תתפשטי.

Re: יש לי פתרון

ג'ולי​(לא בעסק) • 27 באוק׳ 2007

פיצקלה אהבל...

זה רק אחד, אבל מאד מרוכז.

לך ללמוד

נוריתE • 28 באוק׳ 2007

כל הפוסל
במומו הוא פוסל.
אתה,דוגמה למשל הזה, שלא כמו הגבר עליו אני מדברת.

Re: יש לי פתרון

Lilu-FemdoM{Pon} • 1 בנוב׳ 2007

לא יכלתי להתאפק...

Re: יש לי פתרון

אדון האש • 4 בנוב׳ 2007

בהחלט מצטרף אלייך נילי

venus in our blood​(שולטת) • 5 בנוב׳ 2007

IO moon

תתפלא, אבל זו ממש לא צביעות.
רוב הנשים, גם בעולם הונילי וגם כאן, אינן מרוצות מהגוף שלהן. ולא תמיד יש קשר למבנה\ צורה\גודל.
הסיבה שנשים כאן מזדהות עם הפוסט של Buttercupe איננה מקרית.ואיננה צביעות\ התחסדות.

מעבר לעובדה שכמעט כל אישה נושאת איזהשהוא תסביך מסויים בנושא דימוי הגוף, קיים כאן פן נוסף: ההתערטלות. החשיפה עצמה.
האדון ההוא הבהיר באופן מושלם את הדילמה הרגשית של סאביות רבות : הרצון\ הצורך להתמסר לחלוטין, מצד אחד, אל מול החשש\ המבוכה מחשיפה והתערטלות, כאשר האספקט הפיזי , הוא רק נדבך אחד שלה.

לקרוא לזה צביעות או לחילופין להגיב בצורה ילדותית ובוטה, מעיד, לעניות דעתי, על חוסר הבנה גורף של מיכלול התחושות הללו.

ל- פייה

Mooooon • 6 בנוב׳ 2007

קודם כל אני רוצה להחמיא לך על המסר. למרות שלא לא הכל נכון בו עובדתית, וגם אין לי הסכמה על חלק מדבריך, הוא עדיין כתוב בצורה נכונה - עינייני ובונה. זה מאוד נדיר כאן, באתר של תסביכים. לכן הוא גם יזכה ליחס הולם.

קודם כל, תיקון טעות שלך: המסר "איזו צבעיות" נכתב בהומור נטו, לא היה בו כל רשעות. הוא עסק בהאכלת טרולים ולא בנושא המקורי של הפוסט. אני לא חושב שאנשים טעו בפירושו.

עכשיו בקשר לנושא הפוסט, וההתגלגלות שלו לנושאי משנה.
תתפלאי, אבל אני מבין מצויין את הרגישויות של הנשים למצב או מבנה הגוף שלהם. ההבנה שלי היא לא רק תאורטית. אבל יש הבדל בין הבנה לבין הסכמה. בבעיות צריך לטפל, עם בעיות צריך להתמודד ולנסות לפתור אותן. לא להכיר בהם כנתון עובדתי בלתי הפיך. נכון, זה לא תמיד אפשרי. אבל זה בהחלט היה אפשרי במקרה הנידון, ועל כך כתבתי תגובה עוקצנית. המסר שלי היה פשוט - מי ששמן ולא מרוצה מעצמו, צריך לעשות דיאטה. האין זה נכון ? אבל במקום להתייחס באופן עינייני לביקורת, התחיל הזרם תלונות של אלו שנפגעו. אנשים מעדיפים להפגע מהביקורת מאשר להתמודד איתה. אנשים מעדיפים לשמוע מחמאות. אבל מחמאות אינן מציעות פתרון.

ולסיום, כתבת שהערות שלי הם ילדותיות ובוטות. אני אסכים, עם שינוי קל בניסוח. הם עוקצניות ועושות צחוק מנושאים שבעיניי אחרים הם רציניים. יש לכך סיבה - עייפות מצטברת מאותה טחינה רגשית האין סופית, המנופחת, כבדה ורצינית להחריד, שהיא הקו המנחה כאן באתר. במקרים אלו אני לא רואה כל ערך בלהעביר ביקורת בונה או לפרגן לחינם, וההתייחסות שלי היא כנשיכת הטרול. גם בה יש מסר.
מארק טוויין כתב בזמנו שהאומה תציב את עצמה על פי התהום אם תאבד את חוש ההומור או את חוש הפרופורציה. זה נראה תקף גם כאן, במקרה של האומה הבדסמית הקטנה הזאת.

נוריתE • 6 בנוב׳ 2007

ולחשוב,שכל זה, התחיל סך הכל בסיטואציה שמעורב בה גבר
קצת פחות עוקצני וטיפה יותר רגיש, גם אם הוא שולט.