סוד לוחש(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
4 בינו׳ 2008
חזק!
כל כך מתומצת.
אני מכורה לבדסמ כשהוא בא בתרכיז. יש משהו מהפנט / מעורר התנגדות / מכניע / מטריף / מספק כל כך בעוצמה ישירה , חסרת פשרות ובוטה. את התרכיז אולי לא ניתן להכיל כל יום, אבל כל כך קשה להגמל. |
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 16 שנים •
4 בינו׳ 2008
Re: חזק! סוד לוחש כתב/ה: כל כך מתומצת.
אני מכורה לבדסמ כשהוא בא בתרכיז. יש משהו מהפנט / מעורר התנגדות / מכניע / מטריף / מספק כל כך בעוצמה ישירה , חסרת פשרות ובוטה. את התרכיז אולי לא ניתן להכיל כל יום, אבל כל כך קשה להגמל. והסוד שוב חזר ללחוש...ברוכה הבאה.. 
|
|
|
|
סוד לוחש(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
4 בינו׳ 2008
Re: חזק! dahanc כתב/ה: סוד לוחש כתב/ה: אני מכורה לבדסמ כשהוא בא בתרכיז. ... כל כך קשה להגמל. והסוד שוב חזר ללחוש...ברוכה הבאה.. יש תחושות שרק סוד יכולה ללחוש. |
|
|
| שניה(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
7 בינו׳ 2008
משדר קור מקפיא עצמות.
|
|
|
| IvoryDom |
לפני 16 שנים •
8 בינו׳ 2008
שיהיה
גם זה שייך למחלקת הבלוגים
|
|
|
אדון שי(שולט)
|
לפני 16 שנים •
9 בינו׳ 2008
לא נראה לי !
דבר ראשון אני לא מכיר את הנפשות הפועלות בשום צורה ואני מחווה את דעתי רק על סמך מה שפורסם בפורום הנוכחי .ומתייחס אליו כאל תיעוד ולא כאל פנטזיה .
לפי דעתי יש מרחק בין שליטה להתעללות . האחריות להבחנה הזו מוטלת על 2 הצדדים אבל בעיקר על הצד השולט . על פי מה שנכתב פה ( ואנשים יקרים אולי תשימו קצת פחות לב לאיך הסיפור מנוסח ויותר לנאמר בו ולתוכן ) מדובר על פי מיטב הבנתי בסוג של התעללות . ואלה הסיבות שהביאו אותי לקביעה הזו : השימוש בעייפות נגד הנשלטת . עייפות זה כלי לעינוי שבויים ולא אמצעי לגיטימי בעולם השליטה . והציטוט מתוך הטקסט " בגלל השעה והעייפות אני לא תמיד מצליחה לזהות באיזה מרחק הוא נמצא ממני כל צעד שלו מקפיץ אותי גם הוא נשמע מרחוק יחסית. אני אפילו מנקרת כמה פעמים " השימוש בקור לצורך השליטה הוא גם אמצעי שמתאים יותר להתעללות מאשר לעולם השליטה . והציטוט מתוך הטקסט " באיזשהו שלב אני ממלמלת בקשה- שידליק את המזגן והוא מדליק. כשאני מתחילה להשתחרר והכאב יותר נסבל הוא שוב מכבה את המזגן ושוב הקור הזה שלא מאפשר לי להתנתק לגמרי. " ושוב אני מדגיש את ההפרדה , בתור פנטזיה זה לגיטימי . בתור תיעוד של אקט ממשי אמיתי זה לא לגיטימי בעיניי . ולורי אם הדברים הם באמת כפי שאת מתארת אותם אז את נהנית מהתעללות ולא משליטה . אולי זה הבדל סימנטי עבור חלק כאן ( אלה שדוגלים בעיקרון של " העיקר ההנאה " ). לא עבורי . ניתן להנות משליטה גם מבלי לזלוג להתעללות . ורק על מנת לקצר את הדיון אני כבר עכשיו מתנדב לרשום את המשפט הקבוע בפורמים כאן ... כל אחד והבדסמ שלו ואם לשניה אתייחס לזה כאל פנטזיה ... אז בתור פנטזיה זה חסר מעוף לטעמי. בקיצור לא אהבתי . |
|
|
טייגרית(אחרת)
|
לפני 16 שנים •
9 בינו׳ 2008
אדון שי, בין כל ההתנצלויות וההקדמות שלך כתבת כאן ביקורת מאוד יומרנית.
התעללות בשבויים ועינויים סוריים תשאיר למקצוענים. בתור מי שמכירה אחת מה"נפשות הפועלות" בסיפור, ומכירה אותו מקרוב מאוד, אני יכולה להבטיח לך, לערגה ולשאר אצילי הנפש שאין צורך לשלוח מכתב לארגון אמנסטי. הכל בסדר. אפשר להרגע. לגבי הסיפור של לורי: גס, אמיתי, נטול יומרה ונטול דביקות. אין בו את הקיטש שמרגיע את יפי הנפש של הקהילה. אהבתי את זה מאוד. אולי דעתי משוחדת אבל כמו ש"מישהו" פעם אמר לי: מה זה משנה? העיקר שאהבתי  )
בהצלחה לשניכם! |
|
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 16 שנים •
9 בינו׳ 2008
גם אזיקים, חוסמי פה, סטירות, שעווה חמה ועוד יכולים לשמש לעינויים.
האמצעי פחות רלוונטי. השאלה היא מה עושים איתו. אני לא התחברתי לקור אבל התחברתי מאוד לעייפות. לדעת שאני שם בשבילו גם כשאני גמורה מעייפות. המחשבה הטוטאלית הזו ולה מצטרפת גם האמביוולנטיות בין להיות שם בשבילו, מטושטשת, לסמוך לחלוטין ולהצליח לזכור כל הדרכה קטנה אחת ומצד אחר האינסטינקט לשלוט בעניינים, לעמוד על שלי ולהראות לו שגם לי יש גבולות (לקח לי שעה לנסח את המשפט הזה. חה). בשבילי, הכי הכי הכי כיף זה שיעיר אותי באמצע הלילה. אני אוהבת את הרעיון והעובדה שבא לו כ"כ עד שהוא מעיר אותי כשהוא כבר ער 
בקיצור, נכון שכל אחד והבדס"מ שלו, אז למה זה כ"כ הפריע לך? האם התרשמת מהפוסט הזה, שהיא סבלה באיזו מן הסיטואציות? מה שיפה זה שהיא הצליחה בכתיבתה להעביר את הטמפרטורה המדוייקת. את מה שהיה באויר. הצליחה להעביר טוטאליות שמקובלת על שני הצדדים. ואתם, נשיקות לשניכם ולהבא אבדוק שלוליות בבית
|
|
|
|
אדון שי(שולט)
|
לפני 16 שנים •
9 בינו׳ 2008
את צודקת כאשר את אומרת
" האמצעי פחות רלוונטי. השאלה היא מה עושים איתו." השאלה היא האם הקור והשימוש בו נעשה למטרה של שליטה ? או סתם כהתעללות ? ולגבי העייפות ... עייפות מצמצמת את יכולת קבלת ההחלטות ומיכאן גם את יכולת ההסכמה של הנשלטת . אם עייפות זה לגיטימי בעינייך אז אפשר גם לשכר את הנשלטת ואף לסמם אותה . וייתכן מאוד שהיא גם תהנה מזה ... אבל אלה פעולות שמצמצמות את יכולת ההסכמה של הנשלטת . בעיניי מצרך חובה כאשר מדובר בעולם השליטה . אני בא בגישה שאין צורך ממשי בלגרום לאי נוחות שלא משרתת ( בעיניי ) את השליטה . הריי לא יעלה על הדעת ( ואולי על ידי חלק מהאנשים כאן זה דווקא כן יעלה על הדעת ) שבתוך סשן של שליטה האדון ישלוף מקדח של רופא שיניים ויתחיל לקדוח בפי הנשלטת . מהסיבה הפשוטה שזה לא משרת את השליטה (למרות שגם כאן ניתן להפיק כאב ) . בידיוק כפי שלתפוס שפחה ולהתחיל להכניס לה מכות ( אגרופים ובעיטות ) לא משרת את עולם השליטה ( למרות שיש כאן הגדרה ברורה וחד משמעית של יחסי הכוחות הפיסיים ) . בעולם השליטה לכל פעולה יש סיבה מטרה ותוצאה . וגם אם אקט מסויים ( נניח קשירה ) יכול ליצור תחושה מסויימת של אי נוחות הריי שאי הנוחות לכשעצמה זאת לא המטרה של האקט ( במקרה של קשירה המטרה יכולה להיות העצמת תחושת האובייקט של הנשלטת ו \ או העצמת תחושת הכניעה הפיסית והנפשית תוך כדי הגברת האמון והבטחון באדון ) . התעללות יכולה להתפרש בטעות כאקט של שליטה . אבל לפי דעתי צריך לעשות את ההפרדה ולשים לב מתי מדובר בשליטה ומתי מדובר בהתעללות . מה הערך המוסף בלעשות סשן בקור מקפיא ? פרט לגרימת האי נוחות . האם לא רצוי לחדד את תחושת השליטה באמצעים אחרים ? אפקטיביים יותר . האם לגיטימי שאדון יעמיד את השפחה בפניי אתגרים פיסיים חסרי תכלית רק על מנת להוכיח שהוא יכול ? לפי דעתי אקט כזה מראה על חוסר ביטחון מסויים של האדון בשליטה שלו ( לכן אקט כזה בקשר ותיק מתפרש על ידי כסימפטום של בעיה עמוקה יותר בקשר ). לפי דעתי יש דרכים אחרות ... לגיטימיות יותר , להגיע לאותן התוצאות של שליטה ללא התעללות . ואגב התעללות יכולה להיות גם ניצול ציני של הצד השולט את הצורך של הצד הנשלט להשלט ולהוכיח עצמו כראוי . או ניצול של חרדת נטישה , או ניצול של רגשות חד כיווניים . לצערי הדבר הכי קשה הוא לראות את ההתעללות כאשר היא נבנית בהדרגה כמעשה יום יומי . ועוד יותר קשה להאמין בכך כאשר מכירים את הנפשות הפועלות . אני באמת לא יודע אם זה המקרה כאן . אבל מהסיפור שפורסם כאן עולה ריח של התעללות . ומנוסח ככל שיהיה עדיין לגיטימי בעיניי לשאול את השאלות ששאלתי . |
|
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 16 שנים •
9 בינו׳ 2008
אני בעד שאילת שאלות.
בפורום באופן טבעי מתדיינים. לי אין רושם של התעללות כלל וכלל. אשתף קצת על עצמי: ב(כמעט)שנתיים האחרונות אני בזוגיות נפלאה, אוהבת, סקסית, תומכת, מקבלת, הדדית. בדס"מ בתצורתו המוכרת כפי שהיתה לי עד אז, הפסיק להיות חלק מחיי. את המשיכה הטבעית שלי מילא פתאום רגש חדש שהכרתי בעבר במינונים נמוכים. הבדס"מ שללא ספק היה באמת ומבפנים שגרה רצויה נשאר קצת שכוח מאחור. מה שהיה לי הטופ בעבר, בתחתית הרשימה היום. וזה הבדל של זמן בלבד (מדובר בי). קל וחומר כשמדובר בשוני בין בני אדם: מה שאהוב עליך (והוא לגיטימי) יכול להראות כמזעזע בעיני האחר ולהיפך. לא חידשתי כאן דבר. אני רק מנסה לומר: ככה הם אוהבים את זה. אין כאן משום חוסר כבוד האדם וחירותו או הפרת חוק יסוד או אפילו חוק מוסרי ואנושי. העדפה. ואני אפילו יכולה להזדהות איתה. בנוגע לשתיית אלכוהול: היות ואין ביננו, כאמור, סשן שבו אני נשלטת בידיו והוא דרוך ומגן עלי, אלא שנינו מתמסרים לאקט באותו האופן (טוב, העדפות לצדדים תמיד יצופו) אנחנו בהחלט שותים יחד, אפילו דופקים את הראש ושנינו אחראים לשנינו. לנו זה נוח. זה גם באמת כיף הדדיות כזו. |
|
|