סייגים, אבל נניח לזה) |
|
|
ohad - m(אחר)
|
לפני 17 שנים •
30 באוק׳ 2007
לא ,
זה לא פתרון זה פשוט דחיית קבלת החלטות למועד מאוחר יותר מה שנקרא : "כיבוי שריפות" בוא לפחות נקרא לילד בשמו... |
|
|
|
girlpower
|
לפני 17 שנים •
30 באוק׳ 2007
Re: הפוני במעצמת ההספק נשוי כתב/ה: לכוח הילדה, או נערת ההספק: כשאת כותבת שהיכרת את הצד השני, למה את מתכוונת? לדילמה שלי יש כל מיני צדדים שניים, האשה הנבגדת, האשה הבוגדת, ועוד ...
הייתי שמח לראות התייחסות של אשה שנבגדה, ולמרות זאת החליטה שלא להתגרש. מה המניעים שלה? מדוע החליטה כפי שהחליטה? הייתי שמח לשמוע ממנה, האם היא שמחה שנודע לה מה שנודע, או שבדיעבד היתה מעדיפה שלא לדעת. באשר לדאגה שלך, האם תמצאי לך פרטנר לחיים. לדעתי, רק מיעוט שבמיעוט שבמיעוט מוצא לעצמו פרטנר מושלם. לרוב, מתקיימת האמרה: "לכל מכסה יש סיר", במובן שככל שתסכימי להתפשר יותר בדרישות שלך, ככה הסיכוי שלך למצוא בן זוג גבוה יותר. אינני מתיימר כמובן לייעץ לך איפה ועל מה להתפשר. את ההחלטות שלך את צריכה לקבל בעצמך, וכל שנותר לי הוא לאחל לך זה, שתדעי לקבל החלטות כאלה, שגם לאורך ימים ושנים תהיי מאושרת שהחלטת לקבל. כתבת: אני רק מקווה שכל מה שיעשה הנשוי, יהיה בהסכמה או לפחות בידיעתה של האישה. כלומר, אינך מקבלת את את התיזה שלי, האומרת שאפילו מהאינטרס הצר של האשה והמשפחה, עדיף לעשות את זה מאחורי הגב, ואת טוענת שבגידה מאחורי הגב היא נוראית ביותר. ניחא. אבל אשאל אותך ברשותך כמה שאלות, ובאופן אישי, ומאחר וכך גם את בחרת להתנסח: 1. אם יבוא אדונך/בעלך/אישך/בן זוגך האהוב, ויודיע לך שהוא מעוניין בקשר אחר, נוסף על הקשר שלכם, ותהא הסיבה אשר תהא. תסכימי? 2א'. בנסיבות שבהן תבחרי שלא להסכים - מה תעשי אם יאמר לך, תסכימי או לא, אני עושה? 2ב'. בנסיבות שבהן תבחרי להסכים - זאת תהיה הסכמה בלב שלם? את יכולה להניח יד על ליבך, ולהישבע לנו שבשעות בהן תישארי לבדך, ביודעך כי הוא מבלה עם האחרת, לא יחמץ ליבך? אין צדיק בארץ, אשר יעשה טוב ולא יחטא. הדרך להיוותר במצפון נקי היא להשאיר אותו בניילון, ולא להשתמש בו אף פעם. ליבואן: הסמקתי  נשוי יקר... אני הייתי זו .. ש... למען האמת... המינוח לא ממש משנה, מה שכן, זו בעיה שלא תוכל לחיות כך לאורך זמן- מנסיון. צריך למצוא לעצמך פתרון שמתאים לך ולך בלבד. אינני יודעת מה או איך הייתי מגיבה אם בעלי לעתיד היה בא ואומר לי את הדברים שהעלת. אני גם לעולם לא אוכל להיות מופתעת כנראה, כי אני בתוך הסאגה הזו של הבדסמ. העיקר שיהיה בהצלחה!!! |
|
|
|
girlpower
|
לפני 17 שנים •
30 באוק׳ 2007
Re: נושא טעון ברמות נעלות ומקודשות היבואן כתב/ה: לדעתי, גם לעזוב את הילדים לחיים חד הוריים זו בגידה, ואפילו חמורה יותר מהבגידה כביכול הגופנית - בבן / בת הזוג.
מפתיע אותי כל הזמן לראות איך דווקא נשים מקדשות את מוסד הנישואין, שהוא מוסד שהמונוגמיות שלו היא נוצרית פרימטיבית ברוח הכפייה של ימי הביניים, אולם הן אינן מקדשות את עתידם, רגישותם וחשיבותם של הילדים שלהן עצמן. זו בגידה קשה ביותר ובחסרי ישע. ולגבי הפוסט המקורי - הניתוח שלך אינטיליגנטי ומעניין. תודה. לא היתה לי כוונה לקדש את מוסד הנישואין. אני ממש לא מאמינה בו, לפחות לא בצורתו העיברית יהודית. אבל מי שכבר מחליט להכנס לתוכו... שיקח באחריות, וזו אחריות עצומה... אני מסכימה עימך, כשיש ילדים- כל התמונה משתנה מהקצה אל הקצה. |
|
|
| נשוי |
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
כחול שולט
לנערה: כן, למען האמת אתוודה שהיה לי ברור שאת היא זו ... ש ...
אבל בחרתי שלא להעלות את האפשרות הזאת במפורש. הנסיון מלמד, שבאותם מקרים שהמחליט לא היה שלם עם עצמו, ו/או לא היה מספיק זהיר, ו/או וכו' - ובכן באותם מקרים הוא הרגיש צורך להתוודות ו/או העניין התגלה בדרך אחרת. זה כל מה שהנסיון הציבורי מלמד. הנסיון האישי שלך מלמד שמקרה מסויים אחד (או שנים, או שלושה - אני לא מאמין שיש לך מאה נסיונות כאלה ), ובכן המקרה הפרטי הזה שייך לקטיגוריה דלעיל.
אני יודע שיש מקרים בהם כן חיים עם המצב לאורך ימים ושנים. מטבע הדברים אין לא לי, ולא לאף אחד אחר סטטיסטיקה על כל המקרים שלעולם לא מתגלים. אפשר להאמין שהם מיעוט מבוטל, אפשר להאמין שהם מיעוט מכובד, אפשר להאמין שהם הרוב, אפשר להאמין שהם הרוב המכריע. בהיעדר כל הוכחה, כל אמונה אפשרית. ולכן, מסקנות כגון: "אף פעם אי אפשר לחיות כך לאורך זמן", "כמעט תמיד אי אפשר לחיות כך לאורך זמן", "ברוב המקרים אי אפשר לחיות כך לאורך זמן", לא ניתנות לביסוס על סמך ממצאים. אז באיזו לוגיקה את מוכיחה את הטענה שלך: "לא תוכל לחיות כך לאורך זמן", אפילו אם תוסיפי לה בהתחלה כמת מסייג כגון "סביר להניח ש..."? ------------------------------------------------------------------- לגבי מוסד הנישואין. כל מה שאני כותב כאן בעניין זה הוא סטיה מהדיון העיקרי בפוסט הזה, ואין לו באופן ישיר שום נגיעה אליו, איננו מתיימר לטעון לא בעד ולא כנגד הטענות של הדיון העיקרי. מוסד הנישואין בצורתו העברית-יהודית מרגיז הרבה אנשים, מפני שהוא בלתי שיוויוני. הוא מאפשר לגבר לשאת מספר נשים, בעוד האשה אסור לה להיות נשואה ליותר מגבר אחד בו-זמנית. יתר על כן, הנישואין העבריים-יהודיים מאפשרים לגבר הנשוי להחזיק פילגשים (לא נשואות), בעוד לאשה הנשואה אסור להחזיק פילגשים זכרים. האיסור על ריבוי נשים בדת היהודית התקבע לפני כאלף שנים בעדות אשכנז. יש האומרים שהוא נעשה בהשפעה נוצרית הרואה במין הכרח בל יגונה, מאלצת את האדם (גבר או אשה) להסתפק בבן זוג אחד ויחיד לכל החיים (אלא במצב של התאלמנות מוקדמת), ועושה אידאליזציה של מצב האפס, כלומר ויתור כללי ומוחלט על כל העיסוק במין. עדות המזרח, שחיו בסביבה מוסלמית שבה הותר ריבוי הנשים, לא קיבלו עליהם את האיסור הנוסף הזה אלא לאחר מאות שנים. גם אז נותרו עדות (כגון התימנים) שלא קיבלו על עצמם את האיסור הזה, ועד כמה שאני יודע, מבחינה דתית הם לא מקבלים אותו על עצמם עד עצם היום הזה. במצב התודעתי שבו נמצאות היום הנשים, כמעט כולן מתקשות להסכים לאי-שיוויון הזה. טענתן היא שלמרות אי-השיוויון הביולוגי (ואולי גם הרוחני) בין זכר לנקבה, יש לקבוע ביניהם שיוויון זכויות וחובות, ומאחר ומרבית הגברים מסכימים גם הם (מרצון או מאונס) לקבל את הדרישה הזאת, המצב החוקי בישראל הוא שאסור ריבוי הנשים, גם לחסרי דת, וגם למי שדתו מתירה זאת. אופס ... לא מדויק, בחוק כתוב שבמקרים מסוימים זה אפשרי. ככה שכל מי שמתחתנת כדת משה וישראל, צריכה לדעת שיש מצבים (קיצוניים אומנם) שבהם הדת (באישור מאה רבנים) ועקב כך גם החוק, יתירו לבעלה לשאת אשה אחרת בנוסף אליה. עד כאן בעניין הנישואין עבריים-יהודיים. ------------------------------------------------------------------- מה אומר לך דרדסאבית, אני מאחל לך חיי (אני מתקשה למצוא כאן את המלה המתאימה. כתבתי זוגיות - ומחקתי. כתבתי שיתוף - ומחקתי. כתבתי מין - ומחקתי. אז אמחוק את המשפט ואתחיל מהתחלה.) מה אומר לך דרדסאבית, אני מאחל לך חיים מאושרים בכל דרך ועם כל מי שתבחרי. |
|
|
Na'ama
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
למה נראה לך בכלל??????
בטעות שלך הייתה שלא התמודדת עם מי שאתה בגיל צעיא יותר ועכשיו אתה משלם את המחיר ולדעתי אתה צריך לשלם עליו ביוקר. מי שמסכן בכל הסיפור הזה זאת אישתך והילדים. אתה רק חושב על עצמך ואיך תוכל לעסוק בבדס"מ ולהישאר נשוי אבל לא דיברת על איך הידיעה הזאת תקרע את אשתך מבפנים.
אתה מדבר על שליטה? מה עם שליטה עצמית. אתה התחייבת לאשתך ויותר מזה הבאת איתה ילדים לעולם....אז תהיה גבר ותחיה עם ההחלטות שלך. כל פעם שתחשוב על בדס"מ אתה צריך להסתכל על אישתך ועל ילדיך ולחייך ולהבין שיש לך משהו יותא טוב בחיים ושאת ההקרבה הזאת אתה עושה בשמחה. להתמכר ולתת לתשוקות שלך לשלוט בך זה פתטי. מה באמת ההבדל בין זה ובין בגידה???? כמו שאתה ממש רוצה בדס"מ יש גברים נשואים שממש רוצים כוס אחר... אולי הם התחתנו עם ברונטית אבל החלום שלהם היא בלונדינית או ג'ינג'ית? בחיים ובחיי נישואים בכלל אתה תמיד תפנטז אין בן אדם שלא... אבל העניין הוא שאתה צריך רק לפנטז. זה מאוד נוח להסתתר מאחורי העובדה שבדס"מ הוא מאוד קיצוני ועל כן צריכה להיות כאן יותר אהדה לאנשים כמןך אבל מה שאני רואה זה גבר פחדן ואנוכי שזה כל כך חלק אינטגרלי ממנו שבאופן בלתי מודע בכלל הוא לא רואה את המשפחה שלו ואת הרגשות שלהם ממטר. תהיה גבר, תצא מהכלוב הזה, תקנה לאישתך משהו יפה ותנסה לפצות אותה על הילד שהיא התחתנה איתו. |
|
|
| נשוי |
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
דברי חכמים בנועם נשמעים
לנעמה:
1. ברוכה הבאה בצל קורתנו. 2. יש אחרים שטענו אותן טענות שלך, וחלקם עשו זאת בייתר טוב טעם. דברים הנאמרים בנועם, בנועם נשמעים. 3. חזרתי וכתבתי (כן, לכי לקרוא את כל 13 העמודים שלפנייך במקום להטריח את כל האחרים), שהדילמה הובאה בצורה הזאת מפאת האכסניה. כאן זה אתר בדס"מ, אז מדברים על בדס"מ. אותה דילמה, כך כתבתי, קיימת גם כשמדובר במשהו שפעם היה קינקי והיום כבר לא, כמו סתם מציצה. 4. אני מוכן לשיטתך, ללכת צעד נוסף. בואי נחשוב רק על סקס ואנילי רגיל, בתנוחה המסיונרית (כדי לצאת חובת כל הדעות). דמייני אדם שהתחייב להתנזר ממין עם אחרות, שכן לצורך כך התחתן, ולאחר עשרים שנה הוא מגיע למסקנה שלא יכול לעמוד בהתחייבויות שלו. אני מסכים איתך, שהבחירה הנאצלת ביותר היא לכבוש את יצריו, ולעמוד בהתחייבויותיו. אני מניח שיש לא מעט כאלה בעולמנו שבחרו כך, ומנעמי העולם הבא צפויים להם. יחד עם זאת, יש בעולמנו גם חוטאים. ומאחר ואינם גיבורים, ואינם מסוגלים עוד לכבוש את ייצרם, הם מנסים לפחות למצוא את הדרך לחטוא באופן שיקטין את הנזק שהם גורמים לאחרים. בסיפור הפתיחה שלי הוזכר אדם שלאחר הרבה שנים של זוגיות (מושג שבאופן אישי אין לך כל יכולת להתחיל להבין את משמעותו) הגיע למסקנה שאיננו יכול להתאפק עוד. אותו אדם עלול לראות באשתו כמי שכובלת אותו, ולהאשים אותה (מתוך חוסר צדק משווע) בכך שהוא בגללה כבול ע"י חוזה הנישואין. הרבה פותרים את הדילמה בכך שהם מחליטים להודיע לבן זוגם על החלטתם להיפרד. למקרא דברייך ניתן לחשוב שעמידה בהתחייבות עומדת כנגד הכל, ושהיא הערך העליון. ואם כן, לשיטתך פסולים גם המתגרשים. שכן גם הם מצאו פתרון להתחמק מהתחייבויותיהם (למעט עניין המזונות). לעניין מי משנינו ילד, ומי לא ... גילי לא נזכר בפרופיל שלי, שלך כן. גילך כל כך צעיר, שהוא על גבול החוקיות. אז אני אצהיר בזאת שאני מבוגר ממך ולו מהטעם הפשוט שאם אטען שאני יותר צעיר ממך אני מסתכן בזה שיגרשו אותי מפה. בוודאי תאמרי, גיל זה לא עניין ביולוגי, גיל זה עניין מחשבתי - ותטעני שהדרך שאת חושבת בה בוגרת יותר מהדרך שלי. ובכן, את יודעת מה? את צודקת. אין לי עניין להתווכח איתך על זה, ואין גם טעם, ואין גם צורך. משמיים (בחלוף מספיק סיבובים של כדור הארץ סביב השמש) יעשו את מלאכתי. |
|
|
| מצליף חזק |
לפני 17 שנים •
1 בנוב׳ 2007
יאללה, מיציתם
|
|
|
|
lady inBlack
|
לפני 17 שנים •
3 בנוב׳ 2007
Re: כחול שולט נשוי כתב/ה: לנערה: כן, למען האמת אתוודה שהיה לי ברור שאת היא זו ... ש ...
אבל בחרתי שלא להעלות את האפשרות הזאת במפורש. הנסיון מלמד, שבאותם מקרים שהמחליט לא היה שלם עם עצמו, ו/או לא היה מספיק זהיר, ו/או וכו' - ובכן באותם מקרים הוא הרגיש צורך להתוודות ו/או העניין התגלה בדרך אחרת. זה כל מה שהנסיון הציבורי מלמד. הנסיון האישי שלך מלמד שמקרה מסויים אחד (או שנים, או שלושה - אני לא מאמין שיש לך מאה נסיונות כאלה ), ובכן המקרה הפרטי הזה שייך לקטיגוריה דלעיל.
אני יודע שיש מקרים בהם כן חיים עם המצב לאורך ימים ושנים. מטבע הדברים אין לא לי, ולא לאף אחד אחר סטטיסטיקה על כל המקרים שלעולם לא מתגלים. אפשר להאמין שהם מיעוט מבוטל, אפשר להאמין שהם מיעוט מכובד, אפשר להאמין שהם הרוב, אפשר להאמין שהם הרוב המכריע. בהיעדר כל הוכחה, כל אמונה אפשרית. ולכן, מסקנות כגון: "אף פעם אי אפשר לחיות כך לאורך זמן", "כמעט תמיד אי אפשר לחיות כך לאורך זמן", "ברוב המקרים אי אפשר לחיות כך לאורך זמן", לא ניתנות לביסוס על סמך ממצאים. אז באיזו לוגיקה את מוכיחה את הטענה שלך: "לא תוכל לחיות כך לאורך זמן", אפילו אם תוסיפי לה בהתחלה כמת מסייג כגון "סביר להניח ש..."? ------------------------------------------------------------------- לגבי מוסד הנישואין. כל מה שאני כותב כאן בעניין זה הוא סטיה מהדיון העיקרי בפוסט הזה, ואין לו באופן ישיר שום נגיעה אליו, איננו מתיימר לטעון לא בעד ולא כנגד הטענות של הדיון העיקרי. מוסד הנישואין בצורתו העברית-יהודית מרגיז הרבה אנשים, מפני שהוא בלתי שיוויוני. הוא מאפשר לגבר לשאת מספר נשים, בעוד האשה אסור לה להיות נשואה ליותר מגבר אחד בו-זמנית. יתר על כן, הנישואין העבריים-יהודיים מאפשרים לגבר הנשוי להחזיק פילגשים (לא נשואות), בעוד לאשה הנשואה אסור להחזיק פילגשים זכרים. האיסור על ריבוי נשים בדת היהודית התקבע לפני כאלף שנים בעדות אשכנז. יש האומרים שהוא נעשה בהשפעה נוצרית הרואה במין הכרח בל יגונה, מאלצת את האדם (גבר או אשה) להסתפק בבן זוג אחד ויחיד לכל החיים (אלא במצב של התאלמנות מוקדמת), ועושה אידאליזציה של מצב האפס, כלומר ויתור כללי ומוחלט על כל העיסוק במין. עדות המזרח, שחיו בסביבה מוסלמית שבה הותר ריבוי הנשים, לא קיבלו עליהם את האיסור הנוסף הזה אלא לאחר מאות שנים. גם אז נותרו עדות (כגון התימנים) שלא קיבלו על עצמם את האיסור הזה, ועד כמה שאני יודע, מבחינה דתית הם לא מקבלים אותו על עצמם עד עצם היום הזה. במצב התודעתי שבו נמצאות היום הנשים, כמעט כולן מתקשות להסכים לאי-שיוויון הזה. טענתן היא שלמרות אי-השיוויון הביולוגי (ואולי גם הרוחני) בין זכר לנקבה, יש לקבוע ביניהם שיוויון זכויות וחובות, ומאחר ומרבית הגברים מסכימים גם הם (מרצון או מאונס) לקבל את הדרישה הזאת, המצב החוקי בישראל הוא שאסור ריבוי הנשים, גם לחסרי דת, וגם למי שדתו מתירה זאת. אופס ... לא מדויק, בחוק כתוב שבמקרים מסוימים זה אפשרי. ככה שכל מי שמתחתנת כדת משה וישראל, צריכה לדעת שיש מצבים (קיצוניים אומנם) שבהם הדת (באישור מאה רבנים) ועקב כך גם החוק, יתירו לבעלה לשאת אשה אחרת בנוסף אליה.עד כאן בעניין הנישואין עבריים-יהודיים. ------------------------------------------------------------------- מה אומר לך דרדסאבית, אני מאחל לך חיי (אני מתקשה למצוא כאן את המלה המתאימה. כתבתי זוגיות - ומחקתי. כתבתי שיתוף - ומחקתי. כתבתי מין - ומחקתי. אז אמחוק את המשפט ואתחיל מהתחלה.) מה אומר לך דרדסאבית, אני מאחל לך חיים מאושרים בכל דרך ועם כל מי שתבחרי. ************************************************************************************************************ המשפט העיברי אכן לעיתים מתיר אישה נוספת לגבר נשוי אבל רק במיקרים חריגים מאוד אם אישה חולה בנפשה ומאושפזת לכל חייה במוסד סגור מובן שאין היא יכולה לאשר גירושין במקרה הזה ואז הגבר רשאי לשאת אישה נוספת. ע"פי הדת פילגש גם בעבר הייתה אך ורק בהסכמת האישה רק אם האישה מסכימה להבאת אישה נוספת בעלה יוכל להביא, [B]כלומר הבאת אישה נוספית מותנית אך ורק באישור והסכמת האישה ! ועל הגבר חלות החובות לדאוג גם לפילגש בכל החובות והזכויות המותנות לכך כ"ידועה בציבור".[/B] סתם לידע כללי... |
|
|