שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פנטזיה- הערפד חלק ראשון

פאני היל​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 4 בינו׳ 2008

פנטזיה- הערפד חלק ראשון

פאני היל​(לא בעסק) • 4 בינו׳ 2008
את הבחורה והבחור פגש לאחר שיחות בצט , שיחות פיתוי, הוא היה אומן בזה,
הריגוש בפיתוי היה כמעט שווה ערך לריגוש שבטעימת הדם.

הבחורה היתה אצלו בסשן לפני שבוע, היה עדין איתה, הלך איתה צעד צעד על
מנת לכבוש את בטחונה, נהנה לקשור אותה לשולחן בידיעה שאינה מודעת לכך
שהיא בסכנה, התרגשותה ניכרה לעין, היא התנשמה בכבדות, עיניה עצומות,
הריח את ריח תאוותה עד לכורסא בה ישב, מממממממממממ איזה ריח משגע,
הזין שלו החל להתקשות, כשקם ממקומו בפתאומיות , התנדנד הזין מצד לצד,
עדיין לא קשה לגמרי.
את הבחור פשוט הימם בזמן פגישתם ברחוב, קשר אותו לצלב כשהוא עדיין חסר
הכרה וחיכה לראות את תגובתו לכשיתעורר.

הנערה שכבה בצורה כזו שלא יכלה לראות את הבחור, לא יכלה לראות את הבהלה
שלו, גם לשמוע לא יכלה כי אטמי אוזניים אטמו את אוזניה לרעש, היא צפה בעולם
משלה כרגע, עולם של ריגוש, חרמנות גועה, כשהרגישה את ידו נוגעת ברגלה, החלה
לרעוד ללא שליטה, תיגע עוד, בבקשה.... החלה ללחוש , רגליה נפסקות עוד יותר ,
ידו טיילה על גופה, מציירת ציורים דמיוניים, סוחטת ממנה אנחות, התפתלויות,
התישב על הברכיים לרגלי השולחן, מול רגליה הפתוחות לרווחה והחל ללקק את דגדגנה,
מתענג על הטעם, מריח את ריח הדם הפועם בעורקיה, ידו נשלחה את מבושיו, הזין שלו
קשה בידו, שפשף ושפשף תוך כדי ליקוק הכוס הרטוב, לאט לאט עבר ללקק את המפשעה,
מרגיש בלשונו את הפעימות, בום, בום, ניביו החדים יצאו ממקומם, מוכנים.........
בעיניים עצומות נתן לניב אחת לנקב עורק, נקב קטן, דם החל להשפריץ, לפי קצב פעימות
ליבה, היא לא הרגישה, לא הבינה, היתה שרוייה בערפול חושים, בספייס, החל ללקק
במרץ את הדם, מעביר את לשונו על הכוס, על ביטנה, מצייר ציורים חדשים, ציורים אדומים,
מדי פעם העיף מבט אל עבר הבחור, עיניו יצאו מחוריהן מרוב לחץ ופחד, אך לא יכול
היה שלא להביט במחזה, מחזה אימה מציאותי אליו נקלע שלא ברצונו.

לשון הערפד חזרה אל מתזי הדם, פניו מרוחים, אדומים, עלה לאט אל שדיה, יונק אותן,
נושך נשיכות קלות , נשיכות חזקות יותר, משחק איתה, מרגיש איך גופה מתחיל להתרפות,
נחלש, כשעמד מולה מניף את החרב נפקחו פתאום עיניה על מנת לראות את המראה
האחרון בחייה, את הבזק האור שניתז מהחרב, את פניו האדומים מדם, מראה אחרון,
אך ללא זמן סביר לעכל את המראה, לחשוב, להבין, הלהב חתכה את צווארה לשניים,
מתיזה דם לכל עבר מוציאה מפיו של הערפד שאגה אדירה, שאגה מקפיאה, בזמן
שנעץ פעם נוספת וארוכה עיניו בעיני הבחור.

המשך יבוא
פאני היל
Mooooon
לפני 16 שנים • 6 בינו׳ 2008

בררר

Mooooon • 6 בינו׳ 2008
ברררר, מפחיד.