ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

התפקדות מתמטיקאים!

מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 4 בינו׳ 2008
כולכם נעלמתם?
מבאסים אתם רציתי לדבר על התפלגות נורמלית כי הרי אנחנו לא נורמלים.חחח
רצית ליצור דיון בין פיסקאים ומתמטיקאים כי זה תמיד מעניין.
גם שאין הסכמה.זה מעמיק את הדרמה.
תגידו אתם חושבים שמשיכה למיקצוע תלויה באישיות של הבנדם?
יש אנשים שטובים במיקצועות ראלים ושונאים אפילו שיש להם יכולת.
הרעיון הוא אם במקצועות ראלים יש מאפינים שאנשים בעלי סוג אופי ימשכו לזה?
אני לא מדבר על מישהו שהולך ללמווד הנדסה רק בשביל הכסף או כלכלה וכו'.

אני יכול להעיד על עצמי שאני אוהב דבר בתוך דבר שהולך ונהיה מורכב זו כנראה אחת הסיבות למשיכה לראלי.
מעבר לזה שהכתב שלי מגעיל ואני שונא לכתוב מילים .

תגידו מה מושך אתכם בזה?

אני גם חושב שזו אומנות מראיית עולמי.זה יפה כל השיטות המגניבות האלה.

ולמה אתם מתביישים שאתם מתמטיקאים למה בצ'אט בפרטי אתם לוחשים לי ?

היה לי כמה מיקרים שדיברתי בפרטי עם כאלה בדרך לדוקטור והם לא מספרים רק באילוצים מוציאים מהם?

לא מבין אתכם מתמטיקאים עם כל החשאיות הזו.או שאתם מפחדים שלא ידעו שאתם לומדים בטכניון?

אני חושב כל הכבוד לכם .חחח

אילו הייתי לומד בטכניון הייתי אומר את זה בכל שניה.

נניח הייתי מדבר ככה ברמזים עשיתי שעורי בית של המרצה שלי מהטכניון. icon_wink.gif

כאילו אני לא מתנשא כדי שלא יבלבלו תבייצים.חחח

משפט כמו אצלנו בטכניון עוד מעט מיבחנים.

אין פה התנשאות רק דיווח.אז אולי תפסיקו להתבייש ?

ותגלו פה בשרשור מי מכם מתמטיקאים ולא שאני אשלח הערה מגרה ואז מישהו עונה.
שמתי לב שמתמטיקאים לא יכולים להתאפק שמגרים אותם הם חייבים לענות.

אני אגיד אינטגרל לא אמיתי .בטח הם יגידו השאלה אם הוא מתכנס או מתבדר.חחח

ואז בתימימותי אשאל למה הכוונה כי טור מתבדר זה שאין לא גבול סופי.

הם יגידו שברגע שהביטוי בתוך האינטגרל שואף לאינסוף אז השטח אינסופי או לא מיספר סופי.
סטיית תקן
לפני 16 שנים • 4 בינו׳ 2008

רגע...

סטיית תקן • 4 בינו׳ 2008
התפלגות נורמלית זה לא קשור לסטטיסטיקה...????

ואם כן אני דורש להפסיק לדבר על זה בלי סטטיסטיקה!!!!!!!
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 4 בינו׳ 2008

Re: רגע...

שחר 82 כתב/ה:
התפלגות נורמלית זה לא קשור לסטטיסטיקה...????

ואם כן אני דורש להפסיק לדבר על זה בלי סטטיסטיקה!!!!!!!



יש אצלי קורס שנקרא הסתברות וסטטיסטיקה.תאמין לי אני לא ממש יודע תמיד להגיד מתי זה הסתברות ומתי זה סטטיסטיקה.
משתנה רציף או בדיד זה סטטיסטיקה?

כל הנושא של מאורעות זה אני יודע שזה הסתברות .חוץ מיזה אם תוכל לפרט מה ההבדל בצורה רחבה.

אני יודע שסטטיסטיקה זה לקחת מרחב מדגם וככול שהוא יהיה גדול זה קרוב לאמת.

אשמח לדעת על עוד הבדלים שבטח המתמטיקאים יודעים.
סטיית תקן
לפני 16 שנים • 4 בינו׳ 2008
סטיית תקן • 4 בינו׳ 2008
כעיקרון זה מקצוע לא מעניין שמלמדים בצורה לא עניינת

הסתברות זה כמו בפסיכומטרי שיש מגירה עם גרביים שחורות ואדומות ואז מה ההסתברות שתצא גרב שחורה או אדומה.

סטטיסטיקה זה יותר קשור לממוצעים סטיות תקן ומה הסיכוי שלך לחזור על טעויות וכו'...
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 4 בינו׳ 2008
שחר 82 כתב/ה:
כעיקרון זה מקצוע לא מעניין שמלמדים בצורה לא עניינת

הסתברות זה כמו בפסיכומטרי שיש מגירה עם גרביים שחורות ואדומות ואז מה ההסתברות שתצא גרב שחורה או אדומה.

סטטיסטיקה זה יותר קשור לממוצעים סטיות תקן ומה הסיכוי שלך לחזור על טעויות וכו'...




אוקי אני מבין לפי ההיגיון תוחלת ושונות זה סטטיסטיקה .אצלנו זה מעורבב לחלוטין.
סטיית תקן
לפני 16 שנים • 4 בינו׳ 2008
סטיית תקן • 4 בינו׳ 2008
אתה גאון
ג'וני
לפני 16 שנים • 6 בינו׳ 2008
ג'וני • 6 בינו׳ 2008
אמוץ כתב/ה:
מתמטיקאים אני מעתיק עוד הפעם את השאלה שנתתי לכם נראה אם תפתרו:

מתמטיקאים אני נותן לכם אינטגרל לא מסויים טריגונומטרי שלמדתי בקורס אינפי 1 נראה אם תפתרו.
אני אכתוב במילים כי אפשר במיספרים בתוך האינטגרל יהיה אחד לחלק לקוסינוס איקס בחזקת 6 .

שימו לב הקוסינוס במכנה והוא בחזקת 6.קדימה מה התשובה?


עוד שאלה נראה אם תדעו מה ההבדל בין משוואה דיפרנצאלית אורתוגונלית לבין משוואה אורתונורמלית?

לפי מה אתם קובעים את הקטבים שאתם פותרים אינטגרל בעזרת משפט השארית?



בואנה אחי נכנסת לזה חזק.
אז אם זה באמת מעניין אותך אז:
1) האינטגרל הלא מעניין הזה זה משהו עם טנגנסים בחמישית וכל מיני דברים ארוכים כאלה.

2) אורתונורמליות זה אורתוגונליות + נורמה = 1.

3) במשפט השארית אתה צריך להקיף את הנקודות הסינגולריות עד כמה שאני זוכר ובשביל זה אתה פשוט בודק את התחום קיום של הפונקציה.

טוב נמאס לי, לילה טוב.
פינקי לשלטון​(מתחלפת)
לפני 16 שנים • 7 בינו׳ 2008
מכושפת כתב/ה:


עצה: בפוסט הראשון כתבת שוקטור הוא מושג נרדף לכוח. אם עד היום לא הבנת את מושג הוקטור כדאי לבקש מהמורה הפרטי להסביר. גם מטריצות יכולות להיות וקטורים. וקטור אינו מושג נרדף פיזיקלי לכוח.

מתמטיקאים לא חכמים יותר, לא נבונים יותר ולא בעלי כשרון סיפרותי רב יותר.

אם המורה הפרטי שלך לא מסוגל להסביר את החומר ואתה רוצה לשאול על התמרת לפלפס אתה יכול לבקש עזרה, בענווה, בלי כל השתחצנות המתמטית.
כמה גזירות וכמה ליכסונים לא הופכים סטודנט, שלא יודע מתמטיקה, למתמטיקאי.

התמרת לפלס קשורה לחרוז של מתמטיקאים ש"כל חמור יכול לגזור". לפלס מצא את האינטגרל (הוא היה מתמטיקאי אמיתי) שמתכנס בהחלט ובמידה שווה ולכן הופך מערכות פיזיקליות מסובכות למערכות יותר נוחות לחקירה ובדיקה פיזיקלית.
אם המורה שלך לא יודע את זה בלשונה של ורדה ריזיאל זקונט מהרדיו:"תזרוק אותו!" לא מתמטיקאית אבל אישה חכמה עם ידע לחיים.


מכושפת רוצה חברות??

לא, באמת, איזה יופי הכנסת להם icon_smile.gif))

אני לא באה מהמתמטיקה, אבל סתם מתעניינת.
באתי לענות על מה שאני יודעת פתאום אני רואה שאת פה עושה שמות.

ממש אבל ממש כל הכבוד!
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 24 בינו׳ 2008
אני חושב שגם את עולם הבדסם ניתן לתאר באמצעות פונקציות מתמטיות.
היתה לי שיחה מענינת בצ'אט ונראה כי הגיוני לתאר שהסוטה הוא בעצם הנגזרת של הונילי.
תנאי לסוטה זה שהנגזרת תיהיה רציפה בכל נקודה בפונקציה.בעצם פונקציה גזירה.
אם הפונקציה לא גזירה בכל נקודה הרי שזהו ונילי ולא בדסמי.
לדוגמא בפונקציה של נגזרות חלקיות .קורה מצבים שהפונקציה תיהיה גזירה במשתנה X
ולא תיהיה גזירה במשתנה Y .מסקנה Y מתאר את הונילי בתוך אותו זוג .
זהויות טריגונומטריות יכולות לתאר זהויות מיניות.הקשר שבין סינוס וקוסינוס .
המצב שבו סינוס וקוסינוס בעלי ערך זהה כמו בזווית 45 למשל.
יש מצבים שהזהות המינית זהה לזהות מינית אחרת.
למשל שגבר שהוא לא הומוסקסואל מקבל סטראפון הרי שהוא בצורה כמו נקבה אפילו שזהותו סטריטית.
הרי שיש מצב ששתי זהויות זהות בערכן.והאשה הופכת לזהות גברית אפילו שהיא אשה
נשית לחלוטין וסטירטית לחלוטין ברגע הזה היא עושה פעולה ששיכת לזהות גברית.
זה מצב של 45 מעלות שישנם אותם ערכים לסינוס הסוטה וקוסינוס הסוטה.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 1 בפבר׳ 2008
היו ששאלו אותי איך נראה מבחן שלנו בהסתברות .
אני שם קישור שתיראו איך בנויים המבחנים שלנו.


http://www.hit.ac.il/staff/kanzieper/teaching/ps/exams/ee/2006/EE.100406.pdf