שעת קבלה: למושכים בעט ולמתבשמים בו, לדוחפים במקלדת ומאיצים בה, ולקוראים האדוקים ("אני רק מציצה"), השלום והברכה, אפשר לשבת (הזאבה מחווה בידה). בסוף התרגיל הראשון קיוויתי שיתפתח דיון, ואפילו סוער, על משמעות הכתיבה, מטרות הסדנא, כל הקונספט של העריכה ומה לומדים ממנה.
