kaly
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
כן האמפרי.
למה אתה מעל גובה המחשב? הרשתי לך? 
--------------------------------------------------------------- ועכשיו לנושא לשמו התכנסנו. חופש הביטוי הוא אחד הדברים הבודדים שמאפשרים לנו חופש טוטאלי להיות מי שאנחנו רוצים/חולמים להיות,לפחות על הנייר. להגיד שהחוסר הגבלה כאן או בבלוגים עלולה לעורר אלימות,לדעתי שגויה,כי מי שרוצה לבצע אקט אלים,לא צריך לקרוא כדי לעשות. לא הייתי צריכה לקרוא על בדס"מ כדי לעשות אותו. ואני מניחה שאדם שיצר האלימות גועש בו,לא צריך לקרוא סיפורים דוגמת דולי והזונה כדי לצאת ולחפש להתעלל במישהו. מה שכן הייתי ממליצה לך כלובי,זה לבטל את האפשרות של הבלוגר למחוק הודעות. עוד דבר קטן,אומנם זה אתר בדס"מי אבל אנשים נוטים להתדיין כאן ולכתוב בבלוגים שלהם על כל כך הרבה דברים מעבר,ולא צריך לקשר כל דבר שנכתב כאן לתוך עולם הבדס"מ. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך רביעי אוק' 31, 2007 9:27 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
dragon fly
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
אמרתי שלא אגיב יותר אבל איני יכול להתאפק נוכח עזות המצח.
האמפרי ועוד כמה יש פרט אחד שאתם טועים לגביו. יש דבר אחד שאני הכי לא אוהב אצל אנשים וזה צביעות. הבלוג לא הוסר עי דולי. עכשיו תתחילו לדון בחופש הביטוי.גם אני לא הסרתי אותו. ואין לי בעיה להעלות אותו שוב או לתת לינק אבל ,נו בטח הבנתם 
|
|
|
המלט
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
כלובי כתב/ה: לאלו שלוחמים בחופש הביטוי באופן עיוור - נדמה שאין להם בעיה שתתקבל תמונה לא נכונה של מה מותר ומה אסור בנורמות של הקהילה הזאת וב-BDSM בכלל.
צריך גם לתת את הדעת לגבי למקרים שבבלוג יכתבו דברים המעודדים אלימות, שנאה ואפליה או אף תיערך התארגנות בשביל פעולות כאלה. כל עוד אפשר לכתוב באיזה פורום אחר שהם "מטומטמים" זה מספיק טוב? ההנחה שכל מי שקורא את הבלוגים טורח לקרוא גם את עמוד 20 בשרשור הזה היא כמובן הנחה לא נכונה. לכן להגיב בפורום על פרסום בעייתי בבלוג - זהו לא פתרון מספיק טוב בעיני כדי להעמיד את הפרסום הבעייתי באור המאוזן והמלא של חברי האתר ומגוון דיעותיהם. אני מציע לכל מי שהעניינים העקרוניים האלה בדמו לא לזרוק כאן ססמאות שטחיות אלא לנסות ביחד איתי לקחת אחריות ולהבין איך בונים כאן בית בטוח עד כמה שניתן - ואיך דואגים להעביר את המסר ההסברתי החשוב שעומד בבסיס הלגיטימציה לנטיה הבדסמית ולאתר הזה באתר בצורה טובה, כמובן תוך שמירה מירבית על חופש ביטוי לכולם. ברור שהרבה מחברי האתר ובעיקר רבים מהכותבים הקבועים מבינים את המסרים האלה ואת החשיבות של בדסם שפוי בטוח ובהסכמה. אך ברור באותה מידה שקורא חדש באתר או משתמש שאינו פעיל באתר במשך שנים - לא בטוח שמבין זאת לעומק. כאחד מאלה שהכינוי המפוקפק "לוחמים בעד חופש הביטוי באופן עיוור" (אמנם כתבת 'לוחמים ב חופש הביטוי, אבל בטוח שהתכוונת לבעד חופש הביטוי) ללא ספק מופנה אליו, אני מקבל את הביקורת שהעלית כאן, ומודה שלא התחשבתי בכל הגורמים שהעלית כאן. במיוחד -- לא התחשבתי בענין האחריות. נראה היה לי הוגן מספיק להטיל את האחריות על כל קורא וקוראת, להבין בעצמם מהו בדסמ ומהו טמטום. אתה מסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת, אולי קצת יותר מעשית. אכן יש כאן בעיה - וצריך לפתור אותה. אין לי פתרונות קסם -- ובמקרה שהקהל מכיר בכך שחלה עליו אחריות קהילתית - זוהי חובתו לממש אותה, להוציא אותה מן הכח אל הפועל. הדרך היחידה לעשות את זה היא באמת להתעסק בדברים עצמם -- לקרוא את מה שנכתב, ולבצע סוג של מעקב שיש כוונת עריכה מאחוריו, או לפחות, כוונה של מיון וסיווג. אולי ההצעה ההגיונית ביותר שעלתה בשרשור הזה היא לסמן פוסטים בעיתיים על ידי סימן ברור, שיבהיר לכל הקוראים שעלולים לקבל מושג לא נכון כפי שאתה אומר, כי גם אנחנו -- אתה, אני, וכל מי שחשוב לו לא ליצור תמונה מעוותת של בדסמ -- חושבים שהפוסט הספציפי הזה אינו מייצג בדסמ שפוי, לשיטתנו ודעתנו. יכול להיות שמי שקורא את העמדות שאני מביא כאן ובמקומות אחרים מקבל את הרושם שאני חסיד שוטה של חופש הביטוי, ומותר לכתוב הכל. אז לא -- אני מנסה בדרך כלל לאזן בין הדברים -- אבל שכנעת אותי שדרושה התערבות כלשהי במקרים מסוימים, כמו זה של דולי למשל. |
|
|
מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
תודה למייפל שפתחה שרשור כה חשוב ובא לי לראש שיר בעיקבות השרשור.
פירות רקובים: יום יום שב האיכר למלכתו הרננה במסירות ובאהבה פוסע בגאווה בחלקת השדמה בכל לבבו אהב פרנסתו מאוד אהב מכול מלאכתו את עץ האשכולית ואת עץ התאנה אשר להם נתן את מירב אהבתו וטוב ליבו לפתע קיפח האיש את חייו נתקף מחיה רעה נקבר בחלקת השדמה הבן המשיך את מלאכת האב הבן שהיה איכר "דגול" "איש אשכולות" מכל השדה שנא עץ האשכוליות אט אט השתופפה האשכולית משפילה מבט עזובה, ונטושה פירותיה נעשו למחית פיזרו ריח מצחין הצרעה והזבובים רקדו סביב בלעג שמעורר חלחלה כך היה בכפר הסמוך ילדה יפה ממישפחה מלוכנית כל אשר חפצה קיבלה בעבר השני של הרחוב היתה ילדה יפה ממישפחה עניה ושנואה הילדה העניה הלכה שפופה עם מבט של תוגה מחכה לסופה הילדה היפה שפכה את דמה את ילדי הגן כפתה לדבר עברה דמה נשפך ערכה לא היה אף פרוטה בעיני ילדי הגן בסך הכל היתה יהודיה ערכה לא כמו הילדה הנוצריה הגננת עמדה מהצד נתנה לביזיון להטיל את מימיו |
|
|
| ווסטה |
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
יש לי כמה שאלות
יש לי שאלות והן לא רק להאמפרי.
איך החלטתם שהפוסט בדיוני? אני קראתי שם סיפור על נערה מישוב קטן בארץ, ששמו אותה וחבר נוסף מכיתתה בפנימיה רחוקה, עם הרגלים נוקשים ומתעללים. הפנימיה מוכרת ביחסה הקשוח לתלמידים עד היום. הנער והנערה נהגו לבקר חברים אחרים, שהושמו בפנימיה אחרת. כולם נהגו ללעוג ולהציק לזונה מסכנה ש"עבדה" בסביבת בית הקפה הקבוע שלהם. הזונה המסכנה התעצבנה בגלל ההצקות הקבועות וקיללה את החבורה. בעל בית הקפה סיפר להם שהזונה המסכנה מכורה לסמים וכל הכסף שהזונה מרויחה משמש לסמים. החבורה כעסה על הזונה המסכנה ועקבו אחרי הזונה, תוך הצקות בלתי פוסקות, עד שפעם אחת הזונה התפרצה על הנערה וירקה על נעלה של הנערה. היא החליטה לנקום. החבורה התחילה לעקוב בקביעות אחרי הזונה והציקו לה בזמן שניסתה להתבודד כדי להזריק לעצמה את מנת הסם. פעם, כשהזונה שפכה את הסם והיתה קרובה לקריז-הנערה הציעה לזונה סכום כסף נכבד, שיממן לה את הסם. הזונה הסכימה. הנערה דרשה מאחד הנערים לקיים יחסים עם הזונה בפני כל החבורה והשאר השפיכו על גופה ופניה. אני מודה שאין לי ניסיון בקבוצות נערים שמגיעות לזונות, אבל היו מקרי מין קבוצתיים של נערים, שקיימו יחסים האחד אחרי השני עם מישהי. אני לא מבינה מה לא אמין בסיפור ואיך הוא קשור לבדסמ ולחופש לתאור פנטזיות בדסמיות? בעיני הסיפור הוא זכרונות ילדות של נערה, שהנהיגה קבוצת נערים, ומתמודדת עם העבר שלה. קראתי בסיפור ניסיון של אישה, כעת בוגרת, להתמודד עם דברים בעברה. קיויתי שהמעשה יקבל גינוי והסימפטיה תהיה לקורבן האמיתי בסיפור. לא חשבתי שהסיפור יראה סיפור בדסמי מגרה או פנטזיה בדסמית. אני מודה שהניסיון שלי בדברים המתוארים והידע שלי על מעשי מין קבוצתיים הוא מפסקי דין, אבל איך החלטתם שהסיפור בדיוני? חשבתי שהתיאור יביא לזעזוע ולחשיבה אם מותר לקבל הסכמה של קורבן סחר נשים וסמים ומוסרי להשתמש בה. מהבחינה הזאת חשבתי שהזעזוע מהסיפור יביא לדבר טוב. לכן חשבתי שטוב שהפוסט נכתב, במיוחד כאשר התאור שלו היה נראה לי אמין בפרטים החשובים והם הדינמיקה הפנימית בין הנערה והנערים והיחס לזונה. לשאלה של כלובי: אני חושבת שאין פתרונות קסם. אפשר לבקש מחלק מהכותבים לומר שהם כותבים פנטזיה, כאשר קשה להבין אם הסיפור פנטזיה או מציאות, אבל גם כאשר כותבים פנטזיה, שקוראת למעשים לא חוקיים-יש בעיה. פיקוח של בעל האתר על חומר בעייתי והערות ישירות לחומר מטילות עליו בעיות קשות מבחינה משפטית. לדעתי לא הוגן לדרוש ממי שמארח את כל החומר שהוא יטול על עצמו סיכון משפטי נוסף. האחריות שאני רואה היא של חברי הקהילה בעצמם, שצריכים להגיב, ולא רק בנושא שצריך חופש ביטוי מוחלט לכל פנטזיה ולכל אירוע קשה ומזעזע. אני לא חושבת שכדאי להסיר את האפשרות למחוק תגובות מהבלוג עצמו. הבלוג הוא השטח הפרטי של הכותב. האם יש אפשרות להסיר את האפשרות למחוק תגובות לפוסט ספציפי? אולי האפשרות הזאת תאפשר לכותבים להביע בחופשיות את דעתם. יש נקודה נוספת שלדעתי *חייבת* לבוא על תיקונה. אם מוחקים פוסט התגובות חייבות להמחק איתו. לפי דעתי אם הפוסט נמחק חייבים למחוק גם את כל התגובות שנכתבו לו. לפי המצב היום יכולים אפילו לכתוב פוסט חדש ולהשאיר תגובות שנכתבו לפוסט אחר. |
|
|
| ווסטה |
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
במחשבה שניה האפשרות של בעל האתר לשינויים בפוסט ספציפי, תוך עריכתו, מטילה עליו אחריות משפטית ביחס לתוכנו...
אפילו אם טכנית אפשר למנוע מחיקת תגובות בפוסט ספציפי חייבים להבין שההתערבות הזאת מטילה על בעל האתר אחריות משפטית בקשר לתוכן, בשעה שפעולות כמו מחיקה או השארה, בלי התערבות, טובות לו יותר מבחינה משפטית... לידיעת כלובי.. |
|
|
|
lo ba'esek
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
תגידו
אולי מיצינו כבר?
|
|
|
|
מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
|
|
|
מייפל(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
דרגון פליי, אתה אולי לא אוהב צביעות. אני שונאת שקרנות.
דולי בעצמה כתבה בבלוג שלה שהיא מסירה את הפוסט, ואין לי כוח לחפש לינק בין כל הפוסטים שלה, הרי כל פעם שהיא אוכלת קלמנטינה היא מפרסמת על זה פוסט. אבל מזל שיש כאן את כלובי, והוא מן הסתם יודע אם הוא מחק פוסט או לא. את הפוסט המדובר של דולי, דולי מחקה והודיעה על כך בחגיגיות בבלוג שלה. נקודה. |
|
|
האמפרי
|
לפני 17 שנים •
31 באוק׳ 2007
מייפל כתב/ה: דרגון פליי, אתה אולי לא אוהב צביעות. אני שונאת שקרנות.
דולי בעצמה כתבה בבלוג שלה שהיא מסירה את הפוסט, ואין לי כוח לחפש לינק בין כל הפוסטים שלה, הרי כל פעם שהיא אוכלת קלמנטינה היא מפרסמת על זה פוסט. אבל מזל שיש כאן את כלובי, והוא מן הסתם יודע אם הוא מחק פוסט או לא. את הפוסט המדובר של דולי, דולי מחקה והודיעה על כך בחגיגיות בבלוג שלה. נקודה. "I'm gonna make him an offer he can't refuse." |
|
|