מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
2 בנוב׳ 2007
פירות רקובים
פירות רקובים:
יום יום שב האיכר למלכתו הרננה במסירות ובאהבה פוסע בגאווה בחלקת השדמה בכל לבבו אהב פרנסתו מאוד אהב מכול מלאכתו את עץ האשכולית ואת עץ התאנה אשר להם נתן את מירב אהבתו וטוב ליבו לפתע קיפח האיש את חייו נתקף מחיה רעה נקבר בחלקת השדמה הבן המשיך את מלאכת האב הבן שהיה איכר "דגול" "איש אשכולות" מכל השדה שנא עץ האשכוליות אט אט השתופפה האשכולית משפילה מבט עזובה, ונטושה פירותיה נעשו למחית פיזרו ריח מצחין הצרעה והזבובים רקדו סביב בלעג שמעורר חלחלה כך היה בכפר הסמוך ילדה יפה ממישפחה מלוכנית כל אשר חפצה קיבלה בעבר השני של הרחוב היתה ילדה יפה ממישפחה עניה ושנואה הילדה העניה הלכה שפופה עם מבט של תוגה מחכה לסופה הילדה היפה שפכה את דמה את ילדי הגן כפתה לדבר עברה דמה נשפך ערכה לא היה אף פרוטה בעיני ילדי הגן בסך הכל היתה יהודיה ערכה לא כמו הילדה הנוצריה הגננת עמדה מהצד נתנה לביזיון להטיל את מימיו |
|
|
|
|
|