Adonasuy(שולט) |
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
ספינינג מופרע.
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
Adonasuy(שולט) • 15 בנוב׳ 2007
"מה זה, התחלת לעשות כושר?" אני מחווה על אופני הכושר שעומדים בפינה.
"לא, הפסקתי מזמן. פשוט עכשיו הבגדים לא תלויים על זה. סידרתי לכבודך" היא מסמיקה. "תתפשטי". אני נועץ מבט אפל. הסומק הופך כהה יותר. איכשהו תמיד השלב שבו הן מתפשטות הכי קשה להן. להחשף פעם ראשונה. בכל פעם. עירומה הלבן, אחרי שהסירה בידיים רועדות את השמלה השחורה , חזיית התחרה ותחתוני החוטיני התואמות, מעורר אותי. "תישארי על העקבים" אני מורה לה, לפני שהיא מספיקה לגחון לעבר נעליה. מושך את הרגע. נועץ מבטים שגורמים לה להתחפר עוד יותר בעצמה, לחפש מקום לידיה חסרות המנוח. אני יכול להבחין ברטיבות שכבר נוזלת על ירכייה, גורמת לפנים הירך לבהוק ולריח ייחום להתחיל להתפשט באוויר. מחייך לעצמי. "די, בבקשה", היא לואטת בשקט, מבטה נעוץ ברצפה. הסטירה נוחתת על לחיה, מהירה כברק, רועשת כרעם. מותירה אותה הלומה. "אין די. יש מילת בטחון". מורה לה עם הראש- "תעלי". מרימה מבט מופתע. "לשם?" "כן". היא עולה בזהירות אל אוכף האופניים. נעלי העקב לא מקלות על המשימה. "תענדי את אלה" אני נותן לה אזיקי עור. מביט בה עונדת אותם. מושך את ידיה הענודות באזיקים לכידון האופניים וקושר בשרשרת. "רגל" , אני פוקד קצרות. היא מניפה את הרגל הארוכה שלה, החלקה. שרשרת נכרכת סביב הקרסול ואני גוחן וקושר אותה לדוושה. חוזר על הפעולה בצד השני. אפשר לראות מהמבט שלה שהיא מבולבלת מעט. אני מדליק נר ריחני. מסדר את כל תכולת התיק על השולחן- שוט, מצבטיים, גלגל דוקרנים, חגורה.... מצמיד את המצבטיים לפטמות הזקורות שלה, הוורודות. אנחת כאב ראשונה בוקעת מבין שפתיה... "עכשיו למשימה שלך..." אני מחייך בזדון. "את מדוושת עד 15 קמ"ש ונשארת על המהירות הזו , או גבוהה יותר, עד שאני מורה לך להפסיק. צריך להגיד לך מה יקרה לך אם את מפסיקה בלי הוראה?" היא מנידה ראש לשלילה. אני מפעיל את המד הדיגיטלי ומורה לה "תתחילי".... היא מדוושת. אני נעמד בזווית שמאפשרת לי לראות את שפתות הערווה שלה נעות בקצב על מושב האופניים... ברור לי שהרטיבות שם איננה זיעה. עדיין לא... המספרים מראים 17 קמ"ש. המבט שלי גורם לה לדווש מהר יותר. 18. 19. 20. הנשימות שלה הופכות לכבדות יותר. אני נוטל את הנר ליד ומקרב אותו לגב שלה, מאחור. זרם השעווה החמה מפתיע אותה ומקפיץ אותה מהמושב... צווחת כאב... המהירות יורדת מייד אבל היא מתעשתת וממשיכה לדווש... 16. 17.... מקרב את הלהבה לשדיים. מתיז בתנועת יד מהירה זרם רותח על חזה. שוב צווחה. שוב המהירות יורדת... ועולה. שולח יד ומושך את השרשרת שמחברת בין המצבטיים. משיכות קלות שהופכות לגסות יותר, כואבות יותר. היא נושכת שפתיים. "כואב לי" היא אומרת בין שאיפה לנשיפה. "נורא כואב לי". "בשביל זה באתי, שיכאב לך. בגלל זה את פה. שיכאב לך." אני מצליף בגבה. בשיפוליים הנושקים לישבן. על הירכיים. על השדיים. יכול לראות שהיא מותשת כבר. זיעה מכסה אותה. זורמת ממצחה לעיניה, מעוורת אותן במליחות. מורחת את האיפור העדין שלה. "את מזיעה כמו סוסה. כמו סוסה מזויינת. ואני לא רואה שאת מתאמצת" אני לוחש לה באוזן. דמעה יורדת מזווית העין שלה. דמעה יתומה. מעביר עליה את גלגל הכאב. על הירך, על השד. משאיר פס מנוקד שחלקו מדמם. כשהיא מנסה להתחמק ממנו, המהירות יורדת מתחת ל- 15. "תעצרי!" היא מתנשפת בכבדות. מבט אשם על פניה. נועצת עיניים ברצפה. "לעמוד". היא נעמדת. כל שרירי רגליה רועדים ממאמץ. אני מורח את הבאט פלאג במשחה ומציב אותו על המושב, זקור כלפי מעלה, נכון לחדור... "שבי". היא מתיישבת בלי להביט ואני מכוון מעט את האביזר שמפתיע לה את התחת בדרכו למטה... מנסה להתרומם, אבל ידי כבר בשיערה, מושכת בפראות המקביל לגב הדואב שלה... היא מייללת מכאב. מההשפלה. "די...... בבקשה". "מילת בטחון". "לא". "אז לא. תדוושי". אני מביט בעקביה. שלפוחיות שפשוף אדומות בוהקות מהן... והיא מדוושת. בקושי. "אל תפסיקי" אני מורה. שולח יד ומתחיל ללטף את הדגדגן שלה, המגורה. המהירות יורדת שוב. והיא מתנשמת יותר. "רוצה לגמור, זונת ספינינג?" אני מחייך לתוך האוזן שלה. "כן, בבקשה". "תגמרי". והיא גומרת ומתכווצת כולה ומתפתלת ומייללת ונזרקת קדימה ואחורה, רועדת בלי שליטה.... כמעט שלא נשארו סימנים. קצת מגלגל הכאב, קצת מהשעווה וההצלפות. אחרי יום ומריחה של הרניקה, לא נשאר כלום, אבל השפשופים בקרסול וכיווצי השרירים לא עברו גם אחרי שבוע. |
|
SPENKY{שייכת} |
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
SPENKY{שייכת} • 15 בנוב׳ 2007
תמיד היתה לי הרגשה שאתה דום מסוכן.
סיפור מעולה |
|
הוא(שולט) |
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
לא מופרע כלל
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
הוא(שולט) • 15 בנוב׳ 2007
נורמלי ביותר
רגיל |
|
Adonasuy(שולט) |
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
Re: לא מופרע כלל
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
Adonasuy(שולט) • 15 בנוב׳ 2007
הוא כתב/ה: נורמלי ביותר
רגיל ברור שנורמאלי- רק שהפרעתי לה כל הזמן. דאבל מיניניג לספינינג, יו נואו. |
|
llulu(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
16 בנוב׳ 2007
יופי של תיאור
לפני 17 שנים •
16 בנוב׳ 2007
llulu(נשלטת) • 16 בנוב׳ 2007
אהבתי מאוד
|
|
llulu(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
16 בנוב׳ 2007
כל כך מענין
לפני 17 שנים •
16 בנוב׳ 2007
llulu(נשלטת) • 16 בנוב׳ 2007
לקרוא סשונים אמיתיים וסשונים נטו
מגביר את החשק ולא רק בתיאורים כאלה, יש אפשרות להשוות וללמוד מאחרים\ות בדס"מ נטו |
|