| Adonasuy(שולט) |
לפני 17 שנים •
16 בנוב׳ 2007
שעה בסטודיו .
"זו הממלכה שלי", היא מחווה בחיוך על החדר הלא גדול בקומת המרתף.
אני סוקר את ה"ממלכה". שולחן עבודה גדול, כסא מרופד, נטול משענת, כלי עבודה (יש סרגל מתכת, אני מציין לעצמי בסיפוק), דוגמאות של עבודתה. "אני כבר חושב על הכותרת לסשן- בחורה יצירתית פוגשת דום ייצרי!" אני אומר לה והחיוך שלה מתרחב. עינינו נפגשות ולא מתנתקות אלו מאלו. אוסף אותה אל זרועותי. מערסל אותה בחיבוק עוטף. מרגיש איך היא נמסה בין ידי ומתמכרת למגע. מריח את שערה הלח. שואף את הריח הטוב שלה לתוכי. מסובב אותה. כפות ידי עוטפות את שדיה מבעד לבד השמלה. מרגיש את חזה גואה בכל נשימה. את הלמות הלב. סוחט. חזק. היא נאנחת אנחת כאב ומבליטה את ישבנה אחורה, אל מול חלצי. משעין אותה אל השולחן , משחרר את החגורה מלולאות המכנסיים במשיכה אחת , מפשיל את השמלה וחושף את התחת המגרה שלה, מבהיק בלובנו על רקע השיזוף שלה. מניף את החגורה ומנחית, משאיר תלם אדום, רחב, על הישבן הלבן. היא ננעצת אל תוך השולחן, מבליעה את אנחת הכאב. מלקקת את שפתיה. עיניה עצומות.... ממשיך להצליף, בקצב אחיד, בעוצמה מונוטונית. הנשימה שלה הופכת סדירה יותר, שלווה יותר. היא מתמכרת לכאב ואני נהנה ממראה פניה ומצבע השני שקיבלו התחת והירכיים. מפסיק. אוחז בשערה וגורר אותה לעבר הכסא. קושר את רגליה ואת ידיה, גף לכל רגל של הכסא. מלפף את החבלים סביב סביב, בסבלנות. מריח את ריח גופה הנפלא. היא נשענת על הריפוד וחזה בולט קדימה. עיניה עצומות. מרחפת... עונד קולר עור לצווארה. משחיל חבל בטבעת המתכת וקושר לרגלית הכסא הניצבת. מזדקף ומביט בה, עקודה, נקודה וברודה. נוטל את המצבטיים מהתיק. מצבטי פלסטיק עם קפיץ אימתני שמחוברים בינהם בשרשרת מתכת כבדה, כסופה. מחבר מצבט לפטמה הימנית שלה והיא צווחת מכאב, מנסה לברוח ונבלמת בחבלים.... כשהיא נרגעת אני מחבר את המצבט השני ושומט את השרשרת, נהנה מהקפיצה הלא רצונית שלה, מקולות הכאב שהיא משמיעה. עובר צד ושם יד בין ירכיה. רטובה לגמרי. נוזלת. אני מלטף את שפתי הכוס שלה, צובט את הדגדגן. מקשיב לאנחות שלה, הבלתי נשלטות... מצליף על השפתיים. בהתחלה ביד. אח"כ נוטל את הסרגל שראיתי קודם על השולחן, ומצליף איתו, בזהירות. הנזילה שלה רק גוברת. משמן באט פלאג ועם האצבעות המשומנות שלי אני מרחיב מעט את החור הקטן, ההדוק, מכין אותו לפלאג, ואז מחדיר את הפלאג לתוכה, כשהיא רועדת כולה. לוקח זוג מצבטיים נוסף, דומה לראשון. מחבר מצבט לכל שפה רטובה. עומד מאחוריה ומושך בשרשרת, מושך ומרפה, כאצבעות ידי השניה מלטפות את הדגדגן שלה. המילמולים שלה מוטרפים. אנחות חסרות פשר, יללות עונג.... כשאני אומר לה "תגמרי", היא מתכווצת כולה, ושוב משתחררת, ומתכווצת.... כל גופה שר את האורגזמה, אבל אני לא נותן לה לגמור בשקט. ממשיך למשוך וללטף, מושך ממנה אביונה אחרי אביונה. כשאני מרים את ידי היא רועדת כולה. שפתיה יבשות. מפשיל את מכנסי ותחתוני ועומד מול ראשה המורכן. מרים אותו במשיכה חזקה בשערה ומתחיל לזיין את הפה שלה בכוח, עמוק. חונק אותה בתנועות ארוכות וממושכות. ואז אני יוצא ועובר אחורה, שולף את הפלאג מישבנה וננעץ לחור המזמין לקול צרחת הכאב שלה. היא מתכווצת ואני לא מוותר. זקור ועבה , הזין שלי מפלס את דרכו לתוכה, מרחיב את החור המשומן. מרגיש איך היא מנסה להרפות מעט את השרירים, את הרעד שלה תחתי.... סוטר לישבנה עם ידי. מתחיל לנוע אחורה וקדימה בתנועות קטנות.... מרגיש אותה פתאום נפתחת כולה, משלימה עם הפלישה לאחוריה, מתמסרת לכאב ולעונג.... וכשהיא גומרת, מהזיון האנאלי הזה, אני גומר איתה. גמירה שמכאיבה לה יותר, ומעצימה את הגמירה שלה. כשאני מתיר אותה, היא צונחת לרצפה, עומדת על ארבע. "את יכולה לקום עכשיו", אני אומר והיא עונה "לא, אני לא" ומלכסנת אלי חיוך מותש מלמטה. וכשאני מתיישב על הכיסא נטול המסעד, רגלי קרובות אליה והיא מחבקת אותן ומצמידה ראש ואנחנו חווים רגעים נדירים של מנוחה אמיתית ושלווה ושקט של אחרי סערה. |
|
|
נהגתי להזקיר בעברי
|
לפני 17 שנים •
16 בנוב׳ 2007
יפה
אהבתי את ההתחלה ואת הסיום. וגם את כל האמצע.
|
|
|
|
ליאן(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
17 בנוב׳ 2007
גם אני
גם אני אהבתי.
יפה. מאוד. |
|
|
| בקבוקית{MasterKey} |
לפני 17 שנים •
20 בנוב׳ 2007
וגם אני....
אהבתי במיוחד
|
|
|
| ערגה |
לפני 17 שנים •
20 בנוב׳ 2007
אהבתי זר
מאוד מאוד....
|
|
|
| ערגה |
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2007
סליחה סליחה סליחה
נשוי....
אהבתי מאוד
ואבוי לי שהיו שני חלונות פתוחים בו בזמן ואני ככה התבלבלתי. הסיפור מעולה בעיני
מדליק ! |
|
|
| Adonasuy(שולט) |
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2007
Re: סליחה סליחה סליחה ערגה כתב/ה: נשוי....
אהבתי מאוד
ואבוי לי שהיו שני חלונות פתוחים בו בזמן ואני ככה התבלבלתי. הסיפור מעולה בעיני
מדליק ! ככה מבקשים סליחה?! 
קורה. גם אני, כשיש שני פתחים לפני, מתבלבל לפעמים. או לא. |
|
|
| ערגה |
לפני 17 שנים •
22 בנוב׳ 2007
Re: סליחה סליחה סליחה Adonasuy כתב/ה: ערגה כתב/ה: נשוי....
אהבתי מאוד
ואבוי לי שהיו שני חלונות פתוחים בו בזמן ואני ככה התבלבלתי. הסיפור מעולה בעיני
מדליק ! ככה מבקשים סליחה?!
קורה. גם אני, כשיש שני פתחים לפני, מתבלבל לפעמים. או לא. לא ממש שיכנעת אותי שאתה מתבלבל , אבל אם כן, לפחות זה במשפחות הכי טובות ....
וזו סליחה מאוד ראוייה בעיני ! 
|
|
|
|
יפה אמא אדמה
|
לפני 16 שנים •
23 במאי 2008
מרגש...
תודה |
|
|
natti(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
23 במאי 2008
פשוט יפה...
|
|
|