זאבה אפורה(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
23 באוק׳ 2007
ששש...
ששש... שביתה!
(על שביתת המורים שמעתם, נכון?) |
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 17 שנים •
23 באוק׳ 2007
יאללה את והשביתה שלך!
מהר לחזור לעבוד, שלא נוציא את השוט! כל התלמידים שלה על הברזלים, מובטלים מכתיבה, מעשנים חרוזים מאיכות זולה, בדלי סיפורים זרוקים לרגליהם, והיא....מנופפת מולנו בשלטים של שביתה. תמשיכי ככה ואנחנו נלך כולנו לאקסטרני! |
|
|
אלישבע(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
25 באוק׳ 2007
השיר שלי
משומשת
הוא שחרר אותה ללכת, אל מי שרק תבחר לפרידות, אהובתי, תמיד יש טעם מר הוא נתן לה את עצמו, או את כל מה שאפשר, לא יכל לתת לה בית, לחבק בלילה קר יום אחד אמרה הולכת, כי כואב יותר מידי, הוא אמר אם רק תרצי אקבלך תמיד אלי אז אדם אחר אמר לה, היכנסי אל תוך חיי היא אמרה אלך קדימה, אל אביט מאחורי היא יודעה שאי שם יש אחד קצת מרוחק דמותו כבר מתמחקת, וקולו מטוטשק היא נסתה לזכור ת'טעם המרירתקתק ולהעיר בה איזה רגש, רגש משותמק הוא השוויאה לנדור לו נדר, שאליו תוכל לשוב מחכה הוא לשקריה, למבטה הנבנוב היא חושבת על הכלא שהחליפנ בעוד כלואוהב על דרך חדשה עם ליבון חרוב היא שואלת את עצמה אם יום אחד הכל ימוט אם תהיה לה אמיצות למחול על הטעות אם ירצה עוד לקבלה שתהיה כשטר קמוט שעבר מכיס לכיס, ונשאר בלי תוכנות היא תחזור אליו זנוחלת זה יהיה כבר מאוחר היא תישק לכף רגלו מטוננפת מעפר היא תבטיח שתגשיש לו את כל מה שרק נותר אך תדע בלאבנה, לא נותר בה שום דבר |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 17 שנים •
26 באוק׳ 2007
וידוי
אני לא מצליחה (שוב!) להבין את ההוראות.
אולי זה קשור להפרעת קשב וריכוז שלי? אני לא מבינה את זה, בשביל מה אני מריחה כל היום שמן אקליפטוס אם זה לא עוזר לכלום? המורה זאבה! אפשר מעבר לכיתה המקדמת? איזו עוזרת הוראה צמודה? משהו? |
|
|
|
זאבה אפורה(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
26 באוק׳ 2007
Re: וידוי פרלין כתב/ה: אני לא מצליחה (שוב!) להבין את ההוראות.
אולי זה קשור להפרעת קשב וריכוז שלי? אני לא מבינה את זה, בשביל מה אני מריחה כל היום שמן אקליפטוס אם זה לא עוזר לכלום? המורה זאבה! אפשר מעבר לכיתה המקדמת? איזו עוזרת הוראה צמודה? משהו? ששש...!!! המורה שובתת. פרלין (זה לא בריא), ודברי מתיקה אחרים בינתיים תסתדרו איכשהו, תעזרו זו לזה, תמציאו חוקים חדשים, תחרטטו, תעתיקו, מצידי תפתחו מפעל ל"שליפים" ול"ניוטונים", הכל כשר! (זה לבטח לא מהשמן אקליפטוס, אולי מהתחליף-קפה עם חלב סויה? רק שלא תחליפי את השם למיץ חיטה!) במורה במיל. |
|
|
Queeny(מתחלפת){being}
|
לפני 17 שנים •
26 באוק׳ 2007
אני מתנדבת
פרלין יקירה,
שייפי מקלדתך ושבי לכתוב: הוראות המורה היו (משהו כזה): כתבי שיר בעל מבנה של בתים וחריזה. הנושא - לבחירתך. על המילים להתקשקש ככל הניתן עד סופו של השיר. ולהשראה - שירו של הג'ברווקי באליס בארץ הפלאות. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 17 שנים •
27 באוק׳ 2007
ותודה לשימבורסקה
(ולקוויני...)
אנו, המודעות לעצמן. אנו, המודעות לעצמן היטב המודעות לעצמן עד זרא המודעות לעצמן עד שהמודעות הופכת משומשת. או התובנה הופכת משומשת. אינני בטוחה. ואלו שאינם מודעים לעצמם? האם הם מתנמנמים בשמש אחר הצהריים כמו חתולים? ובעצם, מי שמני כשופטת? אני, המודעת לעצמי, למה אני לא מודעת? עד היכן אני מודעת? אינני יודעת. אני לא בטוחה. אם אפשר היה להכניס את המודעות הזו לצנצנת ולבחון אותה אל מול האור. צבעיה הפסיכידליים מתערבבים: אוסמוזה ודיפוזיה. הסגול הזרחני על הירוק הרעיל בתוך הכתום הבוהק הזה של רעלת המודעות. (ולא בא לי לשבש בסוף. סליחה המורה.) |
|
|
|
Queeny(מתחלפת){being}
|
לפני 17 שנים •
27 באוק׳ 2007
Re: ותודה לשימבורסקה פרלין כתב/ה: (ולקוויני...)
אנו, המודעות לעצמן. אנו, המודעות לעצמן היטב המודעות לעצמן עד זרא המודעות לעצמן עד שהמודעות הופכת משומשת. או התובנה הופכת משומשת. אינני בטוחה. ואלו שאינם מודעים לעצמם? האם הם מתנמנמים בשמש אחר הצהריים כמו חתולים? ובעצם, מי שמני כשופטת? אני, המודעת לעצמי, למה אני לא מודעת? עד היכן אני מודעת? אינני יודעת. אני לא בטוחה. אם אפשר היה להכניס את המודעות הזו לצנצנת ולבחון אותה אל מול האור. צבעיה הפסיכידליים מתערבבים: אוסמוזה ודיפוזיה. הסגול הזרחני על הירוק הרעיל בתוך הכתום הבוהק הזה של רעלת המודעות. (ולא בא לי לשבש בסוף. סליחה המורה.) פרלין, וואו. שימבורסקה Indeed/ |
|
|
Cafe(שולט)
|
לפני 17 שנים •
1 בנוב׳ 2007
השטר הקמוט אלישבע כתב/ה: משומשת
הוא שחרר אותה ללכת, אל מי שרק תבחר לפרידות, אהובתי, תמיד יש טעם מר הוא נתן לה את עצמו, או את כל מה שאפשר, לא יכל לתת לה בית, לחבק בלילה קר יום אחד אמרה הולכת, כי כואב יותר מידי, הוא אמר אם רק תרצי אקבלך תמיד אלי אז אדם אחר אמר לה, היכנסי אל תוך חיי היא אמרה אלך קדימה, אל אביט מאחורי היא יודעה שאי שם יש אחד קצת מרוחק דמותו כבר מתמחקת, וקולו מטוטשק היא נסתה לזכור ת'טעם המרירתקתק ולהעיר בה איזה רגש, רגש משותמק הוא השוויאה לנדור לו נדר, שאליו תוכל לשוב מחכה הוא לשקריה, למבטה הנבנוב היא חושבת על הכלא שהחליפנ בעוד כלואוהב על דרך חדשה עם ליבון חרוב היא שואלת את עצמה אם יום אחד הכל ימוט אם תהיה לה אמיצות למחול על הטעות אם ירצה עוד לקבלה שתהיה כשטר קמוט שעבר מכיס לכיס, ונשאר בלי תוכנות היא תחזור אליו זנוחלת זה יהיה כבר מאוחר היא תישק לכף רגלו מטוננפת מעפר היא תבטיח שתגשיש לו את כל מה שרק נותר אך תדע בלאבנה, לא נותר בה שום דבר לבנקאי אחד חמדן וגם כילי היה אוצר של מטבעות כולן מבריקות ממורקות אהב את אוצר עד בלי די מטבעות נחושת וגם ניקל מבריקות להתפעל שקלים חצאים ואגורות נוצצות והדורות אך מכל אוצרותיו חמד האיש שטר אחד ישן עלוב לא תואר לא הדר- ממש מביש גם מסריח גם רקוב בידיים רבות הוא כבר מושש משומנות ומסריחות עלה ריחו ניחוחו באש כולו מעלה ריחות קמוט היה אותו השטר שמוש ומקומט לא תואר ולא הדר עלוב ומרופט מרוב שימוש נמלא השטר שריטות וחתכים לא ידע הקורא הזר כי באל אנו בוטחים נמלא כל הרואה פליאה ותמהון שפר חלקו של שטר עלוב מכל אוצר מטבעות זהוב מדוע יאהב אותו בעל ההון? כי זה השטר – ערכו מליון ! |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 17 שנים •
4 בנוב׳ 2007
כחכח
אני פה רק בשביל כחכוח:
המורה זאבה מתי השביתה נגמרת? |
|
|