Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 20 שנים •
16 בינו׳ 2004
שאלה לדומים
אתחיל בלהודות באשמה - אני לא נוהגת לצעוק, לא מכאב לפחות.
הצעקה אצלי נחשבת כשבירה וקל לי יותר לספוג כאב מכדי להגיע אליה. אני מתעלת את הכאב שלי (לשרוט כל דבר שהוא שבסביבה, לקמר את הגוף, לנשוך שפה , מה לא..) ועל כן קל לי יותר שלא לצעוק. אדוני התברך ביד חזקה ובזרוע נטויה , אך גם אמצעים אחרים שנוסו  לא הצליחו לגרום לי לצעוק - לבכות כן , לצעוק לא.
אז כמו שאתם מבינים, לא מדובר בהעדרה של תחושת הכאב, אלא בפאק בייצור (מסתבר..  )
ומכאן לשאלה שלי: האם אתם נהנים יותר לראות סאבית שמחניקה את הכאב ונלחמת בו , ולפיכך מעלה את עוצמת הכאב, או שמא הצרחות והצווחות הם אלו שעושים לכם נעים כשאתם צופים בסשן / מנהלים סשן 
|
|
|
Demi
|
לפני 20 שנים •
16 בינו׳ 2004
Re: שאלה לדומים Black Lotus כתב/ה: ומכאן לשאלה שלי:
האם אתם נהנים יותר לראות סאבית שמחניקה את הכאב ונלחמת בו , ולפיכך מעלה את עוצמת הכאב, או שמא הצרחות והצווחות הם אלו שעושים לכם נעים כשאתם צופים בסשן / מנהלים סשן לראות סאבית שמחניקה את הכאב ונלחמת בו , ולפיכך מעלה את עוצמת הכאב |
|
|
|
Demi
|
לפני 20 שנים •
16 בינו׳ 2004
כח אז גם הצעקה מקבלת משמעות
עד אז הצעקה היא סתם בכיינות |
|
|
Lolita(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
16 בינו׳ 2004
תחשבי שאני דום
אני לא חושבת שצעקה משמעה שבירה . זו עוד דרך אנושית לחלוטין לפרק ולשחרר ממש כמו לשרוט ולנשוך .
כשאת מחניקה את הקול , את הצעקה , ומתכווצת איתם , את שומרת לעצמך פרור של שליטה , ובכך את מונעת מעצמך את השיחרור האולטימטיבי <ילדה רעה  > .
מצד שני , לדרוש מהסאב/ית להחניק את הכאב ולשתוק נו מטר וואט , זוהי דרישה לגיטימית לחלוטין , כאקט של חינוך בדחיית סיפוקים ושיעור חשוב באיפוק. לא יותר. כל זה כמובן בהנחה שאת מונעת את זה מעצמך במודע , הינך חשה את הצורך לצעוק ואינך בעלת מיתרי קול פגומים או לוע מוטציוני , <ואת לא , ראיתי וגם שמעתי אותך  >.
|
|
|
| אמיראמיר(מתחלף) |
לפני 20 שנים •
16 בינו׳ 2004
למה צריך לגרום לסאבית לצעוק?
למה צריך להשתמש ברמות כאלה של אלימות בכדי לחנך? כמה מכם חונכו ככה ע"י הוריהם?...את כמה מכם זה הפך לאנשים טובים יותר?...מחונכים יותר? אלימות מובילה לציות מתוך פחד(ושוב זו דעתי הבלעדית), לא ארצה שמישהו יעשה משהו כי הוא מפחד ממני, מפחד מהיד החזקה ומהזרוע הנטויה שלי, כי אם זה המצב, עדיף שלא יעשה בכלל... ישנם דרכים אחרות לחנך, טובות יותר, נעימות יותר ובעלות תוצאות טובות יותר...לא כל סשן צריך להראות כמו שיעור תורה ב"חדר", בתימן העתיקה... סתם נקודה למחשבה. |
|
|
| המלך אריה הראשון |
לפני 20 שנים •
16 בינו׳ 2004
אלימות???????????
לקרוא להענקת כאב לסאבית אלימות זה בדיוק כמו לקרוא לזיון של זוג אוהבים אונס. כנראה שהכתב סובל את הכל ומי שחושב שיחסי BDSM זה אלימות יכול לכנות את עצמו כ"שולט". דום/ית מעניקים כאב לסאב/ית כחלק ממערכת יחסיים, כל סאב/ית שמרגיש/ה שמופעלת נגדו אלימות חייב/ת להשתמש במילת בטחון ולעצור זאת. רוב הסאביות שאני הכרתי, עבורן כאב הוא פרס ולא עונש. בקשר לשאלה של בלאק לוטוס, אני לא נוהג להתערב ביחסיים בין שפחה ואדונה כך שאדבר בצורה כללית בלי להתיחס אליך אישית. כאשר שפחה מקבלת כאב המצב האידיאלי זה שהיא תתחבר לכאב ולא שתלחם בו, כאשר היא עסוקה בלחימה בכאב במקום בנסיון להתחבר אליו (גם צעקה היא דרך להתחבר) יהיה לה קשה שבעתיים להיכנס לסאבספייס. מה מביא שפחה להלחם בכאב במקום להתחבר אליו? זה כבר שונה מאחת לשניה וזה כבר תפקידו של אדונה למצוא את הדרך לשחרר את המעצורים שיש לה. |
|
|
| רוברט |
לפני 20 שנים •
16 בינו׳ 2004
ואני בכלל שואל איך ניקדת את הטקסט?
הא?
|
|
|
|
Demi
|
לפני 20 שנים •
16 בינו׳ 2004
אמיראמיר כתב/ה: למה צריך לגרום לסאבית לצעוק?
למה צריך להשתמש ברמות כאלה של אלימות בכדי לחנך? רוצה תשובה? כי ככה בא לי ומי שלא נראה לה רואה את הדלת מהצד החיצוני ואמיר - זה אתר בדסמ קָפַיש? |
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
17 בינו׳ 2004
לא הצעקות או חסרונן יעשו את הסשן.
ושוב- הסשן לא נעשה לרצונו של הדום אלא לרצון שני המשתתפים ומסתיים בדיוק במקום בו אפילו אחד מהם(ולא חשוב מי) מפסיק ליהנות. ברור שהדום מכתיב מה קורה, אבל זה בגלל שהוא יודע מה הסאבית צריכה, (כמובן שאין סטנדארט וכל אחת בנויה אחרת). ותפקידה של הסאבית? ליהנות. לצרוח מהנאה ומחדוות המין.
למה? כי ככה בא לה! (אם בא לה). |
|
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 20 שנים •
17 בינו׳ 2004
המלך אריה אמר:
ציטוט: כאשר שפחה מקבלת כאב המצב האידיאלי זה שהיא תתחבר לכאב ולא שתלחם בו, כאשר היא עסוקה בלחימה בכאב במקום בנסיון להתחבר אליו (גם צעקה היא דרך להתחבר) יהיה לה קשה שבעתיים להיכנס לסאבספייס.
אז הסאב ספייס שלי מרגיש נפלא, אתה מוזמן לחזות בו בסשנים שאנו עושים במועדון. כמו שכבר אמרתי, אני לא נלחמת בכאב אלא לא מבטאת אותו דרך הצעקה. (ואפילו פרטתי אי אילו שיטות שבהם אני נוהגת להשתמש) לגבי אמיראמיר: אסביר לך את ההסבר הפזיולוגי ללמה מכות - אנדורפינים. אנדורפינים הם חומרים משככי כאב שמשתחררים בזמן שהגוף משדר מצוקה או בזמן סקס. שלב פעילות כזו ותקבל מנת אנדורפינים הגונה שגורמת לך לרחף (ע"ע סאבספייס) יש קשר בין ציות מתוך פחד לבין אלימות אך הוא אינו חד חד ערכי. לעיתים, יותר משהדום מעוניין בלהצליף הסאב מעוניין לקבל. אנחנו לא ילדים סוררים (הדוברת הינה ילדה טובה למהדרין: לא שותה, לא מעשנת, לא עושה סמים, ולא משחקת סנוקר  )
אנחנו אנשים שזה הקיק שלהם.. ואם חושבים על זה רגע, סשן "חדר" יכול להיות להיט... לוליטה, את הרבה יותר מהרבה דומים (מפרגנות...  )
כמו שגבול של אדם אחד יכול להחשב תמוה בעיני אחר שהרי בעיניו זה אחד הדברים הפשוטים , כך הצעקה שנחשבת בעיני כשבירה, אינה שבירה בעיני אחרים. ברור שמעורבים פה יסודות נפשיים עמוקים וכל השיט הפסיכולוגי ( סליחה אדוני.. )
לגבי פרור השליטה שבידי - לפעמים צעקות השבר ימנעו מהדום להמשיך, הדרך שלי אומרת כל עוד לא קרה כלום דרסטי הכל אפשרי. אז מי באמת שומר את פירור השליטה? ודמי - תודה על התשובה העניינית. אשמח לשמוע עוד תגובות. הזאלוטוסית. |
|
|