סבל וכאב

מיתוסית​(שולטת) • 21 בנוב׳ 2007

אגב, בודי אמר:

הוא שהתחושה ממכרת בדיוק כמו כל סם מלאכותי, הגוף וגם הנפש מבקשים לחזור לעוצמות

ואף להגבירן.

פועל יוצא הוא שנוצרת התמכרות מחד גיסא ומאידך גיסא רמות הכאב הנדרשות,במקרה

של נשלט/ת עולות בהתמדה.

וזה לא נכון

התחושה נעימה, אבל מכאן ועד לממכרת!?

האם כל מי שנהנה מהצלפות, הוא מכור?...

האם כל מי שנהנה מהצלפות צריך כל הזמן כאב חזק יותר ויותר?...

אומנם אפשר להעלות את סף הכאב, אבל מדובר במשהו הדרגתי מאוד ונמשך לאורך זמן והוא גם מכוון.
ואם זה היה נכון, כל המזוכיסטים היו מגיעים למצב שהם לא היון אומרים "די" לעולם, או לפחות עד שהם היו מגיעים לבית חולים עם צלעות שבורות (כמו שנרקומנים הרבה פעמים לא מנסים להגמל עד שהם לא חצי מתים)

כחולה..

aka BODYGUARD • 21 בנוב׳ 2007

רק למען שלום בית אז את וכבוד הרב צודקים.

נרגענו?

אם לא כבוד הרב ירעיף ממילותיו החכמות וישוב השלום לגבולנו..

המשך ערב נעים ותמשיכו לספר לי מה אני חש,רוצה,מרגיש,מכיל ושאר מטבוחה..

יאללה ביי.

Re: כחולה..

זאלופון​(שולט) • 21 בנוב׳ 2007

אתה סתם מקנא שרק אותי היא רוצה כדובר

תודה לכולם על התגובות

2shot • 21 בנוב׳ 2007

אני לא מבינה למה אף אחד לא עונה תשובה קונקרטית.. ורק מחפשים בין השורות מה הסיבות שלי לכתיבת ההודעה. אני מעוניינת לדעת, לדבר, להבין אדם אשר שייך לקהילת הבדסם ונפגע או מהפן הפיזי(כפציעה, כאב חוזר מעל הרגיל) או מהפן הנפשי כמקום של חוסר קבלה עצמית או מהחברה, הרגשה של שוני, אי מציאת בן/ת זוג , פירוק קשרים וכו..

רודף הצללים​(שולט) • 21 בנוב׳ 2007

אני לא חושב שבעיות במציאת בן או בת זוג יכולות להיות מוגדרות כסבל כתוצאה מבדסמ.
מחפשים התאמה מינית יותר טובה בצורה שמחפשים התאמה בפרמטרים נוספים.

אם נמשיך בכיוון שלך יכולים לספר על הסבל הנפשי הנורא של בוגרי האוניברסיטה בישראל, שמעדיפים בני זוג שדומים להם בפרמטר הזה, או הסבל הנפשי הנורא של הבחורות הגבוהות, שנאלצות לחפש בן זוג גבוה, בגלל העדפתן האישית.

חשיפה חברתית מגיעה מבחירה.
כל בדסמי, שבוחר שלא לחשוף את עצמו, לא זוכה בחבורת בלשים פרטיים, שעוקבת אחריו לחדר המיטות, ובודקת אם הוא מכה באחוריה של בת זוגו בכוח שעולה על הרמה הממוצעת.

פרוק קשרים בגלל חוסר התאמה מינית נמצא גם אצל ונילים והסבל הנפשי שלהם דומה לבדסמים, שמפרקים את הקשר בגלל חוסר התאמה מינית.

אני לא בטוח שיש הרבה אנשים שהסבל שלהם חזק והחליטו לעזוב את הבדסמ, אבל לא יכולים לעזוב.
קראתי שרשור של נשלט שהחליט שנמאס לו אבל אחרי ההחלטה הוא עזב.

שוטרת* • 21 בנוב׳ 2007

לדעתי יש תהום בין הדרך בה את רואה דברים לבין הדרך בה הם באמת קורים (אצלי , ולפי הבנתי).
את שואלת למה אדם שסובל פגיעה חוזר לקבל עוד . אני לא מוצאת מקום למלה "סובל" בכלל.
לראייתי את יכולה לחלק לשני סוגי אנשים. סאדו מזוכיסטים בלבד שנהנים מהכאב. למה? בדיוק מהסיבה הפשוטה שבודי נתן לך. החלק השני שייך לקבוצה של אנשים שכל העניין הפיזי פחות רלוונטי בעיניהם , והם נהנים מהמקום המתמסר. הם יספגו הכל כי העונג שלהם יהיה החיוך של אותו/ה אחד/ת להם הם מסרו את עצמם , נפש וגוף. אגב, לרוב ממש לא מדובר באנשים דחויים חלשים ונטולי עמוד שידרה (לא שחסר כאן כאלו , אבל הם בכלל לא זכו להיכלל כאן) , אלא באנשים שמאוד בטוחים בעצמם וכל כך חזקים . למה? כי רק הם מסוגלים לנתינה שכזו. זה לא דבר קל.

Re: תודה לכולם על התגובות

Queeny​(מתחלפת){being} • 21 בנוב׳ 2007

כן, יש אנשים כאלה.
אבל תצטרכי לחפש אותם (כמו כל תחקירנית טובה) ולא לצפות שהם יענו לקריאתך ופשוט יצוצו בפורום לספר לך חוויות.

הנה כיוון: בבלוגים שונים קראתי את זו שכתבה שהכריחו אותה להיות סאבית בארץ זרה, והיא נמלטה בדרך לא-דרך;
קראתי את זה שיש לו בן ששירותי הרווחה אינם מאפשרים לו לפגוש בגלל מה שידוע-לכאורה על מעשיו המיניים;
קראתי את זו שכתבה איך היא התמכרה לכאב עד כדי כך שהיתה צריכה כאב חזק יותר ויותר, עד כדי נזק גופני-פיסי ממשי;
קראתי המון! פוסטים של אנשים שחיפשו בני זוג ושוב ושוב גילו שבלי בדסמ הם לא יכולים, ושקשה למצוא בני זוג שיתאימו גם מהבחינה המינית הזו.
קראתי את זה שעשה מסע-אישי לגילוי משמעות הבדסמ עבורו, והרך שהתאפשרה לו לקבלה עצמית;
קראתי את זו שנאנסה בתוך מערכת יחסים שהיתה בין השאר גם בדסמית;
קראתי את זו שלמרות היותה נשואה יצאה למסע גילויים של המיניות שלה בחיקם של גברים אחרים, כיון שבעלה לא מעוניין בבדסמ.
ועוד, ועוד.

חפשי אותם בבלוגים, בפורומים, פני אליהם אישית אם את רוצה לדבר איתם, הציגי את עצמך, ספרי מה המחקר, באיזו מסגרת - אולי הם יענו

רודף הצללים​(שולט) • 21 בנוב׳ 2007

הכיוון לחפש לבד את האנשים ולפנות אליהם נראה לי נכון, אבל אני לא מבין מה הקשר לבדסמ של ישראלית, שנחטפה בחו"ל ע"י ארגון פשע והוחזקה בכפיה כשפחת מין למקומיים.
בדסמ נעשה בהסכמה ולא ע"י חטיפת ישראליות בארץ זרה והפיכתן לשפחות מין בכפיה.

נדמה לי שהגבר שהיו לו בעיות לראות את הילד קיבל את האישור והבדיקה נמשכה זמן קצר. יש גברים גרושים ונילים שנבדקים במשך זמן ארוך יותר.

הדוגמא של התמכרות לכאב עד שצריך כאב חזק יותר ויותר היא דוגמא לסבל מהבדסמ, אבל הדוגמא של בני זוג לא נראית לי דוגמא נכונה.

ככל שדורשים יותר דרישות התאמה מבני הזוג מוצאים פחות בני זוג.
אם רוצים בת זוג שהיא גם משכילה ודעתנית, גם יפה וגם טובה בסקס, לפי הדרישות שאנחנו רוצים, המבחר מצטמצם, אבל גם לונילים דרישות של התאמה מינית וככל שהם מעלים את הדרישות מבחר בני הזוג מצטמצם.

אם נמשיך את הרעיון של הורדת רף הציפיות מבני הזוג כולנו נהיה מאושרים אם נסכים לבני זוג טיפשים, עילגים, מכוערים ובלי התאמה מינית.

השאלה כמה מהבדסמים לא מסוגלים לבחור בונילים אם ירצו.

אני לא רואה בבדסמ חיים של אומללות מתמדת. אני חושב שרוב העוסקים בבדסמ יכולים לבחור אחרת, אם רק ירצו.