אלפא דום(שולט) |
לפני 17 שנים •
23 בנוב׳ 2007
סוף הדרך למטה
לפני 17 שנים •
23 בנוב׳ 2007
אלפא דום(שולט) • 23 בנוב׳ 2007
סיפור ישן שלי (קצת ארוך) שיפורסם בחלקים.
----------------------------- סוף הדרך למטה - חלק 1 ----------------------------- היא נבהלה מאוד כשהשוטר הניח את ידו על כתפה. "היא עשתה את זה !" היה הקול של בעלת הדוכן. ולפני שהיא הספיקה להבין מה קורה היא כבר היתה על האדמה. "איך קוראים לך ?" שאל השוטר והיא מילמלה "מרי" זה קצת מוזר לחשוב שפעם היה עונש מוות לגנבה קטנה, וזה מה שהפחיד את מרי, שהבינה שזה מה שמאשימים אותה בו, עד כדי כך שלא יכלה בכלל לשאול במה מאשימים אותה. אבל בסוף האויר נכנס לריאות והיא אמרה : "לא לקחתי כלום. אתם יכולים לבדוק" התשובה היתה מכה בראש ואבדן הכרה. היא התעוררה במקום חשוך ועם ידיים כואבות. רק אז היא שמה לב שהידיים שלה קשורות לתקרה של מה שנראה כמו מרתף. הידיים כאבו לה כי רוב המשקל של הגוף שלה היה על הידיים שלה. אחרי שהעיניים התרגלו לחשיכה היא יכלה לראות שעל קירות המרתף היו לא מעט מכשירים מפחידים. שרשראות ברזל, סוגים שונים של שוט כולל אחד עם"תשעה זנבות", מכשירים חדים, ו ... זה היה מספיק מפחיד כדי שההתעניינות תיפסק. עם כוחות דועכים, חוסר ודאות ובעיקר פחד היא הביטה בקרני האור המעטות שחדרו מחלון קצת מתחת לתקרה הגבוהה במהלך השעתיים הבאות. כשהן עברו נשמע קול של צעדים, ונכנס איש שהיה יכול להראות נחמד בסיטואציה אחרת. הוא הציג את עצמו כ"הנרי, הממונה על הודאות" "לא גנבתי ! זו טעות איומה !" "אף אחד לא מאשים אותך בגנבה. גנבה זה פשע פשוט. בדרך כלל פשוט מוצאים את החפץ על הגנב או הגנבת, ובזה נגמר העניין. את חושבת שהייתי טורח להוריד אותך עד כאן בשביל דבר כזה ?" "אני לא מבינה מה אתם רוצים ממני. בסך הכל הלכתי לשוק" "זה החתול. את יודעת מה אנשים חושבים על נשים שמחזיקות בעלי חיים שהן יותר מידי מיודדות איתן. בעלת החנות טוענת שמאז שיש לך אותו העסקים נחלשו, והיא לא לבד." "אבל זה טיפשי לגמרי. זה חתול שקיבלתי במתנה מידיד שלי" "אז את מודה שהוא קשור ליחסי מין עם גורמים שמיודדים עם השטן !" "אתה השתגעת לגמרי ! שחרר אותי מייד !" "תראי, זה מאוד פשוט. אף אחת מעולם לא התחמקה מאשמה של כישוף. פעם עוד היינו עושים את המבחן של הטביעה, ואת יודעת שנשים טבועות חפות מפשע או שרופות על המוקד זה לא ממש משנה. היום הכל הרבה יותר פשוט. אחרי שתודי נתלה אותך וזהו." "אין לי על מה להודות" "מה שמזכיר לי את המסלול הארוך שכולל עינויים. למה לך ? זה לא רק מכאיב, זה גם יכול להוביל אל המוקד, ובמקום להראות יפה, תהיי מלאה בפצעים. אם תסכימי לחסוך לנו את המטרד אני מבטיח להשיג לך שמלה יפה לתליה שלך. הנסיון שלי מראה שנשים גם לא מחזיקות מעמד הרבה זמן תחת עינויים, וגם מקדישות הרבה מחשבה להופעה האחרונה שלהן." הוא הרשה לעצמו למשש את הגוף שלה, ונראה מאוד מרוצה מעצמו. "רזה מידיי בשביל הציירים אבל החזה שלך מלא." מכה קטנה על התחת לוותה בהערה על הרכות שלו. "עזוב אותי !" מרי צעקה. "שקט, כלבה !" היתה התגובה מלווה בסטירה מצלצלת. יותר טוב שתתחילי לדבר, אחרת זו רק המנה הראשונה. מצד שני אולי יהיה לך יותר טוב למות על המוקד כי את קצת נמוכה, ואם יתלו אותך כולם יוכלו לראות את הכוס הג'ינג'י שלך." הנרי הרים את השמלה של מרי כדי להיות בטוח. "בדיוק כמו הצבע של השערות, רק קצת יותר רטוב. יכול להיות שאת נהנית ? אם כך נראה לי שהשלב הזה יקח הרבה מאוד זמן ..." |
|
אלפא דום(שולט) |
לפני 17 שנים •
24 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
24 בנוב׳ 2007
אלפא דום(שולט) • 24 בנוב׳ 2007
חלק 2
"הפעם ממש הגזמת ! גם לקשור אותי ככה, גם לספר לי שהולכים לתלות אותי, וגם להגיד שאני נהנית מזה ? והכל בגלל שאני קצת רטובה ? לא נראה לך שזה בגלל שאני מתה מפחד ? אתה ... אההההה" "המממ, נהנים מה ?" אמר הנרי בזמן שליטף את הכוס של מרי מבפנים. לא תמיד יש לי הכבוד לארח מישהי שנהנית מהשרותים שלי. זה יכול להאריך בהרבה את התהליך, וזה בעיקר לא פרודוקטיבי. כל הרעיון הוא שזה לא ימצא חן בעינייך." "אם מין זו דרך לענות אותי יכול מאוד להיות שזה יקח לך הרבה זמן להוציא ממני הודאההה, אההה" "על מי את מנסה לעבוד ? אני מכיר זונות כמוך. פעם היתה לי אחת שהקריבה חתולים לשטן במיוחד כדי שאטפל בה. להקריב חתולים היה יופי, אבל להודות ? חס וחלילה. הוציאה לי את הנשמה ולא הודתה. בסוף, אחרי שקרעתי לה את הצורה מרוב עינויים הבנתי שזה לא יעזור, ורק במשפט, כשכבר לא היה לה מה להרויח היא הודתה באשמה. היא נראתה כל כך גרוע בשלב הזה שאפילו לא נהניתי מהתליה שלה." "אתה מוזמן לשחרר אותי אם אתה כל כך מתעקש ! בסוף אני עוד אודה רק כדי להפסיק לשמוע את השטויות שאתה מדבר כל הזמן !" "נו טוב, אולי אני טועה. זה היה כל כך מתסכל שבטח נהייתי זהיר מידי. עבדתי על ההיא יומיים וכלום ! היית צריכה לראות איך היא נראתה כשגמרתי איתה. אז בגלל שאת בטח לא רוצה להיות כמוה, למה שלא תודי ונסגור עניין ?" "! אני לא מודה בכלום ! לא עשיתי שום דבר רע" הנרי הוציא את האצבע שלו מהכוס של מרי, וניגב אותו עם סמרטוט. "בסדר, אם את מתעקשת. אבל אם את נרטבת עוד פעם ..." לא עבר הרבה זמן והנרי היה כבר עם השוט ביד, והתחיל להצליף במרי. בהתחלה רק בבטן ובגב ואחכ בחזה וכוס. מרי צעקה בזמן שבגדי המשרתת שלבשה החלו להיקרע תחת הצלפותיו של הנרי, והעור שלה נחתך גם הוא ופער חתכים ארוכים ומדממים. הזעקות של מרי היו חזקות מאוד אבל בגלל שהמרתף היה מאוד נמוך הן לא נשמעו כלל לאנשים הטובים שטיילו להנאתם בחוץ. בערך בצעקה השמינית הנרי שמע קול מוכר. הזעקה של מרי היתה ללא ספק יותר זעקה של סיפוק מיני יותר מאשר זעקת כאב. הנרי זרק את השוט, והכניס אגרוף עמוק בבטן של מרי. "יא זונה ! ידעתי ! זה היה כתוב לך על הפרצוף !" אמר תוך כדי בדיקת הכוס של מרי שהיה רטוב לגמרי. "אני לא יודעת על מה אתה מדבר." "שקט מכשפה ! עוד מעט תגידי לי שאת לא גונחת לי פה כמו כלבה מיוחמת בזמן שאני מזיע עם השוט. לא משלמים לי לפי שעות ! משלמים לי על הודאה. יש לי שפחה שחורה חמה שמחכה לי במיטה בבית ועושה קולות של 'שכחו אותי על שפיץ של מטריה 2' ואני תקוע פה מאונן למכשפה מזורגגת." "אני לא יודעת על מה אתה מדבר." "מניאקית !" "נראה לי שתצטרך להשאיר אותי פה לבד בלילה קשורה ומחכה לך." הנרי הביט על מרי במבט זועף. "זה מה שאת חושבת ! את מזלזלת בי. בפעם הבאה שאני אגיע את תדברי שוטף ורצוף על יחסי המין שלך עם השטן. הייתי שולח אותך למשפט כמו את ההיא, אם הייתי בטוח שאת כל כך רוצה למות כמוה. אבל אני יודע מה לעשות, ואת עוד תראי ! בינתיים, לילה טוב, ותהני מהמיטה החדשה שלך." אמר הנרי ועזב את המרתף. |
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 17 שנים •
24 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
24 בנוב׳ 2007
venus in our blood(שולטת) • 24 בנוב׳ 2007
וההמשך??
|
|
אלפא דום(שולט) |
לפני 17 שנים •
25 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
25 בנוב׳ 2007
אלפא דום(שולט) • 25 בנוב׳ 2007
נוגה כתב/ה: וההמשך??
ההמשך הגיע המשכים בערך פעם ביום בלי נדר. חלק 3 הנרי ליטף את הגבעות החשופות של רונדה, המשרתת השחורה החדשה שלו, ונאנח. קשה להיות אני הוא אמר לעצמו בזמן שציווה על השחורה להתכונן לדוגי סטייל, והתחיל לתקוע אותה מאחורה. הוא התפעל מהשליטה שהיא הראתה במנוע שלה וגמר. אח"כ הוא אמר לה לנקות את הזין שלו והיא ליקקה לו. הוא ליטף את הראש שלה כשהיא עשתה את זה בזמן שחשב שכמה טוב שיש מי שדואג לנקיון. למחרת הוא הגיע לעבודה עם הפתעה קטנה למרי, שהיתה מכוסה בבד שחור (ההפתעה, לא מרי, למרות שהמחשבה גרמה לו לחייך). הוא העיר אותה עם דלי של מים קרים ששפך על הראש שלה, וראה כמה שהספיקה להחלש. "אני מקוה שיום בלי אוכל ומים עזרו לך להגיע להחלטה הנכונה." "כן," אמרה מרי, "יש לי משהו חשוב להגיד לך" "אני מקשיב" אמר הנרי. "אני נשבעת לך שלא עשיתי כלום, וחושבת שאתה צריך לשחרר אותי." "תיארתי לעצמי שאת מתכוונת להתחכם, אבל זה לא יעזור לך. תוך שעה לכל היותר את תזמרי כמו ציפור שיר כל מה שאני ארצה." "ממממ, מה עכשיו ? עוד עיסוי לכוס ? אני ממש מוטרדת." "לא ממש. החלטתי להביא כמה חברים שלי" אמר הנרי ושלף עכבר מהקופסא המכוסה. "חמוד, נכון ?" אמר וקירב אותו אל הפנים של מרי שהראתה סימנים של אי נוחות קלה. "שמתי לב בפעם הקודמת שהסתכלת מידי פעם על העכברים שמסתובבים פה, והבנתי בדיוק מה יגרום לך לדבר. מרי, תכירי את מיקי." מרי לא ענתה ורק הפנתה את ראשה הצידה. "כמה צפוי, אשה ! עשר הצלפות ואת גומרת מולי ומבקשת עוד, אבל עכבר קטן וחמוד, והכל כבר הרבה פחות מצחיק. אז בגלל שאהבת אותו כל כך, הנה חבר של מיקי," אמר הנרי, שלף עכביש שחור גדול, ושם אותו על מרי, שהתחילה לזוע באי נוחות בולט. לקחו לה רק כמה שניות להתחיל למלמל : "תזיז אותו ... תזיז אותו ממני ..." "ולסיום, החבר הכי טוב של מיקי" אמר הנרי והוציא חולדה גדולה ומכוערת מהתיק. השיניים שלה היו מלוכלכות והיא השמיעה צווחה של שמחה בזמן שהבחינה בבשר המתוק של מרי. הנרי קירב את החולדה לפניה של מרי שהתחילה לצעוק זעקות אימה בלתי נשלטות. הנרי הזיז את החולדה לרגע כדי לאפשר למרי לצאת מההיסטריה, ושאל בנימוס : "יש לך משהו להצהיר ?" מרי התחילה לדבר במהירות : "כן הנרי, אני מודה ! תמיד רציתי שירביצו לי ושיגידו לי שאני זונה מסריחה. אבא שלי היה נוהג להצליף בי כל פעם שהייתי רעה. הוא היה דורש ממני לעמוד על ארבע והיה מצליף בי עם החגורה שלו כבר מגיל צעיר. כבר מגיל 10 היו מרשים לי ללכת לראות הוצאות להורג. הפעם הראשונה היתה כשהייתי תלמידה והביאו את כל הכיתה שלנו לראות איך תולים עבריינים כדי שנהיה מחונכים. מאז הייתי הולכת כמעט כל פעם לראות את זה. תמיד שאלתי את עצמי איך זה מרגיש, ופעם ראיתי אשה אחת שסרבה לכיסוי פנים, וחייכה כשהתליין כרך לה את החבל מסביב לצוואר. הלשון שלה יצאה החוצה אבל ההבעה שלה היתה שלווה, ולא לקח לה הרבה זמן למות. אני לא יודעת אם היא נהנתה אבל אני מוכנה להישבע שלרוב הגברים התלויים היתה זקפה, ואלו שנתלו ע"י בטי התליינית נראו כאילו הם לא ממש מתנגדים. תמיד זה גרם לי לרוץ הביתה לאונן." "יופי של הודאה אבל אני צריך משהו יותר בכוון של מין עם השטן, והקרבת ילדים לשטן. את ממילא מודה שגמרת בגלל מוות, אז לא יותר פשוט שתודי שקיימת יחסים עם השטן ? זה הרי די דומה, לא ? וחוץ מזה את הרי רוצה שיתלו אותך ואת יודעת את זה, אז למה לסבך עניינים פשוטים ?" "בסדר הנרי, אני אודה בכל מה שתרצה אבל אתה צריך לתת לי לפחות שעה אחת של עינויים, ואם תעשה את זה ככה שאני אראה טוב בהופעה הפומבית האחרונה שלי אולי אני אודה קצת יותר מהר. ואני רוצה גם מין, וגם טיול מקדים לגרדום." "עוד משהו ? כבר היה לי יותר פשוט להתחיל לחתוך אותך וזהו." "אל תהיה כזה. אתה יודע שהצלפות ועינויים לא היו מובילים אותך לשום מקום, והיו הורסות לך את ההנאה מהמוות שלי. בכל זאת תולים אותי אז מגיעות לי כמה משאלות אחרונות, או לפחות אחת, אז למה שלא תהיה קצת לטובתי ? תמיד חלמתי על המוות שלי אבל קיוויתי להישאר בסביבה עוד קצת. באת לי קצת מוקדם מידי. אבל אם תעשה מה שביקשתי, אני מבטיחה להיות ילדה טובה, ולדאוג שבקרוב תוכל להנות מריקוד המוות שלי." "כמה מצחיק מצידך להעמיד תנאים אחרי ששברתי אותך כל כך מהר ובאלגנטיות, אבל אני במצב רוח נדיב היום, ויש לך מזל שאת מצליחה להעמיד גם דברים אחרים." אמר הנרי ושיחרר את מרי מהכבלים שלה. "הנה, תחתמי לי על זה בבקשה." "מה כתוב פה ?" שאלה מרי. "שום דבר מיוחד. הודאה על מין עם השטן פעם בשבוע, הקרבת ילדים קטנים לשדים, הכנת תבשילים ממעי לטאות ועיני צפרדעים ... סטנדרטי." |
|
אלפא דום(שולט) |
לפני 17 שנים •
26 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
26 בנוב׳ 2007
אלפא דום(שולט) • 26 בנוב׳ 2007
חלק 4
ומהפה שלו יצאו בעיקר גניחות עמוקות. לא עבר הרבה זמן ומרי בלעה את הזרע שלו. "אני יודע שאת בטח מאוד רעבה אבל בדיוק התכוונתי להביא לך משהו לאכול", אמר הנרי, מבסוט מעצמו על ההלצה הילדותית שלו על חשבון מרי שרק חיבקה אותו בשקט ואח"כ אמרה : "תודה לך, אתה טעים מאוד אדוני." הנרי ליטף את שערה ויצא. הוא חזר עם אוכל. "כבר ארוחה אחרונה ?" הביטה בו מרי בחשדנות. "חשבתי שיש לי עוד קצת זמן לפני התליה." "זה בסדר, אני רק מארגן לך משהו כדי שיהיה לך כח לעינויים שאני מתכנן לך. אני מתכוון לקיים את מה שהבטחתי לך." "אתה גם תהיה התליין ?" "לא, זה לא התפקיד שלי. אבל אני יכול לסדר לך את מי שתרצי. אחרי כל הצפיות הרבות בהוצאות להורג את גם בטח יודעת במי את מעוניינת." "כמובן, יקירי. אם זה לא יכול להיות אתה אז אני רוצה את בטי. התרשמתי מאוד מהדרך שבה היא מטפלת בקליינטים שלה. אני גם אוהבת מאוד את הדרך בה היא מתלבשת, וחוץ מזה היא אשה, וזה יותר מתאים לי. ספר לי על כל ההכנות. זה מאוד מעניין אותי." "אולי אח"כ. קודם אני מתכוון לענות אותך. אל תדאגי, אני אדאג שהגוף שלך לא ייפגע חיצונית". הנרי קרע את בגדי המשרתת שמרי לבשה, וקשר את הרגליים שלה. הוא זרק את החבל מעל קורה, ומשך אותו כל שמרי נתלתה הפוך מהרגליים שלה. כשהראש שלה היה קצת מעל הרצפה הוא קשר את החבל, ושם גיגית מלאה במים מתחת לראש שלה. אח"כ הוא הוריד אותה קצת כך שהראש שלה נכנס בתוך המים, והיא נאלצה להרים את הראש מעל למים כדי לא לטבוע, דבר שעלה לה במאמצים רבים. בזמן שמרי עבדה קשה כדי לא לטבוע, הנרי התחיל לטפטף מים על הכוס והפיטמות שלה. הגירוי גרם לה להתנשף בניגוד לצורך שלה לשמור על האויר. אח"כ הנרי התפנה לחורר את הפיטמות של מרי, ולהניח עליהן משקלות שגם הכאיבו להן וגם הכבידו על מרי. לסיום הנרי התרכז בפוסי סלפינג. מרי כבר היתה כמעט סחוטה לגמרי מהנסיונות הנואשים לשמור את הראש מעל המים, ולשמור על האויר בזמן ההתנשפויות מחוץ למים כדי שלא תטבע כשנגמר לה מידי פעם הכח ונאלצה לצלול למטה כדי לחדש כוחות, כשהנרי אמר לפתע : "עוד מעט אני חוזר, תשתדלי לא למות בינתיים." ועזב. עשר דקות ארוכות אח"כ הוא חזר עם בחור, וראה שהראש שלה בתוך הגיגית ושהיא לא זזה. הוא הרים את הראש שלה, שיחרר אותה מהחבלים, והניח אותה על הרצפה הקרה. אחרי כמה נסיונות הנשמה, מרי התעוררה, והתחילה להשתעל. הנרי עזב אותה ודיבר עם הפקיד שהביא איתו. "המכשפה הודתה. אני רוצה שתקבע זמן למשפט, כמה שיותר קרוב." הפקיד הסתכל על ההודאה, ואמר : "אולי כדאי שתשכלל קצת את ההודאות שלך. כולן נראות אותו דבר. ויותר טוב שלא תסכן את חיי הנאשמים. לא משלמים לך כדי להרוג אותם." "ואולי עוד יותר טוב שתעשה את העבודה שלך במקום לתת לי ציונים על העבודה שלי." הפקיד נאנח. "תמיד היית אדיוט. יום אחד עוד תהרוג מישהו, ואז נראה מי חכם. יש לי מקום בבית המשפט עוד שעה. תשתדל להביא לנו אותה בחיים לקביעת גזר דין המוות." אמר ועזב. "איך את מרגישה ?" שאל הנרי את מרי כשהוא גוחן עליה. "בסדר חמוד." היא אמרה. "אתה מוכן בבקשה לעשות לי הצלפות כמו שאבא שלי היה עושה ?" אמרה ועמדה על ארבע. "תלקה את התחת שלי עם חגורה. אם אין לך חגורה, גם שוט זה טוב." הנרי הוריד את החגורה שלו והתחיל להצליף במרי. "ילדה רעה ! את תשלמי על מה שעשית ! את זונה כמו האמא שלך !" מרי קיבלה את ההצלפות בעיניים דומעות מהתרגשות, והכוס שלה טיפטף יותר עם כל הצלפה. אחרי שהתחת שלה היה אדום לגמרי היא אמרה : "הנרי ? אתה יכול לזיין אותי עכשיו ? אני בתולה ואם יתלו אותי ככה אני אגיע לגן עדן, ואני לא רוצה להגיע לשם." "את בתולה ?! לי דוקא נראה מהמציצות שלך שיש לך הרבה נסיון." "התרכזתי בזה כי לא רציתי להסתבך עם הריון." "ומה עם גן עדן ? לא כדאי ?" "שאני אפסיד נצח של עינויים ותופת ? אל תתוכח איתי. הרי חתמתי לך על הודאה שקיימתי מין עם השטן. זה יהיה לא נעים אם יתגלה שאני בתולה, נכון ?" הנרי השתכנע, ובלי להגיד הרבה הכניס לה עמוק. מרי צעקה ודם טיפטף לה מהכוס. מהר מאוד היא גמרה ונפלה ממוטטת מכל מה שעבר עליה ביומיים האחרונים. "ואם כבר אז כדאי להיות בטוח." אמר הנרי וחדר לה עמוק אל תוך התחת הבתול שלה, בלי אזהרה, עיכובים מיותרים, או חומר סיכה. מרי המופתעת שאגה זעקת כאב מהולה בהפתעה. הנרי גמר, והשאיר את מרי לנוח לא לפני שאמר : "עוד חצי שעה אני בא לקחת אותך למשפט. בינתיים את יכולה לנוח." ועזב את המרתף. מרי הממוטטת הגיבה בנפילה מהירה לתוך שינה בעירום על רצפת המרתף. |
|
אלפא דום(שולט) |
לפני 17 שנים •
27 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
27 בנוב׳ 2007
אלפא דום(שולט) • 27 בנוב׳ 2007
חלק 5
הנרי חזר עם שמלה פרחונית קצרה בידו, וראה שמרי עדיין ישנה על הרצפה. הוא דחף אותה ברגלו כדי להעיר אותה, וכשזה לא עזר, הפך אותה על הגב. הוא הסתכל על הגוף הקצת נמוך שלה, ועל הכוס הג'ינג'י, ועל הציצים הבינוניים בגודלם בזמן שמרי התעוררה משינה עמוקה. "קומי, מרי. אנחנו צריכים ללכת לבית המשפט. הבאתי לך משהו קטן ללבוש לשם" אמר וזרק עליה את השמלה. מרי התלבשה לאט, והושיטה את ידה כדי שיעזור לה לקום. "קצת קשה לי ללכת," אמרה כשקמה. "הזיון מאחורה היה לגמרי בלתי צפוי, אבל אני שמחה שעשית אתה זה." אמרה ונתנה לו נשיקה בלחי. הנרי לא הגיב. "אתה לא מחבב אותי ?" "אסור לי להיקשר אלייך. את תמותי בקרוב." "אני מבינה. אבל אני מקוה שתבוא לאירוע, ויש לי המון דברים לשאול." "בוודאי שאבוא. יש לי מקום שמור קרוב מאוד אלייך. אם תבקשי שיתלו אותך גבוהה אוכל אפילו לראות את הכוס שלך." "אם ככה אני בטוח אבקש את זה. אני לא יודעת אפילו מה לבקש וממי. אתה חייב לעזור לי." "בסדר, אנחנו נדבר אחרי המשפט." הם יצאו החוצה מהמרתף, והנרי הוביל אותה ברחובות העיר עד שהגיעו לבית המשפט. השופט העיף בה מבט קצר. "מרי דרלין רובינסון. את נאשמת בכישוף. האם את מודה ?" "כן אדוני השופט." "אם כך אני מוצא אותך אשמה בכישוף, ודן אותך שמחר בבוקר תילקחי למקום ההוצאה להורג שם תיתלי בצווארך עד צאת נשמתך. ירחם האל על נשמתך. הבא בתור !" הנרי הבחין בכך שלחייה של מרי היו סמוקות וידע שהדיבור על המוות שלה ריגש אותה כרגיל. לפתע הוא שמע אותה אומרת : "אדוני השופט ?" "כן מרי." אמר השופט. "אני מאוד רעה ואני חושבת שצריך להלקות אותי בפומבי." "חמש מלקות פומביות ! הבא בתור !" "זה לא מעט מידי ?" "עשר מלקות פומביות. עופי לי מהעיניים מכשפה !" "כן אדוני. תודה אדוני." אמרה מרי תוך כדי קידה וראש מורכן. הנרי תפס אותה ביד ולקח אותה החוצה. "את משוגעת לגמרי. הצלפות פומביות ?!" "זו הזדמנות חד פעמית. רק מלחשוב שיצליפו בי מול כולם גורם לי לצמרמורות של עונג. זה לא יהיה אתה שתטפל בזה ?" "לא. התליינית מטפלת בכל העניינים של יום התליה." אמר הנרי ולא יכול היה שלא להבחין בכך שמרי נראתה מרוצה למדיי מהעונש הנוסף שסידרה לעצמה, ומעודף תשומת הלב שתקבל מבטי ומהקהל. "לפחות אני יכולה להיות בטוחה שאת התליה הזאת אנשים יזכרו עוד הרבה זמן. אם לצאת אז לפחות בסטייל." הנרי לא הגיב, ולקח אותה לתא הכלא שלה, שם היא אמורה להיות עד למחרת בבוקר. התא היה אפל במקצת. הנרי פתח אותו ונכנס עם מרי פנימה. בפנים אפשר היה לראות שהאור מגיע מחלון קטן ומסורג בקיר. מרי הציצה בנוף של החדר החדש שלה וראתה את הגרדום בחצר בית הסוהר, וזיהתה את הדלת שפותחים עבור הקהל דרכה עברה בכל הפעמים שהזדמן לה לבוא לראות הוצאה להורג מאז שהיתה ילדה. מהגרדום השתלשל חבל תליה בודד. מרי החזיקה את הגרון שלה ולחצה עליו קצת. היא גם הוציאה את הלשון שלה בזמן שהמשיכה להתבונן על הגרדום בפליאה. הנרי הגיח מאחוריה והחזיק אותה מאחור. הוא הניח את הידיים שלו על הציצים שלה ומשך לה בפטמות. אח"כ הוריד את יד ימין לכוס שלה שהיה רטוב, והכניס לה אצבע פנימה. "אני לא יודע לגבי אחרים אבל אני בטח אזכור אותך. חבל שלא תוכלי להישאר איתנו." "זה החבל שלי ?" אמרה מרי שהמבט המהופנט שלה היה עדיין ממוקד בחבל התליה, מתעלמת מההערה של הנרי וממעשיו. "יכול להיות. בדרך כלל התליין או התליינית שמים מספיק לולאות כדי לטפל בהוצאות להורג של היום הבא. יכול להיות שבטי כבר הספיקה להכין לך את החבל, אבל גם יכול להיות שהוא פשוט נשאר מקודם." "אתה יכול להראות לי איך קושרים חבל תליה ?" הנרי הוציא חבל והחל לקשור אותו לאט. מרי עקבה אחריו בענייו רב, וליטפה את הכוס שלה בזמן שהנרי עבד עליו. לבסוף הוא החזיק את החבל מולה, ונידנד את הלולאה מול פניה. "כרוך אותו מסביב לצואר שלי" היא אמרה. הנרי שם כרך את החבל והידק אותו. "קצת כמו רצועה של כלב" העירה מרי. "אתה יכול למשוך את הקצה ?" הנרי הרים את הקצה השני של החבל עד שנמתח. והתהדק סביב צוארה של מרי. מרי עמדה על קצות האצבעות והוציאה את הלשון שלה שוב. הנרי ליטף לה את החזה עם היד השניה. אח"כ הוא הוריד את היד והשתמש בלולאה כמו רצועה כדי להוליך אותה הרחק מהחלון. מרי ירדה על ארבע ופתחה את הרגליים שלה. הנרי עמד על הברכיים וחדר לכוס שלה. הוא פימפם אותה ומשך את החבל בו זמנית. מרי הרגישה איך היא מקבלת ונחנקת באותו זמן והשמיעה קולות של חנק מעורב בהנאה. הפנים שלה האדימו בזמן שגנחה והגיעה לשיא. מייד אח"כ היא נפלה על הרצפה, והנרי שיחרר לה קצת את הקולר המאולתר שלה כדי שתוכל לנשום שוב. הוא הפך אותה על הגב, ושכב עליה. כשהיא התאוששה היא נישקה אותו, ואמרה בלחש : "תודה אהובי. עכשיו אתה צריך לספר לי מה בטי תעשה לי, ומה אני צריכה לבקש ממנה." |
|
Mooooon |
לפני 17 שנים •
27 בנוב׳ 2007
נחמד מאוד
לפני 17 שנים •
27 בנוב׳ 2007
Mooooon • 27 בנוב׳ 2007
משעשע וגם מגרה.
|
|
אלפא דום(שולט) |
לפני 17 שנים •
27 בנוב׳ 2007
Re: נחמד מאוד
לפני 17 שנים •
27 בנוב׳ 2007
אלפא דום(שולט) • 27 בנוב׳ 2007
IO moon כתב/ה: משעשע וגם מגרה.
תודה אלפא. |
|
אלפא דום(שולט) |
לפני 17 שנים •
28 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
28 בנוב׳ 2007
אלפא דום(שולט) • 28 בנוב׳ 2007
חלק 6
הנרי ניצל את המצב ושגל את הכוס של מרי שוב. אחרי שהם גמרו הוא קם, והשתמש ב"רצועה" כדי להקים את מרי. הוא חשב מעט על השאלה של מרי ואח"כ אמר : "אין לך הרבה מה להגיד לה. את הרוב את ממילא מכירה כי ראית איך עושים את זה. בטי תמדוד לך משקל וגובה, וכשתקומי מחר בבוקר היא תקשור לך את הידיים מאחור. אח"כ היא תוביל אותך לגרדום, תצליף בך, ותנהל את הטקס המוכר." "בשביל מה היא צריכה למדוד אותי ?" "הגובה זה כדי לדעת את גודל ארון הקבורה המתאים, והמשקל כדי לקבוע מה אורך החבל שצריך כדי שהמרפרקת שלך תישבר ולא תחנקי למוות. בטי טובה מאוד בחישובים האלה כך שאין לך מה לדאוג." "ואם אני רוצה להחנק ?" "אז תבקשי, אולי היא תסכים. שוה לנסות, אפילו שזה יציג אותה כלא מקצועית, וזה מאוד חשוב לה להראות ככזו. מצד שני אני בטוח שאם תבקשי יפה היא תדאג למשוך את הגופה שלך למעלה כמו שרצית. יכול להיות שהיא תסכים להשתמש בשיטת משיכת החבל, במקום שיטת הנפילה, וזה כמעט מבטיח שתמותי מחנק." "תודה הנרי. זה כל מה שרציתי לדעת. עכשיו אני רוצה את הטיול לגרדום שהבטחת לי." הנרי נאנח קצת אבל לא פתח בהרצאות על כמה הוא עסוק. הוא לקח את מרי החוצה ושניהם עלו על הגרדום. " אחרי המלקות, היא תקרא את פסק הדין, תשאל אותך אם יש לך מה להגיד, ואח"כ תתלה אותך." הוא אמר. מרי כרכה את החבל סביב צוארה, והנרי שוב הגיח מאחוריה, החזיק את החזה שלה בידיו, וזיין את התחת שלה. שניהם גמרו די מהר, במיוחד בגלל שמרי לא יכלה להפסיק לחשוב שכאן תמות מחר אל מול הקהל. בזמן שהנרי יצא ממנה והיא הסירה את הלולאה היא אמרה : "אתה חושב שיגיעו הרבה אנשים לראות אותי ?" "תמיד מגיעים הרבה אנשים כשתולים אשה. בפעם הקודמת הגיעו יותר מאלפיים." "כן אני זוכרת. זו היתה חברה שלי מבית הספר. תלו אותה לייד שני חברי הכנופיה שלה. היא רעדה כל הזמן, והייתי בטוחה שתתעלף." "וזה מה שמפליא אותי אצלך. זה נראה כאילו את לא יכולה לחכות." "אני מפחדת אבל אני גם מאוד נרגשת. היומיים האחרונים היו מאוד מיוחדים עבורי," אמרה מרי וחיבקה את הנרי. "ולחשוב שעוד מעט אזכה לפגוש את בטי שתטפל בי אישית ... אני רוצה להודות לך על הכל, אהובי." אמרה ונישקה את הנרי שהרשה לעצמו לנשק אותה בחום בפעם הראשונה. "אל תשכח לבוא מחר. אני רוצה להביט בפנים שלך כשבטי תכרוך לי את החבל מסביב לצואר." הנרי ליטף את התחת שלה בשקט, ואח"כ השתמש בחבל כדי להוביל את מרי בחזרה לתא שלה. הוא נישק אותה לפני שהכניס אותה לתא, ואמר : "להתראות, מרי. אני הולך עכשיו לקרוא לבטי שתטפל בך מעכשיו." "רגע." אמרה מרי "עוד דבר אחד קטן. אתה יכול לתלות אותי לכמה זמן ? אפילו כמה שניות. אני רק רוצה להרגיש איך זה." "זה מאוד מסוכן." "אני יודעת אבל אני חייבת לדעת אם לבקש מבטי מוות בחנק. בבקשה ?" "נו טוב." אמר הנרי, אבל אני צריך קורה בשביל זה אז נצטרך לרדת למרתף. תרימי את יד ימין כשתרצי שאוריד אותך." במרתף הוא זרק את החבל מעבר לקורה, ומשך אותו עד שמרי עמדה על קצות האצבעות. הוא משך עוד קצת והיא נתלתה. בהתחלה היא רק התנדנדה קצת, ואח"כ הפנים שלה נהיו אדומות והיא התחילה לבעוט. זה נמשך כך חצי דקה בערך עד שפניה נהיו סגולות ונראה שאיבדה את ההכרה שלה. הנרי שיחרר אותה, והוריד לה את הלולאה מהצואר. הוא התבונן בסימן שעל הצואר שלה והנשים אותה. מרי התעוררה ונישקה אותו בזמן שנשף אויר לתוכה. אח"כ הוא הרים אותה בידיים והעלה אותה את התא שלה. בדרך מרי שאלה אותו אם הוא ישיג לה שמלה יפה למחר אבל הוא אמר שבטי בוודאי תשמח לעזור לה בזה, ושיש לה יתרון בזה בגלל שהיא אשה. מרי הנהנה ועצמה את עיניה. היא לחשה שתמיד חלמה שהחתן שלה ירים אותה כך בזרועותיו. הנרי הניח אותה על המיטה שבתאה, ויצא בשקט. זו היתה הפעם האחרונה שראה אותה באותו יום. אחרי שעזב אותה הוא הלך אל האזור של אנשי המנהלה של הכלא. לא היה לו ספק שבטי תהיה שם אפילו שעד עכשיו הוא לא הודיע לאף אחד מי אמור לטפל בעניין של מרי. כשהגיע לחדר של בטי, דפק על הדלת. בטי שמעה דפיקות על הדלת שלה. "היכנסי, ורדי על ארבע, כלבה !" היא אמרה. |
|
אלפא דום(שולט) |
לפני 16 שנים •
29 בנוב׳ 2007
לפני 16 שנים •
29 בנוב׳ 2007
אלפא דום(שולט) • 29 בנוב׳ 2007
חלק 7
הנרי נכנס פנימה, וראה שבטי עומדת עם מסכה בידיה, עד שהעיפה מבט קצר והניחה אותה. "אה זה אתה. כבר חשבתי ששלחת לפה את מרי. אתה מרשה לעצמך לתת לה להסתובב פה חופשי. חצי מהאנשים בכלא הסתכלו על המופע שלכם על הגרדום." "אני מקוה שנהניתם. איך ידעת שזאת תהיי את שתתלה אותה ?" "אינטואיציה נשית. אפילו הכנתי לה כבר את החבל, וזה מאוד הרגיז אותי ששיחקתם איתו. זה לא משחק אתה יודע." אמרה בטי ומתחה את הגוף שלה. הנרי הביט בחזה המלא שלה שנמעך בחלק העליון של שמלת עור שחורה והדוקה שבטי נהגה להופיע בה לעבודה. המחשוף באמצע איפשר הצצה אל הלובן של השדיים שלה, והצמידות לגוף איפשרה להבחין בפיטמות שלה. על הידיים שלה היו כפפות שחורות ארוכות שהגיעו אל מעבר למרפק, ומגפי עור שחורים עם עקב כיסו רגליים ארוכות. הוא הביט בפנים היפות שלה, בעיניים הכחולות ובשיער השחור הארוך והמבריק. "את יפה מאוד כשאת כועסת, ובעצם גם כשאת לא, אבל לא צריך להתנפח. אני בטוח שהכל יעבוד מחר כמו שצריך." אמר והתקרב אל בטי. בדרך העיף מבט על החבלים והשוט שהיו תלויים על הקירות. למרות התפאורה העגומה, היה משהו שנתן הרגשה נעימה בחדר שלה. הוא הניח את היד שלו על התחת של בטי, ונתן לה נשיקה. "זה מאוד לא בסדר מה שעשיתם, אבל יש לך מזל שאתה כזה חמוד. אני מוכנה להישבע שאם הייתי צריכה לטפל בהוצאה להורג שלך היית זוכה לקבל טיפול אישי מלא." "מי יודע ? אולי עוד יצא לך. בינתיים הייתי שמח לטפל בך קצת אישית." אמר הנרי וליטף את חריץ התחת של בטי. היא פתחה את הפה שלה בתאווה, והוא הזיז את האצבע שלו אל הכוס שלה וחדר לתוכו עם האצבע. היד השניה טיפסה אל המחשוף ואל מתחת לשמלה אל הפיטמה שלה שנמעכה בין אצבעותיו. בטי השמיעה קולות של עונג והתמסרה למגע של הנרי בחתוליות. הם נשארו כך מספר דקות עד שהיא גמרה. כשהצליחה להרגיע את הנשימה שלה היא יישרה את השמלה שלה, נאנחה ואמרה : "תמיד היית שובב. הייתי מענישה אותך על זה אם לא הייתי מעדיפה בחורות, ואם הייתי יודעת שתרגיש עם זה בנוח. לא יזיק לך לקבל כמה שיעורי משמעת ממני. אני בטוחה שתוכל להיות יופי של כלבלב." אמרה בטי וקרצה בחיוך. "את שוכחת שגם זה וגם אילוף אחרים מזכיר לי יותר מידי את העבודה שלי. הם שולחים לי המון אנשים בזמן האחרון וזה די מעייף. האמת היא שהעבודה שלך נראית לי הרבה יותר מעניינת." "אני מתה על העבודה שלי. לא היה אכפת לי לעבוד יותר. הלוואי ויכולתי לתלות את כולם, כולל את עצמי. בכל פעם שאני צריכה לתלות שישיה, שזה הכי הרבה שאפשר על הגרדום המיושן שלנו כידוע לך, אני גומרת שוב ושוב רק מלחשוב על זה, גם לפני וגם אחרי הארוע. לפעמים אפילו נדמה לי שאם היו תולים אותי הייתי נהנית מזה. לגרדום יש הרבה קסם עבורי, וזה תמיד נחמד להיות במרכז העניינים. אני אפילו מקנאת קצת בלקוחות שלי שגונבים את תשומת הלב של הקהל ממני." "אני בטוח שאף אחד לא היה מסתכל על התליין בהוצאה להורג שלך." אמר הנרי וליטף את הבטן והגב של בטי. בטי נאנחה. "בן זונה. עד שנכנסתי לשמלה הזאת ... ועכשיו הציצי שלי בחוץ כמו זונה. כולם מתים ומתות ללקק לי את התחת כשהם רואים אותי בזה, ואתה מפשיט אותי ומזיין אותי." אמרה וסידרה את עצמה. הנרי נמנע מלהגיד לה שהוא יודע שהיא חייבת לקבל קצת יותר, ורק חייך, מה שהרגיז אותה עוד יותר. בטי התעשתה, והחליטה לעזוב את ההרצאות. לרחם על עצמה מול הנרי היה הרבה יותר מרגיז מכוס מלוטף ופוזה זנותית. לבסוף אמרה : "איך היא ?" "הנידונה ? היא בסדר. שווה. אני בטוח שתהני ממנה. לא נראה לי שהיא תעשה לך בעיות." "אם אתה מבסס את זה על המשחקים שלכם כדאי שתדע שאנשים מגיבים אחרת כשהם יודעים שהם ימותו. זה שאצלי הם מתנהגים יפה, מראה רק עד כמה אני טובה." "היא אמרה שיש לה חששות אבל היית צריכה לראות אותה בבית המשפט." בטי ציחקקה. "ראיתי אותה. כמעט התגלגלתי על הרצפה מרוב צחוק. ללא ספק משהו מיוחד האשה הזאת. נראה לי שהגיע הזמן שאפגוש אותה." "גם אני חושב כך. היא מחכה לך בתא שש. רק תיזהרי לא להיקשר אליה. אני כבר מצטער שהיא צריכה למות. היא לא אמרה לי את זה כנראה כדי להגן עליי, אבל אני חושב שהיא התאהבה בי. הייתי לוקח אותה בשמחה להיות המשרתת שלי." הנרי עצם את עיניו לרגע והפליג בדמיונות על מרי לבושה כמו משרתת עם קולר לצוארה, מגישה לו ארוחת בוקר, מצייתת להוראות לעמוד על ארבע כמו כלבה, ומקבלת בכל דרך אפשרית. "נראה לי שהייתי נהנה אפילו לעשות שעות נוספות עבורה בחינם במרתף הפרטי שלי." אמר כשהתעורר מהחלום בהקיץ. "לא נורא הנרי. יבואו אחרות." אמרה בטי בידענות ובטחון תוך כדי חיוך. " מה שאני הכי אוהבת בעבודה הזאת הוא שכל יום פוגשים אנשים חדשים." "אין ספק שאת הבת חוה הכי רעה שאני מכיר." אמר הנרי בחיוך. "אני יודעת, אבל תמיד טוב לשמוע את זה שוב , יקירי." "מת על הפוזה." אמר הנרי והוריד לה פלאסק על התחת. "רק תיזהרי כשיצלו את התחת שלך בגהנום." "וכדאי מאוד שאתה תיזהר מלהרגיז אותי כי זה היה קרוב. מה זה היה צריך להיות ?" "את יודעת ... התפקיד ... הרי שמשלמים לי להרביץ לאנשים. כל אחד והתפקיד שלו" "וכל אחת והתפקיד שלה." קרצה בטי. אני אוהב את זה שאת מקניטה אותי," אמר הנרי, השכיב את בטי על השולחן, שכב עליה וחדר לתוכה." בטי לא התנגדה. רק נאנחה ואמרה בחיוך : " בן זונה מזדיין. אהההההה." |
|