מדוע ולמה.

מדוע ולמה.

Tobias​(אחר) • 12 בנוב׳ 2007

ישנם כל כך הרבה שירשורים בנושא השליטה.

מהו "בדסמ אמיתי" וכו וכו...

כל השיח הגדול הזה גרם לי להעלות כלפי עצמי את השאלה....למה אנחנו מתעסקים בזה כל כך הרבה...מה שהעלה את השאלה....מדוע זה כל כך חשוב לנו?

מדוע חשובה לנו כל כך להשיג קונסנזוס על הנושא של מהו "בדסמ אמיתי"

האם זה כיוון שבאין שום הגדרה מוסכמת...אזי גם אין שום דרך "לתת ניקוד" על ביצועיים או על טיב וכן הלאה?

או שאולי זה בגלל שאנחנו עצמנו מחפשים סוג של יציבות.....בתוך תחום ונושא שבהם ישנו הרבה מאוד שטח אפור.


רציתי לשמוע את דעתכם בנושא.

לא לגבי "מהו בדסמ אמיתי" והאם הוא קיים אלא למה חשוב לנו שהוא אכן יתקיים תחת הגדרה אחת אוניברסלית.

לובשת הזברה פיג'מה..

aka BODYGUARD • 12 בנוב׳ 2007

טאבי היקר...

מספרים על שני מרוקקים שישבו להם בנחת ואז אחד אומר לשני:

בוא נשחק שש-בש.

עונה השני:

לא חבל על הזמן? בוא נתחיל ישר מכות...

נכון..זה ישן כמו הרצל..

הרי כל אחד יזרוק משהו והאש תידלק...וחזיזים ופצצות וכאפות..

טוב נו.

נניח לרגע למושגים "בדסמ אמיתי","קונצנזוס", "שליטה".

נדבר על בני אדם.

תסכים איתי שצעיף אדום בתוך יציע צהוב לא יתחבר טוב? תסכים.

תסכים איתי שבמגרש הכדורגל בועטים בכדור ולא מבקיעים בידיים? תסכים.

כל מגדר אנושי ,בכדי להרגיש "קהילה" זקוק למשהו שיאחד אותו, אפילו אם מדובר

בשלושה וחצי חוקים וקוד אחד... כל המאבקים לכאורה שאתה מביט בהם בשירשורים

האחרונים נובעים מהמקום שאין הגדרות. אין מה שיאחד את האנשים לגוש אחד.

בתוך המהומה הזו יש אנשי 24/7,יש מתנהלים בדסמית,יש וניל-קינקים ,יש אנשי

פטיש, יש בדסמ-לייט ויש אפילו כמה שבאו לאסוף זיון במסווה זה או אחר.

זה ההרכב ועם זה אנו אמורים לנצח...

עצוב,אמיתי,כואב.

אני יכול להביע את דעתי בלבד, ברור שהיא אינה מחייבת אף אחד ויתרה מזו,

היא לא אמורה לייצג אף אחד. כל אחד יכול לבחור את דרכו הוא ולנהוג לפי שיטתו

רק מה...שלא יתנגש באחר.

על פי שיטתי ודרכי מאז גיליתי את העולם הזה, וחלפו מאז יותר מ-17 שנים, מה שקיבלתי

במסורת וכללי בדסמ של שנים רבות כולל מערכות יחסים עמוקות, טיקסיות שאמורה

לשתף ולהוות מנהג כאחד לכולם, כמו יום חג, וכמובן כללי התנהגות בין בדסמי לבדסמי

וחי נפשי החוטאת שאיני רואה הבדל בין הוניל לבדסמ בנושא זה.

אז כל אחד ודרכו וכל זמן שאין הסכמה על כללי יסוד הויכוחים ה"נאורים" ימשכו,

ההתנגשות הבדסמ-תרבות בשל אי קבלה של האחר וכו'.



מקווה שהשירשור הזה לא יחורבן על ידי אף אחד.
מבחינתי האישית אני מתחייב לכך.

המשך לילה נעים.

red-cell​(מזוכיסט) • 13 בנוב׳ 2007

כתבתי ומחקתי, אולי אח"כ אולי לעולם לא.

Tobias​(אחר) • 13 בנוב׳ 2007

בודי

אחרי השירשורים הארוכים והקשים שהיו

יצא לי לעשות חושבים

ואני רוצה לכתוב פה משהו שכתבתי בתגובה לבלוג של זאלופון.

"אני חושב...שכולם אומרים BDSM אבל חלק מדברים על שליטה, חלק מדברים על סאדו מאזו, חלק מדברים על בודנאג....וחלק בכלל מדברים על פטיש...

נכון שיש התערבבות בין התחומים...אבל לדעתי...זו עיקר חוסר ההבנה בין הצדדים.

לי תמיד קשה עם זה שמישהו מרים שוט ומצליף במישהי ואומר שהוא עושה בדסמ...אבל זה בעיקר כי אני כל כך מושקע בתוך הדומיניישן והרבה הרבה פחות בתחום הפיזי של הכאב...

אולי הגדרה כזאת גדולה כמו בדסמ....אינה יכולה להיות מבוססת בצורה אוניבסלית שתגיד כן או לא על דרכו והשקפתו של כל אחד...אלא צריך לפרק אותה לגורמים המרכיבים אותה ולשאול את השאלות לגביי כל אחד מהם בנפרד."


אני ארחיב את מה שכתבתי פה ואומר גם, שלי אישית ...כשאר משייכים אותי למשהו
והיה במקרה הזה "קהילת הבדסמ" או בדסמ בכללו, אני נכנס לתוך ההגדרה הזאת יחד עם כל שאר האנשים שכוללים את הקהילה או שעוסקים בבדסמ.
וכאן שוב נכנס האלמנט שבו לקחו כמה וכמה תחומים ואיגדו אותם יחד תחת השם בדסמ.

כאדם שרואה את הבדסמ שלו כעמוק, רוחני,מלא רגש וחשיבה. לרוב צורם לי לראות אנשים שבעיניי כביכול רק "משתטים או משחקים" או אנשים שרואים בזה דרך להזדיין אחרת....או אנשים שחושבים שזו דרך קלה יותר להשיג זיון.

חשבתי על הנושא של למה זה צורם לי

והמסקנה שהגעתי אליה היא
שאני מרגיש שאם שנינו כלולים תחת אותה הגדרה...באם מדברים על שנינו בנשימה אחת כשאומרים הוא בדסמי...או הוא עושה בדסמ....אזי אני מרגיש זילות כלפי הדבר שהוא בעל משמעות ועומק בשבילי.

אין אני מדבר כרגע על האם רגשות אלו הם...נכונים או לא נכונים....צודקים או לא צודקים וכן הלאה...זהו נושא לדיון אחר....אני רק אומר שאלו הרגשות שעולים אצלי.

אני חושב באופן אישי שאולי עלינו באם אנחנו בכלל מחפשים הגדרות או מהות....להתחיל לנסות קודם לזקק את הגישה שלנו לבדסמ הכולל על פי חלקיו.

אני יודע שאני מוצא עצמי כמעט אך ורק בתחום השליטה....להלן DOMINATION
אין בי הרבה זיקה לסאדו או למאזו וגם לא ממש לבונדאג.....אלא אם כן הדברים ההלו באים בכדי לשמש כלי לחיזוק שיפור או ייצוג של ה-DOMINTION

על כן.....כיצד יכול אדם כמוני לנסות להגדיר "בדסמ אמיתי" בשיחה עם אדם למשל שמוצא עצמו בעיקר בתחום הבונדאג....או בתחום הכאב.

אני חושב שאם השירשורים הקודמים הקשים שהיו פה....היו לא על בדסמ אלא דווקא על אחד מהנושאים שהוא כולל(דומיניישן, בונדאג, סאדו מאזו, ואני אכניס גם פטיש) היה מתקבל דיון שונה לגמרי.

אני חושב שהיחס שלי לגבי אנשים שתפסתי כ- "בדסמ לייט" היה מוטעה.
אני חושב שהם פשוט בחרו נישה אחרת משלי...ועל כן...אינם צריכים לענות על אותם ה-"סטנדרטים" (שנוצרים לרוב בצורה טבעית בכל תחום) אלא על סטנדרטים שנוצרו בתחום ובנישה שלהם, ושם אפשר לדון ולהתפלפל על מה נכון יותר, מועיל יותר, מוסרי יותר וכן הלאה...
כשווה בין שווים.

זה כמעט כאילו הסינים והאמריקאים היו רבים על איזה צבע נכון ללבוש ללוויה שחור או לבן....ומי יהיה צודק בנושא.


מחכה לשמוע את דעתכם.

חבל

אלישבע​(נשלטת) • 13 בנוב׳ 2007

חבל שמחקת, יש מעטים שדעתם נשמעת הרבה, ורבים, שדעתם נשמעת מעט, או בכלל לא, ואותך דווקא מעניין אותי לשמוע...

רד סל

הוא​(שולט) • 13 בנוב׳ 2007

גם אני אשמח לשמע מנסיונך

ומעבר לזה אני מציע להתנסות יותר, לעשות יותר ,כל אחד וחלקת אלוהיו הקטנה, לרצות לדעת יותר לא לחשוש לחלוק ידע.
ולהתימר פחות.

Re: רד סל

נמש • 13 בנוב׳ 2007

נוריתE • 14 בנוב׳ 2007

למה?
אולי כי ,כמיספר העוסקים, מספר הדעות
מספר השאלות
אולי כי פורום קיים כדי לכתוב לשתף ולשאול?

סתם כזה, ככה אני חושבת.

מיתוסית​(שולטת) • 14 בנוב׳ 2007

אולי כי אנשים חווים חוסר ידיעה וחוסר אונים אל מול הדרך השונה שבה הם אוהבים אתה סקס/מערכת היחסים שלהם יחסית לכלל החברה ולכן הם מחפשים אישור לכך שהם בסדר, לכך שהם טובים, שהם מקצועניים, שהם בדסמים אמיתיים, שהם מבינים בזה, יודעים את זה...
הם מחפשים ומוצאים נישה שבה הם יכולים להתעלות מעל אנשים אחרים כמו בשטחים אחרים בחיים שאנשים נוהגים לעשות.
הרי אם אני, לצורך העניין בדסמית אמיתית, יותר קל לי עם המיתוג שלי ככזאת מאשר אם אני רק לייט ואני לא פה ולא בונילה.

אנשים פה ברובם מתנערים מלקרוא לעצמם "קינקיים" או "בדסמים לייט", כי זה כאילו פחיתות כבוד בקהילה ובחוץ הם עדיין נחשבים סוטים. התחום האפור הזה הוא שגורם לאנשים להתנדנד עלך קו התפר הזה והם מעדיפים לקבל חיזוקים מהסביבה הבדסמית כדי לחוש את הקבלה שהם מחפשים. אם זה על ידי פתיחת דיונים, הפגנת ידע בדסמי, כתיבת סיפורים או חוויות בדסמיות, יצירת ופרסום סוגי קשירות או ציוד בדסמי ואפילו תמונות פנים או גוף שלהם, ביגוד בדסמי וכו כדי לקבל מחמאות והכרה חיצונית.

אנשים פה הופכים לפעמים ל"מישהו", שלא בהכרח הם כאלה בחוץ.

אבל זו רק ספקולציה שלי.

Re: מדוע ולמה.

שוגי​(מתחלף) • 14 בנוב׳ 2007

טבאייס,
עלית על רוב התשובות בעצמך...
מתעסקים בזה הרבה כי זה תחום אפור, גם בקהילת הלהט"ב הנוער מתעסק שנים בבחינות והגדרות זהותו המינית, בניסיון וטעייה, בדיעות ולא בעובדות.
הנפש היא מורכבת, הגילוי העצמי קשה והוא תהליך שלוקח זמן והבשלה עד הרכבת האישיות הבוגרת.

מעבר לזה- יש כאן כ"כ הרבה מכל המינים והגילאים והסוגים, והרוב בווירטואל.
אצל החדשים שנכנסו לעולם השליטה ועדיין עושים צעדיהם הראשונים חסרה היד המכוונת של אזקני השבט, המקצוענים, המגובשים, אילו שיודעים את ההבדל הדק בין שס"ק לסאדיזם, רוע צרוף ותפוזים מכניים למיניהם.
מעבר לכך, יש את המניפולטורים, השולטים מנטאליים שכותבים לשם האינטרס האישי שלהם כעולה על רוחם כדי לזעזע, כדי לטעת מחשבות מוטעות אצל האחרים, כך הם משעשעים עצמם ובמקום לעבור בעצמם עוד גבול הם מתפעלים אחרים שיעברו בשבילם וכך הם משיגים את יעדם.

בכל קהילה שמכבדת עצמה יש היררכיה, יש מעמדות, יש גבולות ברורים, יש אחוות קהילה ויש סנקציות של נידוי חברתי לעובר על הגבולות.
אחד הצרכים הבסיסיים של האדם הוא שייכות.

כאשר אדם מחליט להימנות על קהילה מסויימת, הוא מקבל על עצמו חובות וזכויות.
אם לאדם יש נטייה טבעית לעולם השליטה, חושב שהוא כזה הוא מחפש אישורים.

אני רואה מספר סיבות מדוע הקהילה עדיין אינה "קהילה":
1. העדר חוקים ברורים לגבי אסור ומותר- עיניין ה-SSC מבחינתי לא רלבנטי כבר.
2. העדר סמכות בוררת בעת מחלוקות ע"פ האג'נדה שהוסכמה בסעיף 1
3. מלחמות פנימיות היוצרות קהילות פיצפוניות בתוך קהילות קטנטנות שמעדיפות את הניצחונון הקטנטן שלהן על הקהילה האחרת מאשר להלחם החוצה למתן לגיטימציה.
4. העדר אירועים קהילתיים מובהקים- מלבד מקומות הבילוי.
5. העדר טכסים- לדוג' טכס הקילור שהוזכר לאחרונה.
6. החומר האנושי- בוא נשים את העובדות על השולחן:
אנשים לא מגיעים סתם לתחום כ"כ קונטרוברסלי, ישנם מספיק אנשים שהבדס"מ מספק להם איצטלת הגנה ממעשיהם, ואם לא היו פה בטח היו באישפוז יום, אישפוז בכפייה או בבתי הכלא.
הבדס"מ הוא ה-Sanctuary שלהם, חוף המבטחים שם הם מוצאים אנשים שיחזקו את חוסר מוסריותם וינקו מהם את רגשות האשם על האונס/תקיפה מינית/הכאת בן-הזוג או סתם התעללות קטנה בבעלי חיים, ואני לא אמשיך, ואל תקפצו תתפסו אותי במילה על ההתעללות בבעלי החיים זו רק דוגמא....
7. דיסקרטיות התחום בעייתי מבחינת החברה- רואים וקרוב לוודאי שימשיכו לראות בנו כסוטים לכן זה לא משהו שאפשר להתגאות בו.
8. דגל, המנון, מקום פיזי פתוח 24/7, כמו בית השנטי, שם יוכלו אנשי הקהילה למצוא שכמותם, לקבל ייעוץ והכוונה.
9. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול- חוץ מאחד את השני- יש הרבה רעיונות איך לשפר, אבל אין מישהו אמיץ מספיק כדי להתחיל לגלם את הרעיונות למעשים, כי זה דורש זמן, כסף וחשיפה.

בטח יש עוד סיבות, אבל תמיד צריך לזכור, קהילה היא סוג של מעגל חברתי, זה טבעי שאנשים באים והולכים.
יש כאלו שבאו- קיבלו בום ולא יחזרו לעולם בגלל קבלת הפנים הצינית והלא מזמינה.
יש כאלו שלא יבוא- ורק בגלל ששמעו מאילו שהציצו ונפגעו שזה קן צרעות
יש כאלו שבאו, קיבלו מה שהיו צריכים והמשיכו הלאה.
ויש את השורדים שנהנים מהבלה-בלה, וממשיכים את הגחלת לפי האינטרסים שלהם.

כמובן שזה נושא שאפשר עוד לדון בו ולהתווכח איתי או בלעדיי,
זו דעתי.
ולא אכתוב פה כמו איזה אחד: וזהו.