מעט מחשבות על שליטה.

ליל יקירה, את לא צריכה אפוד מגן

אנפת לילה • 7 בינו׳ 2004

רק מילת ביטחון

המלך אריה הראשון • 7 בינו׳ 2004

ליליאנה

אין לך צורך באפוד מגן, אבל אנסה להסביר לך את השקפתי.

אין לי בעיה עם זה שכל אחד יחיה לפי אמונתו, אין לי בעיה שכל אחד יביע את אמונתו. אבל יש לי בעיה כאשר רווקים מנסים להכתיב לנשואים איך עליהם לחיות. סוויצים מחליטים מה אדון מרגיש. כאלה שבאו לBDSM לחפש זיון מנסים לטעון שכולם כך.

ההצעה שלי היא שכל אחד ידבר בשמו ולפי מה שהוא חושב ולא ינסה להטיף לאחרים כיצד עליהם לחיות. ההצעה שלי היא שכל אחד יביע את דעתו אבל יכבד את העובדה שאחרים חושבים אחרת ממנו.

אתן דוגמא : יש "מלכות" שכל מה שהן מחפשות זה משרת אישי בלי מין בכלל. האם היא היתה מעזה לכתוב שכל המלכות מחפשות רק משרת שינקה להן את הבית ולא יתכן שמלכה ועבד גם יאהבו אחד את השני?

או דוגמא אחרת : נניח שיש מי שלוקח עבד כי הוא אוהב להצליף ולהשפיל אותו. האם אותו אחד יעיז להיכנס לאתר של הומו-לסביות ולטעון שכל מי שהוא הומו זה רק בגלל שהוא רוצה להתעלל בבני מינו?

ניר לב • 7 בינו׳ 2004

גם מפני את לא זקוקה לאפוד מגן ... משום שהוא לא יעזור לך

אני צוחק . קראתי את דבריך והבטתי שוב על השירשור, כן אפשר לקרוא את הדברים שלי לצד הזה ולצד השני.

כמו הא"ה (המלך אריה הראשון), גם אני חושב שיש מקום לכל דבר, יש מקום לשליטה רק במיטה, יש מקום לשליטה מעבר לזה, יש מקום גם לפחות מזה. שליטה מינימלית במקומות אחרים. יש מקום להכל.

הדברים שלי כווונו לקריאתו של הכותב "תהנו מהמשחק ... הוא מספיק חשוב". זה טוב למי שזה טוב. אגב אצלי זה בדיוק מה שיש. יש לי מלכה שליבי יוצא אליה. כולי נתינה לה. כולי הערכה אליה ואל אישיותה. משחקי השליטה הם רק במיטה! מחוצה להם היא גם מקבלת ממני, אבל זה אחרת.
זה אומר שכולם צריכים להסתפק בזה? זה אומר שמי שלא מתספק בזה, אז הוא לא בסדר?

זאלופון​(שולט) • 7 בינו׳ 2004

למעשה לזה בדיוק התייחסתי. לא אחזור שוב על כל מה שכתבתי, ורק אומר: שוב הכל עניין של הגדרות: אתה תגיד שלפי דעתך, גם הגבול הקטן ביותר הופך את השליטה למשחק ואין שליטה למעט שליטה טוטאלית, שפחה היא שפחה כמו בתנ"ך ולא כמו בבדסמ. אני אגיד שעצם ההסכמה של השפחה להיות שפחה כבר מנוגדת לעקרון השליטה הטוטאלית שהגדרת, ולכן אכן אין שליטה כזו בבדסמ, אבל השליטה שיש אמתית מאד ואינה מוגבלת רק למין (כפי שהדגמתי), ולכן לדעתי ולפי הגדרתי - היא אינה בהכרח (שים לב ל"בהכרח") משחק בלבד. מי צודק? שנינו, תלוי בהגדרה של שליטה שבחרנו לנו. לפי ההגדרות המקובלות אני "צודק", אבל זה לא משנה לצורך העניין.
בעצם אני מגיב בעיקר על ההערה שלך להערה שלי על העריכה. אולי לא הבנתי אותך נכון, אבל ייתכן שהתכוונת לכך שאני התכוונתי שהיה עליך (או עליי) לערוך את ההודעה שלך. אז לא, ההודעה שרציתי לערוך היא שלי, שיצאה עם ציטוטים במקום דגש. שלך בסדר גמור.

זאלופון​(שולט) • 7 בינו׳ 2004

לא יודע למה בשרשור הזה כל תגובה שאני מפרסם אני נורא רוצה לערוך שניה אחרי שסיימתי לקרוא אותה (ולפעמים לפני). מכיוון שזה לא מתאפשר, אוסיף כאן: שלא יובן לא נכון, לדעתי חלק גדול מאד של הבדסמ הוא משחק, גם חלקים שנדמים לפעמים כ"אמיתיים". השליטה אכן מוגבלת, ולעתים קרובות היא משחק גם משום שהנשלט בוחר להשלט על ידי דמות האדון, הפנזטיה, ולא על ידי האדון עצמו, האדם. במילים אחרות, השולט מראה לנשלט רק את מסיכת ה"אדון" והנשלט מצדו אינו מעוניין לראות מעבר למסכה הזו (כך ששניהם מרוצים מהמשחק שלהם).
אני גם מסכים איתך שבדסמ הוא מיני בעיקרו. ניתן להמחיש זאת בהרבה צורות, שהפשוטה בהן היא שנדיר מאד מאד לראות נשלט או שולט המבצעים פעילות בדסמית עם אדם ממין שאינו מושך אותם (לצורך העניין, לא מושך אותם פירושו שהם לא היו עושים איתו שום פעילות מינית ונילית). הבדסמ הולך יד ביד עם ההעדפה המינית.
כך שברוב אנחנו מסכימים. אלא שאני אומר "לא רק", "לא בהכרח". זה לא חייב להיות רק מיני, לא הכל משחק.

אנפת לילה • 13 בינו׳ 2004

סתם נקודה למחשבה....
אם זה לא משחק, אזי השתעבדות היתה מוחלטת ולנצח.
השתעבדות היתה מסתיימת אם בכלל רק על פי רצון האדון (או השליטה).
גם במערכות היחסים הכי "כבדות" יש ביכולתו של הנשלט לקום ולסיים את הקשר.

עדיין מתחת למסכה שאנו עוטים על עצמנו ביוצרנו קשר עם אדם אחר, אנחנו נשארים אנשים אוטונומים.

אם כך, אנחנו משחקים. מי יותר ברצינות ומי פחות.