קטסטרופה{Adonai}
|
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
טוב, הבנתי.
אתן בעצם טוענות שאונס הוא דבר שולי וזניח ושאפשר לעבור אותו בקלילות מירבית ולעבור הלאה כאילו כלום לא קרה.
סבבה. אני הכרתי נאנסות לצערי ויודע בוודאות איזה טראומטי זה היה עבורן ויודע בוודאות שהדבר האחרון שהן יעלו על דעתן יום אחרי אונס שכזה זה ללכת לשדות נטושים עם אנשים לא מוכרים להן ו/או ללכת לנו לימיט לרקוד, לשתות ומי יודע מה עוד כאילו לא היה אונס ושהחיים חייבים להימשך. אתן משוות אונס לארוע שולי בחיים כמו שגנבו לכן חוטיני מהחבל או שמישהו קילל אתכן בצ'ט. או שאתן לא יודעות מה זה אונס או שאתן מקלות ראש בארוע שהוא טראמוטי לכל החיים. אני יוצא מנקודת הנחה שאתן פשוט לא מבינות מה אני כותב בכלל ולמה אני מתכוון וזה מאוד מאוד לא מפתיע. קאלי, מותק, אם לא אכפת לך, עבור האנס זה ארוע בכלל לא טראומטי ומן הסתם לא ישפיע עליו בכלל כך שאני לא מבין את המשוואה ההזויה הזו. |
|
|
המפקדת(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
|
|
|
| האוהב |
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
נשמה מחוללת נשמה טהורה
ראיתי אותך היום ואני בוכה.
נשמה כל כך יפה ועדינה. כל כך פגועה ובודדה. כל כך מדחיקה. כל כך רוצה לפרוק ולא מצליחה. ונזכר במה שהקדשתי לך לפני כמה ימים ונרעד. קיראי כאן את האנשים הרגישי את התמיכה, כולנו זועמים , אוהבים , פגועים. והעזרי! העזרי! העזרי! באותן אמיצות שרוצות לעזור או בכל אחד אחר שאת רוצה. ומקדיש לך שוב באהבה : נשמה מחוללת נשמה טהורה אישה חייכנית, ילדה צחקנית, מאושרת , משתוללת , חזקה. אבל עמוק בפנים , בנסתר שבחדרי ליבה , אי שם במעמקי נשמתה, מוחבאת לה, קופסא חתומה. ובתוכה רובץ לו, חור שחור, של עבר קשה, של זיכרונות מרים, של חוסר אונים. ולפתע תזוזה , והקופסא מעט נפתחה, והיא מנסה בכל כוחה, לסגור אותה, אבל ללא הצלחה. והיא נשאבת פנימה, ובועטת החוצה, ונאבקת לסגור, וכמהה לפתוח. והיא מחייכת אבל עצובה, והיא צוחקת אבל נוגה, והיא משתוללת אבל ריקה, והיא חזקה אבל כל כך חלשה. אישה ילדה, ילדה זקנה, נשמה מחוללת ,טהורה וזכה, זועקת בדממה , בבקשה , עזרה ! |
|
|
kaly
|
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
Re: טוב, הבנתי. קטסטרופה כתב/ה: קאלי, מותק, אם לא אכפת לך, עבור האנס זה ארוע בכלל לא טראומטי ומן הסתם לא ישפיע עליו בכלל כך שאני לא מבין את המשוואה ההזויה הזו. מה הקשר? אונס הוא לא אירוע זניח בעליל,אבל יש יותר מדרך אחת להתמודד. |
|
|
| פנטין |
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
קטסטרופה אתה זה שלא מבין!
הבנות פה ממש לא אומרות שאונס הוא דבר שולי וזניח... יש לא מעט נאנסות שאחרי האונס הופכות להיות שרמוטות כי כך הן מרגישות לאחר מכן... יש בנות שמשתמשות בהומור שחור ובציניות על מנת לכסות ולחפות על כאב גדול, אני מניחה שלכך התכוונה זאת שנאנסה כשהציעה ללכת לשדה נטוש. התגובה שלך ושל עוד כמה פה בטח ובטח שלא עזרה לה להרגיש טוב עם עצמה... עכשיו היא גם פגועה מכיוון שלא מאמינים לה וחושבים שהיא "צומי"... למזלי הרב לא עברתי אונס בעצמי אבל שתיים מחברותיי הטובות ביותר חוו אחד וגם חבר טוב נוסף... אין מה לחפש היגיון באיך אנשים מתמודדים עם טראומה מה חסרות פה באתר בנות שחוו אונס בחייהן ועדיין מחפשות שולט וסקס חזק? אני חושבת שאתה ודוק צריכים להתנצל בפניה ובפני כלל הנאנסות על התגובה חסרת הרגישות לפעמים זה יותר מכאיב מהאונס עצמו. ולזאת שנאנסה- קבלי המון המון חיזוקים ממני! תזכרי שאת לא אשמה, לא משנה מה עשית או אמרת! הרוב מאמינים לך פה, ומי שלא- הוא אידיוט! |
|
|
|
מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
אני חושב שאונס זו חוויה טראומטית בכמה משמעויות.
הדבר הראשון זו ההשפלה ,האישה רק בגלל שיש לה פחות כוח פיזי צריכה לשלם אלפי שנים של כאב וכפייה. אישה שנאנסת זו טראומה כפולה עבורה .כי איך היא תקיים יחסי מין להבאת ילדים? הרי במקום הזה היא נחבלה נוצלה ומלאה סיפוק לאדם שדינו מבחינתי מוות. הרי הוא קילקל לה את כל הרצון לקיים יחסי מין באהבה . הוא הרס לה חלק מיכולת לזוגיות. נפשה החבולה כבר לא תיהיה כפי שהיתה. בימיוחד שהרחם והנפש מחוברים. הוא חדר לא רק במובן הפיסי לגופה. אלא הרס את נפשה הרס והשחיט כל שמחה שקיבלה מיום שהיא נולדה. הוא זיהם אותה באישיותו הרקובה.אדם חולה פרי רקוב ממש מחית שכולה מלאה זבובים שמטילים את מימהם עליו.הוא הזבלון במקום לקחת טיפול ולטפל באשפה שלו הוא מנצל את תמימותה של נערה שבסך הכל רוצה חבר. בסך הכל רוצה מסגרת כמו כולם. אותו זה לא מעניין הוא רוצה להפיץ את זרעו הרקוב והמצחין. הוא בן מוות . אני יודע שאף אחד לעולם לא יוכל להבין מה עברת אף אחד . רק מי שעבר/ה. וכמה שנחזק אותך אנו לא נבין את הסבל המר שהחלאה הכניס בגופך ונפשך. אני מצפה מהבנות ובמיוחד מהבנים גלו רגישות. |
|
|
FrozenLips
|
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
אונס, התעללות והטרדה מינית - תגובה ציטוט:
“אתן משוות אונס לארוע שולי בחיים כמו שגנבו לכן חוטיני מהחבל או שמישהו קילל אתכן בצ’ט. או שאתן לא יודעות מה זה אונס או שאתן מקלות ראש בארוע שהוא טראמוטי לכל החיים.” מי שמכיר אותי, יודע שאני לא נוטה להכנס לדיונים ולוויכוחים עמומים, אבל כאן דיגדגתם לי נקודה רגישה. ואני רגישה לדגדוגים. “הכרתי נאנסות”, ממהרים אנשים לומר, אבל באותה נמהרות הם מפספסים את הנקודה. “האם הייתי נאנס(ת) בעצמי?”, צריך לשאול את עצמו אדם. “האם יצא לי פעם להתקל במושג ‘מדגם שאינו מייצג דבר’”? קל לקחת את שלוש או ארבע (או כל n טבעי) של נאנסות שיוצא לו לאדם להכיר ולתמוך בהן לאורך השנים, ולהניח שכך נראית נאנסת - ממוטטת ושבורה, מייבבת וצורחת, מתפתלת על הרצפה בשלולית של דמעות המחכות לניגוב. קל עוד יותר לשכוח את הרוב השקט. כל אותן נשים שמצאו דרכים יצירתיות ומדהימות להתמודד עם חוויה שבינה לבין שדידת כל אוסף חוטיני המעצבים שלה, ישנו מרחק אינסופי. אחת תהפוך לאגרסיבית או סרקסטית, זו לא תפגש עם גברים וזו תהיה נימפומנית, אחת תשחזר את התמונה שוב ושוב ותהיה קורבן סדרתי, על אחת לא תראה דבר, על אחת תראה את הכל. המוח האנושי הוא מכונה פתלתלה ומעוותת (We all should know, shoudn’t we?). אנשים מסוגלים להתמודד עם אובדן, עם מוות, עם נכות חלקית או מלאה, עם יובל של מגורים על ספסל ציבורי. למען השם, המוח של נתן שירנסקי נשאר בהיר, אחרי שנים בבידוד, כי הוא שיחק שחמט עם עצמו בראש. אז מה זו לעומתו נאנסת שיוצאת למועדון סאדו ערב אחרי שנאנסה? גם אני עברתי במשך שנתיים מחיי התעללות מינית. עד היום, בפרספקטיבה בוגרת ואחרי שהשלמתי את שלבי ההתמודדות עם המקרה, אני עדיין נדהמת מההדחקה בת שש השנים לערך, שהצלחתי לייצר לעצמי. הדחקה שנמשכה עד הגיל בו הייתי מסוגלת לקחת את זה בשתי ידיים, לפרוס, לנתח, להוציא לזה את המיץ ולהשאיר את זה מאחורי. חלק ניכר מתהליך ההתמודדות שלי עם הארוע, היה שיתוף עם חברים קרובים רבים ככל האפשר. למרבה ההפתעה, התגובות של חבריי היו פחות מגוונות משציפיתי: הגברים בעיקר זעמו והשתתפו בצערי, איימו לעקור את אשכיו ושאר אברי גופו של החלאה, ואילו הנשים, אוח, הנשים - רובן השפילו ראש, חלקן הזילו דמעה ואמרו כולן כאחת - “גם אני. ואף אחד לא יודע.”. אחוז מרתיע מהנשים שנמצאות סביבנו עברו אונס או התעללות מינית. אנשים רגילים לשמוע רק את המיעוט הרועש, אבל הרוב השקט, גם הוא חי ביננו. וכל בדיחה בעבודה על הנאנסת א’ (בין אם היא נאנסה או לא - אין זה משנה), כל דיון משטתה על זה שצריך לאסור על נשים להתלונן כעבור X שנים לאחר המקרה, כל הערה על כוס מגולח שנראה כמו כוס של ילדה בת עשר, כל הערה כזאת, בסבירות גבוהה מדי, נופלת על לב כואב ועל חיוך שיכול להתפרש כצחוק, אבל רובו הזדהות. אני לא אומרת שצריך להפסיק לצחוק, אני לא אומרת שצריך להגן על נשים בחגורת צניעות ושוקר, אני לא אומרת שצריך להאמין לכל אישה שסוחטת את הבוס שלה באמתלה של הטרדה מינית, אני לא תומכת בהפרדה מוחלטת בין המינים בבתי הספר (תראו מה קרה אצל אופרה ווינפרי), אני לא בטוחה שצריך לסרס כל אנס במשורית קהה. אני כן חושבת שכולנו בני אדם, וכבני אדם, בנושא הזה כבשאר המקרים, כדאי שנגלה מידה של טאקט, מידה של הבנה, מידה של טוב לב, מידה סבירה של סקפטיות ושלא נמהר לחרוץ את דינו של אדם בטרם עת, הן של הפוגע לכאורה והן של הנפגע לכאורה. אבל בבוא העת, אני מקווה שידינו וידי החוק יהיו חזקות ונמרצות, ופחות מחמידת גובה העונש, אני חושבת שכדאי שמישהו ידאג להחזיר לנו את התחושה הקומונאלית - שמי שפוגע - סופו לשלם. |
|
|
|
דוקטרינה(שולט)
|
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
נפשה החבולה?????????
נפש חבולה יוצאת למועדון יום אחרי?
מי שחווה מוות של קרוב או של אדם אהוב יודע כי אחרי זה, יש ריקנות. לא רוצים לצאת מייד לאחר מכן לנו-לימיט. חבר'ה- תרגיעו. בסיפור הזה יש יותר חורים מאשר בגבינה שוויצרית וכבר נזעקות כל בנות השבט (סליחה מראש השבט, לא התכוונתי אליך) להגן על כבודן של בנות ישראל החסודות. תרגיעו. מי שעוברת אונס - אם זה כל כך קשה כמו שאתן מתארות את זה, לא יוצאת למחרת למועדון בדסמ / חילופי זוגות / זיונים. אבל זאת כמובן דעתי האישית ואני רק גבר ארץצישראלי מצוי שלא מבין כלום. דוק. |
|
|
dragon fly
|
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
אני מצטער על השאלה שלי , לא קראתי את כל השירשור הארוך וגם לא הבנתי ממש מה קרה.
מלבד זה שהיא יצאה למחרת "לבלות". האם באמת קרה אונס או שרק תקיפה ולא ממש "אונס"? אשמח אם אשמע תשובה מדוייקת. |
|
|
Tish Adams
|
לפני 17 שנים •
6 בנוב׳ 2007
דוקטרינה, צר לי לאכזב אותך.
נתת דוגמה נפלאה אז נלך עליה עד הסוף. שאיבדתי חברה טובה לפני כמה שנים, החלטנו כל החבר'ה ללכת לאפטר פארטי באומן. זאת היתה דרך ההתמודדות שלנו להתמודד עם המוות. פחות מ24 שעות אחרי הלוויה. כמו שלך יש דעות משלך, לאנשים יש דרכי התמודדות משלהם. וכבר גדולים וחכמים אמרו לפני: גברים ממאדים ונשים מנגה. |
|
|